191
עריכות
מ (החלפת טקסט – "שלחן ערוך" ב־"שולחן ערוך") |
מ (←ביאורים לקונטרס: תקלדה) |
||
(3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 6: | שורה 6: | ||
== תוכן הקונטרס == | == תוכן הקונטרס == | ||
=== החלק הראשון === | === החלק הראשון === | ||
הקונטרס דן בכל פרטי הדינים וההלכות הקשורים למכירת ה[[חמץ]] לגוי ב[[פסח]]. לאחר שהודפס הקונטרס כתב [[אדמו"ר הזקן]] קונטרס נוסף ארוך יותר, בו מבאר את מקורות ההלכה הזאת. אך הקונטרס השני מעולם לא נדפס, והחוקרים טוענים{{הערה|ר' שלום דובער לוין במבוא להדפסה החדשה של הספר, תשע"ד}} כי הקונטרס נשרף ב{{ה|שריפה הגדולה בליאדי}} שהייתה בשנת [[תק"ע]]. | הקונטרס דן בכל פרטי הדינים וההלכות הקשורים למכירת ה[[חמץ]] לגוי ב[[פסח]]. לאחר שהודפס הקונטרס כתב [[אדמו"ר הזקן]] קונטרס נוסף ארוך יותר, בו מבאר את מקורות ההלכה הזאת. אך הקונטרס השני מעולם לא נדפס, והחוקרים טוענים{{הערה|ר' שלום דובער לוין במבוא להדפסה החדשה של הספר, תשע"ד.}} כי הקונטרס נשרף ב{{ה|שריפה הגדולה בליאדי}} שהייתה בשנת [[תק"ע]]. | ||
=== החלק השני === | === החלק השני === | ||
שורה 19: | שורה 19: | ||
פסק ההלכה הגיע בעקבות מקרה שאירע בליאדי זמן קצר לאחר שהגיע לשם בשלהי קיץ [[תקס"א]], שהרב המקומי התיר כזה מום וכשהגיע השאלה לפני רבינו הזקן הוציא פסק כי צריך לקבור את [[בשר]] החמור והוא בעל מום. | פסק ההלכה הגיע בעקבות מקרה שאירע בליאדי זמן קצר לאחר שהגיע לשם בשלהי קיץ [[תקס"א]], שהרב המקומי התיר כזה מום וכשהגיע השאלה לפני רבינו הזקן הוציא פסק כי צריך לקבור את [[בשר]] החמור והוא בעל מום. | ||
הקטע הזה לא הודפס בשולחן ערוך רבינו בשנת [[תקע"ד]], כנראה מפני שלא הגיע לידי המוציא לאור, ולא נדפס עד להוצאת [[ | הקטע הזה לא הודפס בשולחן ערוך רבינו בשנת [[תקע"ד]], כנראה מפני שלא הגיע לידי המוציא לאור, ולא נדפס עד להוצאת [[ז'יטומיר|דפוס ז'יטומיר]] [[תר"ח]]. | ||
== הדפסת הקונטרס == | == הדפסת הקונטרס == | ||
שורה 27: | שורה 27: | ||
== ביאורים לקונטרס == | == ביאורים לקונטרס == | ||
הקונטרס נכתב בצורה עמוקה מאוד, וגדולי החסידים התקשו בהבנת הדברים. לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הזקן]] בשנת [[תקע"ג]] פנו בנושא כמה מגדולי החסידים אל [[יהודה לייב (אח אדמו"ר הזקן)|המהרי"ל]], אחיו של רבינו הזקן, ובספר "[[שארית יהודה]]" ביאר את הקונטרס. בהקדמה לביאור כתב{{הערה|שארית יהודה, סימן י'}} {{ציטוטון|שלא מצאו אנשי חיל ידיהם להבין קריצת ורמיזת הקדמתו במה שכתב, דמה שנהגו לכתוב והמותר זקפי עליו במלוה אינו מועיל