שינויים

{{לשכתב|ויקיזציה}}[[קובץ:המכתב הארוך כתיק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|צילום כתב ידו הקדושה של כ"ק אדמו"ר הריי"צ מהעמוד הראשון מתוך "המכתב הארוך", על דפי בלאנק מבית ההבראה בעיירת הנופש פורקרסדורף.]][[קובץ:בית ההבראה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית ההבראה בעיירת הנופש פורקרסדורף, שבו שהה כ"ק אדמו"ר הריי"צ ועל דפי הבלאק שלו כתב המכתב.]]'''המכתב הארוך'''" באידיש(ב[[אידיש]]: "'''דער לאנגע לאַנגער בריוו'''", ) הוא כינוי לאגרת קודש<ref>אגרות קודש אדמו"ר מהוריי"צ כרך ג'.</ref> של כ"ק אדמו"ר למכתב שכתב [[הרבי הריי"צ שכתב ]] לבתו [[הרבנית חיה מושקאשניאורסון]], בשנת [[תרצ"ה – בה סיפר בארוכה ]], בו מסופר בעיקר על שלשה חסידים: מסעו של מורנו רבי [[מרדכי הצדיק]], מתלמידי [[הבעל שם טוב ודרכם הארוכה בהתקרבותם לדרך ]], לקרב את חבריו רבי [[יששכר בער מליובאוויטש]], שלימים היה מרבותיו של [[אדמו"ר הזקן]], ורבי [[חיים הפרוש]], שלימים קירב את רבי [[אברהם מקאליסק]] לחסידות, לרבו ול[[תורת החסידות]].

השלושה הם:*רבי [[מרדכי הצדיק]]*רבי [[יששכר בער מליובאוויטש]], מרבותיו של אדמוהרבי הריי"צ כתבו במדינת אוסטריה בחורף שנת תרצ"ר הזקן*רבי [[חיים פרוש]]ה{{הערה|על פי הנכתב במכתב}}, רבו של רבי [[אברהם מקאליסק]]על דפי בלאנק מבית ההבראה בעיירת הנופש פורקרסדורף בו שהה אז בחודשים אלו לצרכי בריאותו על פי הוראת הרופאים.

וכך הוא כותב באגרת אחרת<ref>{{הערה|ח' תמוז תרצ"ט.</ref>}}:

בהיותו במעזיבוז משך זמן רב וכבר תודה לא-ל למד ארחות חיים בהדרכת הבעשה[[בעש"ט ]] הנה באחד הימים שמע מאת הבעש"ט מאמר זה:{{מונחון|א נשמה קומט אראפ אויף דער וועלט און לעבט אפ זיעבעציג אכציג יאהר צוליב טאן א טובה א אידין אין רוחניות ובפרט אין גשמיות|נשמה יורדת לעולם וחיה שבעים-שמונים שנה על מנת לעשות טובה ליהודי ברוחניות ובפרט בגשמיות}}.

ר' מרדכי שזכה להכיר את הבעש"ט ולהתקרב לאורו, נזכר בחבריו הטובים מנוער ר' יששכר דוב ור' חיים ועלה בלבו לחפשם ולקרבם למורנו הבעש"ט. לאחר נידודים נדודים רבים מצא את ר' חיים בעיר דוברוונא וראה [[דוברובנה]] וגילה שבמרוצת השנים הפך ל"פרוש" שהתנתק מכל הסובב אותו.

צער רב נתמלא ר"מ בראותו את הנהגת חברו העובד את ה' בעצבותב[[עצבות]], מתוך ישות וגאוה ו[[גאוה]] ומנותק מכל הסובבים אותו (היפך מדרך החסידות).

לאט לאט אט אט הצליח הר"מ להשפיע על הר"ח לשנות את דרכיו. כשראו זאת כשהבחינו אנשי העיר ושמו לב לכך בעובדה שר"ח מעריך מאוד את ר"מ, החליטו אנשי העיר למנות את ר' מרדכי ל"[[מגיד ]]" העיר". ר"מ קיבל את ההצעה והתגלה לקהל כפה מפיק מרגליות המעורר לעבודת ל[[עבודת ה' ]] באופן נפלא. השפעתו של ר"מ החל לתת את אותותיו בעיר ובמיוחד היה הדבר ניכר על ר"ח שנהי' איש זריז ומלא חיות וראו עליו שינוי מן הקצה אל הקצה. אותה שנה, בה שהה ר' מרדכי בעיר דוברוונה בימים הנוראים נחקקה היטב בזכרון האנשים. תפילותיו של ר"מ בראש השנה ויוהכ"פ שארכו שעות רבות עוררו את כל הקהל ובמיוחד פעל הדבר על ר"ח, שהגיע במוצאי יוהכ"פ לר"מ והנה רואה כיצד הוא עדיין עומד בעיצומה של התפילה.

