1,396
עריכות
שינויים
מ
תיקון קישור
יש מהם שקיבלו את מאמר חז"ל כפשוטו, שהמועדים אכן יתבטלו לגמרי, אלא שאף על פי כן אין זה סותר לנצחיות התורה. כך כותב ה[[עקרים]] שנצחיות המועדים היא רק "שלא נבטל אותם מעצמנו, אבל על פי השם כבר אפשר שיבטלו"{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34497&st=&pgnum=285&hilite= עקרים מ"ג פט"ז]. ונראה שהולך לשיטתו, שאין בביטול מצווה פרטית (על פי השם) סתירה לנצחיות התורה בכללותה, ע"ש באריכות.}}. וכן ניתן להבין מדברי ה[[שדי חמד]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43673&hilite=1b382d27-4c71-438d-96fe-ac3aa0d80954&st=המועדים+בטלים&pgnum=176 קונטרס הכללים מערכת הגימ"ל סי' עו].}}.
אחרים פירשו זאת באופנים שונים{{הערה|1=לחלקם מציין [[הרבי]] ב[[אגרות קודש|אגרת קודש]], [httphttps://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/14/5324&search=כל+המועדים .htm חלק יד אגרת ה'שכדעמוד תקלז.].}}:
* יש שפירשו, שזמן ביטול המועדים יהיה בתקופה שבה לא יתקיים העולם הזה במתכונתו הרגילה, אלא ב[[עולם התחיה]] שיהיה עולם רוחני, ובו "[[מצוות בטלות לעתיד לבוא|מצוות בטלות]]". לכן מפרש [[המהר"ל]] שאין בכך כל סתירה לנצחיות התורה, כיון שבתורה עצמה נקבע שיהיה זמן בו ישתנה העולם מהנהגתו עכשיו, והמצוות לא ינהגו בו כפשוטן. ולשיטתו המועדים שישארו הם [[פורים]] ו[[יום הכיפורים]] - ששניהם ענינם [[חיים]] שלמעלה מ[[מוות]] (בפורים ניצלו היהודים מגזירת מוות, וביום הכיפורים האדם שב מחטאיו וזוכה להנצל ממוות לחיים), והם שייכים לעולם התחיה שענינו [[חיים נצחיים]]{{הערה|תפארת ישראל שם. ושם מאריך עוד בענינם של [[פורים]] ויום הכיפורים, והקשר ביניהם, ע"ש.}}.
* בדומה לכך כותב ה[[בית יוסף]] בספרו [[מגיד מישרים (ספר)|מגיד מישרים]]{{הערה|שם.}}, שהמועדים יתבטלו בעולם התחיה, שיהיה עולם רוחני ואז לא ינהגו המצוות (בדומה ל[[מלאכים]] שלא קיבלו את התורה, כיון שמשה טען כלפיהם{{הערה|[[מסכת שבת|שבת]] פט, א.}} "כלום יצר הרע יש ביניכם"). ולשיטתו המועדים שישארו הם [[חנוכה]] ופורים - שהרי כיון שיתבטלו כל מצוות המועדים המעשיות, יהפכו כל המועדים כולם לימי הלל והודאה כמו חנוכה ופורים.
* דעת [[הרשב"א]] היא שביטול המועדים משמעותו שבני ישראל עולים עלולים להשבית את שמחת המועדים על ידי [[חטא]]יהם, בדומה לנאמר ב[[מגילת איכה]]{{הערה|ב, ו.}}: "שִׁכַּח ה' בְּצִיּוֹן מוֹעֵד וְשַׁבָּת". ורק על [[פורים]] (ולדעה נוספת, יום הכיפורים) ישנה הבטחה מה' שלא יתבטל{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1376&st=&pgnum=65&hilite= שו"ת [[הרשב"א]] ח"א סי' צג]. ושם כותב השואל: "ורבו המפרשים הגדה זו באזני, ולא נכנס בה אחד מהם, הודיעני פירושה".}}.
