שינויים

{{ניגוני רבו"נ}}ניגון|שם=ד' בבות|תמונה=[[תמונהקובץ:אלףארבע בבות.jpg|left|thumb|250px]]|תיאור=תווי הניגוןה[[ניגון]] 'ארבע בבות' מ[[ספר הניגונים]]|מחבר=[[אדמו"ר הזקן]]}}'''ארבע בבות''' (או במקור ב[[אידיש]]: '''ניגונו של דער ניגון פון פיר פאַלען'''. מכונה גם '''ניגון [[אדמו"ר הזקן]]''' ולפעמים גם '''ניגונו של הרב''') הוא ה[[ניגון]] המרכזי החשוב והעמוק מבין ניגוני [[חסיד|חסידי חסידות חב"ד]]. חובר על ידי את הניגון חיבר אדמו"ר הזקן עוד בהיותו אצל מורו ורבו רבו, [[המגיד ממעזריטש]] ושיכללו לאחר ולאחר התמנותו ל[[רבי]]שיפרו.

ארבעת קטעי הניגון (לניגון ארבעה 'בתים' המכונים בבות) מקבילים , המקבילים לארבעת ה[[עולם|עולמות]] ה[[רוחני]]ים; [[אצילות]], [[בריאה]], [[יצירה]] ו[[עשיה]]. כל תנועות הניגון מכוונות לעניינים רוחניים ולכן נזהרים חסידי חב"ד לנגנו בדייקנות גדולה ורק במועדים וזמנים וזמני שמחה מיוחדים, כגון: {{הערה|שם=זמנים|1= [[שלושת הרגליםאגרות קודש מוהריי"צ]], [[פורים]]ג, [[י"ט כסלו]]עמ' שפב, מחודש [[י"ב תמוזסיון]] וכן בשעת הובלת החתן לחופה ובסיבובי הכלה סביב החתן. בהזדמנות מסויימת אמר [[אדמותרצ"ר הריי"צ]] ב[[שיחה]] על הניגון: "כשמנגנים את הניגון בהתעוררות פנימי זהו זמן המוכשר ל[[תשובה]] ו[[התקשרות]] וכשמנגנים את הניגון עם טהרת ה[[לב]], אחר תרומת הדשן נכונה בתיקון חצות לאחר [[קריאת שמע שעל המיטה]] באמיתיות ואחר תפילה במאמץ עמוק אפשר לפעול ישועה פרטית בבנים וחיים"{{מקור.}}. כשמנגנים ניגון זה אצל [[אדמו"ר שליט"א]] ב[[התוועדות|התוועדויות]], הוא מדגיש בכל פעם שינגנוהו במתינות גדולה וברצינות עמוקה. על הבבא הרביעית חוזרים, שלוש פעמים.

ניגון זה הוא ניגון ראשון הניגון הראשון ב[[ספר הניגונים]].

הניגון בנוי בסדר של עליה מלמטה למעלה. על דרך ה[[תפילה]] שפותחת ב"[[ברוך שאמר"]], ממשיכה ב"[[פסוקי דזמרה"]], ברכות [[ברכות קריאת שמע]], [[קריאת שמע ]] ומסיימת ב[[שמונה עשרה]]. כל קטע מהניגון פועל פעולה פרטית, בדרך [[פנימי]]ת או בדרך [[מקיף]]. בניגון זה ריכז [[אדמו"ר הזקן ]] את שיטתו בחסידות ב[[חסידות]] ודרך העבודה של ה[[עבודה]] של חסיד חב"ד]]. כל אחד מארבעת קטעי הניגון מקביל למספר עניינים{{הערה|1=מתוך מכתב [[אדמו"ר הריי"צ]] מט"ו [[כסלו]] [[תר"צ]], בשם [[אדמו"ר הרש"ב]] משיחה [[י"ט כסלו]] [[תרס"ג]]. מובא גם בקובץ [[התמים]] חוברת ה'.}}:*[[עולמותאצילות בריאה יצירה עשיה|עולם]] [[רוחני]].*[[אותיות|אות]] מ[[שם הוי'הויה]].

