2,764
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
{{אות|שם=סגול|תמונה=[[קובץ:סגול.jpg|80px]]}}
'''סֶגול''' הוא אחת אחד מעשרת סימני ה[[ניקוד]] ב[[לשון הקודש]], המשמש לסימון הצליל e, והוא מורכב משלוש נקודות המוצבות מתחת לאות – שתיים למעלה ואחת למטה. הסגול הינו [[תנועה קטנה]] והוא אחד משלושת סימני הניקוד שיכולים להיות חטפים.
בתורת החסידות, מקביל הסגול לספירת ה[[חסד]], ומסיבה זאת בשמונה עשרה ב[תפילת העמידה]] מקומה בשם הוי"ה של חתימת ברכת סלח לנו שכנגד החסד.
לפי חוקרי הלשון, פירוש המילה 'סגול' בארמית הוא 'אשכול', והתנועה נקראת כן כיון שצורתה (נקודה מתחת לשתי נקודות) מזכירה אשכול ענבים{{הערה|ולשיטתם, זו גם הסיבה שהטעם סגול ב[[טעמי המקרא]] (המכונה גם 'סגולתא') נקרא כך.}}.
===החילוק בין קובוץ וסגול===
אף שגם ה[[קובוץ]] {{הערה|1=באור התורה וב[https://drive.google.com/file/d/1pWAIWIE9pUIC2Ge3IQTRNDLt-Jvok_Kk/view ספר הלקוטים עמוד רפט] מכנה אותו בשם 'שורק', להבדיל מ[[שורוק]]. ראו בהרחבה בערכים שורוק וקובוץ, תחת הכותרת 'ביאור השם'.}} מורכב משלוש נקודות, יש הבדל בינו לבין הסגול, כיון שהסגול הוא חיבור ימין שמאל ואמצע, וחיבור שכזה מוליד וממשיך הלאה והלאה{{הערה|כפי שרמוז בכך שהסגול הוא בצורת גפן, והגפן מנוקדת בב' סגולים, כי מכל 'סגול' נוצר סגול נוסף עוד ועוד עד אין סוף.}}, בשונה מהקובוץ שהנקודות מסודרות זו תחת זו, ובעקמומיות לצד ימין - המורה על ההשפלה מהוד (שבשמאל) לנצח (שבימין), בחינת ביטול, שאינו מוליד{{הערה|אור התורה ויחי תתשלה 2270. וראו בדומה לזה תורה אור ויחי מז, א.}}.
ובמקום אחר מבואר באופן מעט שונה, שבקובוץ הנקודות באות זה אחר זה, דבר המורה על שכל והגבלה, שאדם נמצא קודם כל בקו זה ורק לאחר מכן בקו אחר, לעומת זאת סגול מורה על הימצאות כל הקווי יחד, ענין שלמעלה משכל והגבלה, שזו בחינת 'סגולה', דבר שיכול להיות בקדושה ובביטול לאלוקות בלבד, ולכן בני ישראל נקראים בשם עם 'סגולה'{{הערה|1=ואף זאת - בכח שלושת האבות, "תלת אבהון אלין אקרון סגולה . . ודא הוא דכתיב והייתם לי סגולה מכל העמים" (זח"ג קיט, ב. מק"מ (להרמ"ז) לזהר שם). [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/6/10/64.htm שיחת י"ג תמוז תשי"ב].}}.