פתיחת התפריט הראשי
חב"דפדיה

שינויים

יום הכיפורים (עריכה)

גרסה מ־14:27, 22 באוגוסט 2023

נוספו 18,390 בתים ,  14:27, 22 באוגוסט 2023
←‏ביטולו בתקופות היסטוריות
{{בעבודה}}[[קובץ:הרבי מוצאי יום כיפור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי במוצאי יום כיפור לבוש ב[[קיטל]]]][[קובץ:ראש השנה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|יהודים מתפללים ביום הכיפורים]]'''יום הכיפורים''' הנקרא (נקרא גם בשם '''יום הקדוש, כיפור''') הוא יום היום הקדוש ביותר בשנה, בו נמחלים עוונות כל ה' מכפר על עוונותיהם של בני ישראל. חל בתאריך [[י' בתשרי]], היום העשירי של [[עשרת ימי תשובה]].
== ערב נקרא "[[אחת בשנה]]" על שם מיוחדותו בו מאירה דרגת ה[[יחידה]] שבנשמות ישראל, הקשורה בקשר העמוק ביותר עם ה' ולכן "[[עיצומו של יום הכיפורים ==מכפר]]".
בערב יום הכיפורים המנהג שהרבי היה מחלק לקחביום זה ציוותה התורה על עינוי הנפש ועשיית [[תשובה]] והוא נקרא בכתוב בשם "שבת שבתון" על שם איסור עשיית המלאכה שבו. בני ישראל דומים בו למלאכי השרת, ומתפללים חמש תפילות.
בשנת [[תשי"א]] סיפר [[הרבי]], בשם [[אדמו"ר הריי"צ]]: הבעש"ט מרכז עניינו של היום בזמן שבית המקדש היה אומר שנתינת לעקאַח בערב יום הכיפורים קיים הוא מנהג עתיק, ובעת נתינת הלעקאַח הי' נוהג לומר "איך גיב דיר לעקאַח און דער אויבערשטער זאָל דיר געבן אַ גוט יאָר", ואאמו"ר (סדר עבודת הכהן הגדול הכוללת הקטרת הקטורת ב[[אדמו"ר מהורש"בקדש הקדשים]] נ"ע) הי' מוסיף "אַ זיס יאָר"<ref> [http://chabadlibrary, ביום הקדוש ביותר במקום הקדוש ביותר על ידי האדם המקודש ביותר.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/2/4/9&search=%D7%99%D7%95%D7%9D+%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D תורת מנחם תשי"א]</ref>
לאחד מאנ"ש שנכנס לבקש לעקאַח במוצאי ==יום הכיפורים – אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א: עכשיו אין זה הזמן להענין דנתינת לעקאַח שבערב בתורה==יום הכיפוריםמוזכר בתורה בחומשים [[ויקרא]] ו[[במדבר]] בהקשר של עינוי הנפש, אבל אעפ"כ (הרבי נתן לו חתיכת לעקאַחכפרה, ואמר) הא לך, "פּאַשען זיך"שביתה ממלאכה וקרבנות המוקרבים באותו יום:{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. אַךְ בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה '''יוֹם הַכִּפֻּרִים הוּא'''. מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לה'. וְכָל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה '''כִּי יוֹם כִּפֻּרִים הוּא לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם''' לִפְנֵי ה' אֱלֹקיכֶם... שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן הוּא לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ בָּעֶרֶב מֵעֶרֶב עַד עֶרֶב תִּשְׁבְּתוּ שַׁבַּתְּכֶם|מקור=ויקרא כג כו-לב}}{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וּבֶעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם כָּל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ. וְהִקְרַבְתֶּם עֹלָה לה' רֵיחַ נִיחֹחַ פַּר בֶּן בָּקָר אֶחָד אַיִל אֶחָד כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה תְּמִימִם יִהְיוּ לָכֶם... |מקור=במדבר כט ז-יא}}בחומש ויקרא גם מתוארת מצוות העבודה הייחודית ליום הכיפורים, בה ניתנים גורלות על כל השנהשני שעירים, שאחד מוקרב כקרבן והשני נשלח לעזאזל:{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= וְנָתַן אַהֲרֹן עַל שְׁנֵי הַשְּׂעִירִם גֹּרָלוֹת, גּוֹרָל אֶחָד לה' וְגוֹרָל אֶחָד לַעֲזָאזֵל...וְהָיְתָה זֹּאת לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם לְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִכָּל חַטֹּאתָם, אַחַת בַּשָּׁנָה|מקור=ויקרא טז}}
לאלה מאנ"ש שלא הספיקו לקבל "לעקאַח" בערב ענייני יום הכיפוריםומצוות עבודת היום בבית המקדש מרוכזים ב[[מסכת יומא]], נתן כמסכת זו נקראת גם "ק אדמוסדר יומא"ר שליט, כלומר, סדר היום. [[רב שרירא גאון]] היה קורא למסכת זו בשם "א כיפורים"לעקאַח" בהושענא רבה (או בשמיני עצרת), ובירכם בהנוסח דערב יום הכיפורים.
