[[קובץ:הרבי מוצאי יום כיפור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי במוצאי יום כיפור לבוש ב[[קיטל]]]]
[[קובץ:ראש השנה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|יהודים מתפללים ביום הכיפורים]]
'''יום הכיפורים''' (נקרא גם '''יום כיפור''') הוא היום הקדוש ביותר בשנה בו ה' מכפר על עוונותיהם של בני ישראל. חל בתאריך [[י' בתשרי]], היום העשירי של [[עשרת ימי תשובה]].
{{חגים וזמנים}}'''יום הכיפורים''' הנקרא גם בשם יום הקדוש, הוא יום הקדוש נקרא "[[אחת בשנה, ]]" על שם מיוחדותו בו נמחלים עוונות כל מאירה דרגת ה[[יחידה]] שבנשמות ישראל, הקשורה בקשר העמוק ביותר עם ה' ולכן "[[עיצומו של יום מכפר]]".
== ערב יום הכיפורים ==ביום זה ציוותה התורה על עינוי הנפש ועשיית [[תשובה]] והוא נקרא בכתוב בשם "שבת שבתון" על שם איסור עשיית המלאכה שבו. בני ישראל דומים בו למלאכי השרת, ומתפללים חמש תפילות.
בערב יום הכיפורים המנהג שהרבי מרכז עניינו של היום בזמן שבית המקדש היה מחלק לקחקיים הוא סדר עבודת הכהן הגדול הכוללת הקטרת הקטורת ב[[קדש הקדשים]], ביום הקדוש ביותר במקום הקדוש ביותר על ידי האדם המקודש ביותר.
בשנת ==יום הכיפורים בתורה==יום הכיפורים מוזכר בתורה בחומשים [[תשי"אויקרא]] סיפר ו[[הרביבמדבר]]בהקשר של עינוי הנפש, כפרה, בשם [[אדמו"ר הריי"צ]]שביתה ממלאכה וקרבנות המוקרבים באותו יום: הבעש"ט היה אומר שנתינת לעקאַח בערב יום {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. אַךְ בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה '''יוֹם הַכִּפֻּרִים הוּא'''. מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לה'. וְכָל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה '''כִּי יוֹם כִּפֻּרִים הוּא לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם''' לִפְנֵי ה' אֱלֹקיכֶם... שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן הוּא לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ בָּעֶרֶב מֵעֶרֶב עַד עֶרֶב תִּשְׁבְּתוּ שַׁבַּתְּכֶם|מקור=ויקרא כג כו-לב}}{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וּבֶעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם כָּל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ. וְהִקְרַבְתֶּם עֹלָה לה' רֵיחַ נִיחֹחַ פַּר בֶּן בָּקָר אֶחָד אַיִל אֶחָד כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה תְּמִימִם יִהְיוּ לָכֶם...|מקור=במדבר כט ז-יא}}בחומש ויקרא גם מתוארת מצוות העבודה הייחודית ליום הכיפורים הוא מנהג עתיק, ובעת נתינת הלעקאַח הי' נוהג לומר "איך גיב דיר לעקאַח און דער אויבערשטער זאָל דיר געבן אַ גוט יאָר"בה ניתנים גורלות על שני שעירים, שאחד מוקרב כקרבן והשני נשלח לעזאזל:{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= וְנָתַן אַהֲרֹן עַל שְׁנֵי הַשְּׂעִירִם גֹּרָלוֹת, ואאמו"ר ([[אדמו"ר מהורש"ב]] נ"ע) היגּוֹרָל אֶחָד לה' מוסיף "אַ זיס יאָר"<ref> [http://chabadlibraryוְגוֹרָל אֶחָד לַעֲזָאזֵל..org/books/default.aspx?furlוְהָיְתָה זֹּאת לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם לְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִכָּל חַטֹּאתָם, אַחַת בַּשָּׁנָה|מקור=/admur/tm/2/4/9&search=%D7%99%D7%95%D7%9D+%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D תורת מנחם תשי"א]</ref>ויקרא טז}}
לאחד מאנ"ש שנכנס לבקש לעקאַח במוצאי ענייני יום הכיפורים – אמר כ"ק אדמוומצוות עבודת היום בבית המקדש מרוכזים ב[[מסכת יומא]], מסכת זו נקראת גם "ר שליטסדר יומא"א: עכשיו אין זה הזמן להענין דנתינת לעקאַח שבערב יום הכיפורים, אבל אעפ"כ (הרבי נתן לו חתיכת לעקאַח, ואמר) הא לךכלומר, סדר היום. [[רב שרירא גאון]] היה קורא למסכת זו בשם "פּאַשען זיךכיפורים"... על כל השנה.
לאלה מאנ"ש שלא הספיקו לקבל "לעקאַח" בערב יום הכיפורים, נתן כ"ק אדמו"ר שליט"א "לעקאַח" בהושענא רבה (או בשמיני עצרת), ובירכם בהנוסח דערב ==מצוות וענייני היום==במרכז היום עומדת מצוות ה[[תשובה]] הכוללת ווידוי.את הווידוי אומרים בכל תפילות היום ואף ב[[ערב יום הכיפורים]] לפני אכילת הסעודה המפסקת.
בנוגע למצוות עינוי הנפש, חז"ל קבעו חמישה איסורים במהלך היממה, כדי לקיים את העינוי האמור בתורה. האיסורים הם: אכילה ושתייה (צום), רחיצה, סיכה, נעילת נעלי עור וקיום יחסי אישות.
