שינויים

רבי '''אברהם יהושע העשיל טברסקי''' ([[כ"ד אדר]] [[תרנ"ה]] - [[י' תשרי]] [[תשמ"ט]]), == תולדות חיים ==נולד ב[[אוקראינה]] לאביו רבי [[יוסף מאיר טברסקי]], והיה לאדמו"ר בבית מכנובקא במשך שבעים שנים, מ[[תרע"ז]] עד [[תשמ"ח]].

מעט לפני [[מלחמת העולם השניההשנייה]] עבר רבי אברהם ל[[מוסקבה]], שם הרביץ [[תורה]] ו[[חסידות]] למרות התנגדות השלטונות.

בימי [[קובץ:מחנובקא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי אברהם יהושע העשיל טברסקיחודש אלול]] בימי חודש אלול בשנת [[תש"א]] ברח רבי אברהם ממוסקבה, בשל מאורעות המלחמה, והגיע ל[[טשקנט]]. אלא שהרשויות הורו לו לעזוב את העיר תוך שבעים ושתיים שעות. לעזרתו נחלץ החסיד ר' [[זלמן סודקביץ]], שלקח את הפספורט של רבי אברהם, ונסע לבקש הארכה. ר' זלמן פנה אל פקיד ידיד, וסיפר לו שמדובר בדודו שאינו בקו הבריאות ואסור לו לצאת מביתו. הפקיד הסכים לתת הארכה לשלושה חודשים, לאזור 'קראסו' המרוחק ממרכז העיר - שם שהו אז מרבית החסידים. בשל כך נתן רבי אברהם את [[ספר התורה]] של [[הבעל שם טוב]], למניין שהתקיים בביתו של ר' זלמן.

מפקד התחנה שאל, מהו המקצוע שכתוב בפספורט 'צדיקאוו' ([[צדיק]]). ר' זלמן פחד לומר את הפירוש האמיתי, ולכן אמר ש'צדיקאוו' הוא כינוי באוקראינה ב[[אוקראינה]] לחייט התופר בגדי [[בגד]]י יוקרה מיוחדים. הדברים שכנעו את מפקד המשטרה, והלה נתן הארכה נוספת לשנה.

מפאת רדיפות הקומוניסטים השתדל רבי אברהם לא לעורר תשומת לב מיוחדת, בשל כך נמנע מכל כיבוד שהוא או [[מנהג]] בולט. רק בימי [[חג]] ו[[מועד]] היו מגיעים אליו חסידים שונים (מ[[חסידי פולין]]), והיה מחלק שיריים וכיו"בוכיוצא בזה. לפרנסתו קיבל מר' זלמן מכונת אריגה, בה היה אורג גרביים, ואותם ר' זלמן היה אחראי למכור. במהלך עבודתו שילב אמירת [[תהלים]] ולימוד זוהר, כאשר יד אחת אוחזת בספר, והיד השנייה הייתה מפעילה את המכונה.

לפרנסתו קיבל מר' זלמן מכונת אריגה, בה בהיותו ב[[ברית המועצות]] היה אורג גרבייםבקשר אדוק עם חסידי חב"ד ובמיוחד בארגון פעילויות יהודיות במחתרת, ואותם בין השאר הוא זה שקרב את ר' זלמן היה אחראי למכור[[שלוימק'ה מיידנצ'יק]] לחסידות חב"ד בעיר [[טשקנט]] וקישר אותו עם חסידי חב"ד בעיר. במהלך עבודתו שילב אמירת תהלים ולימוד זוהרבזמן [[הבריחה הגדולה]] הגיעו אליו חסידי חב"ד שארגנו את זיוף המסמכים והודיעו לו שהם זייפו גם בשבלו והוא יוכל לברוח מברית המועצות, כאשר יד אחת אוחזת בספרלאחר שחשב זמן מה ענה להם (תוכן הדברים) {{ציטוטון|אני יכול ללכת לי לדרכי, והיד השנייה הייתה מפעילה את המכונהאך מה יהיה עם כל היהודים שצריכים אותי?}} ואכן האדמו"ר נשאר בברית המועצות.

בשנת ה'[[תשכ"ה]] עלה רבי אברהם ל[[ארץ הקודש]], והשתקע ב[[בני ברק]]. בשנת תשכ"ז חתם על מכתב קריאה לעידוד מבצע התפילין על ידי הרבי, כאות תודה לה' על הניסים הגלויים במלחמת ששת הימים{{הערה|נשיאי חב"ד ובני דורם עמ' 129.}}. ר' שמואל לודמיר סיפר, כי כשהיה ביחידות אצל הרבי, סיפר לרבי כי בניו לומדים בישיבתו של רבי אברהם יהושע העשיל, וכששאל את הרבי אם הוא מכיר את ר' אברהם יהושע העשיל, השיב הרבי: "דער מאכנובקער רבי האט אסאך אויפגעטאן אין רוסלאנד פאר אידישקייט! ער איז ארויס פון רוסלאנד מיט אסאך ניסים. ער איז אליין א נס!"(=הרבי ממכנובקה פעל רבות ברוסיה למען היהדות! הוא יצא מרוסיה בניסים רבים. הוא בעצמו נס!){{הערה|לעבדך באמת, בני ברק תשע"א, עמ' רסח.}}.

{{מיון רגיל:טברסקי, אברהם יהושע העשיל}}[[קטגוריה: אדמו"רי טשרנוביל]][[קטגוריה:אישים בבני ברק]][[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ח]]