יששכר דב גורביץ': הבדלים בין גרסאות בדף

(15 גרסאות ביניים של 10 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{דמות
{{דמות
|שם=הרב יששכר דוב גורביץ
|שם=הרב יששכר דוב גורביץ
|תמונה=[[קובץ:יששכר דב גורביץ.jpeg|200px]]
|תמונה=יששכר דב גורביץ.jpeg
|תאריך לידה=[[תרע"ז]]
|תאריך לידה=[[תרע"ז]]
|תאריך פטירה=[[ט"ו ניסן]] [[תשס"ח]]
|תאריך פטירה=[[ט"ו ניסן]] [[תשס"ח]]
שורה 9: שורה 9:
}}
}}
[[קובץ:הרב גורביץ מקבל פני אחיו.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יששכר דוב גורביץ' מקבל את פני אחיו יצחק, בתחנת הרכבת]]
[[קובץ:הרב גורביץ מקבל פני אחיו.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יששכר דוב גורביץ' מקבל את פני אחיו יצחק, בתחנת הרכבת]]
הרב '''יששכר דב גורביץ'''' (שמו המדוייק והמלא '''ישכר דוב בער הלוי הורוויץ'''. היה ידוע ומוכר כ'''ר' בערל גורעוויטש''') ([[תרע"ז]] - [[תשס"ח]]) היה [[חסיד]]ם של [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]], לימד תורה במחתרת ב[[ברית המועצות]] ונאסר על כך. לאחר צאתו משם, ניהל יותר מיובל שנים את המוסד [[בית רבקה]] ב[[צרפת]] ושימש כ[[משפיע]] [[אנ"ש]] בקהילה.
הרב '''יששכר דב גורביץ'''' (שמו המדוייק והמלא '''ישכר דוב הלוי הורוויץ'''. היה ידוע ומוכר כ'''ר' בערל גורעוויטש''') ([[תרע"ז]] - [[ט"ו ניסן]] [[תשס"ח]]) היה [[חסיד]]ם של [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]], לימד תורה במחתרת ב[[ברית המועצות]] ונאסר על כך. לאחר צאתו משם, ניהל יותר מיובל שנים את המוסד [[בית רבקה]] ב[[צרפת]] ושימש כ[[משפיע]] [[אנ"ש]] בקהילה.


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
===לידתו וצעירותו===
===לידתו וצעירותו===
[[קובץ:הרב גורביץ מניח תפילין ליהודי.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גורביץ' (משמאל) בצעירותו, מניח [[תפילין]] ל[[יהודי]]]]
[[קובץ:הרב גורביץ מניח תפילין ליהודי.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גורביץ' (משמאל) בצעירותו, מניח [[תפילין]] ל[[יהודי]]]]
הרב גורביץ' נולד בחודש [[מר חשון]] [[תרע"ז]] בעיר [[ז'לובין]] שב[[רוסיה]], לרב שלום גורביץ', חסיד [[קאפוסט]] ומצאצאי [[השל"ה]]. אביו היה [[מלמד]] בכיתה הגבוהה ב[[תלמוד תורה]] בעיר, לקראת המעבר ל[[ישיבה|ישיבת]] [[תומכי תמימים ליובאוויטש|תומכי תמימים בליובאוויטש]], ונרצח על ידי הנאצים בעיר הומיל בשנת [[תש"ב]].  
הרב גורביץ' נולד בחודש [[מר חשון]] [[תרע"ז]] בעיר [[ז'לובין]] שב[[רוסיה הלבנה]] לאביו לרב שלום גורביץ', חסיד [[קאפוסט]] ומצאצאי [[השל"ה]] ולאמו מרת מינא (לבית חייקין). אביו היה [[מלמד]] בכיתה הגבוהה ב[[תלמוד תורה]] בעיר, לקראת המעבר ל[[ישיבה|ישיבת]] [[תומכי תמימים ליובאוויטש|תומכי תמימים בליובאוויטש]], ונרצח על ידי הנאצים בעיר [[הומיל]] בשנת [[תש"ב]].  