לאחר תפילת ערבית וקידוש לבנה יצאו באותה השנה בה שהה ר"מ ור"ח בריקוד נלהב ולאחר מכן החל ' מרדכי בעיר דוברובנה בימים הנוראים נחקקה היטב בזכרון האנשים. תפילותיו של ר"מ לשוחח בענין "מצוה בלא כוונה" ואופן עבודת ה' הנכון והרצוי ובסיימו את הדברים לימד ב[[ראש השנה]] וב[[יום הכיפורים]] שארכו שעות רבות, עוררו את כל הקהל הגדול שהתקבצו סביבו את הניגון המכונה . במיוחד פעל הדבר על ר"חפש ומצאח, שהגיע במוצאי יום הכיפורים לר" – ניגון שנהגו לנגן במחיצת הבעש"ט – וביאר את תוכנם מ והנה רואה כיצד הוא עדיין עומד בעיצומה של כל תנועות הניגוןהתפילה.

לאחר [[תפילת ערבית]] ו[[קידוש לבנה]] יצאו ר"מ ור"ח בריקוד נלהב ולאחר מכן החל ר"מ לשוחח בענין "[[מצוה]] בלא כוונה" ואופן עבודת ה' הנכון והרצוי ובסיימו את הדברים לימד את כל הקהל הגדול שהתקבצו סביבו את הניגון המכונה "חפש ומצא" – ניגון שנהגו לנגן במחיצת הבעש"ט – וביאר את תוכנם של כל תנועות הניגון.  למחרת היתה הייתה כל העיר כמרקחה עקב מה שאירע במוצאי היום הקדוש, במיוחד כשנודע שכעת עומד המגיד בעיצומה של תפילת שחרית בבית המדרש הגדול. תיכף התפתחה שיחה תורנית בין גדולי הלמדנים, בה דנו על הנהגתו של המגיד שלמרות שכבר הגיע זמן מנחה הוא אוחז עדיין בתפילת שמו"ע [[שמונה עשרה]] של [[שחרית]]. מטבע הדברים המשיכו לשוחח אודות הבעש"ט.

המכתב נכתב על ידי הרבי הריי"צ שכנראה לא סיים לכתובו לכתבו אך מסרו לבתו הרבנית חיה מושקא, המכתב המקורי נמצא ב[[ספריית ליובאוויטש]].

העתקות של המכתב מסתובב מסתובבות בקרב [[חסידי חב"ד ]] כבר שנים רבות (עוד טרם הדפסת סדרת [[אגרות קודש]]) ישנם שמועות שהמכתב נגנב מבית מ[[פרזידנט 1304|בית הרבי]]{{מקורהערה|על פי עדות ר' [[שלום בער בוטמן]]}}. לאדיך לאידך מסופר{{מקור}} כי הרבנית נתנה אותו לאחד החסידים לקרוא, והוא עשה העתק מהמכתב, והחזיק והחזיר את המקורי המקור לרבנית.

*האגרת נדפסה באגרות קודש של הרבי הריי"צ, חלק ג.  *האגרת נדפסה על ידי [[היכל מנחם בורו פארק]] בתשע"א, תחת השם "חסידי הבעש"ט בראשית דרכם" כאשר בעמוד בצד אחד של העמוד נמצא המקור{{הערה|המוציאים לאור השמיטו מספר קטעים בתחילת האגרת.}} ומולו התרגום ל[[לשון הקודש]]. *בספר "[[שמועות וסיפורים]]", ו[[אוצר סיפורי חב"ד]], נדפסו שני תרגומים שונים של האגרת. *בתשורה בשם '''[https://files.anash.org/uploads/2021/02/%D7%9B%D7%9E%D7%95%D7%A6%D7%90-%D7%A9%D7%9C%D7%9C-%D7%A8%D7%91.pdf כמוצא שלל רב]''' מחתונת משפחת כהן - אקבשב, אור לכ"ד טבת תשפ"א, נדפס המכתב בלה"ק ואידיש בצירוף צילומי כתי"ק על רובו כולו של המכתב, בתוספת הקדמה מקיפה וכן מספר קטעים שנשמטו במהדורות השונות. ==לקריאה נוספת==*'''מכתב לדורות''', מוסף 'נשי' לשבועון כפר חב"ד גליון 1896 עמוד 24 ==קישורים חיצוניים==* {{היברובוקס|'''[[אגרות קודש - אדמו"ר הריי"צ]]''', חלק ג', ברוקלין תשמ"ג|איגרת תש"נ|31619||עמוד=196}}* {{אוצר החכמה||'''חסידי הבעש"ט בראשית דרכם'''|181097|[[היכל מנחם (בורו פארק)|היכל מנחם]], ניו יורק תשע"א}}*'''[https://files.anash.org/uploads/2021/02/%D7%9B%D7%9E%D7%95%D7%A6%D7%90-%D7%A9%D7%9C%D7%9C-%D7%A8%D7%91.pdf כמוצא שלל רב]''', תצלום המכתב ב[[גוף כתב יד קודש|גוף כתב ידו הקדוש]] של [[אדמו"ר הריי"צ]] {{PDF}}