שלום מזרחי שרעבי: הבדלים בין גרסאות בדף

הוסרו 3,073 בתים ,  13 באוגוסט 2023
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(43 גרסאות ביניים של 17 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:רשש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון הרש"ש ב[[בית העלמין הר הזיתים]]]]
[[קובץ:רשש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון הרש"ש ב[[בית העלמין הר הזיתים]]]]
רבי '''שלום מזרחי שרעבי''' ('''הרש"ש'''; ה'תס"ג{{הערה|או ה'ת"פ.}} - [[י' בשבט]] [[תקל"ז]]{{הערה|או [[תקמ"ב]]. הדעות השונות לגבי תאריכי הלידה והפטירה, וכן מקום הלידה, מוזכרות ב"מפעל הביבליוגרפיה העברי".}}) היה [[מקובל]] בולט וראש ישיבת המקובלים בית א־ל ב[[ירושלים]], מחבר ספרי קבלה רבים.
רבי '''שלום מזרחי שרעבי'''{{הערה|חתימתו שלום מזרחי דידיע שרעבי}}('''הרש"ש''' מכונה גם '''אוֹר הַשְׁמֶ"שּׁ'''{{הערה|מכונה גם "השר שלום", או "הרש"ש הקדוש"}} וכן מכונה '''בוצינא קדישא'''{{הערה|לפי נוסח מציבתו}}; ה'תס"ג{{הערה|או ה'ת"פ.}} - [[י' בשבט]] [[תקל"ז]]{{הערה|או [[תקמ"ב]]. הדעות השונות לגבי תאריכי הלידה והפטירה, וכן מקום הלידה, מוזכרות ב"מפעל הביבליוגרפיה העברי".}}) היה [[מקובל]] בולט וראש ישיבת המקובלים בית א־ל ב[[ירושלים]], מחבר ספרי קבלה רבים{{הערה|שהמפורסם שבהם הוא סידור הרש"ש}}.


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד לאביו רבי יצחק בשרעב (או בצנעא) שב[[תימן]]. כפי הנראה למד מחכמי צנעא. בצעירותו עלה ל[[ארץ ישראל]] במסע ארוך דרך [[הודו]], [[עירק]] ו[[סוריה]], עד שהגיע ל[[ירושלים]].
נולד לאביו רבי יצחק בשרעב{{הערה|(או בצנעא)}}{{הערה|שם אמו לא ידוע}} שב[[תימן]] ביום השישי בשבת{{הערה|מובא בתולדותיו}}. כפי הנראה למד מחכמי צנעא. בצעירותו עלה ל[[ארץ ישראל]] במסע ארוך דרך [[הודו]], [[עירק]] ו[[סוריה]], עד שהגיע ל[[ירושלים]]{{הערה|כפי שהעיד זאת הבן איש חי בספרו בניהו על מסכת פסחים}}.


בתחילה עבד כשמש [[בית כנסת]] בישיבת המקובלים בית אל אצל ראש הישיבה, רבי גדליה חיון, שם התגלתה חכמתו וידיעותיו בתורה. לאחר פטירת רבי גדליה בשנת תק"י, מונה לראש הישיבה.
בתחילה עבד כשמש [[בית כנסת]] בישיבת המקובלים בית אל אצל ראש הישיבה, רבי גדליה חיון, שם התגלתה חכמתו וידיעותיו בתורה. לאחר פטירת רבי גדליה בשנת תק"י, מונה לראש הישיבה.


