12,234
עריכות
שינויים
←בתקופת שהותו בטשקנט
{{אין תמונהפירוש נוסף|נוכחי=אדמו"ר ממכנובקא|אחר=רופא ופסיכיאטר יהודי מפורסם|ראו=אברהם טברסקי}}[[קובץ:מכנובקא זצ''ל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונתו בעת לימוד]]רבי '''אברהם יהושע העשיל טברסקי''' ([[כ"ד אדר]] [[תרנ"ה]] - [[י' תשרי]] [[תשמ"ח]]), נולד ב[[אוקראינה]] לאביו רבי [[יוסף מאיר טברסקי]], והיה לאדמוהיה האדמו"ר בבית מכנובקא במשך שבעים שנים, מ[[תרע"ז]] עד [[תשמ"חחסידות מחנובקה]].
== תולדות חיים ==נולד ב[[אוקראינה]] לאביו רבי [[יוסף מאיר טברסקי]], והיה לאדמו"ר בבית מכנובקא במשך שבעים שנים, מ[[תרע"ז]] עד [[תשמ"ח]]. מעט לפני [[מלחמת העולם השניההשנייה]] עבר רבי אברהם ל[[מוסקבה]], שם הרביץ [[תורה]] ו[[חסידות]] למרות התנגדות השלטונות.
==בתקופת שהותו בטשקנט==
בתום שלושת החודשים הלך ר' זלמן שוב, וקיבל הארכה לשלושה חודשים נוספים. החוק הסובייטי אומר שאדם שקיבל רישיון לששה חודשים, זכאי לקבל רישיון נוסף לשנה שלימה. בשל כך בתום שלושת החודשים הנוספים שלח ר' זלמן את גיסו לבקש את הארכה. כשזה הגיע, קיבל הודעה שמפקד התחנה מבקש לדבר עם ר' זלמן.
מפקד התחנה שאל, מהו המקצוע שכתוב בפספורט 'צדיקאוו' ([[צדיק]]). ר' זלמן פחד לומר את הפירוש האמיתי, ולכן אמר ש'צדיקאוו' הוא כינוי ב[[אוקראינה]] לחייט התופר [[בגד|בגדי]] י יוקרה מיוחדים. הדברים שכנעו את מפקד המשטרה, והלה נתן הארכה נוספת לשנה.
לאחר המאורע בתחנת המשטרה, ניסו לשכנע את רבי אברהם לשנות את הפספורט כדי למנוע בעיות בעתיד. הוא סרב באומרו: "כך רשם אותי אבי הק'. כך גם היו רשומים אבי וזקני, אינני רוצה לשנות!".
מפאת רדיפות הקומוניסטים השתדל רבי אברהם לא לעורר תשומת לב מיוחדת, בשל כך נמנע מכל כיבוד שהוא או [[מנהג]] בולט. רק בימי [[חג]] ו[[מועד]] היו מגיעים אליו חסידים שונים (מ[[חסידי פולין]]), והיה מחלק שיריים וכיו"בוכיוצא בזה. לפרנסתו קיבל מר' זלמן מכונת אריגה, בה היה אורג גרביים, ואותם ר' זלמן היה אחראי למכור. במהלך עבודתו שילב אמירת [[תהלים]] ולימוד זוהר, כאשר יד אחת אוחזת בספר, והיד השנייה הייתה מפעילה את המכונה.
==לאחר המלחמה==
בראשית שנת [[תש"ז]] החלה ההתארגנות לבריחה הגדולה דרך [[לבוב]], ל[[פולין]], ור' זלמן ניסה לשכנעו להצטרף לקבוצה. רבי אברהם סרב בתוקף, בתואנה שיש יהודים הזקוקים לו דווקא במוסקבה.
בשנת ה'[[תשכ"ה]] עלה רבי אברהם ל[[ארץ הקודש]], והשתקע ב[[בני ברק]]. בשנת תשכ"ז חתם על מכתב קריאה לעידוד מבצע התפילין על ידי הרבי, כאות תודה לה' על הניסים הגלויים במלחמת ששת הימים{{הערה|נשיאי חב"ד ובני דורם עמ' 129.}}. ר' שמואל לודמיר סיפר, כי כשהיה ביחידות אצל הרבי, סיפר לרבי כי בניו לומדים בישיבתו של רבי אברהם יהושע העשיל, וכששאל את הרבי אם הוא מכיר את ר' אברהם יהושע העשיל, השיב הרבי: "דער מאכנובקער רבי האט אסאך אויפגעטאן אין רוסלאנד פאר אידישקייט! ער איז ארויס פון רוסלאנד מיט אסאך ניסים. ער איז אליין א נס!"(=הרבי ממכנובקה פעל רבות ברוסיה למען היהדות! הוא יצא מרוסיה בניסים רבים. הוא בעצמו נס!){{הערה|לעבדך באמת, בני ברק תשע"א, עמ' רסח.}}.
עוד סיפר ר' שמואל לודמיר, כי נכח ביחידות אצל הרבי שבה היה אחד ממקורבי האדמו"ר ממכנובקה. אותו מקורב לא היה בקו הבריאות וסיפר לרבי על כך. לשאלת הרבי, אמר המקורב כי האדמו"ר ממכנובקה מחזקו. על כך התבטא הרבי: "דער מאכנובקער רבי, אים אנקוקן אליין איז שוין מחזק!"
(=הרבי ממכנובקה - עצם ההסתכלות עליו מחזקת!){{הערה|לעבדך באמת, עמ' רח.}}.
רבי אברהם היה חשוך בנים ועוד בחייו אימץ כבן את בן-אחיינו, רבי [[יהושע רוקח]] (נולד [[כ"א בטבת]] [[תש"ט]]), נינו של רבי [[ישכר דב רוקח|ישכר דב]] מ[[חסידות בעלז|בעלז]] לאחר פטירתו של רבי אברהם התמנה רבי יהושע רוקח לאדמו"ר ממחנובקה.
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:טברסקי, אברהם יהושע העשיל}}[[קטגוריה: אדמו"רי טשרנוביל|טברסקי אברהם יהושע העשיל]][[קטגוריה:משפחת טברסקי|טאישים בבני ברק]][[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ח]]