==מצוות וענייני היום==
במרכז היום עומדת מצוות ה[[תשובה]] הכוללת ווידוי.
את הווידוי אומרים בכל תפילות היום ואף ב[[ערב יום הכיפורים]] לפני אכילת הסעודה המפסקת.
== ערב יוהכ"פ [[תשי"א]] ==בערב יום הכיפוריםבנוגע למצוות עינוי הנפש, לפני כל נדרי, ה'תשיחז"אל קבעו חמישה איסורים במהלך היממה, בירך הרבי כדי לקיים את אנ"שהעינוי האמור בתורה. האיסורים הם: יתן השי"ת שתהי' לכאו"א התעוררות תשובה אמיתיתאכילה ושתייה (צום), חתימה וגמר חתימה טובה לשנה טובה ומתוקהרחיצה, בגשמיות וברוחניות. אמרו חז"ל "מזונותיו של אדם קצובים לו מראש השנה", ומבאר כ"ק מו"ח אדמו"ר בהמאמר, ש"מזונותיו" לשון רבים, כולל מזון רוחני ומזון גשמי. ויה"ר שתהי' המשכת המזונות – מזון רוחני ומזון גשמי – ללא העלמות והסתריםסיכה, בטוב הנראה והנגלהנעילת נעלי עור וקיום יחסי אישות.
המפר את הצום של יום הכיפורים דינו ב[[כרת]] ואת הצום מקיימים אף אם יום הכיפורים חל ב[[שבת]].
== עיוכ=תשובה===ביום הכיפורים ישנו חיוב ומצווה לעשות תשובה וכלשון הרמב"פ שנת [[תשים:{{הערה|שם=תשובה ז|הלכות תשובה ב, ז.}} "יום הכיפורים הוא 'זמן תשובה' לכל". "ומצוות עשה מן התורה להעיר האדם את רוחו לחזור בתשובה ביום הכיפורים שנאמר: מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו"{{הערה|רבינו יונה בספרו שערי תשובה שער ב]] ==' אות יד בסופו.}} וכפי שתרגם בתרגום יונתן בן עוזיאל "..ביומא הדין יכפר עליכון... ואתון קדם ה' תודון סורחנותכון ותדכון" (שבנוסף לכפרה יש חיוב לעשות תשובה{{הערה|אולם אינו מוכרח לשיטתו שהוא חיוב בפני עצמו.}})
לאחרי הברכה לקבוצה השלישית בגדר ה'זמן תשובה' שביום הכיפורים כמה שיטות לשיטת רבינו יונה ודאי שהוא 'חיוב' נוסף מצד הזמן. אולם בדעת [[הרמב"ם]] אף שבהכרח שהוא 'חיוב'{{הערה|ודאי אינו (ראה לעיל ערק) מסוגל לתשובה כ[[עשרת ימי תשובה]] שלכן הוא כותב עניין חדש ו' 18)מוסיף' על ההלכה לפני זה בקשר לעשרת ימי תשובה וגם אינו 'תוצאה' בלבד מזה שהוא 'קץ סליחה' שאם כן היה עליו לכתבו בסדר הפוך - לקוטי שיחות חלק כט עמוד 205.}} ישנם חילוקי דרגות בגדר החיוב, קרא יש המבארים{{מקור|הובא בלקו"ש חלק כ"ק אדמו"ר שליט"א לה"חוזר" הת' יואל כהן ט}} שהיות ומצוות התשובה היא מצווה שאין הזמן גרמא (שהי' בקבוצה זו)והעובר עבירה מתחייב מיד לעשות תשובה, והורה לו לומר להתלמידים שלפני כל נדרי יכנסו כולם לכן ביטולה שייך רק לאחר מיתה (באמרו: "זאג די בחורים אז זיי קענען אריינגיין שפעטער"כשמת בלא תשובה)וזהו ההוספה של יום הכיפורים שהחייב תשובה שאם עבר יום הכיפורים ולא עשה, והוסיף, שיכנסו גם אלה שנכנסו כבר לפנ"ז, אבל, רק התלמידים בלבד'ביטל' מצוות התשובה.כשנכנסו התלמידים לחדרו הקולפי זה אין ', היהוספה' כבר בחיוב תשובה ביום כיפור אלא קביעת זמן. אמנם הרבי{{הערה|לקוטי שיחות חלק כ"ק אדמו"ר שליטט עמוד 203 ואילך.}} מדייק מלשון [[הרמב"א לבוש בהקיטל ועטוף בהטלית, ופניו מאויימיםם]] שישנו הוספה בחיוב לעשות תשובה, והביט בחוזק שלכן החיוב הוא על כאו"א מהתלמידיםכולם (חיוב נוסף מצד הזמן - שבזמן זה מחוייב כל אחד מישראל לעשות תשובה, ואח"כ כיסה פניו הקלא רק מצד ה'גברא' בטליתו, והתחיל לדבר בקול רועד וחנוק מבכי:שחטא).