{| class="wikitable" border="1"! בבא בניגון !! [[עולמות אצילות בריאה יצירה עשיה|עולם רוחני]] !! אות מ[[הוי"ה (שם)|שם הוי']]!! דרגה ב[[נשמה]]!! אור אלוקי!! משמעות|-|'''ראשונה''' || [[עשיה]] || [[ה"א|ה"א (תתאה)]] || [[נפש]] || [[ממלא כל עלמין]] || בבא זו משמעה - העתקה והעמקה. תחילתה פועלת הזזה מהסביבה ה[[חול]]ין. המשכה פועלת העמקה - להתבונן על מה צריך אותו ועל מה [[מציאות]]ו ב[[עולם]].|-|'''שניה''' || [[יצירה]] || [[וא"ו]] || [[רוח]] || [[ממלא כל עלמין]] || בבא זו יש לה שייכות לבבא שלפניה בכך שתחילתה בנימה של מרירות, אך מיד ממשיך בתקווה של עליה. תנועת המרירות לעומת התקווה והעלייה הוא פועל יוצא של ההזזה והעמקה שבבא הראשונה.|-|'''שלישית''' || [[בריאה]] || [[ה"א|ה"א (עילאה)]] || [[נשמה]] || [[סובב כל עלמין]] || בבא זו פועלת רוממות הנפש. אמנם היא מגיע אחרי בבא מרירה בתוקף, מכל מקום כאן עיקר ההרגש הוא - רוממות והשתפכות הנפש.|-|'''רביעית''' || [[אצילות]] || [[יו"ד]] || [[חיה יחידה|חיה (יחידה)]] || [[עצמות]] || בבא זו מכוונת כנגד [[עולם האצילות]] שמרומם משלושת העולמות שתחתיו. למרות שבבא זו מגיעה בסדר והדרגה אחרי שלושת קודמיו, בכל זאת מובדל הוא בעצם מהותו מהבבא השלישית ושלפניה. מעלתו באה לידי בביטוי בפעולתו הפרטית שפועל - עליצות הנפש. אין זה רוממות, אלא עליצות. בבא זו שכלל אדמו"ר הזקן לאחר התמנותו לרבי.|} ==זמנים בהם מנגנים את הניגון==בשל משמעותו הרוחנית העמוקה, נזהרים חסידי חב"ד לנגנו בדייקנות גדולה ורק במועדים וזמני שמחה מיוחדים{{הערה|שם=זמנים}}. מקובל בשם ה[[צמח צדק]], שבימות החול (מלבד הזמנים האמורים), נגינתו עלולה לעורר קיטרוגים ח"ו{{הערה|[[ספר הניגונים]] כרך א' עמוד ל' (משיחת הרבי הריי"צ).}}.

;בבא שניהמקבילה לבין הזמנים המתאימים לניגון ד' בבות:*עולם רוחני - [[בריאהשלושה רגלים]], [[פורים]]{{הערה|1=[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] [[תרפ"ח]], עמ' 12.*אות משם הוי' - }}, [[י"ט כסלו]], [[הי"א ב תמוז]], חודש [[אלול]], [[ימי הסליחות]]{{הערה|1= [[ספר השיחות (עילאהאדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] [[תש"א]] עמ' 85 - 86.}} וכן בשעת הובלת החתן ל[[חופה]]ובסיבובי הכלה סביב החתן. *דרגה בנשמה - פעם אחת שרו אותו בההתוועדויות של ערב שבועות תשמ"ו. [[אדמו"ר הרש"ב]] התבטא ש[[רוחי"ט כסלו]]הוא ראש השנה לניגון ארבע בבות.*אור אלוקי - כמו כן מנגנים בשמחות [[ברית מילה]], [[בר מצוה]], ובסעודת ה[[ממלא כל עלמיןחתונה]].

בבא זו יש לה שייכות לבבא שלפניה בכך שתחילתה בנימה של מרירותקודם הניגון ארבע בבות, אך מיד ממשיך בתקווה של עליה. תנועת המרירות לעומת התקווה והעליה הוא פועל יוצא של ההזזה והעמקה שבבא הראשונהמקובל לנגן [[ניגון הכנה לד' בבות]], ניגון עתיק, אשר היה חביב על [[הרבי הרש"ב]].

;בבא שלישיתמקבילה ל:*עולם רוחני - ב[[יצירההתוועדות עם הרבי|התוועדויות]]. *אות משם הוי' - שהיה [[וא"והרבי]].*דרגה בנשמה - עורך, היה הרבי עצמו מורה מתי לנגן את ניגון ההכנה, אותו היה מתחיל ה[[נשמהחוזר]].*אור אלוקי - הרב [[סובב כל עלמיןיואל כהן]], כשלקראת סוף ניגון ההכנה היה הרבי מסמן באצבעות ידו את מספר הפעמים שברצונו שיחזרו על הבבא הרביעית.

בבא זו פועלת רוממות הנפש. אמנם היא מגיע אחרי בבא מרירה בתוקף, מכל מקום כאן עיקר ההרגש הוא - רוממות והשתפכות הנפשכמה פעמים שרו החסידים הניגון '[[ניע ז'וריצי כלופצ'י]]' אחר ד' בבות.

;בבא רביעית==מסגולות הניגון==מקבילה ל:*עולם רוחני - [[עשיההרבי המהר"ש]].*אות משם הוי' - [[ה: "בעת שמנגנים ניגונו של הרבי הזקן זהו זמן המוכשר לתשובה, מפני שאז עת רצון למעלה"א (תתאה)]].*דרגה בנשמה - [[חיה]] ([[יחידה]]).*אור אלוקי - [[עצמות]].