הרש"ש עמד בראש חברת רבנים מפורסמים שנקראה "חברת אהבת שלום" ובין תלמידיו היו [[החיד"א]],{{הערה|החיד"א בספריו מכנה את רבו בכינויים כגון "מופת הדור", "המקובל המופלא".}} הרב [[יום טוב אלגאזי]], רבי חיים די לה רוזה מחבר ספר תורת חכם, ור' אברהם גרשון אשכנזי{{הערה|יש אומרים שהוא גיס [[הבעל שם טוב]], רבי [[אברהם גרשון מקיטוב]].}}. תלמידים אלה היו כמעט בני גילו של הרש"ש, אך החשיבו את הרש"ש לרבם.
הרש"ש עמד בראש חברת רבנים מפורסמים שנקראה "חברת אהבת שלום"{{הערה|קיים צילום של שטר התקשרות}} ובין תלמידיו היו [[החיד"א]]{{הערה|החיד"א בספריו מכנה את רבו בכינויים כגון "מופת הדור", "המקובל המופלא".}}, הרב [[יום טוב אלגאזי]]{{הערה|המכונה מהרי"ט אלגאזי}}, רבי חיים די לה רוזה{{הערה|מחבר ספר תורת חכם}}, ור' אברהם גרשון אשכנזי{{הערה|יש אומרים שהוא גיס [[הבעל שם טוב]], רבי [[אברהם גרשון מקיטוב]].}}. תלמידים אלה היו כמעט בני גילו של הרש"ש, אך החשיבו את הרש"ש לרבם.


בשנת [[תקנ"ו]] יצא רבי חזקיהו יצחק שרעבי, בנו של הרש"ש, בשליחות חברון לערי המערב, והוא הוליך בידיו את "סדר התפילות על פי הכוונות מכתב יד אביו". ומאז נתפשט סידור הרש"ש בקהילות צפון אפריקה{{הערה|"תולדות חכמי ירושלים", ג, עמ' 206, מקונטרס "חלקת מחוקק"; "שלוחי ארץ-ישראל" עמ' 155. 660.}}. גם קהילות נוספות בעולם שאלו שאלות את הרש"ש{{הערה|שם=אבנר עפג'ין|1=לדוגמה: רבני קהילת תוניסיה שהתקשו בשאלות בקבלה והרש"ש ענה לשאלותיהם. על פי הספר "הרש"ש הקדוש" לרב אבנר עפגי'ן.}}.
בשנת [[תקנ"ו]] יצא רבי חזקיהו יצחק שרעבי, בנו של הרש"ש, בשליחות חברון לערי המערב, והוא הוליך בידיו את "סדר התפילות על פי הכוונות מכתב יד אביו". ומאז נתפשט סידור הרש"ש בקהילות צפון אפריקה{{הערה|"תולדות חכמי ירושלים", ג, עמ' 206, מקונטרס "חלקת מחוקק"; "שלוחי ארץ-ישראל" עמ' 155. 660.}}. גם קהילות נוספות בעולם שאלו שאלות את הרש"ש{{הערה|שם=אבנר עפג'ין|1=לדוגמה: רבני קהילת תוניסיה שהתקשו בשאלות בקבלה והרש"ש ענה לשאלותיהם. על פי הספר "הרש"ש הקדוש" לרב אבנר עפגי'ן.}}.


==רבותינו נשיאנו וסידור הרש"ש==
==רבותינו נשיאינו וסידור הרש"ש==
[[אדמו"ר הריי"צ]] ביקש מהרב [[יעקב יוסף סלונים]] לקנות עבורו את סידור הרש"ש כתב יד{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31634&st=&pgnum=52&hilite= אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ כרך א', ע' יג].}}.
[[אדמו"ר הריי"צ]] ביקש מהרב [[יעקב יוסף סלונים]] לקנות עבורו את סידור הרש"ש כתב יד{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31634&st=&pgnum=52&hilite= אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ כרך א', ע' יג].}}.


