←תולדות חיים
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
המקובל רבי '''רפאל עמנואל חי ריקי''' ([[ט"ו תמוז]] [[תמ"ז]] - [[א' אדר]] [[תק"ג]]) היה מגדולי המקובלים בדורו של [[הבעל שם טוב]] שחי ופעל | המקובל רבי '''רפאל עמנואל חי ריקי''' ([[ט"ו תמוז]] [[תמ"ז]] - [[א' אדר]] [[תק"ג]]) היה מגדולי המקובלים בדורו של [[הבעל שם טוב]] שחי ופעל ב[[איטליה]] וב[[צפת]], שם כיהן כרב וחיבר פירושים למשנה, ספרי קבלה ופיוטים. | ||
נודע בעיקר על שם חיבורו '''משנת חסידים''', שהינו מהחיבורים היסודיים ביותר בקבלת [[האריז"ל]] המאפשר היכרות שיטתית עם יסודותיה, ועל אף שיטתו בענין [[צמצום כפשוטו]] | נודע בעיקר על שם חיבורו '''משנת חסידים''', שהינו מהחיבורים היסודיים ביותר בקבלת [[האריז"ל]] המאפשר היכרות שיטתית עם יסודותיה, ועל אף שיטתו בענין [[צמצום כפשוטו]] ש[[רבותינו נשיאינו]] דחו אותה לחלוטין, הוא מצוטט במקומות רבים בכתבי רבותינו נשיאינו, ונחשב על ידם לספר מוסמך בקבלת האריז"ל. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[ט"ז תמוז]] [[תמ"ז]] להוריו ר' אברהם ומרים ריקי, ובהיותו תינוק פעוט קבעה משפחתו את מגוריה ברוויגו, מקום מגורי משפחת אמו, ובגיל שש בלבד התייתם מאביו, וגדל אצל | נולד ב[[ט"ז תמוז]] [[תמ"ז]] להוריו ר' אברהם ומרים ריקי, ובהיותו תינוק פעוט קבעה משפחתו את מגוריה ברוויגו, מקום מגורי משפחת אמו, ובגיל שש בלבד התייתם מאביו, וגדל אצל דודו (אחי אמו) הרב ידידיה רבינו. | ||
בגיל 19 נפטר דודו, והוא נאלץ להתחיל לנדוד בדרכים ולשמש כמלמד על מנת לפרנס את עצמו. | בגיל 19 נפטר דודו, והוא נאלץ להתחיל לנדוד בדרכים ולשמש כמלמד על מנת לפרנס את עצמו. | ||
| שורה 38: | שורה 38: | ||
אדמו"ר הזקן עצמו, אף שמיעט להזכיר בספר התניא את ספריהם של המקובלים האחרונים, מצטט ממנו{{הערה|לדוגמא, ב[[ליקוטי אמרים - פרק מ"א]] מזכיר אדמו"ר הזקן בשם משנת חסידים מסכת א"א פ"ד ש[[תרי"ג מצות התורה]] נמשכות מחיוורתא ד[[אריך אנפין]] שהוא [[רצון העליון]] מקור החסדים. וב[[אגרת התשובה - פרק ג']] מזכיר אדמו"ר הזקן כי מנין התעניתים שיש להתענות על חטא מוזכר בספר משנת חסידים.}}. | אדמו"ר הזקן עצמו, אף שמיעט להזכיר בספר התניא את ספריהם של המקובלים האחרונים, מצטט ממנו{{הערה|לדוגמא, ב[[ליקוטי אמרים - פרק מ"א]] מזכיר אדמו"ר הזקן בשם משנת חסידים מסכת א"א פ"ד ש[[תרי"ג מצות התורה]] נמשכות מחיוורתא ד[[אריך אנפין]] שהוא [[רצון העליון]] מקור החסדים. וב[[אגרת התשובה - פרק ג']] מזכיר אדמו"ר הזקן כי מנין התעניתים שיש להתענות על חטא מוזכר בספר משנת חסידים.}}. | ||