כיון שלומדים אתם בהישיבה של הרבילבד החיוב, הרי אתם בניו של הרבי יום כיפור הוא זמן מסוגל לתשובה מצד היותו זמן מחילה ויום כפרה{{הערה|לקוטי שיחות חלק כט עמוד 205 בשולי הגליון}} ("זייט איר דעם רבי'נס קינדער"כדלהלן)... ובמילא צריך לברך אתכם בערב יוהכ"פ ב"ברכת הבנים":
"וידבר החיוב התשובה כולל חיוב ' אל משה לאמר. דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו את בני ישראל אמור להם. יברכך ה[[וידוי]]' וישמרך יאר ה' פניו אליך ויחונך. ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום. ושמו את שמי להתוודות על בני ישראל ואני אברכם"החטאים ביום הכיפורים.
יה"ר שתהיה לכם הצלחה בלימוד התורה ביראת שמים===כפרה===[[קובץ:כיפורים מכפר.jpg|ממוזער|[[מענות קודש|מענה הרבי]] לאשה שביקשה [[תיקוני תשובה|תיקון]]: '''אמרו חכמינו זכרונם לברכה שיום הכיפורים מכפר על הכל. ותסיח דעת מכל הנזכר לעיל לגמרי, ובמילוי הכוונה של הרבי ותעבוד השם בשמחה וטוב לבב (בתוככי הנהגה יומית על פי שולחן ערוך)''']]יום הכיפורים הוא 'קץ מחילה וסליחה לישראל' שהוא גמר העשרת ימי תשובה שבהם "התשובה וה[[צעקה]] יפה ומתקבלת מיד"איר זאלט אויספירן דעם רבי'נס כוונהונעלית יותר לפי ש"עצמו של יום הכיפורים מכפר לשבים שנאמר{{הערה|ויקרא טז, ל.}}: כי ביום הזה יכפר עליכם"). חתימה וגמר חתימה טובה{{הערה|רמב"ם הלכות תשובה א, ג.}}
== ערב אולם נחלקו התנאים אם כפרתה של יום הכיפורים תשי"ג ==היא רק לשבים וחוזרים בתשובה או אף בלי התשובה.
אבגדר הכפרה של יום הכיפורים שלשה עניינים:{{הערה|לקוטי שיחות חלק כז עמוד 124, חלק כט עמוד 203 ואילך.}}* עיצומו של יום מכפר - על האדם שהאדם מתנקה מכל עבירותיו ודווקא ל'שב המאמין בכפרתו' * שעיר המשתלח - בזמן [[בית המקדש]] היה מכפר על עבירות הקלות וכשעשה תשובה אף על העבירות החמורות.* העובר על מצוות לא תעשה ושב - תשובה תולה וים הכיפורים מכפר. לאחר תפלת מנחה – אמר הרבי:
יתן השי"ת שתהי' התעוררות פנימית לתשובה אמיתית מעומקא דלבא, חרטה על העבר, והעיקר – קבלה על להבא==עבודת כהן גדול==ל[[כהן גדול]] יש ביום הכיפור סדר עבודה מיוחד. וע"פ פסק חז"ל ישראל עושין תשובה ומיד הן נגאלין – תביא ההתעוררות תשובה את הגאולה השלימה והאמיתית ע"י הסדר מפורט בפרשת [[אחרי מות]] בחומש [[ויקרא]] וב[[תלמוד בבלי]] [[משיחמסכת יומא]] צדקנו, במהרה בימינו.
בבמהלך עבודתו, הכהן הגדול מחליף פעמים רבות את בגדיו, שבכל פעם הוא טובל. [לפנות ערבבסדר ישנם עבודות רגילות, נכנסו קבוצה אנשים (שלא היו קודם) לבקש ברכתובהם הכהן הגדול לובש את בגדיו הרגילים, ואמר:]ובעבודות המיוחדות שלו הוא לובש רק בגדים לבנים.
יתן השי"ת שתהי' התעוררות פנימית לתשובה אמיתית מעומקא דלבא, חרטה הכהן הגדול מתוודה על העברחטאיו ועל חטאי בני ביתו. לאחר מכן, והעיקר – קבלה הוא הוא עורך גורל על להבאשעיר שיוקרב לה' ושעיר שיושלח לעזאזל.
וכיון שפסקו חז"ל ישראל עושין תשובה ומיד הן נגאליןלאחר סיום סדר העבודה הכהן עורך סעודה וחוגג [[יום טוב]], ומחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה – והרי ישנה המחשבה טובה, והקב"ה מצרפה למעשה – יתן הקב"ה שההתעוררות תביא את הגאולה שלימה בקרובעל שיצא בשלום מן הקודש.