בבחרותו נשלח הרב גורביץ' ללמוד בישיבת תומכי תמימים, שהתקיימה אז במחתרת ונדדה ממקום למקום. מקיץ שנת [[תרצ"ג]] עד לקיץ שנת [[תרצ"ד]], נדדה הישיבה לנובוזיבקוב, כאן למד אצל הרב [[שלמה יוסף זווין]] שכיהן כ[[רב]] העיר ולימד במקביל בסניף תומכי תמימים המחתרתי שבעירו. הרב זווין אף דאג להם ל[[מעות חיטים]] בכתבו: "ארבעה מתומכי תמימים דהאידנה נמצאים בכאן ולמה יגרעו?"{{הערה|מכתבו מיום ג' ל[[פרשת משפטים]] שנת [[תרצ"ד]]. מופיע ב"[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]]", עמוד ש"ד.}}. ב[[ל"ג בעומר]] תרצ"ד עברה הישיבה לעיר קרולביץ, שם למדו עד אמצע חורף [[תרצ"ו]]{{הערה|"[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]]", עמוד שכ"ד.}}.  
בבחרותו נשלח הרב גורביץ' ללמוד בישיבת תומכי תמימים, שהתקיימה אז במחתרת ונדדה ממקום למקום. מקיץ שנת [[תרצ"ג]] עד לקיץ שנת [[תרצ"ד]], נדדה הישיבה לנובוזיבקוב, כאן למד אצל הרב [[שלמה יוסף זווין]] שכיהן כ[[רב]] העיר ולימד במקביל בסניף תומכי תמימים המחתרתי שבעירו - [[תומכי תמימים נובוזיבקוב]]. הרב זווין אף דאג להם ל[[מעות חיטים]] בכתבו: "ארבעה מתומכי תמימים דהאידנה נמצאים בכאן ולמה יגרעו?"{{הערה|מכתבו מיום ג' ל[[פרשת משפטים]] שנת [[תרצ"ד]]. מופיע ב"[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]]", עמוד ש"ד.}}. ב[[ל"ג בעומר]] תרצ"ד עברה הישיבה לעיר קרולביץ, שם למדו עד אמצע חורף [[תרצ"ו]]{{הערה|"[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]]", עמוד שכ"ד.}}.  
נראה כי בין לבין הספיק הרב גורביץ' ללמוד גם בסניף [[תומכי תמימים]] ב[[מלחובקה]]{{הערה|כך לפי "תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית", עמוד ש"ב.}}. כך במשך כעשר שנים למד ונדד הרב גורביץ' בסניפים מחתרתיים שונים של תומכי תמימים.
נראה כי בין לבין הספיק הרב גורביץ' ללמוד גם בסניף [[תומכי תמימים]] ב[[מלחובקה]]{{הערה|כך לפי "תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית", עמוד ש"ב.}}. כך במשך כעשר שנים למד ונדד הרב גורביץ' בסניפים מחתרתיים שונים של תומכי תמימים.


שורה 36: שורה 36:
[[קובץ:תחנת רכבת לבוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תחנת הרכבת בלבוב (למברג) הסמוכה לגבול, ממנה יצאו רוב ה'עשאלונים']]
[[קובץ:תחנת רכבת לבוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תחנת הרכבת בלבוב (למברג) הסמוכה לגבול, ממנה יצאו רוב ה'עשאלונים']]