אדמו"ר הצמח צדק העיד בשם סבו אדמו"ר הזקן שמן הסתם את כל דבריו ראה בכתבי האריז"ל{{הערה|פס"ד ליו"ד סקט"ז. נעתק במספר מקומות, ראו לדוגמא ב[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5721-3/28/47.htm#_ftn138 שיחת יום ב' דחג השבועות תשכ"א], ובקשיור שבהערה הבאה}}, ועד כדי כך | [[אדמו"ר הצמח צדק]] העיד בשם סבו אדמו"ר הזקן שמן הסתם את כל דבריו ראה בכתבי האריז"ל{{הערה|פס"ד ליו"ד סקט"ז. נעתק במספר מקומות, ראו לדוגמא ב[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5721-3/28/47.htm#_ftn138 שיחת יום ב' דחג השבועות תשכ"א], ובקשיור שבהערה הבאה}}, ועד כדי כך ש[[הרבי]] כותב שבמקומות שיש חילוקי לשונות בין ה[[פרי עץ חיים]] לספרים 'טעמי מצוות' ו'משנת חסידים', יש להכריע כהמשנת חסידים נגד הפרי עץ חיים{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/12/4203.htm אגרות קודש כ"ק אד"ש חלק י"ב אגרת ד'רג].}}, וכן התבטא אודותיו "ואעידה לי עדים נאמנים"{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/731.htm אגרות קודש חלק ג' אגרת תשלא].}}. | ||
ב[[שער הכולל]] כותב שלדעתו אדמו"ר הזקן לא הורה להשמיט ענין מסויים מהסידור "מפני שזהו דעת ה'משנת חסידים' ולא רצה להיות מנגדו בפועל"{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/divrei-shalom/60/10.htm נעתק בהלכות פסח עם ביאור דברי שלום].}}. | ב[[שער הכולל]] כותב שלדעתו אדמו"ר הזקן לא הורה להשמיט ענין מסויים מהסידור "מפני שזהו דעת ה'משנת חסידים' ולא רצה להיות מנגדו בפועל"{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/divrei-shalom/60/10.htm נעתק בהלכות פסח עם ביאור דברי שלום].}}. | ||
| שורה 62: | שורה 62: | ||
*'''סידור משנת חסידים'''{{הערה|וראו הקדמה ל[[שער הכולל]], עמוד 14 שיש ענינים שהנוסח לא מתאים עם הביאור שבמשנת חסידים, ולכן הכרח לומר שהוא לא חיבר בעצמו את הסידור, אלא רק סידר את ספרו לפי סדר תפילות לכל השנה, והמדפיסים הדפיסו עם דבריו את הנוסח שהיה מקובל כמנהג מקומם. וראו גם פרדס חב"ד גליון 9 עמוד 147, ובהנסמן שם.}} | *'''סידור משנת חסידים'''{{הערה|וראו הקדמה ל[[שער הכולל]], עמוד 14 שיש ענינים שהנוסח לא מתאים עם הביאור שבמשנת חסידים, ולכן הכרח לומר שהוא לא חיבר בעצמו את הסידור, אלא רק סידר את ספרו לפי סדר תפילות לכל השנה, והמדפיסים הדפיסו עם דבריו את הנוסח שהיה מקובל כמנהג מקומם. וראו גם פרדס חב"ד גליון 9 עמוד 147, ובהנסמן שם.}} | ||
על ספריו היסודיים חוברו | על ספריו היסודיים חוברו פירושים שונים לאורך הדורות, בהם 'דרך המלך' על 'מסכת עולם קטן' שבמשנת חסידים (ספר המהווה מעין הקדמה לספר), 'מגיד משנה' פירוש על ארבעה סדרי משנה שבמשנת חסידים הנקראים 'מפתח העולמות', 'טעם עצו' - ביאור על מפתח העולמות שבמשנת חסידים, 'מגיד שני' - ביאור על מסכת נשים שהוא עולם הנשמות שבמשנת חסידים, מאת הרב יעקב אריה ליב פרענקיל, וכן עוד מספר פירושים בני דורנו. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||