== ערב יוהכ"פ המפר את הצום של יום הכיפורים דינו ב[[תשי"אכרת]] ==בערב ואת הצום מקיימים אף אם יום הכיפורים, לפני כל נדרי, ה'תשי"א, בירך הרבי את אנ"ש: יתן השי"ת שתהי' לכאו"א התעוררות תשובה אמיתית, חתימה וגמר חתימה טובה לשנה טובה ומתוקה, בגשמיות וברוחניות. אמרו חז"ל "מזונותיו של אדם קצובים לו מראש השנה", ומבאר כ"ק מו"ח אדמו"ר בהמאמר, ש"מזונותיו" לשון רבים, כולל מזון רוחני ומזון גשמי. ויה"ר שתהי' המשכת המזונות – מזון רוחני ומזון גשמי – ללא העלמות והסתרים, בטוב הנראה והנגלהחל ב[[שבת]].
===תשובה===
ביום הכיפורים ישנו חיוב ומצווה לעשות תשובה וכלשון הרמב"ם:{{הערה|שם=תשובה ז|הלכות תשובה ב, ז.}} "יום הכיפורים הוא 'זמן תשובה' לכל". "ומצוות עשה מן התורה להעיר האדם את רוחו לחזור בתשובה ביום הכיפורים שנאמר: מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו"{{הערה|רבינו יונה בספרו שערי תשובה שער ב' אות יד בסופו.}} וכפי שתרגם בתרגום יונתן בן עוזיאל "..ביומא הדין יכפר עליכון... ואתון קדם ה' תודון סורחנותכון ותדכון" (שבנוסף לכפרה יש חיוב לעשות תשובה{{הערה|אולם אינו מוכרח לשיטתו שהוא חיוב בפני עצמו.}})
== עיוכבגדר ה'זמן תשובה' שביום הכיפורים כמה שיטות לשיטת רבינו יונה ודאי שהוא 'חיוב' נוסף מצד הזמן. אולם בדעת [[הרמב"ם]] אף שבהכרח שהוא 'חיוב'{{הערה|ודאי אינו (רק) מסוגל לתשובה כ[[עשרת ימי תשובה]] שלכן הוא כותב עניין חדש ו'מוסיף' על ההלכה לפני זה בקשר לעשרת ימי תשובה וגם אינו 'תוצאה' בלבד מזה שהוא 'קץ סליחה' שאם כן היה עליו לכתבו בסדר הפוך - לקוטי שיחות חלק כט עמוד 205.}} ישנם חילוקי דרגות בגדר החיוב, יש המבארים{{מקור|הובא בלקו"ש חלק כ"ט}} שהיות ומצוות התשובה היא מצווה שאין הזמן גרמא (והעובר עבירה מתחייב מיד לעשות תשובה, לכן ביטולה שייך רק לאחר מיתה (כשמת בלא תשובה) וזהו ההוספה של יום הכיפורים שהחייב תשובה שאם עבר יום הכיפורים ולא עשה, 'ביטל' מצוות התשובה. ולפי זה אין 'הוספה' בחיוב תשובה ביום כיפור אלא קביעת זמן. אמנם הרבי{{הערה|לקוטי שיחות חלק כ"פ שנת ט עמוד 203 ואילך.}} מדייק מלשון [[תשיהרמב"בם]] ==שישנו הוספה בחיוב לעשות תשובה, שלכן החיוב הוא על כולם (חיוב נוסף מצד הזמן - שבזמן זה מחוייב כל אחד מישראל לעשות תשובה, לא רק מצד ה'גברא' שחטא).
לאחרי הברכה לקבוצה השלישית (ראה לעיל ע' 18)לבד החיוב, קרא כ"ק אדמו"ר שליט"א לה"חוזר" הת' יואל כהן יום כיפור הוא זמן מסוגל לתשובה מצד היותו זמן מחילה ויום כפרה{{הערה|לקוטי שיחות חלק כט עמוד 205 בשולי הגליון}} (שהי' בקבוצה זוכדלהלן), והורה לו לומר להתלמידים שלפני כל נדרי יכנסו כולם (באמרו: "זאג די בחורים אז זיי קענען אריינגיין שפעטער"), והוסיף, שיכנסו גם אלה שנכנסו כבר לפנ"ז, אבל, רק התלמידים בלבד.כשנכנסו התלמידים לחדרו הק', הי' כבר כ"ק אדמו"ר שליט"א לבוש בהקיטל ועטוף בהטלית, ופניו מאויימים, והביט בחוזק על כאו"א מהתלמידים, ואח"כ כיסה פניו הק' בטליתו, והתחיל לדבר בקול רועד וחנוק מבכי:
כיון שלומדים אתם בהישיבה של הרבי, הרי אתם בניו של הרבי ("זייט איר דעם רביחיוב התשובה כולל חיוב 'נס קינדער")..[[וידוי]]' להתוודות על החטאים ביום הכיפורים. ובמילא צריך לברך אתכם בערב יוהכ"פ ב"ברכת הבנים":
"וידבר ה===כפרה===[[קובץ:כיפורים מכפר.jpg|ממוזער|[[מענות קודש|מענה הרבי]] לאשה שביקשה [[תיקוני תשובה|תיקון]]: ''' אל משה לאמראמרו חכמינו זכרונם לברכה שיום הכיפורים מכפר על הכל. דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו את בני ישראל אמור להם. יברכך הותסיח דעת מכל הנזכר לעיל לגמרי, ותעבוד השם בשמחה וטוב לבב (בתוככי הנהגה יומית על פי שולחן ערוך)''']]יום הכיפורים הוא ' וישמרך יאר הקץ מחילה וסליחה לישראל' פניו אליך ויחונךשהוא גמר העשרת ימי תשובה שבהם "התשובה וה[[צעקה]] יפה ומתקבלת מיד" ונעלית יותר לפי ש"עצמו של יום הכיפורים מכפר לשבים שנאמר{{הערה|ויקרא טז, ל. ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום}}: כי ביום הזה יכפר עליכם". ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם{{הערה|רמב"ם הלכות תשובה א, ג.}}
יה"ר שתהיה לכם הצלחה בלימוד התורה ביראת שמים, ובמילוי הכוונה אולם נחלקו התנאים אם כפרתה של הרבי ("איר זאלט אויספירן דעם רבי'נס כוונה"). חתימה וגמר חתימה טובהיום הכיפורים היא רק לשבים וחוזרים בתשובה או אף בלי התשובה.