לאחר חתונתם, יצאו בני הזוג גורביץ' לעיר הגבול [[לבוב]], על מנת להבריח את הגבול ולצאת מרוסיה (במסגרת הסכם החזרת פליטים בין רוסיה לפולין. ה"[[עשאלונים]]"). הם שילמו עבור דרכונים פולנים, אך לפועל סידרו דרכון רק עבור אשתו ואילו לו הובטח שיקבל דרכון תוך כדי נסיעה. יום [[ט' בכסלו]] [[תש"ז]] היה תאריך יציאת הרכבת, ולרוע המזל בוצעה בדיקת דרכונים מיד עם הכניסה לרכבת. הרב גורביץ' נתפס ללא מסמכים והורד על ידי החיילים מהרכבת, באשמת ניסיון בריחה מרוסיה. בכך, הופרד מאשתו חמישה חודשים בלבד לאחר חתונתם. [[רב|הרבנים]] ששהו ברכבת – הרב [[שמריהו ששונקין]], הרב [[בצלאל וילשאנסקי]], והרב [[זלמן שמעון דבורקין]] – שקלו לסדר על המקום [[גט]] על תנאי, מחשש שהזוג הצעיר לעולם לא ייפגש שוב. אך למעשה, עקב לחץ הזמן לא בוצע הדבר והרעיה המשיכה לפולין בעוד בעלה צפוי לעונש מאסר שסופו לא ידוע.  
לאחר חתונתם, יצאו בני הזוג גורביץ' לעיר הגבול [[לבוב]], על מנת להבריח את הגבול ולצאת מ[[רוסיה]] (במסגרת הסכם החזרת פליטים בין רוסיה לפולין. ה"[[עשאלונים]]"). הם שילמו עבור דרכונים פולנים, אך לפועל סידרו דרכון רק עבור אשתו ואילו לו הובטח שיקבל דרכון תוך כדי נסיעה. יום [[ט' בכסלו]] [[תש"ז]] היה תאריך יציאת הרכבת, ולרוע המזל בוצעה בדיקת דרכונים מיד עם הכניסה לרכבת. הרב גורביץ' נתפס ללא מסמכים והורד על ידי החיילים מהרכבת, באשמת ניסיון בריחה מרוסיה. בכך, הופרד מאשתו חמישה חודשים בלבד לאחר חתונתם. [[רב|הרבנים]] ששהו ברכבת – הרב [[שמריהו ששונקין]], הרב [[בצלאל וילשאנסקי]], והרב [[זלמן שמעון דבורקין]] – שקלו לסדר על המקום [[גט]] על תנאי, מחשש שהזוג הצעיר לעולם לא ייפגש שוב. אך למעשה, עקב לחץ הזמן לא בוצע הדבר והרעיה המשיכה לפולין בעוד בעלה צפוי לעונש מאסר שסופו לא ידוע.  


כשהגיעה מרת חנה לפולין, רצתה לשוב לרוסיה כדי לעמוד לצד בעלה במאסר, לסייע לשחרורו ולהיות לעזרתו לאחר השחרור. משפחתה התנגדה לכך בתוקף והוחלט לשאול את דעתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] (ששהה ב[[ארצות הברית]]). מרת חנה שיגרה ל[[רבי]] מכתב באמצעות נוסע ל[[ניו יורק]]. תשובת הרבי הייתה (התוכן): "וואס דארף זי פארן אאין, אז ער וועט קומען א הער" [=מדוע היא צריכה לנסוע לשם, כאשר הוא זה שיגיע לפה]. המשפחה ראתה בדברי הרבי הבטחה שהבעל יצליח לצאת מרוסיה בקרוב. מאז קיבלה וקיימה על עצמה רעייתו לצום כל יום שני וחמישי עד שבעלה יחזור{{הערה|פרטי המעשה מופיעים ב[[שבועון כפר חב"ד]], גיליון 1394; ותשורה שמופיע ב"קישורים חיצונים".}}.
כשהגיעה מרת חנה לפולין, רצתה לשוב לרוסיה כדי לעמוד לצד בעלה במאסר, לסייע לשחרורו ולהיות לעזרתו לאחר השחרור. משפחתה התנגדה לכך בתוקף והוחלט לשאול את דעתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] (ששהה ב[[ארצות הברית]]). מרת חנה שיגרה ל[[רבי]] מכתב באמצעות נוסע ל[[ניו יורק]]. תשובת הרבי הייתה (התוכן): "וואס דארף זי פארן אאין, אז ער וועט קומען א הער" [=מדוע היא צריכה לנסוע לשם, כאשר הוא זה שיגיע לפה]. המשפחה ראתה בדברי הרבי הבטחה שהבעל יצליח לצאת מרוסיה בקרוב. מאז קיבלה וקיימה על עצמה רעייתו לצום כל יום שני וחמישי עד שבעלה יחזור{{הערה|פרטי המעשה מופיעים ב[[שבועון כפר חב"ד]], גיליון 1394; ותשורה שמופיע ב"קישורים חיצונים".}}.
שורה 51: שורה 51:
על קורותיו ומסכת תלאותיו ועינוייו במאסר התקשה הרב גורביץ' לדבר במשך שנים רבות, ורק לאחר עידוד מ[[הרבי]] והבנה שסיפור הדברים יביא תועלת לדור הצעיר, נחלץ לפרסם ואף לכתוב בתקציר על פרשת חייו ומאסרו מאחורי מסך הברזל (ראו מסגרת){{הערה|[[שבועון כפר חב"ד]], גיליון 1280}}.
על קורותיו ומסכת תלאותיו ועינוייו במאסר התקשה הרב גורביץ' לדבר במשך שנים רבות, ורק לאחר עידוד מ[[הרבי]] והבנה שסיפור הדברים יביא תועלת לדור הצעיר, נחלץ לפרסם ואף לכתוב בתקציר על פרשת חייו ומאסרו מאחורי מסך הברזל (ראו מסגרת){{הערה|[[שבועון כפר חב"ד]], גיליון 1280}}.


