שינויים

[[קובץ:מכתב רבי ישראל נח שניאורסון.JPG|שמאל|ממוזער|250px|כתב ידו של המהרי"ן]][[אדמו"ר]] '''רבי ישראל נח שניאורסון''' - המהרי"ן - היה בנו הרביעי של [[אדמו"ר הצמח צדק]] שלאחר [[הסתלקות ]] אביו הנהיג את חצר [[חסידות חב"ד - ניעז'ין]].

==תולדות חייוחיים==

ננולד נולד בשנת [[תקע"ה]] לאביו [[אדמו"ר הצמח צדק]] ולאמו [[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|הרבנית חיה מושקא]] בעיירה ב[[עיירה]] לובביץ'. הוא היה בנו הרביעי של הצמח צדק. נקרא על שמם של [[הבעל שם טוב]] ושל סבו, רבי [[נח אלטשולר]]. נישא לבת דודתו, נכדתו של האדמו"ר האמצעי, בתו של [[יקותיאל זלמן ולס (חתן אדמו"ר האמצעי)]] שנפטרה לאחר זמן קצר.

לאחר מכן נישא לנכדה אחרת של סבו, בת דודו [[מנחם נחום (בן אדמונישואין|נשא]] את בת דודתו הרבנית פריידא, נכדתו של האדמו"ר האמצעי)|מנחם נחום]] בן , בתו של הרב [[יקותיאל זלמן ולס (חתן אדמו"ר האמצעי)]]. באותן שנים ששהה אצל אביו, עסק בעיקר בלאחר שנפטרה בגיל צעירה [[נגלהנישואין|נשא]], והיה ידוע כבקי בשאת הרבנית זלאטא בזוו"ס ובפוסקיםש. אביו שהיה מאוד טרוד היה מוסר לו שאלות בהלכה לענות עליהם, ואף מינהו לעמוד בראש הישיבה שיסד בוכפי הנראה בזווג שלישי [[ליובאוויטשנישואין|נשא]]. תשובות שנכתבו על ידו בתקופת חיי אביו ולאחר מכן, פורסמו בכתבי עת את הרבנית נחמה דינה שהיה אחותה של תנועת חבהרב ר' עקיבא רטנר זצ"ד. דרך עבודתו הייתה ב[[מרירות]]ל ממינסק.

אדמובאותן שנים ששהה אצל אביו, עסק בעיקר ב[[נגלה]], והיה ידוע כבקי בש"ר הצמח צדק ס ובפוסקים. אביו שהיה מאוד טרוד היה מעביר אליו את ענייני הנגלה: דיני תורהמוסר לו שאלות בהלכה לענות עליהם, הסכמת רבנים, שאלות בנגלה וכדומהואף מינהו לעמוד בראש הישיבה שיסד ב[[ליובאוויטש]]. כנראה חלק מהתשובות בהלכה תשובות שנכתבו בשו"ת צמח צדק, נכתבו על ידובתקופת חיי אביו ולאחר מכן, בעיקר בשנותיו האחרונות. באותו זמן הוא גם עמד בראש הישיבה שנוסדה בליובאוויטש בשנת ה'תר"א והתקיימה כעשר שנים. באותו זמן עסק גם באמירת דברי חסידות (דא"ח – בלשון חסידי פורסמו בכתבי עת של תנועת חב"ד), כשאר בניו של הצמח צדק. דרך עבודתו הייתה ב[[מרירות]].

עם פטירת אביו נשאר הריאדמו"ן מספר ר הצמח צדק היה מעביר אליו את ענייני הנגלה: דיני תורה, הסכמת רבנים, שאלות בנגלה וכדומה. כנראה חלק מהתשובות בהלכה שנכתבו בשו"ת צמח צדק, נכתבו על ידו, בעיקר בשנותיו האחרונות. באותו זמן הוא גם עמד בראש הישיבה שנוסדה בליובאוויטש בשנת ה'תר"א והתקיימה כעשר שנים נוספות בליובאוויטש, ולבסוף נתמנה כרב בעיר ניעזין . באותו זמן עסק גם באמירת דברי חסידות (Nizhyn[[דא"ח]] - בלשון חסידי חב"ד), מקום מגורי חותנו, ומקום קבורת סבו האדמו"ר האמצעיכשאר בניו של הצמח צדק.

