ישיבת '''תומכי תמימים''' החלה לפעול בעיירה '''[[נעוול]]''' באמצע קיץ [[תרס"א]] , אז נשלחה קבוצה בת עשרים תלמידים מישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] ללמוד בעיר [[נעוועל]]בעיירה, כשבראש המחלקה עמד ה[[משגיח]] ה"ר הרב [[יהודה לייב ציטעס]](בודנעויץ){{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-russia-czarit/7/2.htm תולדות חב"ד ברוסיה הצארית]}}.
אנשי העיר קיבלו את פני הקבוצה הזו בסבר פנים יפות והכינו עבורם מבעוד מועד אכסניות נכבדות, ובתי מדרש מיוחדים ומפוארים. כמו כן נתקבלו לישיבה תלמידים מבני המקום שעמדו בתנאי [[הקבלה]] הקפדניים של הישיבה.
החל מקיץ המחלקה בנעוול התקיימה כשנה וחצי, עד שלהי קיץ [[תרפתרס"ד]] התקיימה בעיר נעוול מחלקה מישיבת [[תומכי תמימיםב]], כשעיקר תלמידיה הם תלמידים צעירים, איתם למד הרהשאז הוחלט על סגירתה והעברת התלמידים חזרה לליובאוויטש{{הערה|תולדות התמימים פרק מב (כרם חב"ת [[יהודה עבער]]ד 3 ע' 60): באסיפת החברים הזאת .. ההחלטות שנחלטו אז .. מערכת נעוויל תתבטל והתלמידים יבואו ליובאוויטצה.}}.
בחורף החל מקיץ [[תרפ"זד]] הורה כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] להעביר את "תלמידי האולם" המבוגרים שבישיבת התקיימה בעיירה נעוול מחלקה מישיבת [[תומכי תמימים חרקוב]] לעיר זו, ועמהם עברו גם המשגיחים הרה"ת [[שניאור זלמן אלפרוביץ]] והרה"ת [[ניסן נמנוב]]כשעיקר תלמידיה הם תלמידים צעירים, והישיבה עמדה תחת ניהולו של הרה"ת איתם למד הרב [[יחזקאל פייגיןיהודה עבער]].
בבחורף [[חודש איירתרפ"ז]] הורה [[תרפאדמו"ר הריי"הצ]] נוסף גם להעביר את "בית מדרש לרבניםתלמידי האולם" שמטרתו לספח אליו אברכים ובחורים הראויים להוראה ולהיות רבנים בישראלהמבוגרים שבישיבת [[תומכי תמימים חרקוב]] לעיר זו, או להכין וללמד את מלאכת השחיטה והבדיקה (שו"ב) על בוריה. בית-המדרש לרבנים נקרא ועמהם עברו גם בשם "בית יוסף" ומנהלו היה הרה"ת המשגיחים הרב [[שניאור זלמן אלפרוביץ]] והרב [[ניסן נמנוב]], והישיבה עמדה תחת ניהולו של הרב [[שמואל לוויטיןיחזקאל פייגין]].
בכסלו ב[[תרפ"טחודש אייר]], לאחר שראשי ה"יבסצקיה" שמו עינם על הצלחת הישיבה ובית-המדרש לרבנים, הוכרחו אלו להיסגר. ראשי הישיבה נאסרו והתלמידים נאלצו להתפזר, כשחלקם עוברים ל[[תומכי תמימים לנינגרדתרפ"ה]], והשאר לנוסף גם "[[תומכי תמימים וויטבסקבית מדרש לרבנים בנעוועל|בית מדרש לרבנים]]" שמטרתו לספח אליו אברכים ובחורים הראויים להוראה ולהיות רבנים בישראל, או להכין וללמד את מלאכת השחיטה והבדיקה ([[תומכי תמימים יקטרינוסלבשו"ב]] ו) על בוריה. בית-המדרש לרבנים נקרא גם בשם "בית יוסף" ומנהלו היה הרב [[תומכי תמימים קייבשמואל לוויטין]]. רק קבוצה קטנה של תלמידים נשארו ללמוד בנעוועל במשך השנים שאחר-כן.
בין השנים תרפ"ז-תרפ"ח שימש כמנהל הישיבה הרב [[שניאור זלמן אלפרט]].
בכסלו [[תרפ"ט]], לאחר שראשי ה[[יבסקציה]] שמו עינם על הצלחת הישיבה ובית-המדרש לרבנים, הוכרחו אלו להיסגר. ראשי הישיבה נאסרו והתלמידים נאלצו להתפזר, כשחלקם עוברים ל[[תומכי תמימים לנינגרד]], והשאר ל[[תומכי תמימים וויטבסק]], [[תומכי תמימים יקטרינוסלב]] ו[[תומכי תמימים קייב]]. רק קבוצה קטנה של תלמידים נשארו ללמוד בנעוועל במשך השנים שאחר-כן{{הערה|[[ספר התמימים]] חלק א' עמ' צה.}}.
==ראו גם==
*[[:קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים נעוועל|בוגרי ישיבת תומכי תמימים נעוועל]]
*[[בית מדרש לרבנים בנעוועל]]
==קישורים חיצוניים==
*הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית]], פרק סח, '''[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30476&st=&pgnum=282 הישיבה ובית מדרש לרבנים בנעויל]''' {{הב}}
{{הערות שוליים}}
{{תבנית:תומכי תמימים}}
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד שנסגרו|נ]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד ברוסיה|נ]]