כשהדפיס זקן המקובלים הרב [[יצחק כדורי]] את תורת הרש"ש וסידור הרש"ש, ביקשו [[הרבי]] שישלח לו את הסידור ואת שער הכוונות, ואכן שלח לו. כשבא הרב כדורי לניו יורק ל-[[770]] ונפגש עם הרבי, ברכו הרבי על שליחת הספרים, ואמר לו, יפוצו מעיינותיך חוצה.
כשהדפיס זקן המקובלים הרב [[יצחק כדורי]] את תורת הרש"ש וסידור הרש"ש, ביקשו [[הרבי]] שישלח לו את הסידור ואת שער הכוונות, ואכן שלח לו. כשבא הרב כדורי לניו יורק ל-[[770]] ונפגש עם הרבי, בירכו הרבי על שליחת הספרים, ואמר לו, יפוצו מעיינותיך חוצה{{הערה|דבר זה תועד בסרטון וידיאו}}{{הערה| עיי' גם בתורת מנחם חלק ל, עמ' 326, ברשימת דברי הרבי עם האדמו"ר מתולדות אהרן: "'''האדמו"ר מתולדות אהרן שליט"א:''' מי הוא זה שיכול להגיע למדריגות כאלו השייכות לכוונות האריז"ל?! '''כ"ק אדמו"ר שליט"א:''' אם כן – עבור מי נדפס סידור השל"ה וסידור הרש"ש?! בוודאי לא בשביל אותם יחידי-סגולה שהי' להם ה"כתב"; הציווי להדפיס הי' בשביל "כולי עלמא"". ועיי' בהערת הרבי במילואים להוספה לליקוטי מנהגים [בסוף שו"ע אדמו"ר הזקן, חלק או"ח (במהדורה הישנה), חלק ג-ד, עמ' [1452] 146]: "העירני הרה"ח וכו' הרמ"ז שי' הלוי גרינגלאס, אשר בסידור הר"ש שרעבי כוונות הנענועים הם ב'הודו' הראשון". בהוספה לליקוטי מנהגים (סה"מ תש"ד, עמ' 61, הערה 9) מציין הרבי: "וכן משמע בסידור הר"ש שרעבי".}}.


==מספריו==
==מספריו==
שורה 21: שורה 21:
* '''סידור הרש"ש'''
* '''סידור הרש"ש'''
* '''רחובות הנהר'''
* '''רחובות הנהר'''
*הגדה של פסח '''באר יצחק''' - הודפס על ידי הרב [[ראובן נסים סופר]] מירושלים על ההגדה של פסח (עם הוספות כת"י מאת הרב היר"א וביאורים מאת הרב [[ראובן סופר]] ירושלים)
*הגדה של פסח '''באר יצחק'''
* '''אמת ושלום'''
* '''אמת ושלום'''
* '''נהר שלום'''
* '''נהר שלום''' (מוזכר במאמרי הרבי הרש"ב {{הערה| המשך תער"ב, ח"א עמ' שלה.}} ובהערותיו לסידור "תורה אור" {{הערה|הערות לסדור תורה אור ושערי תפילה – תרמ"ז-ט, נדפסו בסידור תורה אור, ובשו"ת תורת שלום או"ח סימן ד.}}. ובמאמרי ושיחות הרבי {{הערה| למשל: סה"מ מלוקט ח"ד עמ' קצג, הערה 13. לקו"ש ח"ג עמ' 956, הערה 13. לקו"ש חט"ז עמ' 484, הערה 21.}} וכן באגרות קודשו {{הערה|אג"ק ח"ג עמ' רנח. ח"ז עמ' עד. חכ"ב עמ' נט.}} בכמה מקומות).
* '''חסדי דוד'''
* '''חסדי דוד'''
*'''ועוד''' כתבים
*'''ועוד''' כתבים


==משפחתו==
==משפחתו==
* בנו, הרב חזקיהו יצחק מזרחי שרעבי (בנו זה, וכן נכדו הרב רפאל אברהם שלום מזרחי שרעבי, שימשו גם הם בראשות ישיבת המקובלים)
נשא לאשה את חנה{{הערה|יש אומרים שהייתה בתו של הרב גדליה חיון ראש ישיבת בית אל}}.
* בתו רבקה
* בנו, הרב חזקיהו יצחק מזרחי שרעבי (בנו זה, וכן נכדו הרב רפאל אברהם שלום מזרחי שרעבי, שימשו גם הם בראשות ישיבת המקובלים).
==תפילתו==
* בתו רבקה.
חיבר תפילה נוראה ונפלאה שלא יצא מירושלים לחוץ לירושלים ושלא יצא מארץ ישראל לחוץ מארץ ישראל והמנהג של כל מקובלי ירושלים המכוונים כמנהג האר"י הקדוש והרש"ש לאומרה אחר חצות לילה שהוא עת רצון. וכן נהגו רבים לאומרה בכותל המערבי.