===המסע לצרפת====
===המסע לצרפת===
[[קובץ:הרב גורביץ רוקד עם ר' ניסן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גורביץ' בריקוד חסידי עם ה[[משפיע]] ר' [[ניסן נמנוב]] בצרפת]]
[[קובץ:הרב גורביץ רוקד עם ר' ניסן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גורביץ' בריקוד חסידי עם ה[[משפיע]] ר' [[ניסן נמנוב]] בצרפת]]


הרב גורביץ' הגיע לקרקוב ומשם המשיך ל[[לודז']]. בלודז' הפנה אותו אחד מאנ"ש לתמים פייבל גרינר שנתן לו את כתובתו של הרב [[יצחק גולדין]] מפריז. הרב גורביץ' הבריק לרב גולדין מברק-בקשה שימסור לרעייתו שהוא בחיים ושנמצא בפולין ובדעתו להשיג מסמכים כדי להגיע לגרמניה ומשם לצרפת. לדברי מרת גורביץ', היא התגוררה במלון שבו אוכסנו הפליטים בעזרת ארגון ה[[ג'וינט]] והרב גולדין התגורר קומה אחת מעליה. מידי הזדמנות היה הרב גולדין מעודד את רוחה שבעלה ישוב ולמעשה הוא זה שזכה לבשר לה את הבשורה הטובה על שחרור בעלה.  
הרב גורביץ' הגיע לקרקוב ומשם המשיך ל[[לודז']]. בלודז' הפנה אותו אחד מאנ"ש לתמים פייבל גרינר שנתן לו את כתובתו של הרב [[יצחק גולדין]] מפריז. הרב גורביץ' הבריק לרב גולדין מברק-בקשה שימסור לרעייתו שהוא בחיים ושנמצא בפולין ובדעתו להשיג מסמכים כדי להגיע לגרמניה ומשם לצרפת. לדברי מרת גורביץ', היא התגוררה במלון שבו אוכסנו הפליטים בעזרת ארגון ה[[ג'וינט]] והרב גולדין התגורר קומה אחת מעליה. מידי הזדמנות היה הרב גולדין מעודד את רוחה שבעלה ישוב ולמעשה הוא זה שזכה לבשר לה את הבשורה הטובה על שחרור בעלה.  