== ערב בגדר הכפרה של יום הכיפורים תשי"ג ==שלשה עניינים:{{הערה|לקוטי שיחות חלק כז עמוד 124, חלק כט עמוד 203 ואילך.}}* עיצומו של יום מכפר - על האדם שהאדם מתנקה מכל עבירותיו ודווקא ל'שב המאמין בכפרתו' * שעיר המשתלח - בזמן [[בית המקדש]] היה מכפר על עבירות הקלות וכשעשה תשובה אף על העבירות החמורות.* העובר על מצוות לא תעשה ושב - תשובה תולה וים הכיפורים מכפר.
א==עבודת כהן גדול==ל[[כהן גדול]] יש ביום הכיפור סדר עבודה מיוחד. הסדר מפורט בפרשת [[אחרי מות]] בחומש [[ויקרא]] וב[[תלמוד בבלי]] [[מסכת יומא]]. לאחר תפלת מנחה – אמר הרבי:
יתן השי"ת שתהי' התעוררות פנימית לתשובה אמיתית מעומקא דלבאבמהלך עבודתו, חרטה על העברהכהן הגדול מחליף פעמים רבות את בגדיו, והעיקר – קבלה על להבאשבכל פעם הוא טובל. וע"פ פסק חז"ל ישראל עושין תשובה ומיד הן נגאלין – תביא ההתעוררות תשובה בסדר ישנם עבודות רגילות, בהם הכהן הגדול לובש את הגאולה השלימה והאמיתית ע"י [[משיח]] צדקנובגדיו הרגילים, במהרה בימינוובעבודות המיוחדות שלו הוא לובש רק בגדים לבנים.
בהכהן הגדול מתוודה על חטאיו ועל חטאי בני ביתו. [לפנות ערבלאחר מכן, נכנסו קבוצה אנשים (שלא היו קודם) לבקש ברכתו, ואמר:]הוא הוא עורך גורל על שעיר שיוקרב לה' ושעיר שיושלח לעזאזל.
יתן השי"ת שתהי' התעוררות פנימית לתשובה אמיתית מעומקא דלבאלאחר סיום סדר העבודה הכהן עורך סעודה וחוגג [[יום טוב]], חרטה על העבר, והעיקר – קבלה על להבאשיצא בשלום מן הקודש.
וכיון שפסקו חז==סדר היום והתפילות=====ערב יום הכיפורים==={{ערך מורחב|ערב יום כיפור}}[[קובץ:קלמנסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בשחיטת תרנגול הכפרות בערב יום כיפור]]בערב יום הכיפורים מצוות התורה להרבות בסעודה ונהוג לחגוג אותו כיום טוב אין אומרים בו תחנון ולובשים [[בגד|בגדי]] חג. מנהגים רבים נהוגים ביום זה:*[[כפרות]].*טבילה במקווה.*חלוקת "ל ישראל עושין תשובה ומיד הן נגאלין[[לעקאח]]"{{הערה|מספר פעמים הורה הרבי שיערבו את העוגה בתוך מאפה חדש אותו יוכלו לחלק לציבור גדול יותר. ראו לדוגמא: '''לא להיכנס לחובות''', בתוך פרוייקט 'בקודש, ומחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה – והרי ישנה המחשבה טובהעם הרבי לבד', והקבשבועון כפר חב"ה מצרפה למעשה – יתן הקב"ה שההתעוררות תביא את הגאולה שלימה בקרובד גליון 1954 עמוד 39.}}.*מלקות.*[[וידוי]] בתפילת מנחה.*[[ברכת הבנים]].*אכילת סעודה מפסקת.
== ערב יום הכיפורים [[תשי"דהרבי]] ==ביום זה מחלק לעקאח לכל החסידים ומאחל להם שנה טובה ומתוקה, לאחר תפילת מנחה מברך את הקהל בברכה כללית וסמוך לכניסת היום הקדוש מברך את ה[[תמימים]] את ברכת הבנים. מעמד זה נקרא [[ברכת התמימים]] ומורשים להיכנס אליו רק בחורי הישיבה שטרם נישאו. במעמד זה עורר הרבי את הבחורים על דבר תפקידם בלימוד התורה בשקידה והתמדה ובירך אותם.