====הבט משמים עדה תמה====
====הנצחתו בארץ ישראל====
נוסח התפילה;
על שמו ולכבודו ולכבוד תורתו [[שמות רחובות בישראל|נקראו רחובות]] ביישובים שונים ב[[ישראל]], ובהם, [[פתח תקווה]], [[ראש העין]], [[ירושלים]], [[חיפה]], [[אשקלון]], ומושב [[אליכין]], וכן על שמו ישיבות ללומדי קבלה ב[[ירושלים]] וב[[ראש העין]], בהם להלן שמות הישיבות: אמת ושלום{{הערה|בראש העין בראשות ר' [[אבנר עפג'ין]]}}, אהבת שלום{{הערה|בראשות ר' [[יעקב משה הלל]]}}, נהר שלום{{הערה|שייסד רבי [[מרדכי שרעבי]] ובראשות ר' [[בניהו יששכר שמואלי]]}}, ישיבת השלום{{הערה|בראשות ר' [[דוד שלום בצרי]]}}, החיים והשלום.{{הערה|בירושלים בראשות ר' אליהו עטייה ובנו רבי מרדכי עטייה. הוקמה בשנת תשכ"ז על ידי רבי [[מרדכי עטייה]]}}
 
הבט משמים עדה תמה שטוחה באסקופת היכלך ולבה קורעת; ענייה סוערה הומייה היא באין השקט. הסכת ושמע תחנוני שאלתה ובקשתה כהוגן הלא מצער היא לגודל חסדך. ואם עווננו ענו בנו ועננו ענן, שלח רוחך הטוב לפזרם ושמש צדקתך להמיסם. תתאמץ בתוקף חנינותך, רומה על השמים לרחם העמוסה מרחם אחדותך. ועתה צלח העז עוזך המופלא בך אין סוף ברוך הוא, לחשוף לובן חסדיך צחצחות חיזוק דעתיק אשר הורו מראש, ותלבין בזהרים זהורית אודם דינך, ושלוש עשרה מידות רחמיך אשר תיקנת בתעלומות חכמה נשגבה. את בריתם זכור האל נוצר חסד לאלפים ונקה בטל אורות את רום כתמי עוונותנו. יגלו ויגולו החסדים והרחמים העליונים על מידותיך, וישתלשלו בסלסולם עד יגיעו ויגהו כנוגה רב אגן הסהר.
====תפילתו====
 
הבטיח שתפילה על ציונו בהר הזיתים לא תשוב ריקם{{הערה|לוח דבר בעתו של הרב מרדכי גנוט}}.
יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו, שיהיה עתה עת רצון וימשך מן האין סוף ברוך הוא ממקור החיים העליונים שפע ברכה עליונה וקדושה עליונה לחכמה דמחשבה עליונה. ותפתח מקור אותה החכמה דמחשבה עליונה להשפיע קדושה עליונה וברכה רבה לשורשי מקורות העליונים של שורשי החסדים העליונים והרחמים הגדולים. ותפתח האוצר הטוב העליון השמים העליונים. ותשפיע חסדים העליונים ורחמים גדולים לכל הפרצופים העליונים (דעתי"ו. וא"א ונוק'. ואו"א. וישסו"ת. וזו"ן. ויעקו"ר) דכל העולמות הקדושים, ולשורשי נפש רוח נשמה חיה יחידה שלנו. ותשפיע חסדים עליונים ורחמים גדולים לירושלים העליונה ולבית המקדש העליון ותפתח חלוניה ושעריה של ירושלים העליונה ושל בית המקדש העליון, ותשמע ותקבל ברחמים וברצון את תפילתנו (על ידי שמועאל שהוא בכתר דחכמה דיצירה שמקורו הוא אהוה).
הרש"ש חיבר תפילה חשובה ובה מבקש שלא ייצא מירושלים ושלא ייצא מארץ ישראל לחו"ל, ומנהגם של כל מקובלי ירושלים המכוונים כמנהג האר"י הקדוש והרש"ש לאומרה אחר חצות לילה שהיא עת רצון. בתפילה הוא מבטא את רגשותיו החזקים ותשוקות ליבו הטהור לשמח ולהקים ולהרים את השכינה הקדושה ולייחד קודשא ברוך הוא ושכינתיה באהבה וברוב חיבה. כמו כן נהגו רבים לומר תפילה זו בכותל המערבי.
 