* רבי חיים אחי המהר"ל מפרש, שביטול המועדים הוא שייתכן ו[[אומות העולם]] יגזרו גזירות על ביטול המועדים, אך לא יגזרו על [[חנוכה]] ופורים (שלשיטתו, הם המועדים שלא יתבטלו){{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21065&hilite=edf02dbf-7a48-4e30-8af3-eba719d6259b&st=חנוכה&pgnum=183 אגרת הטיול דרוש אות מ]. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30791&st=&pgnum=39 ספר החיים ספר פרנסה רפ"ז].}}.
* עוד פירש, שביטול המועדים אינו כפשוטו, כי אם ביטול טעמם - כיון שסיבת חגיגת המועדים היא לזכר [[יציאת מצרים]], ולאחר היציאה ממצרים בטל שיעבודם. אך חנוכה ופורים נקבעו לזכר אלו שרצו לשכח מאיתנו את התורה והמצוות, וכאלו ישנם בכל דור ודור - ולכן סיבת מועדים אלו לא תתבטל.
===בחסידות===
ב[[תורת החסידות]]{{הערה|1=[[תורה אור]] מגילת אסתר [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/toraor/23/93c&search=כל+המועדים צד, א]. [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/toraor/30/121a&search=כל+המועדים קיט, ב]. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=15940&st=%u05dc%u05d9%u05d4%u05d5%u05d3%u05d9%u05dd ד"ה ליהודים תרכ"ו]. [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/5/2/9&search=כל+המועדים תשי"ב]. [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/16/12/119&search=כל+המועדים ד"ה להבין מרז"ל כל המועדים תשט"ז]. ועוד.{{ש}}ומעין זה קודם לכן - ב[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7142&st=&pgnum=96&hilite= יושר לבב בית שני חדר ד פרק א].}} מבואר גם כן שביטול המועדים משמעותו ששמחתם לא תורגש ביחס לשמחה בימות המשיח (דוגמה לכך מובאת מדברי [[חז"ל]]{{הערה|[[מסכת חולין|חולין]] ס, ב.}} "שרגא בטיהרא מאי אהני" [-אור הנר בצהריים, מה חשיבותו?]). והמועדים שלא יתבטלו, הם כאלו ששמחתם הינה גדולה כל כך עד שתורגש גם בימות המשיח.
אך רובד עמוק יותר נוסף לכך, שדרגת השמחה במועדים משתלשלת מענינם הרוחני: בכל המועדים מאיר אור אלוקי שבמדידה והגבלה, ואילו לעתיד לבוא יאיר אור נעלה יותר שלמעלה ממדידה והגבלה. ואילו המועדים שלא יתבטלו, הם כאלו שהאור האלוקי בהם גם הוא אור בלתי מוגבל. בהתאם לכך מבארת החסידות את ענינם של המועדים שבכל הדעות והגרסאות: פורים, יום הכיפורים ו[[חנוכה]] (כדלהלן).
===המועדים החב"דיים===
ב[[שיחה]]{{הערה|1= [httphttps://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/6/8/37&search=כל+המועדים index.htm ש"פ חוקת-בלק, י"ב תמוז תשי"ב].}} משווה הרבי את שמחת חג הגאולה [[י"ב תמוז]] לשמחת הפורים שלא יתבטל:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מעלה נוספת בפורים לגבי שאר הימים טובים – ש"כל המועדים עתידין ליבטל וימי הפורים אינן בטלין לעולם".
* [[עתיד חזיר להטהר]]
* [[מצוות בטלות לעתיד לבוא]]
* [[קונטרס תורה חדשה מאיתי תצא]]
==לקריאה נוספת==
*[[הרבי]]: '''ד"ה ליהודים תשי"ב''', '''ד"ה להבין מחז"ל כל המועדים תשט"ז'''
{{הערות שוליים|טורים=כן}}
{{תבנית:גאולה ומשיח}}
[[קטגוריה:התורה והמצוות לעתיד לבוא]]