אחרי ===ליל יום הכיפורים==={{ערך מורחב|כל נדרי}}בפתיחת תפילות היום הקדוש, קודם תפילת [[תפלת מנחהערבית]], נכנסו להיכל הרבי לבקש ברכתומתפללים את תפילת [[כל נדרי]]. משמעות התפילה היא התרת הנדרים בינו לבין שמים שלא עומד בהם, ואמר: כחלק מתהליך ה[[תשובה]] ביום זה. לפי [[תורת החסידות]] הדבר קשור לתשובה מ[[אהבה רבה]] שפורצת את כל הנדרים והקישורים שאדם קשור במשך השנה לענייני [[גשמיות]] ה[[עולם]].
השי"ת יעזור שתהיה התעוררות תשובה אמיתית, בלי לכל נדרי [[עצבותפתיחת הארון|פותחים]], ואם יש צורך – תהיה רק את ה[[מרירותארון קודש]]ומוציאים לפחות שלושה ספרי תורה{{הערה|'המלך במסיבו' ח"ב עמ' כא}}. ומצווה גדולה לקנות את החזקת 'ספר ראשון'{{הערה|סידור אדה"ז. וב'המלך במסיבו' עמ' כב, הקשורה עם שניתן לסדר 'מכירה פומבית' גם על שאר הספרים}}. [[שמחההרבי]] פנימית, ובמילא תבטל השמחה את כל הגדרים, ובמילא גם נהג להחזיק את ההעלמות וההסתריםהספר הראשון.
ותהיה ההתקשרות עם הקב"ה – ע"י הענין ד"דרשו הויה בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב"לאחר תפילת ערבית, הנהיג הרבי לומר את כל ספר התהלים מתחילתו ועד סופו. הפעם הראשונה בה הנהיג הרבי מנהג זה, שהוא ענין קירוב המאור אל הניצוץ – באופן של היה בשנת [[התקשרותתשי"א]] ודביקות הניצוץ בהמאורעוד קודם קבלת הנשיאות באופן רשמי, כאשר לאחר התפילה החל הרבי לומר את מזמורי התהלים ולהגביה את קולו בסיומם, כמנהג החזנים{{הערה|[[ישראלימי בראשית]] [[אורייתא]] וקוב"ה כולא חד, ובמילא תהיה חתימה וגמר חתימה טובה לכל אחד ואחת בתוך כלל ישראלעמ' 255}}.
== ערב יום הכיפורים בשנת [[תשטתשי"ב]], לא המתינו החסידים שהרבי ייגש בעצמו, וא' התמימים (ר' יואל כהן) ניגש לעמוד והחל לומד במהירות עצומה, על מנת לא 'לעכב' את הרבי, בהתחשב בעובדה שבמשך היום הרבי חילק לעקאח ו[[ברכת התמימים|בירך]] ==את תלמידי התמימים, ולא הספיק לטעום מאומה. כפי שתועד ביומנים, הרבי לא היה מרוצה מהנהגה זו, ולאחר שסיימו את אמירת התהלים ניגש הרבי בעצמו אל העמוד, וסיים כל מזמור ומזמור בקול רם{{הערה|בשל"ה מסכת יומא מובא שזהו מנהג קדום, אך לא ידוע על קהילות שנהגו בזה בדורות האחרונים}}.
אחרי תפלת מנחה, נכנסו להיכל כ"ק [[אדמו"ר שליטהריי"א לבקש ברכתוצ]] הורה{{הערה|מכתב כללי לתלמידי הישיבות, ואמר:י"ג [[אלול]] תרצ"ז}} לקבוע משמרות לאמירת [[תהלים]] בציבור במשך כל ליל היום הקדוש.
מצות היום ב[[תשובה]], דהיינו שהתשובה ביוהכ"פ היא ענין של מצוה.===שחרית==={{להשלים}}
ומכיון שרצונו של הקב"ה שבני ישראל יקיימו את המצוה – בודאי נותן הוא את הכח והאפשרות שתהיה התעוררות לעשות תשובה, תשובה פנימית ותשובה אמיתית.===מוסף וסדר עבודה==={{ערך מורחב|סדר עבודה}}{{להשלים}}
וכיון שע"י ענין התשובה "מיד הן נגאלין" – יה"ר שתהיה [[גאולה]] מכל הענינים, הן מצד הנפש והן מצד הגוף, המבלבלים לעבודת ה', לימוד התורה וקיום המצוות, וענין זה יביא את הגאולה השלימה והאמיתית. חתימה וגמר חתימה טובה, לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות.===מנחה מפטיר יונה==={{ערך מורחב|מפטיר יונה}}{{להשלים}}
== ערב יום הכיפורים [[תשט"ז]] =נעילה==={{ערך מורחב|תפילת נעילה}}תפילה זו מיוחדת ליום הכיפורים, ובעבר היו אומרים אותה בסיום כל תענית על צרה. היא נקראת כך על שם שאז כביכול ננעלים שערי שמים וזו ההזדמנות האחרונה של יהודי לעשות תשובה. הסבר נוסף לשם שבשעה זו ננעלים כל השערים של ההיכלות העליונים, ואף אדם או מלאך לא יכולים להיכנס פנימה חוץ מעם ישראל.
אחרי בתחילת התפילה [[תפלת מנחהפתיחת הארון|פותחים]], נכנסו להיכל [[הרבי]] לבקש ברכתו, ואמר: מכיון ששנה זו התחילה ביום השבת – הרי, ע"פ דברי [[אדמו"ר הזקן]] ששבת ענינה תשובה עילאה, יעזור השי"ת ויתן שתהי' תשובה פנימית, תשובה עילאה, וממילא יהיה ריבוי ב[[לימוד התורה]], לימוד הנגלה ולימוד את ה[[חסידותארון קודש]],ונשאר פתוח עד תקיעת השופר שבסוף התפילה.