ותשפיע חסדים עליונים ורחמים גדולים לשכינה לתת לה כוח גדול לצאת מתוך הקליפה ולפשוט מעליה הבגדים הצואים. ותלביש אותה פורפירה עלאה קדישא, ותן לה כוח גדול לצאת עמה כל ניצוצי הקדושה שנשארו בקליפות. ח'יל ב'לע ו'יקיאנו מבטנו' יורישנו' אל'. ולהעלותה אל מקומה ושורשה העליון דעץ החיים. וברכנו אבינו כולנו יחד באור פניך. ותשפיע לנו תורה וחיים אהבה וחסד צדקה ורחמים ברכה ושלום. ושבע את העולם כולו מטובך ומלא ידנו מברכותיך ומעושר מתנות ידך. ויכבשו רחמיך את כעסך, ויגולו רחמיך על מידותיך, ותתנהג עמנו ה' אלקינו במידת החסד ובמידת הרחמים, ותכנס לנו לפנים משורת הדין. ובטובך הגדול ישוב חרון אפך מעמך ומעירך ומארצך ומנחלתך, ויעלה ויבא ויגיע ויראה וירצה וישמע ויפקד ויזכר זיכרוננו וזיכרון אבותינו, וזיכרון ירושלים עירך וזיכרון משיח בן דוד עבדך וזיכרון כל עמך בית ישראל לפניך לפליטה לטובה ולברכה לחן ולחסד ולרחמים לחיים טובים ולשלום. ותשוב ותרחם על שכינתך ועלינו ועל מקדשך ברחמיך הרבים ותגדל כבודו במהרה בימינו. אבינו מלכנו אלקינו גלה כבוד מלכותך עלינו מהרה והופע והינשא עלינו לעיני כל חי, וקרב פזורינו מבין הגויים ונפוצותינו כנס מירכתי ארץ, והביאנו לציון עירך ברינה ולירושלים עיר מקדשך בשמחת עולם, אנא אלהינו, ושם נעשה לפניך את קורבנות חובותינו תמידים כסדרן ומוספין כהלכתן.
==נוסח מצבתו==
 
נטמן ב[[ירושלים]] ב[[הר הזיתים]].{{הערה|בקרבת מקום לציון זכריה הנביא}} על מצבתו כתוב כך: קבר"ת ארץ{{הערה|מליצה על פי, בראשית, מח, ז, "בעוד כברת ארץ"}} איש אלוהים קדוש הוא,{{הערה|על משקל הנאמר במלכים ב, ד, ט}} השקדן בתורה, הרב החסיד, המקובל האלוהי, בוצינא קדישא{{הערה| זוהר חלק ג, דף רצו, עמוד ב}} כמוהר"ר שלום מזרחי דידיע שרעבי זלה"ה, נח נפשיה יום עשרה לחדש שבט שנת 'מנוחת"ו כבו"ד'{{הערה|על משקל הפסוק בישעיהו, יא, י, "והיתה מנוחתו כבוד"}} לפ"ג{{הערה|בלוח השנה [[דבר בעתו]] לרב [[מרדכי גנוט]] (מדור היארצייט ליום י' שבט) כתב: הבטיח כי תפילה על קברו לא תשוב ריקם.}}
ובכן תן כבוד לעמך, תהילה ליראיך ותקווה טובה לדורשך, ופתחון פה למייחלים לך, שמחה לארצך וששון לעירך, וצמיחת קרן לדוד עבדך, ועריכת נר לבן ישי משיחך.
 
