שינויים

{{ספר|שם=אור לישרים|תמונה=[[קובץ:אור לישרים.png|200px]]|כיתוב=כריכת הספר|מאת=שלמה זלמן לנדא ויוסף רבינוביץ'.|שנת הוצאה=[[תר"ס]]|מספר עמודים=108}}הספר '''אור למישריםלישרים''' הינו הוא ספר שיצא בשנת שבו מובאת ומובהרת העמדה החרדית כלפי הציונות. בספר מופיע מכתב מאת [[תראדמו"ר הרש"ס]] נגד הרעיון ה[[ציונות|ציוניב]].

== רקע ==בשנת [[תרנ"ט]] התאספו קבוצה של גדולי הרבנים החרדים באותה התקופה בשביל הדפסת הספר "אור לישרים" שיתקוף החליטו רבני הציבור החרדי, לכתוב ספר שיביא את הרעיון הציוני.נציגים מטעמם הסתובבו בין רבנים בשביל הספר, דעת היהדות החרדית נגד ה[[אדמו"ר הרש"בציונות]] שלח בעצמו שלוחים שיכנעו רבנים . זאת לאחר שפרסום קול קורא כללי נגד הציונות עליו היו אמורים לחתום בשביל הספרכל גדולי הרבנים, התבטל.

לאחר כשנה בשנת [[תראדמו"ר הרש"סב]] יצא היה בין הדוחפים להוצאת הספר ע{{מקור}}. כתגובה לספר פורסם בעיתון "המליץ"י הודעה בשם רב העיר [[שלמה זלמן לנדאוילנה]] ו[[יוסף רבינוביץ]], בספר היו מאמרים של רבנים רבים ובהם [[אדמוהרב שמחה כהן בה נכתב: {{ציטוטון|לכן אסור לכל בר ישראל להחזיק הספר "ר הרשאור לישרים"ב]] "נגד השיטה הציוניתהנ". בספר היו הופיעו טיעונים בו השוו את הציונות לרפורמיםל בביתו, שתכליתם לשנות את חוקי הדת ולעקור מעם ישראל את מסורת אבותיו. כמו כן נזכר כי הציונים פועלים לדחוק את הקץ ומכחישים כי הגאולה תבוא בדרך נס, למרות דעתו כי {{ציטוטון|לא חפץ העובר הוא משום 'אל תשכון באוהליך עולה' לתת לנו יד ושם במדינה מיוחדת לנו עד אחרית הימים}}{{הערה|ראו: [http://www.daat.ac.il/daat/vl/or-layesharim/or-layesharim01.pdf אור לישרים], ורשה תר"ס, עמ' 22.שם=בין גלות לגאולה}} לבסוף נשמעו נימוקים, לפיהם הציונות כתנועה קטנה וחסרת כוח לא תוכל להתמודד מול המעצמות הגדולות המתנגדות לשיבת היהודים לארצם, וכן גם שהעם היהודי אינו מסוגל לפעילות לאומית ולהקמת מדינה.