והתשובה תהיה מתוך שמחהבמהלך התפילה החזן אומר בקדיש "לעילא ולעילא מכל ברכתא". בכל מקום שאומרים "וכתוב, כפי שהוא ב[[תשובה עילאה]] הבאה לאחרי [[תשובה תתאה]]ונכתב" אומרים במקום "וחתום, וכל האמור יומשך בשנה טובה ומתוקה ב[[גשמיות]] וב[[רוחניות]] גם יחד, בתוך כלל ישראלונחתם". ואין אומרים וידוי "על חטא".
== ערב יום הכיפורים [[תשיבסוף התפילה החזן ואחריו הקהל מכריזים "ז]] ==שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד" (פעם אחת) "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" (שלש פעמים) "ה' הוא האלוקים" (שבע פעמים).
אחרי תפלת מנחה, נכנסו להיכל הרבי לבקש ברכתו, ואמר:החזן מתחיל קדיש תתקבל ובסיום החצי הראשון של הקדיש מתחילים לנגן את [[מארש נפוליאון]].
יתן הקבלאחר הניגון תוקעים תקיעה אחת ב[[שופר]] ומכריזים "[[לשנה הבאה בירושלים]]"ה חתימה וגמר חתימה טובה, לכל אחד עם בני ביתו, בכל עניניו, שנה טובה ומתוקה בטוב הנראה והנגלה.
כיון שבשנה חל יוכאחר כך החזן מסיים את הקדיש, קוה, אין כאלוקינו, עלינו, ואומרים את תשעת מזמורי התהלים [[תהלים קמ"ב|קמ"פ בשבת, ובנוגע לשבת אומר ב]]-[[תהלים ק"נ|ק"נ]] ש[[אדמו"ר הזקן]] שענינו הוא תשובה עילאה, וגם יוכ"פ ענינו תשובה עילאה– יתן השי"ת שתהי' התעוררות תשובה אמיתית מתוך שמחה, וימשיכו זאת מלמעלה למטה על כל השנה כולה – שתהיקיבל ממורו ([[הרב המגיד]]) שקיבל ממורו ([[הבעל שם טוב]]) בשם [[אחיה השילוני|מורו הידוע]] לאומרם אחר נעילה{{הערה|לוח היום יום א' שנה טובה ומבורכת בגשמיות וברוחניותאלול}}. ולאחר מכן מתפללים ערבית.
== ערב =מוצאי יום הכיפורים ==={{ערך מורחב|מוצאי יום הכיפורים}}[[קובץ:קידוש לבנה מוצאי יום כיפור.png|250px|ממוזער|שמאל|הרבי עורך [[תשיקידוש לבנה]] במוצאי יום הכיפורים]]מוצאי יום הכיפורים הוא "קצת יום טוב" בו בת קול יוצאת ואומרת "לך אכול בשמחה את לחמך"{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh4/3/624/9.htm שולחן ערוך אדמו"ר הזקן תרכד ט]}}. בלילה זה לאחר [[תפילת ערבית]] ו[[הבדלה]], עורכים [[קידוש לבנה]], אוכלים סעודה ועושים [[התוועדות]] מיוחדת, עוסקים בתורה ומתחילים להתעסק בעניין ה[[סוכה]] ==יתן השי"ת התעוררות תשובה אמיתית.
וכיון שנכנסים לשנה מלאה – יהי רצון שתהיה שנה עשירה בכל טוב גשמי ורוחניבזמן זה, בכל הג' קוין, תורה עבודה וגמילות חסדיםלאחר עבודת ה[[תשובה]] של יום הכיפורים, ובקו העולה על גביהן – קו התשובה, עד להתשובה ד"והרוח תשוב אל האלקים אשר נתנהמתחיל העניין של " – בחיים טובים ומתוקים, נשמה בגוף, ולמלא את הכוונה לעשות לו ית' [[דירה בתחתוניםויעקב הלך לדרכו]], בשמחה ובטוב לבב, חתימה וגמר חתימה טובה בתוך כלל ישראל בטוב הנראה והנגלה" בקיום התורה והמצוות בסור מרע ועשה טוב בפועל ממש{{הערה|שיחת יום שמח"ת תשי"א מהמשך "וככה" תרל"ז עמ' קנג בשם אדמו"ר הזקן}}.
חתימה וגמר חתימה טובה==מהותו של יום=====עיצומו של יום מכפר==={{ערך מורחב|עיצומו של יום מכפר}}עיקר עניינו של יום הכיפורים הוא כלשון הרמב"ם{{הערה|הלכות תשובה פ"א, ה"ג}} "עיצומו של יום מכפר" שביום זה מתגלה עצם ההתקשרות של [[נשמה|נשמות]] ישראל עם [[הקב"ה]] ומצד זה מגיעה הכפרה וכפרה זו להיותה מגיעה מ"עיצומו של יום" נעלית יותר מכל כפרה שהיא. בגמרא ב[[מסכת שבועות]]{{הערה|שבועות יב, סע"ב ואילך}} מובאת מחלוקת אודות כפרת יום הכיפורים; לדעת חכמים "יום הכיפורים אין מכפר אלא על השבים". ואילו רבי סבור ש"בין עשה תשובה בין לא עשה תשובה יום הכיפורים מכפר", מכיוון שעצומו של יום מכפר.