==סדר היום והתפילות===== ערב יום הכיפורים ==={{ערך מורחב|ערב יום כיפור}}[[תשיקובץ:קלמנסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בשחיטת תרנגול הכפרות בערב יום כיפור]]בערב יום הכיפורים מצוות התורה להרבות בסעודה ונהוג לחגוג אותו כיום טוב אין אומרים בו תחנון ולובשים [[בגד|בגדי]] חג. מנהגים רבים נהוגים ביום זה:*[[כפרות]].*טבילה במקווה.*חלוקת "[[לעקאח]]"{{הערה|מספר פעמים הורה הרבי שיערבו את העוגה בתוך מאפה חדש אותו יוכלו לחלק לציבור גדול יותר. ראו לדוגמא: '''לא להיכנס לחובות''', בתוך פרוייקט 'בקודש, עם הרבי לבד', שבועון כפר חב"דגליון 1954 עמוד 39.}}.*מלקות.*[[וידוי]] ==בתפילת מנחה.*[[ברכת הבנים]].*אכילת סעודה מפסקת.
אחרי [[תפלת הרבי]] ביום זה מחלק לעקאח לכל החסידים ומאחל להם שנה טובה ומתוקה, לאחר תפילת מנחהמברך את הקהל בברכה כללית וסמוך לכניסת היום הקדוש מברך את ה[[תמימים]] את ברכת הבנים. מעמד זה נקרא [[ברכת התמימים]], נכנסו להיכל ומורשים להיכנס אליו רק בחורי הישיבה שטרם נישאו. במעמד זה עורר הרבי לבקש ברכתו, ואמר: את הבחורים על דבר תפקידם בלימוד התורה בשקידה והתמדה ובירך אותם.
השי"ת יעזור שתהיה התעוררות תשובה אמיתית===ליל יום הכיפורים==={{ערך מורחב|כל נדרי}}בפתיחת תפילות היום הקדוש, בלי קודם תפילת [[עצבותערבית]], ואם יש צורך – תהיה רק מתפללים את תפילת [[מרירותכל נדרי]]. משמעות התפילה היא התרת הנדרים בינו לבין שמים שלא עומד בהם, הקשורה עם כחלק מתהליך ה[[תשובה]] ביום זה. לפי [[תורת החסידות]] הדבר קשור לתשובה מ[[שמחהאהבה רבה]] פנימית, ובמילא תבטל השמחה שפורצת את כל הגדרים, ובמילא גם את ההעלמות וההסתריםהנדרים והקישורים שאדם קשור במשך השנה לענייני [[גשמיות]] ה[[עולם]].
ותהיה ההתקשרות עם הקב"ה – ע"י הענין ד"דרשו הויה בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב", שהוא ענין קירוב המאור אל הניצוץ – באופן של לכל נדרי [[התקשרותפתיחת הארון|פותחים]] ודביקות הניצוץ בהמאור, את ה[[ישראלארון קודש]] ומוציאים לפחות שלושה ספרי תורה{{הערה|'המלך במסיבו' ח"ב עמ' כא}}. ומצווה גדולה לקנות את החזקת 'ספר ראשון'{{הערה|סידור אדה"ז. וב'המלך במסיבו' עמ' כב, שניתן לסדר 'מכירה פומבית' גם על שאר הספרים}}. [[אורייתאהרבי]] וקוב"ה כולא חד, ובמילא תהיה חתימה וגמר חתימה טובה לכל אחד ואחת בתוך כלל ישראלנהג להחזיק את הספר הראשון.
== ערב יום הכיפורים לאחר תפילת ערבית, הנהיג הרבי לומר את כל ספר התהלים מתחילתו ועד סופו. הפעם הראשונה בה הנהיג הרבי מנהג זה, היה בשנת [[תשטתשי"וא]] ==עוד קודם קבלת הנשיאות באופן רשמי, כאשר לאחר התפילה החל הרבי לומר את מזמורי התהלים ולהגביה את קולו בסיומם, כמנהג החזנים{{הערה|[[ימי בראשית]], עמ' 255}}.
אחרי תפלת מנחהבשנת [[תשי"ב]], נכנסו להיכל כ"ק אדמו"לא המתינו החסידים שהרבי ייגש בעצמו, וא' התמימים (ר שליט' יואל כהן) ניגש לעמוד והחל לומד במהירות עצומה, על מנת לא 'לעכב' את הרבי, בהתחשב בעובדה שבמשך היום הרבי חילק לעקאח ו[[ברכת התמימים|בירך]] את תלמידי התמימים, ולא הספיק לטעום מאומה. כפי שתועד ביומנים, הרבי לא היה מרוצה מהנהגה זו, ולאחר שסיימו את אמירת התהלים ניגש הרבי בעצמו אל העמוד, וסיים כל מזמור ומזמור בקול רם{{הערה|בשל"א לבקש ברכתוה מסכת יומא מובא שזהו מנהג קדום, ואמר:אך לא ידוע על קהילות שנהגו בזה בדורות האחרונים}}.