לגדולי הראשונים, וישוטטו אנה ואנה לבקש דברי גדולי הראשונים ולא ימצאו}}. | הקונטרס נכתב בצורה עמוקה מאוד, וגדולי החסידים התקשו בהבנת הדברים. לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הזקן]] בשנת [[תקע"ג]] פנו בנושא כמה מגדולי החסידים אל [[יהודה לייב (אח אדמו"ר הזקן)|המהרי"ל]], אחיו של רבינו הזקן, ובספר "[[שארית יהודה]]" ביאר את הקונטרס. בהקדמה לביאור כתב{{הערה|שארית יהודה, סימן י'.}} {{ציטוטון|שלא מצאו אנשי חיל ידיהם להבין קריצת ורמיזת הקדמתו במה שכתב, דמה שנהגו לכתוב והמותר זקפי עליו במלוה אינו מועיל לגדולי הראשונים, וישוטטו אנה ואנה לבקש דברי גדולי הראשונים ולא ימצאו}}. | ||
בהמשך התשובה ביאר מהרי"ל את מקור ההלכה על יסוד הדברים {{ציטוטון|אשר שמעתי רק דרך רמז וראשי פרקים... באולי לא ירדתי לסוף דעת רבינו... | בהמשך התשובה ביאר מהרי"ל את מקור ההלכה על יסוד הדברים {{ציטוטון|אשר שמעתי רק דרך רמז וראשי פרקים... באולי לא ירדתי לסוף דעת רבינו...}} | ||
[[הרבי הצמח צדק]] ביאר כמה מדברי הקונטרס בכמה מקומות{{הערה|כמו ב: חידושים קמח, ג עמוד א', [[ספר צמח צדק|פסקי דינים]] לב, א-ד, [[ספר צמח צדק|שו"ת]] חלק אורח חיים סוף סימן מח}}. | [[הרבי הצמח צדק]] ביאר כמה מדברי הקונטרס בכמה מקומות{{הערה|כמו ב: חידושים קמח, ג עמוד א', [[ספר צמח צדק|פסקי דינים]] לב, א-ד, [[ספר צמח צדק|שו"ת]] חלק אורח חיים סוף סימן מח.}}. | ||
בשנת [[תרמ"ז]] הגאון מוהרא"ד לאוואוט את "[[ | בשנת [[תרמ"ז]] הגאון מוהרא"ד לאוואוט את "[[סידור תורה אור]]" של רבינו, עם באור "שערי תפילה" (ואחר כך במהדורה בתרא בשם "שער הכולל"), ובסופו הדפיס את סדר מכירת חמץ של רבינו, עם ביאורו עליו בשולי הגליון. | ||
בשנת [[תרנ"ט]] הדפיס הגאון החסיד אברהם ברודנא את ספרו "ברכת אברהם", ובתחילתו הדפיס את סדר ונוסח שטר מכירת חמץ, המיוסד על סדר מכירת חמץ של רבינו (עם השינויים הנצרכים לאור התפתחות הדורות ושינויים בסדר החיים), עם ביאור בשולי הגליון, בו מביא מ"שערי תפילה" של מוהרא"ד לאוואוט, ולפעמים חולק על דבריו ולפעמים מבארם. ופעם נוספת עם כמה הוספות בספרו "מגיני אברהם" (ירושלים תרפ"ו). | בשנת [[תרנ"ט]] הדפיס הגאון החסיד אברהם ברודנא את ספרו "ברכת אברהם", ובתחילתו הדפיס את סדר ונוסח שטר מכירת חמץ, המיוסד על סדר מכירת חמץ של רבינו (עם השינויים הנצרכים לאור התפתחות הדורות ושינויים בסדר החיים), עם ביאור בשולי הגליון, בו מביא מ"שערי תפילה" של מוהרא"ד לאוואוט, ולפעמים חולק על דבריו ולפעמים מבארם. ופעם נוספת עם כמה הוספות בספרו "מגיני אברהם" (ירושלים תרפ"ו). |
עריכות