====הכל מודים====הרבי מבאר{{הערה|לקוטי שיחות ח"ד עמ'1149, התוועדויות תשמ"ז ח"א עמ''לקבוצה נוספת אמר:''' יתן השי101. ועוד}} שלמרות שלהלכה נפסק כדעת חכמים, הכל מודים ש"עיצומו של יום מכפר"ת התעוררות , כלומר, עצם מהותו של יום הכיפורים מכפר. אלא שלדעת רבי גדולה כל כך קדושתו של יום הכיפורים, עד שהוא מכפר אפילו על אלה שלא שבו ב[[תשובה אמיתית]]; ואילו רבנן סבורים,שהתנאי לדרגת הכפרה שנוצרת על ידי יום הכיפורים היא התשובה.
שתהיה שנה תמימה ומלאה הסיבה לכך ש"עיצומו של יום מכפר" ואף הופך את הזדונות לזכויות, היא משום שביום הכיפורים מאיר בגלוי הקשר העצמי של נשמות ישראל שדבוקות וקשורות בכל הג' קויןמצב עם הקב"ה. קשר זה נעלה אף מעבודת התשובה, תורה עבודה וגמילות חסדיםהמוגבלת במידה מסויימת, ובקו לפי עוצמת התשובה שעולה על גביהן עד לתשובה דבחינת . ביום הכיפורים מאיר עצם הקשר שבין נשמת היהודי לקב"והרוח תשוב אל האלקים אשר נתנהה. נשמת היהודי היא "חלק א-לוה ממעל ממש", והיא מאוחדת תמיד עם מקורה ושורשה, הקב"ה. ביום הכיפורים, כאשר מתגלה הקשר הפנימי הזה, נמחקים ממילא כל הפגמים וכתמי החטא. היום הזה מגלה, כי כל יהודי קשור עם הקב"ה בקשר שאינו ניתן לניתוק,וממילא נמחקים כל החטאים והעוונות.
ושתהיה האפשרות לעבוד את הקב"ה בשמחה ובטוב לבב ובהצלחהגילוי זה מתבטא בכל ענייני היום של יום הכיפורים בעבודת הכהן גדול בבבית המקדש, ועל ידי בתפילות שנתקנו ביום זה ימלאו את הכוונה ד"דירה בתחתונים", שיהיה בטוב הנראה והנגלהבמצוות היום, ובעבודת התשובה שביום זה.
חתימה וגמר חתימה טובה בתוך כלל ישראל====העובר על "כרת דיומא"====יהודי שעובר על מצוות יום הכיפורים עצמו ומפר את הצום, הכל מודים שאין "עיצומו של יום" מכפר עליו.
'''לקבוצה נוספת אמר:''' יתן השיהדבר הוא כעין הדין ש"אין קטיגור נעשה סניגור"ת התעוררות תשובה שלימה ואמיתית, ושתהיכביאור [[הגאון הרוגוצ' שנה מלאה, מעוברת ותמימה, בכל הגובי]]{{הערה|[[צפנת פענח]] על הרמב"ם הל' קויןיבום פ"ד ה"כ בסופה}} שמכיוון שהחטא נוגע ביום הכיפורים עצמו, תורה עבודה וגמילות חסדיםבאופן שיום הכיפורים נהיה אצל החוטא סיבה וגורם לחטא, ובקו העולה על גביהן שהוא קו התשובההרי שמובן, ושימלאו את הכוונה לעשות לו ית' דירה בתחתוניםשגורם החטא עצמו אינו יכול להיות המכפר, בשמחה ובטוב לבב. חתימה וגמר חתימה טובה בתוך כלל ישראל"אין קטגור נעשה סניגור".
== ערב ישנם עוד שלושה איסורים עליהם יום הכיפורים [[תש"כ]] =='''לפני כל נדריאינו מכפר אם לא עשה תשובה: פורק עול, – בחדרו הק':''' "וידבר ה' אל משה לאמר. דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו את בני ישראל אמור להם. יברכך ה' וישמרך. יאר ה' פניו אליך ויחונך. ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום. ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם"מגלה פנים בתורה ומיפר ברית בבשר{{הערה|שבועות שם}}.
השיהרבי מבאר בזה{{הערה|לקוטי שיחות חי"ת יעזור שתהיו חסידים יראי-שמים ולומדיםא ע' 3}} שמטרת יום הכיפורים זה גילוי הקשר בין היהודי לבוראו, ויקויים בכם "הם הכירוהו תחלה" – עובשעה שהיהודי מגלה קשר בינו לבין [[הקב"י אור הנגלה והחסידותה]], ולחדור ("דורכנעמען") את העולם ב"נר מצוה ותורה אור"אז מתכפרים כל עוונותיו. אך כרת דיומא לא מתכפר, אור הנגלה והחסידותכיוון שהוא עצמו פוגע ביום הכיפורים, ויהיבגילוי הקשר בין היהודי לה' קאתי מר דא מלכא משיחא – ש"יעלה הפורץ לפנינו", ע"י "ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה"5, עד ל"נחלה בלי מצרים"6.