מצות היום ב[[תשובהאדמו"ר הריי"צ]]הורה{{הערה|מכתב כללי לתלמידי הישיבות, דהיינו שהתשובה ביוהכי"פ היא ענין של מצוהג [[אלול]] תרצ"ז}} לקבוע משמרות לאמירת [[תהלים]] בציבור במשך כל ליל היום הקדוש.
ומכיון שרצונו של הקב"ה שבני ישראל יקיימו את המצוה – בודאי נותן הוא את הכח והאפשרות שתהיה התעוררות לעשות תשובה, תשובה פנימית ותשובה אמיתית.===שחרית==={{להשלים}}
וכיון שע"י ענין התשובה "מיד הן נגאלין" – יה"ר שתהיה [[גאולה]] מכל הענינים, הן מצד הנפש והן מצד הגוף, המבלבלים לעבודת ה', לימוד התורה וקיום המצוות, וענין זה יביא את הגאולה השלימה והאמיתית. חתימה וגמר חתימה טובה, לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות.===מוסף וסדר עבודה==={{ערך מורחב|סדר עבודה}}{{להשלים}}
== ערב יום הכיפורים ה'תשט"ז =מנחה מפטיר יונה==={{ערך מורחב|מפטיר יונה}}{{להשלים}}
אחרי תפלת מנחה===נעילה==={{ערך מורחב|תפילת נעילה}}תפילה זו מיוחדת ליום הכיפורים, נכנסו להיכל כ"ק אדמו"ר שליט"א לבקש ברכתוובעבר היו אומרים אותה בסיום כל תענית על צרה. היא נקראת כך על שם שאז כביכול ננעלים שערי שמים וזו ההזדמנות האחרונה של יהודי לעשות תשובה. הסבר נוסף לשם שבשעה זו ננעלים כל השערים של ההיכלות העליונים, ואמר:ואף אדם או מלאך לא יכולים להיכנס פנימה חוץ מעם ישראל.
מכיון ששנה זו התחילה ביום השבת – הרי, ע"פ דברי בתחילת התפילה [[אדמו"ר הזקןפתיחת הארון|פותחים]] ששבת ענינה תשובה עילאה, יעזור השי"ת ויתן שתהי' תשובה פנימית, תשובה עילאה,את ה[[ארון קודש]] ונשאר פתוח עד תקיעת השופר שבסוף התפילה.
וממילא יהיה ריבוי ב[[לימוד התורה]]במהלך התפילה החזן אומר בקדיש "לעילא ולעילא מכל ברכתא". בכל מקום שאומרים "וכתוב, לימוד הנגלה ולימוד ה[[חסידות]]ונכתב" אומרים במקום "וחתום,ונחתם". ואין אומרים וידוי "על חטא".
והתשובה תהיה מתוך שמחה, כפי שהוא ב[[תשובה עילאה]] הבאה לאחרי [[תשובה תתאה]], וכל האמור יומשך בשנה טובה ומתוקה ב[[גשמיות]] וב[[רוחניות]] גם יחד, בתוך כלל בסוף התפילה החזן ואחריו הקהל מכריזים "שמע ישראלה' אלוקינו ה' אחד" (פעם אחת) "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" (שלש פעמים) "ה' הוא האלוקים" (שבע פעמים).
== ערב יום הכיפורים ה'תשי"ז ==החזן מתחיל קדיש תתקבל ובסיום החצי הראשון של הקדיש מתחילים לנגן את [[מארש נפוליאון]].
אחרי תפלת מנחה, נכנסו להיכל כלאחר הניגון תוקעים תקיעה אחת ב[[שופר]] ומכריזים "ק אדמו[[לשנה הבאה בירושלים]]"ר שליט"א לבקש ברכתו, ואמר:.
יתן הקב"ה חתימה וגמר חתימה טובהאחר כך החזן מסיים את הקדיש, קוה, לכל אחד עם בני ביתואין כאלוקינו, בכל עניניועלינו, שנה טובה ומתוקה בטוב הנראה והנגלהואומרים את תשעת מזמורי התהלים [[תהלים קמ"ב|קמ"ב]]-[[תהלים ק"נ|ק"נ]] ש[[אדמו"ר הזקן]] קיבל ממורו ([[הרב המגיד]]) שקיבל ממורו ([[הבעל שם טוב]]) בשם [[אחיה השילוני|מורו הידוע]] לאומרם אחר נעילה{{הערה|לוח היום יום א' אלול}}. ולאחר מכן מתפללים ערבית.