ב[[חודש ניסן]] [[תש"ח]] הבריח הרב גורביץ' את הגבול הפולני לצ'כוסלובקיה אל העיר פראג, שם סודר לו דרכון רשמי של פליט. עקב בעיות כלכליות וסכסוכים גיאופוליטיים{{הערה|המעבר מפראג לצרפת, היה דרך טריטוריה גרמנית שהייתה בשליטת הבריטים. ממשלת בריטניה, שהייתה בסכסוך עם היישוב היהודי בארץ ישראל, לא הייתה מאפשרת ליהודים שרצו לנסוע לצרפת, לעבור בתחום שיפוטה, מחשש שמא הם מעוניינים להמשיך לעלות לארץ ישראל.}}, נאלץ לנדוד ולהתעכב באוסטריה וגרמניה עד שלאחר תלאות הגיע ב[[חודש אדר]] [[תש"ט]], לפריז שבצרפת. שם שב והתאחד עם רעייתו והמשפחה. בשנים הבאות עסק בהוראה ב[[תלמוד תורה]].  
ב[[חודש ניסן]] [[תש"ח]] הבריח הרב גורביץ' את הגבול הפולני לצ'כוסלובקיה אל העיר פראג, שם סודר לו דרכון רשמי של פליט. עקב בעיות כלכליות וסכסוכים גיאופוליטיים{{הערה|המעבר מפראג לצרפת, היה דרך טריטוריה גרמנית שהייתה בשליטת הבריטים. ממשלת בריטניה, שהייתה בסכסוך עם היישוב היהודי בארץ ישראל, לא הייתה מאפשרת ליהודים שרצו לנסוע לצרפת, לעבור בתחום שיפוטה, מחשש שמא הם מעוניינים להמשיך לעלות לארץ ישראל.}}, נאלץ לנדוד ולהתעכב באוסטריה וגרמניה עד שלאחר תלאות הגיע ב[[חודש אדר]] [[תש"ט]], לפריז שבצרפת. שם שב והתאחד עם רעייתו והמשפחה. בשנים הבאות עסק בהוראה ב[[תלמוד תורה]].


===השליחות בבית רבקה===
===השליחות בבית רבקה===
שורה 97: שורה 97:


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
*שניאור רודרמן, '''ר' בער'ל - חסיד ומחנך''', ספר ביוגרפיה, 368 עמודים, תש"פ
*יהודה טייכער, '''באחרית ימיו חש סיפוק משני דברים''', כתבה בתוך [[שבועון כפר חב"ד]], גליון 1280.
*יהודה טייכער, '''באחרית ימיו חש סיפוק משני דברים''', כתבה בתוך [[שבועון כפר חב"ד]], גליון 1280.
*שלום דובער פרידנלד, '''פעילות חוצה גבולות''', היציאה הגדולה - תש"ז{{הערה|מידע ספציפי על הרב גורביץ' ניתן למצוא בעמודים: 111, 114, 116, 117, 152, 167, 183, 186, 189, 232, 233, 246, 247, 253, 256-262, 266-269, 399, 410.}}.
*שלום דובער פרידנלד, '''פעילות חוצה גבולות''', היציאה הגדולה - תש"ז{{הערה|מידע ספציפי על הרב גורביץ' ניתן למצוא בעמודים: 111, 114, 116, 117, 152, 167, 183, 186, 189, 232, 233, 246, 247, 253, 256-262, 266-269, 399, 410.}}.
*'''אוצר ביעֶר''', שבועון בית משיח ג' אדר תש"פ עמוד 30
*'''אוצר ביעֶר''', שבועון בית משיח ג' אדר תש"פ עמוד 30
*זלמן רודרמן, ספר '''חסידים אנשי מעשה''', ע' 231-237.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*{{אוצר החכמה|[[שניאור זלמן רודרמן]]|'''ר' בער'ל – חסיד ומחנך'''|635109|ספר ביוגרפיה, תש"פ}}
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Mishulovin-Gorowitz%20-%20Marcheshvan%2013%2C%205777.pdf תשורת נישואי גורביץ'-מישולובין - יומנים חיים ממסכת מאסרו והצלתו של הרב גורביץ בצירוף מכתבי הרבי אליו]'''{{PDF}}
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Mishulovin-Gorowitz%20-%20Marcheshvan%2013%2C%205777.pdf תשורת נישואי גורביץ'-מישולובין - יומנים חיים ממסכת מאסרו והצלתו של הרב גורביץ בצירוף מכתבי הרבי אליו]'''{{PDF}}
*'''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=37634 זיידע שלא היה סמל ולא דיוקן אלא שהיה עצמו]''' - מכתב שכתב חתנו הרב יעקב בידרמן לילדיו, לאחר פטירתו של חמיו.
*'''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=37634 זיידע שלא היה סמל ולא דיוקן אלא שהיה עצמו]''' - מכתב שכתב חתנו הרב יעקב בידרמן לילדיו, לאחר פטירתו של חמיו.
שורה 117: שורה 118:
[[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]
[[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]
[[קטגוריה:משפחת פבזנר]]
[[קטגוריה:משפחת פבזנר]]
[[קטגוריה:משפחת גורביץ]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"ז]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ח]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ח]]
10,760

עריכות