השי===אחת בשנה==={{ערך מורחב|אחת בשנה}}יום הכיפורים נקרא בכתוב "ת יתן לכם חתימה וגמר חתימה טובהאחת בשנה"{{הערה|תצוה ל, בתוככי כלל ישראלי.== ערב אחרי טז, לד.}} ומבואר בדרושי חסידות{{הערה|[[עטרת ראש]] שער יום הכיפורים פ"ב ואילך. ועוד.}} שעבודת כל יהודי ביום זה היא מצד בחינת ה"[[תשכ"איחידה]] =='''בפתח חדרו הקשבנפש"{{הערה|ומציינים לתוס'ד"ה עד אחת במנחות יח, בשעה 1א וזה לשונו:30 – לקבוצה מאנ"ש בירך:''' יתן השיעד אחת. במגילת סתרים דרבינו נסים גריס עד לאחת פירוש עד מאד כדמתרגמינן מאד לחדא וי"מ עד אחת עד הנפש שנקראת יחידה"}} שהיא הדרגא החמישית והגבוהה ביותר בנשמתו והיא מאוחדת בתמידות עם בחינת "יחיד" - מהותו ועצמותו של הקב"ת התעוררות תשובה פנימית ואמיתית, שהוא ענין תשובה עילאהה.
ויקויים ==ביטול הצום בהיסטוריה=====חנוכת בית ראשון===הגמרא מתארת את הנהגת בני ישראל בחנוכת בית ראשון, שהחל ימים ספורים קודם יום הכיפורים:{{ציטוט|תוכן=א"ר פרנך א"בקשו פני ר יוחנן אותה שנה לא עשו ישראל את פניך הוי' אבקשיום הכפורים, והיו דואגים ואומרים שמא נתחייבו שונאיהן של ישראל כלייה, יצתה בת קול ואמרה להם כולכם מזומנין לחיי העולם הבא. מאי דרוש? אמרו קל וחומר ומה משכן שאין קדושתו קדושת עולם, וקרבן יחיד דוחה שבת דאיסור סקילה, מקדש דקדושתו קדושת עולם, וקרבן צבור ויום הכפורים דענוש כרת לא כ"ש? . . מיעבד ליעבדו מיכל לא ניכלו ולא לישתו? אין שמחה בלא אכילה ושתיה|מקור=תלמוד בבלי, מועד קטן, ט, א.}}מדברי הגמרא מובן, ששמחת חנוכת בית ראשון, ויומשך מהפנימיות דלמעלה עד להפנימיות דלמטהדחתה את חיוב התענית ביום הכיפורים, עד שיחדור בכל חלקי הנפש של כאל אחד ואחד מישראל ועניניוולכן אכלו ושתו ביום כיפור זה. ומסתפק הרבי{{הערה|לקוטי שיחות חלק ח עמוד 56 הערה 42 בסופה.}} האם הקריבו את קרבנות יום הכיפורים, וגם בחלקו בעולםביום כיפור זה בו לא צמו.
וכל זה יוסיף וימשיך בהחתימה וגמר חתימה טובה לכל אחד ואחד בהמצטרך לו===לעתיד לבוא===באם חנוכת [[הבית השלישי]] תימשך ליום הכיפורים, הן בעבודה ברוחניות והן בגשמיותנוקט הרבי שלא יצומו כפי שלא צמו בחנוכת בית ראשון, ובפרט שחנוכת הבית השלישי גדולה ממנה{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תשמ"ט]] חלק א' עמוד 12. [[התוועדויות]] [[תשנ"ב]] חלק א' עמוד 56.}}. באחת השיחות, ישנה אף משמעות שלא יצומו את יום הכיפורים [[לעתיד לבוא]] כלל{{הערה|ספר השיחות [[תש"נ]] חלק ב' עמוד 532 בהערה השניה בשולי הגיליון השני לציון 42.}}.
יתן השי"ת חתימה וגמר חתימה טובה לשנה טובה ומתוקהבמדרש{{הערה|מדרש משלי ט, ב. ילקוט שמעוני רמז תתקמד.}} מובאת מחלוקת אם יום הכיפורים יתבטל כשאר המועדים (מלבד פורים). אמנם, בתוככי כלל ישראלגם לדעה שיתבטל יום הכיפורים, אין הכוונה כפשוטם של דברים אלא שהגילוי הרוחני של יום הכיפורים (ושאר המועדים) לא יורגש ביחס לגילוי של [[הגאולה]]{{הערה|ראה מאמר דיבור המתחיל להבין מאמר [[רז"מידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבהל]] כל המועדים תשט", עד לענינים גשמיים, ועד למטה מעשרה טפחיםז (סה"מ פורים עמוד סא). ועוד.}}.
==לקריאה נוספת==*[[אנציקלופדיה תלמודית]] כרך כב ערך 'יום הכיפורים''אחר תפלת מנחה – בפתח חדרו הק' בירך:''' יתן השי"ת התעוררות תשובה פנימית ואמיתית,.*[[שערי המועדים]] יום הכיפורים.
