בישיבהת "ישיבת '''תומכי תמימים''' החלה לפעול בעיירה '''[[נעוול]]''' באמצע קיץ [[תרס" בעיר א]], אז נשלחה קבוצה בת עשרים תלמידים מישיבת [[נעוועלתומכי תמימים ליובאוויטש]] למדו עשרות תמימים שחיטה ורבנותללמוד בעיירה, ולאחר שהוסמכו לתפקידם נשלחו לערים השונות בברית המועצות כדי לסייע לקהילות שנהרסו עד היסוד על ידי היבסקציהכשבראש המחלקה עמד ה[[משגיח]] הרב [[יהודה לייב ציטעס]] (בודנעויץ){{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-russia-czarit/7/2.htm תולדות חב"ד ברוסיה הצארית]}}.
בימים הטובים אנשי העיר קיבלו את פני הקבוצה הזו בסבר פנים יפות והכינו עבורם מבעוד מועד אכסניות נכבדות, ובתי מדרש מיוחדים ומפוארים. כמו כן נתקבלו לישיבה תלמידים מבני המקום שעמדו בתנאי הקבלה הקפדניים של הישיבה למדו כשמונים 'תמימים', ושנים אלו היו "בבחינת ליובאוויטש בזעיר אנפין", כפי שהעיד לימים החסיד ר' יהודה עבער ראש הישיבה, בהתכוונו לימים בהם הייתה הישיבה בליובאוויטש.
היבסקים לא הניחו לישיבההמחלקה בנעוול התקיימה כשנה וחצי, והנהלת הישיבה ותלמידיה סבלו מרדיפות רבות עד שבחודש כסלו תרפשלהי קיץ [[תרס"ט נסגרה הישיבהב]], שאז הוחלט על סגירתה והעברת התלמידים חזרה לליובאוויטש{{הערה|תולדות התמימים פרק מב (כרם חב"ד 3 ע' 60): באסיפת החברים הזאת .. הרב שמואל לויטין, מנהלה הראשי נאסר ושאר המנהלים ואנשי הצוות ירדו למחתרתההחלטות שנחלטו אז .. מערכת נעוויל תתבטל והתלמידים יבואו ליובאוויטצה.}}.
בחודש כסלו החל מקיץ [[תרפ"ט נאסרו כמה בחוריםד]] התקיימה בעיירה נעוול מחלקה מישיבת [[תומכי תמימים]], חיפושים נמרצים נערכו אחר מנהלי הישיבה. כמה בתי כנסת שבהם למדו מחלקת הבחורים ומחלקת השיעורכשעיקר תלמידיה הם תלמידים צעירים, נסגרו לחלוטין גם בפני המתפללים. המנצח על המלאכה 'יבסקי' אחד אלטשולר שמו. הוא לא נח ולא שקט במלאכת ההרס שלו. הישיבה עלולה הייתה להיחרב אלמלא חסד ה' שהמנהלים הצליחו להתחבא אי-שם וממקום מחבואם נתנו הוראות לתלמידים לעזוב את נעוועלאיתם למד הרב [[יהודה עבער]].
קבוצות קבוצות התפזרו בערים אחדות. קבוצה אחת עברה בחורף [[תרפ"ז]] הורה [[אדמו"ר הריי"צ]] להעביר את "תלמידי האולם" המבוגרים שבישיבת [[תומכי תמימים חרקוב]] לעיר לנינגרד ובראשה זו, ועמהם עברו גם המשגיחים הרב [[שניאור זלמן אלפרוביץ]] והרב [[ניסן נעמנובנמנוב]], קבוצה נוספת לויטבסק בראשות והישיבה עמדה תחת ניהולו של הרב ר' אברהם דרייזין וקבוצה ליקטרינוסלב[[יחזקאל פייגין]].
כל הנעשה דווח מיד לב[[אדמו"ר הריי"צחודש אייר]], והוא כתב על כך במכתב מיום ב' בשבט [[תרפ"ט (אגרות קודש שלו): ה]] נוסף גם "בטח קראו ככל הנעשה בהנהלת הישיבה [[בית מדרש לרבנים בנעוועל, ומנהלי הבית |בית מדרש לרבנים ושו]]"ביםשמטרתו לספח אליו אברכים ובחורים הראויים להוראה ולהיות רבנים בישראל, ירחם השם יתברך ובקרוב יצאו לחופשי, אבל תאו להכין וללמד את מלאכת השחיטה והבדיקה ([[שו"ב]]) על בוריה. בית-המדרש לרבנים נקרא גם בשם "ל הנה תמורתם יושבים ממונים אחרים ועוסקים עם התלמידים שי' אשר הרבה מהם יצאו נסעו למקומות אחריםבית יוסף"ומנהלו היה הרב [[שמואל לוויטין]].
בין השנים תרפ"ז-תרפ"ח שימש כמנהל הישיבה הרב [[שניאור זלמן אלפרט]]. בכסלו [[תרפ"ט]], לאחר שראשי ה[[יבסקציה]] שמו עינם על הצלחת הישיבה ובית-המדרש לרבנים, הוכרחו אלו להיסגר. ראשי הישיבה נאסרו והתלמידים נאלצו להתפזר, כשחלקם עוברים ל[[תומכי תמימים לנינגרד]], והשאר ל[[תומכי תמימים וויטבסק]], [[תומכי תמימים יקטרינוסלב]] ו[[תומכי תמימים קייב]]. רק קבוצה קטנה של תלמידים נשארו ללמוד בנעוועל במשך השנים שאחר-כן{{הערה|[[ספר התמימים]] חלק א' עמ' צה.}}. ==ראו גם==*[[:קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים נעוועל|בוגרי ישיבת תומכי תמימים נעוועל]]*[[בית מדרש לרבנים בנעוועל]] ==קישורים חיצוניים==*הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית]], פרק סח, '''[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30476&st=&pgnum=282 הישיבה ובית מדרש לרבנים בנעויל]''' {{הב}} {{הערות שוליים}}{{תבנית:תומכי תמימים}}[[קטגוריה:ישיבות חב"ד שנסגרו|נ]][[קטגוריה:ישיבות חב"דברוסיה|נ]]