פתיחת התפריט הראשי

שינויים

ישיבת '''תומכי תמימים''' נאלצה לעבור גלגולים רבים עקב רדיפות הקומוניסטים.
 
==סניף קרמנצ'וג==
לעיר [[קרמנצ'וג]] עברה ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] בשנת [[תרע"ח]], כאשר מלחמת אשכנז ורוסיא התקרבה לעיר; היוקר האמיר, ולא נמצא מקור לכלכלת התלמידים.
תחילה עברו "תלמידי החדרים", אחריהם "תלמידי השיעור" ולבסוף גם "תלמידי האולם". אלו האחרונים נשארו בעיר עד לקיץ [[תר"פ]], שאז עברו ל[[תומכי תמימים רוסטוב]], ואילו תלמידי "החדרים ה[[חיידר|חדרים]] והשיעורים" נשארו ללמוד בעיר עד לחודש ל[[חודש אייר ]] [[תר"צ]]{{הערה|[[ספר התמימים]] ח"א עמוד צז.}}. הרב [[ישראל נח בליניצקי]] שהיה מראשי חב"ד בקרעמנצ'וג, ניהל את הישיבה הן ברוחניות והן בגשמיות כשאת כל עבודתו עושה במסירות ובהתנדבות. לפרנסתו עבד כמנהל חשבונות, במפעל שהיה שייך לפני המהפיכה הקומוניסטית לאחים גוראריה (הרב [[שמואל גוראריה]], הרב [[מנחם מענדל גוראריה]] והרב [[נתן גוראריה]] ובנו הרב [[יחיאל צבי גוראריה]]). בין המשגיחים ומגידי השיעורים בישיבה, ניתן למנות את: *הרב [[מנחם מענדל גריבוב]] (מגיד שיעור). *הרב [[יחזקאל הימלשטיין]] (מגיד שיעור).*הרב [[דוב בער קוזניצוב]] (משגיח). *הרב [[מאיר אבצן]] (משגיח). ==סניף פולוצק==מחלקת תומכי-תמימים בעיר [[פולוצק]] נפתחה בתחלת קיץ [[תרפ"ו]] על ידי הרה"ת [[אברהם דרייזין (מאיור)]].בישיבה למדו התלמידים מישיבת [[תומכי תמימים קרמנצ'וג]] שעברו לפולוצק בעקבות הפחד ממעצר ומאסר.  על הנהלת הישיבה נימנו גם הרה"ת [[יחזקאל הימלשטיין]] וה[[משפיע]] הרה"ת [[שלמה חיים קסלמן]] ששימש גם כ"משפיע" בעיר.  אחר פסח [[תרפ"ז]] עזבה קבוצה קטנה של תלמידים בראשות הרה"ת אברהם דרייזין את הישיבה, בדרכם לפתוח מחלקה חדשה [[תומכי תמימים וויטבסק|בוויטבסק]].
בין חברי ההנהלההישיבה בפולוצק החזיקה מעמד עד לחורף [[תרפ"ט]], המשגיחים ומגידי השיעורים, ניתן למנות את: שאז נשלח הרב שלמה חיים קסלמן לגלות והישיבה נאלצה להיסגר{{הערה|[[ספר התמימים]] חלק א' עמ' צה.}}.
*הרב ==סניף אודסה==ישיבת תומכי תמימים ב[[ישראל נח בלינצקיאודסה]] (מנהל נפתחה בסוף חורף [[תרפ"ט]], כאשר סגרו השלטונות את הישיבה)[[תומכי תמימים פולוצק]], משם הגיעה קבוצה בת עשרות אחדות של תלמידים ללמוד בעיר אודסה, שם התקיימה הישיבה במשך כל שנת [[תר"צ]].
*כמשגיחים בישיבה נשלחו לשם הרב [[מנחם מענדל גריבובפוטרפס]] (מגיד שיעור)והרב [[יעקב יוסף גורקוב]]{{הערה|[[ספר התמימים]] ח"א עמוד פה.}}.. ==סניף ויטבסק==ב[[וויטבסק]] נפתחה מחלקה של [[תומכי תמימים]] בתחלת קיץ [[תרפ"ז]], כשאז הגיעו לשם מהעיר [[פולוצק]] קבוצת תלמידים, כשבראשם הרב [[אברהם דרייזין]]. בחורף [[תרפ"ט]] הגיעה לפולוצק קבוצה של תלמידים מהישיבה שנסגרה [[תומכי תמימים נעוועל|בנעוועל]], והישיבה הלכה ונתרחבה עד שהפכה לישיבה המרכזית ב[[רוסיה]]{{הערה|[[ספר התמימים]] ח"א עמוד פט.}}. בישיבה למדו גם תלמידים שאינם מחסידי חב"ד, וזאת כיון שרוב מוחלט של הישיבות נסגרו, ומי מתלמידיהם שביקש ללמוד בא ל[[תומכי תמימים]]. סדר היום בישיבה התחיל בשעה ארבע וחצי לפנות בוקר בעזרת הנשים של [[בית הכנסת]] [[חב"ד]] בעיר. בשעה שבע ירדו התלמידים מעזרת נשים לעזרת גברים, וזאת בשביל שלא לעורר חשד אצל המתפללים שהם למדו בעזרת נשים, אלא שעכשיו הגיעו לבית הכנסת. הסיבה לנקיטת הזהירות הייתה בשל ה[[מוסרים]] הרבים שהסתובבו במקום. חלק מתלמידי הישיבה היו ישנים אצל חסידים בבתיהם, וחלק על ספסלי בית הכנסת.
*הרב מספר שנים שרדה הישיבה בויטבסק על אף המעקבים, אולם בחורף [[יחזקאל הימלשטייןתרצ"א]] (מגיד שיעור), גילו אנשי היבסקציה את הישיבה. חמשה-עשר איש ובהם רבנים, עסקנים ונכבדים תושבי העיר נעצרו. תלמידים שהיו מתחת לגיל 18 גורשו מהעיר.
*אנשי [[המשטרה החשאית]] גילו את הישיבה ב[[פורים]] [[תרצ"א]], כאשר [[תמים|התמימים]] ביקשו [[התוועדות חסידית|להתוועד]] בביתו של הרב [[דוב בער קוזניצובדובער יפה]] (משגיח). על אף שהרב יפה ידע היטב את הסכנה שבדבר, הזמין את התמימים לביתו. הרעש שנעשה סביב ההתוועדות עורר את השכנים להלשין.
===הנהלת הישיבה===*הרב [[מאיר אבצןיהודה עבער]] (ראש ישיבה).*הרב [[אברהם דרייזין]] (משגיח).*הרב [[שניאור זלמן לוויטין]] (משגיח).*הרב [[נחום לבקובסקי]] (משגיח).*הרב [[רפאל כהן]] (מגיד שיעור).*הרב [[אריה לייב ליפסקר]] (משגיח).*הרב [[נחום גולדשמיד]] ([[משפיע]] באחת הכתות).*הרב [[ישראל נחמן מריישין]] (ר"מ)
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד שנסגרו|ק]]{{תומכי תמימים}}{{הערות שוליים}}[[קטגוריה:ישיבות חב"ד רוסיה|קברוסיה]]
10,579

עריכות