ויקויים ==קישורים חיצוניים=====ספרים וחוברות===* [[אדמו"בקשו פני את פניך הויר הזקן]] - '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25075&st=&pgnum=249 שולחן ערוך רבינו - הלכות יום הכיפורים]''' - סימן תרד ואילך. ([http://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh4/3/index.htm בטקסט] {{ספרייה}})* הרב [[יהושע מונדשיין]] - ''' אבקש[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30510&st=&pgnum=189 אוצר מנהגי חב"ד - [[אלול]] תשרי''' - יום הכיפורים (עמוד קעא)]*'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=3319&CategoryID=895 היום הקדוש במחיצת רבותינו]''', ועישבועון התקשרות, ערב שבת קודש פרשת האזינו (שובה), ז' בתשרי ה'תשס"ז תתעורר הפנימיות שלמעלה(29/09/06)*'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=10880&CategoryID=1889 ממעייני החסידות - יום הכיפורים]''', התקשרות גליון 1054*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/09/13-09-2021-03-15-09-%D7%9B%D7%99-%D7%91%D7%90-%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%93-%D7%91-compressed.pdf כי בא מועד - יום הכיפורים]''', בהוצאת [[את"ה העולמי]] {{PDF}}{{אינפו}} חודש תשרי תשפ"ב*הרב מאיר אשכנזי: '''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/09/13-09-2021-18-05-34-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%9B%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8-1.pdf הלכות ומנהגי יום הכיפורים]''' {{PDF}}{{אינפו}}===מולטימדיה===* [https://www.kolhalashon.com/new/Media/PlayShiur.aspx?FileName=31577382&Video=True&Lang=Hebrew סדר העבודה בבית המקדש ביום הכיפורים] - {{וידאו}}* [http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=152 יום הכיפורים, שכולו טובהלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב"ד בישראל}}*'''תפילת כל נדרי''': [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1527 בביצוע אברהם פריד] {{*}} [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1591 בביצוע מרדכי בן דוד]{{וידפו}}* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2595 הרבי מקדש את הלבנה במוצאי יום כיפורים (תנש"א)]{{וידאו}}*שניאור אשכנזי, ויומשך ממנה למטה '''[http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3797921#utm_medium=email&utm_source=93_subscription_he&utm_campaign=he&utm_content=content מה גורם ליהודים לבכות בכל חלקי העולם דאיש הישראלינדרי?]''' {{וידאו}} {{בית חבד}}*'''הלכות ומנהגי יום הכיפורים''': הרב מנחם מענדל גלוכובסקי: '''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=790 הלכות ומנהגי יום הכיפורים בטעמיהם]''' {{*}} הרב יוסף אברהם פיזם, ועי"ז – בחלקו בעולם ובכל העולם כולו'''[https://chabad.info/beis-medrash/715658/ חינוך הילדים ליום הכיפורים]''' {{*}} הרב יהושע ליפש: '''[https://chabad.info/beis-medrash/715637/ הלכות יום הכיפורים]''' {{*}} הרב טוביה זילברשטרום: '''[https://chabad.info/beis-medrash/716488/ מנהגי הרבי ביום כיפור]''' {{וידפו}}
ויומשך "מידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה", מטוב האמיתי, בטוב הנראה והנגלה, בבני חיי ומזוני רויחי,{{כיפור}}{{חגים וזמנים}}{{הלכה}}{{הערות שוליים}}
ועד שיתגלה פנימיות העולם – שזהו ענין המשיח, שיבוא ויגאלנו ויוליכנו קוממיות לארצנו, בחסד וברחמים, בעגלא דידן, למטה מעשרה טפחים. חתימה וגמר חתימה טובה לשנה טובה ומתוקה, בתוככי כלל ישראל, בגשמיות וברוחניות. חתימה וגמר חתימה טובה. '''להתלמידים:''' "וידבר ה' אל משה לאמר. דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו את בני ישראל אמור להם. יברכך ה' וישמרך. יאר ה' פניו אליך ויחונך. ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום. ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם"1. יתן השי"ת לכם, בתוככי כלל ישראל, חתימה וגמר חתימה טובה בטוב הנראה והנגלה. שתהיו חסידים, יראי שמים ולומדים, מתאים לרצון רבותינו נשיאינו הק', ותסייעו ותפעלו בהפצת המעיינות חוצה, שזה יביא את ביאת משיח צדקנו, למטה מעשרה טפחים, בעגלא דידן. ויקויים "בקשו פני את פניך הוי' אבקש" – פנימיות האדם ופנימיות העולם, ויהי' "אתהפכא חשוכא לנהורא ומרירו למיתקא", בגאולה השלימה והאמיתית. חתימה וגמר חתימה טובה. == מוצאי יום הכיפורים == בעת הסעודה דמוצאי יום הכיפורים שנת [[תשי"א]] דיבר הרבי אודות המעלה ד[[בעלי תשובה]], והזכיר המאמר שהקב"ה אוהב רשעים. וסיים, שבמוצאי קטגוריה:יום הכיפורים הכל מתוקן ומסודר ("אַלץ איז אין אָרדענונג"). בשנת [[תשכ"א]] הזכיר הרבי בשם [[אדמו"ר הריי"צ]], שהורה שבמוצאי יום הכיפורים מתעסקים עכ"פ בדיבור בענין (עשיית) סוכה. == ראה עוד == [[יום כיפור והקהל|*]] == קישורים חיצונים ==*הרבי מברך את התמימים בשנת תשמ"ח, וידיאו [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1446 חב"ד אינפו]*הרבי מברך את התמימים, וידיאו, [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1592 חב"ד אינפו]*קטע וידאו בו נראה הרבי מלך המשיח בעת הבאת תרנגול הכפרות לשחיטה בחצר - 770, וכן בחלוקת לעקאח בפתח סוכתו שבחזית הבנין [httpקטגוריה://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1588 חב"ד אינפו]*סקירה מרתקת של הלכות ומנהגי ראש השנה ויום הכיפורים בטעמיהם, ע"י הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקיתעניות]] [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=790 חב"ד אינפו]{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חגים וזמנים]]
[[קטגוריה:ימים נוראים]]