כיון שבשנה חל יוכ===מוצאי יום הכיפורים==={{ערך מורחב|מוצאי יום הכיפורים}}[[קובץ:קידוש לבנה מוצאי יום כיפור.png|250px|ממוזער|שמאל|הרבי עורך [[קידוש לבנה]] במוצאי יום הכיפורים]]מוצאי יום הכיפורים הוא "פ בשבת, ובנוגע לשבת אומר קצת יום טוב" בו בת קול יוצאת ואומרת "לך אכול בשמחה את לחמך"{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh4/3/624/9.htm שולחן ערוך אדמו"ר הזקן1 שענינו הוא תשובה עילאההזקן תרכד ט]}}. בלילה זה לאחר [[תפילת ערבית]] ו[[הבדלה]], עורכים [[קידוש לבנה]], וגם יוכ"פ ענינו תשובה עילאה2 – יתן השי"ת שתהי' התעוררות תשובה אמיתית מתוך שמחהאוכלים סעודה ועושים [[התוועדות]] מיוחדת, וימשיכו זאת מלמעלה למטה על כל השנה כולה – שתהי' שנה טובה ומבורכת בגשמיות וברוחניותעוסקים בתורה ומתחילים להתעסק בעניין ה[[סוכה]].
== ערב בזמן זה, לאחר עבודת ה[[תשובה]] של יום הכיפורים ה', מתחיל העניין של "[[ויעקב הלך לדרכו]]" בקיום התורה והמצוות בסור מרע ועשה טוב בפועל ממש{{הערה|שיחת יום שמח"ת תשי"ט ==יתן השיא מהמשך "וככה" תרל"ת התעוררות תשובה אמיתיתז עמ' קנג בשם אדמו"ר הזקן}}.
וכיון שנכנסים לשנה מלאה – יהי רצון שתהיה שנה עשירה בכל טוב גשמי ורוחני==מהותו של יום=====עיצומו של יום מכפר==={{ערך מורחב|עיצומו של יום מכפר}}עיקר עניינו של יום הכיפורים הוא כלשון הרמב"ם{{הערה|הלכות תשובה פ"א, בכל הג' קוין, תורה עבודה וגמילות חסדים, ובקו העולה על גביהן – קו התשובה, עד להתשובה דה"ג}} "והרוח תשוב אל האלקים אשר נתנהעיצומו של יום מכפר" – בחיים טובים ומתוקים, שביום זה מתגלה עצם ההתקשרות של [[נשמה בגוף, ולמלא את הכוונה לעשות לו ית' |נשמות]] ישראל עם [[הקב"ה]] ומצד זה מגיעה הכפרה וכפרה זו להיותה מגיעה מ"עיצומו של יום" נעלית יותר מכל כפרה שהיא. בגמרא ב[[דירה בתחתוניםמסכת שבועות]]{{הערה|שבועות יב, בשמחה ובטוב לבבסע"ב ואילך}} מובאת מחלוקת אודות כפרת יום הכיפורים; לדעת חכמים "יום הכיפורים אין מכפר אלא על השבים". ואילו רבי סבור ש"בין עשה תשובה בין לא עשה תשובה יום הכיפורים מכפר", חתימה וגמר חתימה טובה בתוך כלל ישראל בטוב הנראה והנגלהמכיוון שעצומו של יום מכפר.
חתימה וגמר חתימה טובה====הכל מודים====הרבי מבאר{{הערה|לקוטי שיחות ח"ד עמ' 1149, התוועדויות תשמ"ז ח"א עמ' 101. ועוד}} שלמרות שלהלכה נפסק כדעת חכמים, הכל מודים ש"עיצומו של יום מכפר", כלומר, עצם מהותו של יום הכיפורים מכפר. אלא שלדעת רבי גדולה כל כך קדושתו של יום הכיפורים, עד שהוא מכפר אפילו על אלה שלא שבו ב[[תשובה]]; ואילו רבנן סבורים, שהתנאי לדרגת הכפרה שנוצרת על ידי יום הכיפורים היא התשובה.
'''לקבוצה נוספת אמר:''' יתן השיהסיבה לכך ש"ת התעוררות תשובה אמיתיתעיצומו של יום מכפר" ואף הופך את הזדונות לזכויות, היא משום שביום הכיפורים מאיר בגלוי הקשר העצמי של נשמות ישראל שדבוקות וקשורות בכל מצב עם הקב"ה. קשר זה נעלה אף מעבודת התשובה, המוגבלת במידה מסויימת, לפי עוצמת התשובה. ביום הכיפורים מאיר עצם הקשר שבין נשמת היהודי לקב"ה. נשמת היהודי היא "חלק א-לוה ממעל ממש", והיא מאוחדת תמיד עם מקורה ושורשה, הקב"ה. ביום הכיפורים, כאשר מתגלה הקשר הפנימי הזה, נמחקים ממילא כל הפגמים וכתמי החטא. היום הזה מגלה, כי כל יהודי קשור עם הקב"ה בקשר שאינו ניתן לניתוק,וממילא נמחקים כל החטאים והעוונות.
שתהיה שנה תמימה ומלאה גילוי זה מתבטא בכל הג' קויןענייני היום של יום הכיפורים בעבודת הכהן גדול בבבית המקדש, תורה עבודה וגמילות חסדיםבתפילות שנתקנו ביום זה, ובקו במצוות היום, ובעבודת התשובה שעולה על גביהן עד לתשובה דבחינת "והרוח תשוב אל האלקים אשר נתנה",שביום זה.