בבא זו מכוונת כנגד עולם האצילות שמרומם משלושת העולמות שתחתיו. למרות שבבא זו מגיעה בסדר והדרגה אחרי שלושת קודמיו[[אדמו"ר הרש"ב]]: "כשמנגנים את הניגון בהתעוררות פנימית זהו זמן המוכשר לתשובה והתקשרות; וכשמנגנים את הניגון בטהרת הלב, בכל זאת מובדל הוא בעצם מהותו מהבבא השלישית ושלפניה. מעלתו באה לידי בביטוי בפעולתו הפרטית שפועל - עלימות הנפש. אין זה רוממותאחר תרומת הדשן נכונה ב[[תיקון חצות]], אלא עליצות. בבא זו שכלל אדמור הזקן לאחר התמנותו לרבי[[קריאת שמע שעל המיטה]] באמיתיות ואחר תפילה במאמץ עמוק, אפשר לפעול ישועה פרטית בבנים וחיים".

== זמני [[אדמו"ר הריי"צ]]: "בידינו הבטחה שכאשר ינגנו את הניגון ==מתי שיהיה והיכן שיהיה, ישמע זאת [[רבי שניאור זלמן מליאדי|הרבי (אדמו"ר הזקן)]] וירגיש, באיזה מדריגות גבוהות שרק יהיה. אלא שזה תלוי בהכנות המקבל"{{הערה|ראה [[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] תש"ז עמוד 101.}}.כשמנגנים ניגון זה אצל [[הרבי]] ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]], הרבי מדגיש שינגנוהו במתינות גדולה וברצינות עמוקה.

את ניגונו של אדמו״ר הזקן היו נשיאי חב"ד א[[דמו"ר האמצעי]] ו[[אדמו"ר מהר"ש]] נזהרים לנגנו רק בזמניםמיוחדים: ב[[ראש־השנה]], ב[[חודש אלול]], ב[[ברית]], ב[[חתונה]] וב[[בר מצווה]]==ראו גם==שהם זמני * [[שמחהניגון הכנה לד' בבות]].

על ==קישורים חיצונים=====מידע===* הצ"צ אומר אודות הניגון "יראה כאילו בעל השמועה עומד כנגדו":**[[יhttps://chabadlibrary.org/books/admur/tm/1/22/92.htm תורת מנחם – א' – שנת ה'שי"ת, משיחת יום ב' דחג השבועות ה'שי"ט כסלות, עמ' 92]] אמר .**[[אדמוhttps://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5/13/126.htm תורת מנחם – ה' – שנת תשי"ר הרשב – חלק שני, שיחת ליל ב' דחג הפסח ה'תשי"ב, עמ' קכו].:{{ספרייה}}*[[יקותיאל יהודה גנדל]], שהוא ראש השנהלניגון זה'''[https://col.org.. והנהיג אדמוil/news/122696 ארבע בבות]''', שבועון 'המבשר' על הניגון המיוחד ד' בבות: גווניו, מנהגיו וסיפוריו {{COL}} כ"ר הרשה טבת ה'תש"ב שינגנו את הניגון הזה גם בפ 22.01.2020===מדיה===* [https://chabad.info/wp-content/uploads/2016/07/10-07-2016-23-45-56-song22.mp3 'ארבע בבות'] בקולו של [[פוריםהרבי]]{{שמע}}וב* [http://www20.chassidus.com/audio/nigun/03-02-Niggun-4-Bavos-from-The-Alter-Rebbe-Heichal-Neginah.htm 'ארבע בבות'] באתר [[שמחת תורההיכל נגינה]]{{שמע}}* [https://chabad.info/wp-content/uploads/2016/09/04-09-2016-21-11-57-song1. <REF>mp3 'ארבע בבות' בעיבודו של ר' אלאור ולנר]{{שמע}}* [https://chabad.info/wp-content/uploads/2016/07/26-07-2016-01-19-39-song1.mp3 'ארבע בבות' בעיבודו של חנן בר סלע]{{שמע}}* [ספר השיחות]https://chabad.info/wp-content/uploads/2016/09/31-08-2016-23-19-21-song17.mp3 'ארבע בבות' בביצוע מקהלת "ניחח"] {{שמע}}* [[תרפhttps://chabad.info/wp-content/uploads/2016/07/03-07-2016-19-54-45-song2.mp3 'ארבע בבות' מתוך "נעימות חב"ד"ח]{{שמע}}* [https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQczZYQmV3V0lXdVE/view?usp=drivesdk 'ארבע בבות' מפי ר' דוד הורביץ], עמ׳ 12{{שמע}}*[https://chabadpedia.co.<il/images/f/f6/REF>%D7%93%27_%D7%91%D7%91%D7%95%D7%AA.mp3 לשמיעת הניגון] מאת הבעל-מנגן רשב"ץ אלטהויז {{שמע}}