בזווג רביעי [[נישואין|נשא]] את נכדה אחרת של סבו, הרבנית חנה חיקע<ref>בלקו"ד ח"א ע' לב כתוב חנה חיקע, ובתולדות משפחת הרב מליאדי ע' 61 כתוב חנה חישא (חיקא).</ref> (חישא) בת דודו הרב [[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)|מנחם נחום]] בן [[אדמו"ר האמצעי]].===נשיאותו===לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הצמח צדק]] נשאר שנתיים בליובאוויטש ובסוף שנת תרכ"ח נתמנה כרב בעיר ניעזין (Nizhyn), מקום מגורי חותנו, ומקום קבורת סבו האדמו"ר האמצעי, ועבר לשם ושם שימש גם כאדמו"ר לחלק מחסידי חב"ד שהתפצלו בין בניו של הצמח צדק באותה תקופה תחת השם "חבד" - ניעז'ן". ביחד עם גיסו (הרב לוי יצחק שניאורסאהן) עמד בראש הישיבה בניעזין, שהתקיימה כחמישים שנה, והוציאה רבנים ידועים שכיהנו ברבנות ברחבי [[רוסיה]], כמו הרב יהודה לייב צירלסון מקישינב. שימש גם כאדמו הוא היה בנו האחרון של הצמח צדק שנותר בחיים. נהג בניעזין בנשיאות כחמש עשרה שנה, עד [[הסתלקות]]ו ב[[י"ז ניסן תרמ"ג]] ומנוחתו כבוד בעיר ניעז'ין ב[[אוהל]] סבו אדמו"ר האמצעי. ==משפחתו==היה לו הרבה ילדים ומכמה זווגים, קשה לברר בבירור מי נולד ממי, להלן רשימה מכל ילדיו שידועים לנו<ref> ע"פ מאמרו של ר' מיכאל רון בהיכל הבעש"ט גליון כד, העו"ב אהלי תורה גליון א'קא ע' 117 ועוד.</ref>: מזוו"ר עם הרבנית פריידא בת הרב [[יקותיאל זלמן ולס (חתן אדמו"ר האמצעי)]]:* בנו, הרב שניאור דובער - כיהן ברבנות ב[[סוראז']], נולד בשנת תקצ"ד<ref>הקריאה והקדושה גליון חשון תש"ב, ובמסמכי אנ"ל (אג"ק אדמו"ר הצ"צ עמוד קכא). במכתב מאת בנו רמ"מ שניאורסאן (שנכתב בערך בשנת תר"נ), קורא לר' שניאור דוב הבכור, ועדיין מתגורר אז בניעזין.</ref>.* בתו, פרלה דבורה<ref>עיין אג"ק כ"ק אדמו"ר חלק ג אגרת תקפח.</ref>, אשת בן דודה ר' שניאור זלמנסון, נולדה בשנת תקצ"ו <ref>מסמכי אנ"ל, ברשימת תושבי הכפר נאסאווקא (שעל יד ניעזין) משנת תרס"ו נמצא רשום בנם ר' (יוסף) בונם שניאורסאן שהיה אז בן נ"ח שנים, ומשם משמע שנולד בערך בשנת תר"ח, וא"כ צ"ל שאמו נולדה לכה"פ בשנת תקצ"ד ועצ"ע.</ref>. במסמכי אנ"ל משנת תרי"א כתוב ששם אשתו בזוו"ש היה זלאטא, בתו מזווג זה:* הרבנית אסתר ליבא אשת רבי [[שמריה נח שניאורסון]] נולדה בערך בשנת תר"ז. לא ממש ברור אבל כפי הנראה היה לו זווג שלישי עם הרבנית נחמה דינה אחות ר' עקיבא רטנר<ref>עיין בגליון "נחלת צבי" קובץ יו"ד, אלול תשנ"ד</ref> עמה היו לו עוד שלושה ילדים הידועים לנו:* בתו, הרבנית שטערנא<ref>בספר הצאצאים כתוב שהיא הייתה בתה של הרבנית חנה חישא אבל ככל הנראה הייתה בערך בגילה של בעלה הרז"א שנולד בשנת תרי"ח, וגם יש להעיר ששם אחת מבנותיה הייתה דינה, ככל הנראה על שם אמו הרבנית נחמה דינה.</ref> אשת [[הרז"א]], נולדה בערך בשנת תרי"ח.* בתו, שיינא שיינברג, אשת ר' צבי הירש פאליק שיינברג, נולדה בערך בשנת תרי"ט<ref>חתונתה הייתה בניעזין בט"ו כסלו תרל"ז, ושם מפורש שהחתן היה בן י"ח שנים וכפי הנראה היא הייתה בערך באותה גיל</ref>.* בנו, רבי [[אברהם שניאורסון]] (י"א סיון [[תר"כ]], - ב' חשון [[תרצ"ח]]). מזווג הרביעי שלו עם הרבנית חנה חיקע (חישא) בת הרה"ק ר' [[מנחם נחום (בן אדמו"ר לחלק מחסיד חבהאמצעי)|מנחם נחום]]:* בנו, רבי משה (ב' סיון [[תרכ"ט]] -).* בתו, פיגא (ח' אדר [[תרל"א]] -).* בתו, שפרה (ב' דר"ח אייר [[תרל"ב]] -).* בנו, דוד (ב' סיון [[תרל"ג]] -).* בתו, מלכה (י"ב מנחם אב [[תרל"ד שהתפצלו ]] -).* בתו, מנוחה רחל (ב' אלול [[תרל"ה]] -).* בנו, רבי יעקב יוסף, (לערך [[תרל"ט]] - )<ref>לא הוזכר בין ילדי מהרי"ן במסמכי העיר ניעזין. בלוח היום יום מובא ברשימת בני המהרי"ן בין בניו של ר' משה לר' נחום. ובמכתב מאת אחיינו רמ"מ משלהי תר"נ מובא שהיה אז נער בן י"א שנה.</ref>.* בנו, זוסיא ([[תרמ"א]] - ו' שבט [[תרמ"ב]]).* בנו, רבי [[מנחם נחום שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק באותה תקופה)]] - רבה האחרון של ניזי'ן. ==קישורים חיצוניים==*'''[http://merkazanash.com/sites/default/files/619%20-%20Reliving%20the%20Past%20%28III%29. pdf ר' ישראל נח מניעז'ין]''', בגליון 'הפארברענגען השבועי' מטעם מרכז אנ"ש קראון הייטס גליון 619 פרשת נשוא תשפ"א (אנגלית) {{סדרה|הקודם=[[חסידות חב"ד ליובאוויטש]]|רשימה=אדמו"רי [[חסידות חב"ד - ניעז'ין|ניעז'ין]]|שנה=[[תקע"ה]] - [[י"ז ניסן]] [[תרמ"ג]]|הבא=[[חסידות חב"ד ליובאוויטש]]}}

 [[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק|שניאורסון ישראל נח]][[קטגוריה:אדמו"רי בית חב"ד|שניאורסון ישראל נח]][[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרמ"ג]]