ושתהיה האפשרות לעבוד ====העובר על "כרת דיומא"====יהודי שעובר על מצוות יום הכיפורים עצמו ומפר את הקב"ה בשמחה ובטוב לבב ובהצלחההצום, ועל ידי זה ימלאו את הכוונה דהכל מודים שאין "דירה בתחתוניםעיצומו של יום", שיהיה בטוב הנראה והנגלהמכפר עליו.
חתימה וגמר חתימה טובה בתוך כלל ישראלהדבר הוא כעין הדין ש"אין קטיגור נעשה סניגור", כביאור [[הגאון הרוגוצ'ובי]]{{הערה|[[צפנת פענח]] על הרמב"ם הל' יבום פ"ד ה"כ בסופה}} שמכיוון שהחטא נוגע ביום הכיפורים עצמו, באופן שיום הכיפורים נהיה אצל החוטא סיבה וגורם לחטא, הרי שמובן, שגורם החטא עצמו אינו יכול להיות המכפר, "אין קטגור נעשה סניגור".
'''לקבוצה נוספת אמרישנם עוד שלושה איסורים עליהם יום הכיפורים אינו מכפר אם לא עשה תשובה:''' יתן השי"ת התעוררות תשובה שלימה ואמיתיתפורק עול, ושתהי' שנה מלאה, מעוברת ותמימה, בכל הג' קוין, תורה עבודה וגמילות חסדים, ובקו העולה על גביהן שהוא קו התשובה, ושימלאו את הכוונה לעשות לו ית' דירה בתחתונים, בשמחה ובטוב לבב. חתימה וגמר חתימה טובה בתוך כלל ישראלמגלה פנים בתורה ומיפר ברית בבשר{{הערה|שבועות שם}}.== מוצאי יום הכיפורים ==
בעת הסעודה דמוצאי הרבי מבאר בזה{{הערה|לקוטי שיחות חי"א ע' 3}} שמטרת יום הכיפורים זה גילוי הקשר בין היהודי לבוראו, ובשעה שהיהודי מגלה קשר בינו לבין [[הקב"ה]], אז מתכפרים כל עוונותיו. אך כרת דיומא לא מתכפר, כיוון שהוא עצמו פוגע ביום הכיפורים, בגילוי הקשר בין היהודי לה'. ===אחת בשנה==={{ערך מורחב|אחת בשנה}}יום הכיפורים נקרא בכתוב "אחת בשנה"{{הערה|תצוה ל, י. אחרי טז, לד.}} ומבואר בדרושי חסידות{{הערה|[[עטרת ראש]] שער יום הכיפורים שנת פ"ב ואילך. ועוד.}} שעבודת כל יהודי ביום זה היא מצד בחינת ה"[[תשייחידה]] שבנפש"{{הערה|ומציינים לתוס' ד"ה עד אחת במנחות יח, א וזה לשונו: "עד אחת. במגילת סתרים דרבינו נסים גריס עד לאחת פירוש עד מאד כדמתרגמינן מאד לחדא וי"מ עד אחת עד הנפש שנקראת יחידה"}} שהיא הדרגא החמישית והגבוהה ביותר בנשמתו והיא מאוחדת בתמידות עם בחינת "יחיד" - מהותו ועצמותו של הקב"ה. ==ביטול הצום בהיסטוריה=====חנוכת בית ראשון===הגמרא מתארת את הנהגת בני ישראל בחנוכת בית ראשון, שהחל ימים ספורים קודם יום הכיפורים:{{ציטוט|תוכן=א"ר פרנך א"ר יוחנן אותה שנה לא עשו ישראל את יום הכפורים, והיו דואגים ואומרים שמא נתחייבו שונאיהן של ישראל כלייה, יצתה בת קול ואמרה להם כולכם מזומנין לחיי העולם הבא. מאי דרוש? אמרו קל וחומר ומה משכן שאין קדושתו קדושת עולם, וקרבן יחיד דוחה שבת דאיסור סקילה, מקדש דקדושתו קדושת עולם, וקרבן צבור ויום הכפורים דענוש כרת לא כ"ש? . . מיעבד ליעבדו מיכל לא ניכלו ולא לישתו? אין שמחה בלא אכילה ושתיה|מקור=תלמוד בבלי, מועד קטן, ט, א.}}מדברי הגמרא מובן, ששמחת חנוכת בית ראשון, דחתה את חיוב התענית ביום הכיפורים, ולכן אכלו ושתו ביום כיפור זה. ומסתפק הרבי{{הערה|לקוטי שיחות חלק ח עמוד 56 הערה 42 בסופה.}} האם הקריבו את קרבנות יום הכיפורים, ביום כיפור זה בו לא צמו. ===לעתיד לבוא===באם חנוכת [[הבית השלישי]] דיבר תימשך ליום הכיפורים, נוקט הרבי אודות המעלה שלא יצומו כפי שלא צמו בחנוכת בית ראשון, ובפרט שחנוכת הבית השלישי גדולה ממנה{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תשמ"ט]] חלק א' עמוד 12. [[התוועדויות]] [[תשנ"ב]] חלק א' עמוד 56.}}. באחת השיחות, ישנה אף משמעות שלא יצומו את יום הכיפורים [[לעתיד לבוא]] כלל{{הערה|ספר השיחות [[תש"נ]] חלק ב' עמוד 532 בהערה השניה בשולי הגיליון השני לציון 42.}}. במדרש{{הערה|מדרש משלי ט, ב. ילקוט שמעוני רמז תתקמד.