ובכן צדיקים יראו וישמחו, וישרים יעלוזו, וחסידים ברינה ברינה יגילו, ועולתה תקפוץ פיה, והרשעה כולה בעשן תכלה, כי תעביר ממשלת זדון מן הארץ.
 
ותמלוך אתה הוא ה' אלוהינו מהרה על כל מעשיך, בהר ציון משכן כבודך, ובירושלים עיר מקדשך, ככתוב בדברי קדשך, ימלוך ה' לעולם אלהיך ציון לדור ודור הללויה.
 
רבונו של עולם גלוי וידוע לפניך שרצוננו לעשות רצונך, אלא ששאור שבעיסה ושעבוד מלכויות וחסרון כיס מעכבים.
 
יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו, שתצילנו מהם ותסייע לנו ולבננו ולזרע זרענו מעתה ועד עולם, ולאנשי ביתנו ולכל הנלווים אלינו המסייעים אותנו בעבודת ה' והמהנים אותנו מנכסיהם, ומחזיקים בידינו לשבת על אדמת הקודש תבנה ותכונן במהרה בימינו, ללמוד תורתך לשמה ולעשות רצונך ולעבדך בלבב שלם. ותצילנו מיצר הרע ומכל חטא ועוון ופשע ומכל צרה וצוקה ומשחית ומשעבוד מלכויות, ומחבלי משיח ומערב רב וממלחמת גוג ומגוג ומדינה של גהינם, ומחיבוט הקבר ומעניות תורה ומעניות מצוות ומעניות ממון, ומדלות ומשפלות ומחסרון כיס ומדבר ומגיפה, ומכל גזרות קשות ורעות המתרגשות לבא בעולם.
 
יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו, שתבטל כוח כל הצרים לנו וכוח כל המשטינים והמקטרגים עלינו, העליונים והתחתונים, ולא יהיה להם כוח להשטין ולקטרג עלינו. ותצווה למלאכיך מלאכי השרת וכל הנאצלים והנבראים והיצורים והנעשים, לעזור לנו ולסייענו ולאמץ את כוחנו, ושלא יהיו צרים לנו ומשטינים אותנו, לא למעלה ולא למטה, אלא שיהיו הכל עוזרים ומסייעים אותנו ומאמצים את כוחנו, ונהיה אהובים למעלה ונחמדים למטה, לא ניכלם ולא נכשל לעולם ועד. ותזכנו לבנים צדיקים חסידים קדושים, ותזכנו אנחנו וזרענו לנוי לטוהר לכוח לעושר ולגבורה ולחכמה ולבינה ולדעת ולזקנה ולשיבה טובה. ויהיה לבנו מסור בידינו שלא נשכחך, והכל הוא לעשות רצונך ולעבדך בלבב שלם. ותתן לנו ישוב טוב בארץ ישראל ללמוד תורתך לשמה בלי שום טרדה. ואל תשליכנו מלפניך ואל תצריכנו לצאת מארץ ישראל לחוץ לארץ, ותזכנו לראות בבניין בית המקדש במהרה בימינו אמן כן יהי רצון.


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
* צבי (מאשקאוויטש) מושקוביץ, '''חיי הרש"ש''', ירושלים תשכ"ט
* צבי (מאשקאוויטש) מושקוביץ, '''חיי הרש"ש''', {{הערה|ירושלים תשכ"ט}}.
* '''הרש"ש הקדוש''' מאת המקובל אבנר עפג'ין, ספור חייו ופעליו של רבי שלום שרעבי, ראש העין תשמ"ח
* '''הרש"ש הקדוש''' מאת המקובל הרב [[אבנר עפג'ין]], ספור חייו ופעליו של רבי שלום שרעבי, {{הערה|ראש העין תשמ"ח}}.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
משתמש אלמוני