[[רבי יוסף רוזיןאדמו"ר הרש"ב]] במכתב לגביר [[ישעיה ברלין]] שלח מכתב לספר בו הוא כותבאדמו"ר הרש"ב אודות המכתב הזה:{{ציטוטון|ומה שהמליץ פער פיו אין ליתן לב על זה, כי בעת שכתבתי את המכתב ידעתי שהכלבים ינבחו ויצעקו מרה, ואני הסכמתי על זה באשר ראיתי גודל הנחיצות בזה שנוגע ליסוד וקיוםהדת אשר המהרסים חותרים חתירה תחתיה}}{{ציטוטהערה|מרכאותאג"ק, ח"ג, קכ"ה}}. בעקבות לחץ שהפעיל הרב [[חיים עוזר גורודזי'נסקי]] והרב [[מאיר נח לוין]], ביטל רב העיר וילנה את מכתבו נגד הספר "אור לישרים" {{הערה|שם=כןבין גלות לגאולה|"בין גלות לגאולה" עמ' 10}}. הספר נדפס בשנת [[תר"ס]] ב[[קובנה]], על ידי ר' שלמה זלמן לנדא ור' יוסף רבינוביץ'. == תוכןהספר ==קבלתי מכתבם אודות כת המעוקשה הספר כולל מאמרים ארוכים מאת המחברים הרב לנדא והרב רבינוביץ'. בהם הם שוטחים את עמדתם, עמדת היהדות החרדית נגד הציונות. בהמשך מובא מכתב מאת כל חברי המערכת אל רבי אליהו חיים מייזל, רב העיר [[לודז']]. לאחר מכן מובאים מכתבים מאת גדולי ישראל בעניין הציונות, מכתבים אותם שלחו אל חברי המערכת. המכתב הראשון מהרב מייזל עצמו, השני מרב העיר [[פינסק|קרלין]] רבי דוד פרידמן. שכתב בחריפות: {{ציטוטון|דעתי בענין זה ידוע, אשר מכנים עצמם בשם אחשוב שיטה זו כשיטת הש"ציוניםצ שר" לא לחנם רק משום מ׳׳ש רש״י יומא דף ע״ז ע׳׳ב דציון חוץ י (ראשי תיבות: [[שבתאי צבי]] שם רשעים ירקב) ורמיסת ברגל כל קודש.}}. המכתב השלישי הוא מהגאון רבי [[חיים מבריסק]]. הרביעי הוא מהגאון הרוגאצ'ובער רבי [[יוסף רוזין]], שהתפלפל במכתבו אודות כך שציון אינו כלל כינוי לירושלים, והוא שוק העליון המובא בשקלים פ״ח ה״א וזה קצרן והביע את מחאתו נגדם. החמישי התקבל מרבי אליקום שלמה שפירא מהורדנא. == מכתבו של גוים המובא שם כי המינים הידועים היו בשוק העליון בכל מקום[[אדמו"ר הרש"ב]] ==המכתב השישי והחריף ביותר בספר, עי׳ ע״ז דף י״ח עהתקבל מאדמו"ר הרש"ב.  הרבי הרש"א וזה ר״ל הירושלמי בפ״ד דתענית סוף ה׳׳ב חזרנו ב תקף את הציונות בטיעונים מעשיים, הוא הכריז שמדובר בחלום שווא של היהודים הציוניים. שטח את משנתו נגד שיתוף פעולה כל שהוא איתם, דבר שגם הוביל לפרישתו מ[[אגודת ישראל]], ווהודיע שאם הם יצליחו במזימתם, הרי יגרם מכך אסון לעם ישראל. בגלל תגובת אומות העולם, ובגלל החילוניות שאפיינה את ראשי הציונות: {{ציטוטון|ואם חס וחלילה יעלה בידם להחזיק בארץ כמו שמדמים בנפשם, יטמאו וישקצו אותם בשיקוציהם ומעלליהם הרעים, ויאריכו בזה את אורך הגלות.}} הרבי הוסיף ואמר שהציונות מסוכנת יותר מ[[ההשכלה]] וה[[התבוללות]], משום שהציונים רואים את עצמם כיהודים כשרים, אף על פי ש"כל המקרא ולא מצאנו שנקרא דתם היא לאומיות". הסיבה המרכזית, כפי שעולה מן המכתב, שבגללה התנגד אדמו"ר הרש"ב לציונות, היא מכיוון שבכך הם מנסים לדחוק את הקץ. במכתב מוזכרים לראשונה שלוש השבועות כטענה נגד הציונות. וכך כתב: {{ציטוטון|גם השלמים עם ה' ותורתו... בהָגלות הזה עלינו לצפות לגאולתנו וישועתינו של הקב"ה שלא ע"י בשר ודם... וכל שכן בכוחות ובתחבולות גשמיים, דהיינו לצאת מהגלות בכח הזרוע אין אנו רשאים.}} == המשך הספר ==המכתב השביעי הוא מכתבו של רבה של [[אנגליה]] רבי נפתלי אדלר, לצד מכתבו הקצר מובאת דרשתו בעניין הציונות, אותה נשא באנגליה. המכתב השמיני הוא מכתבו של הרב אלעזר אטלס מביאליסטוק. לאחר מכן מובא מאמרו של הרב אטלס בשם "המספרים והסופרים". ולבסוף מאמר אחרון מאת המחברים. מאמר נוסף עליו חתום ישראל ציון אלא זה כו׳ דר״ל דרק ע׳׳י תורה ועבודה אז יקוים ולציון יאמרו עמי אתהדב פרומקין מירושלים. ומאמר אחרון בעניין מאמרו של פרומקין, ועי׳ סנהדרין דף צ״ט ע״ב דרק ע׳׳י תורה יעו״ש ומ״ש הרמב״ם בפרה״מ בפ״א דסנהדרין שתרבה תשוקתם להי״ת ולתורתו ע״ש וזה נראה לעין שאין בהכת הזאת לא מיני׳ ולא מקצתהעליו חתומים "שלומי אמוני ישראל מדווינסק". ==ראו גם ==*[[ציונות]].*[[יהדות התורה והמדינה]]. == קישורים חיצוניים ==*[https://hebrewbooks. — ושלא תהא שתיקתי כו׳ ח״ו כעין שכתב הרא״ש ז״ל במכתבו לרא׳׳מ במנחת קנאות מכתב צ״ט יעו״ש כתבתי וחתמתיorg/43830 הספר אור לישרים] {{הב}}*[http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=643 הספר באתר דעת]