}} מובאת מחלוקת אם יום הכיפורים יתבטל כשאר המועדים (מלבד פורים). אמנם, גם לדעה שיתבטל יום הכיפורים, אין הכוונה כפשוטם של דברים אלא שהגילוי הרוחני של יום הכיפורים (ושאר המועדים) לא יורגש ביחס לגילוי של [[הגאולה]]{{הערה|ראה מאמר דיבור המתחיל להבין מאמר [[רז"ל]] כל המועדים תשט"ז (סה"מ פורים עמוד סא). ועוד.}}. ==לקריאה נוספת==*[[אנציקלופדיה תלמודית]] כרך כב ערך 'יום הכיפורים'.*[[שערי המועדים]] יום הכיפורים. ==קישורים חיצוניים=====ספרים וחוברות===* [[אדמו"ר הזקן]] - '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25075&st=&pgnum=249 שולחן ערוך רבינו - הלכות יום הכיפורים]''' - סימן תרד ואילך. ([http://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh4/3/index.htm בטקסט] {{ספרייה}})* הרב [[יהושע מונדשיין]] - '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30510&st=&pgnum=189 אוצר מנהגי חב"ד- [[בעלי תשובהאלול]] תשרי''' - יום הכיפורים (עמוד קעא)]*'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=3319&CategoryID=895 היום הקדוש במחיצת רבותינו]''', והזכיר המאמר שהקבשבועון התקשרות, ערב שבת קודש פרשת האזינו (שובה), ז' בתשרי ה'תשס"ז (29/09/06)*'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=10880&CategoryID=1889 ממעייני החסידות - יום הכיפורים]''', התקשרות גליון 1054*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/09/13-09-2021-03-15-09-%D7%9B%D7%99-%D7%91%D7%90-%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%93-%D7%91-compressed.pdf כי בא מועד - יום הכיפורים]''', בהוצאת [[את"ה אוהב רשעיםהעולמי]] {{PDF}}{{אינפו}} חודש תשרי תשפ"ב*הרב מאיר אשכנזי: '''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/09/13-09-2021-18-05-34-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%9B%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8-1.pdf הלכות ומנהגי יום הכיפורים]''' {{PDF}}{{אינפו}}===מולטימדיה===* [https://www.kolhalashon.com/new/Media/PlayShiur. וסייםaspx?FileName=31577382&Video=True&Lang=Hebrew סדר העבודה בבית המקדש ביום הכיפורים] - {{וידאו}}* [http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=152 יום הכיפורים, שבמוצאי הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב"ד בישראל}}*'''תפילת כל נדרי''': [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1527 בביצוע אברהם פריד] {{*}} [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1591 בביצוע מרדכי בן דוד]{{וידפו}}* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2595 הרבי מקדש את הלבנה במוצאי יום הכיפורים הכל מתוקן ומסודר כיפורים (תנש"אַלץ איז אין אָרדענונג"א)]{{וידאו}}*שניאור אשכנזי, '''[http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3797921#utm_medium=email&utm_source=93_subscription_he&utm_campaign=he&utm_content=content מה גורם ליהודים לבכות בכל נדרי?]''' {{וידאו}} {{בית חבד}}*'''הלכות ומנהגי יום הכיפורים''': הרב מנחם מענדל גלוכובסקי: '''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=790 הלכות ומנהגי יום הכיפורים בטעמיהם]''' {{*}} הרב יוסף אברהם פיזם, '''[https://chabad.info/beis-medrash/715658/ חינוך הילדים ליום הכיפורים]''' {{*}} הרב יהושע ליפש: '''[https://chabad.info/beis-medrash/715637/ הלכות יום הכיפורים]''' {{*}} הרב טוביה זילברשטרום: '''[https://chabad.info/beis-medrash/716488/ מנהגי הרבי ביום כיפור]''' {{וידפו}} {{כיפור}}{{חגים וזמנים}}{{הלכה}}
{{הערות שוליים}}
 
[[קטגוריה:יום הכיפורים|*]]
[[קטגוריה:תעניות]]
[[קטגוריה:חגים וזמנים]]
[[קטגוריה:ימים נוראים]]
מה עם ההתגלות?
1,396

עריכות

אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php/מיוחד:השוואה_ניידת/55952...627983"