שינויים

'''מלחמת נפוליאון''' או '''מלחמת צרפת-רוסיה''', הייתה מערכה שערך נפוליאון בונפרטה, אחד המצביאים והמהפכנים המפורסמים בתולדות [[צרפת]], כחלק מ"המלחמות הנפוליאוניות" מלחמה כוללת נגד כמה מדינות, במערכה זו שהחלה בשנת [[תקע"ב]] נחל נפוליאון - לאחר שורה של נצחונות - הפסד לטובת [[רוסיה]] בראשות הצאר אלכסנדר הראשון. הפסד זה גרם לנפוליאון ליפול גם בחזיתות האחרות, ובסופו של דבר לאבד את השלטון בצרפת. דעתו של [[אדמו"ר הזקן]] הייתה שעדיף שנפוליאון יפסיד, על מנת שלא יביא את דגל המתירנות אותו נשא, אף לרוסיה. [[אדמו"ר הזקן]] ברח מפני המלחמה לעומק [[רוסיה]], טלטולי הדרך גרמו לפטירתול[[הסתלקות]]ו.

תוך כדי חסמו הרוסים את האגף הדרומי ומנעו את השימוש בדרכי נסיגה אחרות. הרוסים השתמשו בהתקפות גרילה תכופות, בהכותם ללא הרף בנקודות התורפה של הצרפתים - קווי האספקה הארוכים. חיל הפרשים הרוסי בשיתוף עם קוזקים רכובים, תקף והתיש יחידות צרפתית צרפתיות מבודדות. אספקת האוכל והנשק לחיילים הצרפתיים הפכה אפוא למשימה בלתי אפשרית כמעט, ורבים מהחיילים הצרפתיים החלו לערוק. החורף הרוסי אף הוא הערים קשיים על הצבא הצרפתי כאשר חיילים וסוסים החלו למות מרעב, מכוויות קור וממסעות מפרכים.

מיד בפרוץ המלחמה, גילה [[אדמו"ר הזקן]] את דעתו בפני ה[[חסידים]], שבמידה ונפוליאון יינצח, ייתכן מצב שבו יוקל ליהודים מבחינה גשמית, אך מבחינה רוחנית עלולה להתרבות המינות וההפקרות רח"ל. וכך כתב [[אדמו"ר הזקן]] במכתבו לר' [[משה מייזליש]]: כך הראו לי במוסף ביום א' דראש השנה באם שינצח בונפארט [=שם משפחתו של נפוליאון] יורם קרן ישראל ויורבה ה[[עושר]] בישראל, אבל יתפרדו ויתנתקו {{הערה|נוסח אחר מכת"י: יתפרדו ויתרחקו.}}.} לבן של ישראל מאביהם שבשמים, ובאם שינצח אלכסנדר יושפל קרן ישראל ויורבה העוני בישראל, אבל יתענגו ויתקשרו ויתחברו {{הערה|נוסח אחר מכת"י: יתחברו ויתדבקו.}} לבן של ישראל לאביהן שבשמים{{הערה|אגרות קודש [[אדמו"ר הזקן]] (מהדורת קה"ת תשע"ב) סימן קז. עמ' שצו-שצז.}}.

מסופר שהוחלט שההכרעה תיפול בראש השנה בעת [[תקיעת שופר]]. מייד בבוקרו של ראש השנה עוד קודם התפילה, נטל [[אדמו"ר הזקן]] את השופר ותקע בו, כשהגיע המגיד ר' [[המגיד מקוזניץ|ישראל מקוזניץ]]{{הערה|[[אדמו"ר הריי"צ]] כותב (ספר השיחות [[תרצ"א]] עמ' 171 נעתק מרשימת היומן עמ' קעה-ו, וכן בספר השיחות הנ"ל עמ' 174.) שמדובר ברבי [[שלמה מקרלין]] אך הרבי מציין (אגרות קודש חלק ט"ו עמ' ת"נ.) שהוא נפטר שנים רבות קודם לכן ב[[תקנ"ב]] ולכן צריך לומר ויש אומרים שמדובר ב[[המגיד מקוזניץ|מגיד מקוזניץ]]. וראו גם הערות וביאורים גליון תשטז, עמ' 30. וראו גם בספר השיחות תרצ"א עמ' 174 בהערות שם, וש"נ.}} (שצידד בנצחונו של נפוליאון) לתקוע בשופר אמר : "הליטאי (כך היה כינויו של אדמו"ר הזקן) הקדימני".

[[אדמו"ר האמצעי]] כתב במכתבו לר' משה מייזליש [אודות פעילותו של ר' משה בנידון] {{הערה|אג"ק כ"ק אדמו"ר האמצעי, מהדורת תשע"ג, עמ' מט.}}: "אשר למשמע אוזן שמעתי שמתעסק באמונה בדבר הזה ונתן נפשו בדבר הזה ולא בשביל ממון וגדולה".

במכתב לר' [[משה מייזליש]] אודות המלחמה כתב לו אדמו"ר הזקן: "וזה לכם האות שבקרב הימים יוטל מחמד עיניכם".במילים אלו רמז [[אדמו"ר הזקן]] על פטירתוהסתלקותו, אך זה גם היווה סימן לנצחונו של הצאר. ואכן בשעה שהתחילו להגיע הבשורות אודות נפילת נפוליאון החל להחלש אדמו"ר הזקן.

במהלך הדרך בהגיעם לכפר [[פיענע ]] כבר נחלש אדמו"ר הזקן. מיום ליום התחזקה מחלתו של אדמו"ר הזקן, וכפי שהעיד בנו אדמו"ר האמצעי, מחלה זו הייתה קשורה בסכרת שפגעה ישירות בתפקוד המרה. התפקוד הלקוי נגרם בשל המרירות העצומה שנגרמה לרבי לאדמו"ר הזקן במהלך הבריחה. הקור המקפיא חודר העצמות החריף עוד יותר את המצב.

בתוך ימים ספורים התדרדר המצב הבריאותי, אך בני המשפחה היו חסרי אונים. ב[[שבת קודש]] פרשת שמות, גברה המחלה, ואדמו"ר הזקן נחלש עוד יותר, עד שבמוצאי השבת נפטר אדמו"ר הזקןהסתלק.

* '''המסע להאדיטש''' - ספרו של הסופר [[שניאור זלמן רודרמן]], לילדים ולנוער, על כל סיפור המלחמה. מעובד על פי ספרו של הרב [[יהושע מונדשיין]].