ישיבת '''תומכי תמימים''' החלה לפעול בעיירה '''[[נעוול]]''' באמצע קיץ [[תרס"א]] , אז נשלחה קבוצה בת עשרים תלמידים מישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] ללמוד בעיר בעיירה, כשבראש המחלקה עמד ה[[נעוועלמשגיח]], כשבראש המשגיח ה"ר הרב [[יהודה לייב ציטעס]](בודנעויץ){{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-russia-czarit/7/2.htm תולדות חב"ד ברוסיה הצארית]}}.
אנשי העיר קיבלו את פני הקבוצה הזו בסבר פנים יפות והכינו עבורם מבעוד מועד אכסניות נכבדות, ובתי מדרש מיוחדים ומפוארים. כמו כן נתקבלו לישיבה תלמידים מבני המקום שעמדו בתנאי הקבלה הקפדניים של הישיבה.
החל מקיץ המחלקה בנעוול התקיימה כשנה וחצי, עד שלהי קיץ [[תרפתרס"ד]] בתקיימה בעיר נעוול מחלקה מישיבת [[תומכי תמימיםב]], כשעיקר תלמידיה הם תלמידים צעירים, איתם למד הרהשאז הוחלט על סגירתה והעברת התלמידים חזרה לליובאוויטש{{הערה|תולדות התמימים פרק מב (כרם חב"ת [[יהודה עבער]]ד 3 ע' 60): באסיפת החברים הזאת .. ההחלטות שנחלטו אז .. מערכת נעוויל תתבטל והתלמידים יבואו ליובאוויטצה.}}.
בחורף החל מקיץ [[תרפ"זד]] הורה כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] נ"ע להעביר את "תלמידי האולם" המבוגרים שבישיבת התקיימה בעיירה נעוול מחלקה מישיבת [[תומכי תמימים חרקוב]] לעיר זו, ועמהם עברו גם המשגיחים הרה"ת [[שניאור זלמן אלפרוביץ]] והרה"ת [[ניסן נמנוב]]כשעיקר תלמידיה הם תלמידים צעירים, והישיבה עמדה תחת ניהולו של הרה"ת איתם למד הרב [[יחזקאל פייגיןיהודה עבער]].
בחודש אייר בחורף [[תרפ"הז]] נוסף גם הורה [[אדמו"בית מדרש לרבניםר הריי" שמטרתו לספח אליו אברכים ובחורים הראויים להוראה ולהיות רבנים בישראל, או להכין וללמד צ]] להעביר את מלאכת השחיטה והבדיקה (שו"ב) על בוריה. בית-המדרש לרבנים נקרא תלמידי האולם" המבוגרים שבישיבת [[תומכי תמימים חרקוב]] לעיר זו, ועמהם עברו גם בשם "בית יוסף" ומנהלו הי' הרה"ת המשגיחים הרב [[שניאור זלמן אלפרוביץ]] והרב [[ניסן נמנוב]], והישיבה עמדה תחת ניהולו של הרב [[שמואל לוויטיןיחזקאל פייגין]].
בכסלו ב[[תרפ"טחודש אייר]], לאחר שראשי ה"יבסצקיה" שמו עינם על הצלחת הישיבה ובית-המדרש לרבנים, הוכרחו אלו להיסגר. ראשי הישיבה נאסרו והתלמידים נאלצו להתפזר, כשחלקם עוברים ל[[תומכי תמימים לנינגרדתרפ"ה]], והשאר לנוסף גם "[[תומכי תמימים וויטבסקבית מדרש לרבנים בנעוועל|בית מדרש לרבנים]]" שמטרתו לספח אליו אברכים ובחורים הראויים להוראה ולהיות רבנים בישראל, או להכין וללמד את מלאכת השחיטה והבדיקה ([[תומכי תמימים יקטרינוסלבשו"ב]] ו) על בוריה. בית-המדרש לרבנים נקרא גם בשם "בית יוסף" ומנהלו היה הרב [[תומכי תמימים קייבשמואל לוויטין]]. רק קבוצה קטנה של תלמידים נשארו ללמוד בנעוועל במשך השנים שאחר-כן.
בין השנים תרפ"ז-תרפ"ח שימש כמנהל הישיבה הרב [[שניאור זלמן אלפרט]].
בכסלו [[תרפ"ט]], לאחר שראשי ה[[יבסקציה]] שמו עינם על הצלחת הישיבה ובית-המדרש לרבנים, הוכרחו אלו להיסגר. ראשי הישיבה נאסרו והתלמידים נאלצו להתפזר, כשחלקם עוברים ל[[תומכי תמימים לנינגרד]], והשאר ל[[תומכי תמימים וויטבסק]], [[תומכי תמימים יקטרינוסלב]] ו[[תומכי תמימים קייב]]. רק קבוצה קטנה של תלמידים נשארו ללמוד בנעוועל במשך השנים שאחר-כן{{הערה|[[ספר התמימים]] חלק א' עמ' צה.}}.
==ראו גם==
*[[:קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים נעוועל|בוגרי ישיבת תומכי תמימים נעוועל]]
*[[בית מדרש לרבנים בנעוועל]]
==קישורים חיצוניים==
*הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית]], פרק סח, '''[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30476&st=&pgnum=282 הישיבה ובית מדרש לרבנים בנעויל]''' {{הב}}
{{הערות שוליים}}
{{תבנית:תומכי תמימים}}
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד שנסגרו|נ]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד רוסיהברוסיה|נ]]