שינויים

בעיירה ב[[עיירה]] '''[[מלחובקה]] ''' היה קיים סניף של '''ישיבת [[תומכי תמימים]]'''. לאחר סגירת הישיבה בגרוזיה בשנת תרצ”ג[[תרצ"ג]], הגיעה קבוצת תמימים ללמוד במלחובקה. גם תלמידי הסניף בקייב הגיעו למלחובקה לאחר שהישיבה בקייב נסגרה.

המשפיעים, הרב [[ניסן נמנוב]] והרב [[שלמה חיים קסלמן]] לימדו דא”ח [[דא"ח]] (’המשכים’ '[[המשכים]]' של כ”ק אדמו”ר הרש”ב[[אדמו"ר הרש"ב]]) בקביעות. בהתוועדויות ב[[התוועדות חסידית|התוועדויות החסידיות ]] היו משתתפים כל גדולי החסידים ואנ”שואנ"ש.

בין התלמידים שלמדו במלחובקה היו: הרב [[מאיר איטקין]], הרב [[אלכסנדר זיסקינד בונין]], הרב [[ישראל ישראלי]], הרב [[יחיאל מיכל פיקרסקי]], הרב [[אברהם קיבמן]]. במכתב שכתב אברהם קיבמן לרבי הריי”צ הריי"צ הוא מספר כי רצונו להישאר בישיבה זו כיון שבמלחובקה “יש "יש הרבה התוועדויות, וגם ישנם חסידים תלמידי חכמים אותם אפשר לשאול בלימוד”בלימוד". בסיום מכתבו הוא מגלה גם חיסרון שיש במקום - אין לו מקום מגורים, אבל חיסרון זה לא הפריע לו להמשיך ללמוד ולהשתתף בהתוועדויות...

אחד המקורות לאחזקת הישיבה, הגיע מהג’וינטמה[[ג'וינט]]. מנהלי הישיבה דאגו להציג בפניהם את התלמידים כמודרניים ומשכילים.

כעבור זמן החלה המשטרה להתנכל לתמימים. מידי פעם היו מגיעים שוטרים ואוסרים את התמימים, כאשר זמן קצר לאחר מכן היו משוחררים לאחר שחתמו כי יעזבו מיד את המקום. הישיבה התקיימה עד חורף תרצ"ה{{הערה|[[ספר התמימים]] חלק א' עמ' צד.}}.

{{תבנית:תומכי תמימים}}{{הערות שוליים}}[[קטגוריה:ישיבות חב"ד שנסגרו|מ]][[קטגוריה:ישיבות חב"דברוסיה|מ]]