חסידות נארול – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – " לימוד התורה " ב־" לימוד התורה " |
אין תקציר עריכה |
||
| (5 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:נאראל.png|ממוזער|רבי [[דוב בעריש שפירא]], האדמו"ר הנוכחי מנארול]] | |||
חסידות '''נארול''' (ב[[אידיש]]: '''נאראל''') הינה חסידות גליציאנית שנוסדה בשנת [[תקצ"א]] על ידי הרה"ק רבי אברהם ריין-מאן מנארול זצוקללה"ה (נסתלק כ"ג [[חשון]] [[תר"ב]]), כאדמו"ר לחלק מחסידי רבו הרה"ק רבי [[צבי הירש אייכנשטיין]] מזידיטשויב, שנסתלק אז. | חסידות '''נארול''' (ב[[אידיש]]: '''נאראל''') הינה חסידות גליציאנית שנוסדה בשנת [[תקצ"א]] על ידי הרה"ק רבי אברהם ריין-מאן מנארול זצוקללה"ה (נסתלק כ"ג [[חשון]] [[תר"ב]]), כאדמו"ר לחלק מחסידי רבו הרה"ק רבי [[צבי הירש אייכנשטיין]] מזידיטשויב, שנסתלק אז. | ||
| שורה 5: | שורה 6: | ||
עם זאת, בחסידות כיום מתייחסים אל רבי יעקב כראש השושלת. | עם זאת, בחסידות כיום מתייחסים אל רבי יעקב כראש השושלת. | ||
מרכזי חסידות זו שוכנים כיום ב[[בני ברק]], וב[[פלטבוש]], [[ברוקלין]] [[ניו יורק]] - ביניהם מחלק האדמו"ר | מרכזי חסידות זו שוכנים כיום ב[[בני ברק]], וב[[פלטבוש]], [[ברוקלין]] [[ניו יורק]] - ביניהם מחלק האדמו"ר את זמנו. | ||
== אדמו"רי וגאב"די נארול == | == אדמו"רי וגאב"די נארול == | ||
הרה"ק רבי [[שלמה מלוצק]], בעל ה"דברת שלמה". הרה"ק רבי [[מנחם מענדל טורם]] מרימינוב. הרה"ק רבי יעקב ריין-מאן מנארול. הרה"ק רבי [[צבי הירש אייכנשטיין]] מזידיטשויב. הרה"ק רבי אברהם ריין-מאן מנארול. רבי יצחק משולם זלמן ריין-מאן מנארול. רבי שלום אב"ד נארול. רבי [[חיים מאיר יחיאל שפירא]] מנארול. רבי [[דוב בעריש שפירא]] מנארול [[שליט"א]]. | הרה"ק רבי [[שלמה מלוצק]], בעל ה"דברת שלמה". הרה"ק רבי [[מנחם מענדל טורם]] מרימינוב. הרה"ק רבי יעקב ריין-מאן מנארול. הרה"ק רבי [[צבי הירש אייכנשטיין]] מזידיטשויב. הרה"ק רבי אברהם ריין-מאן מנארול. רבי יצחק משולם זלמן ריין-מאן מנארול. רבי שלום אב"ד נארול. רבי [[חיים מאיר יחיאל שפירא]] מנארול. רבי [[דוב בעריש שפירא]] מנארול [[שליט"א]]. | ||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
בנאראל שמים דגש על [[לימוד התורה]] בלי פשרות, 'לערנען און לערנען און טאקע לערנען' (=ללמוד וללמוד ואכן ללמוד!..), בד בבד עם ההנהגה החסידית האופיינית, תוך התבטלות לצדיקי ומנהיגי הדור. כן שמים דגש רב על רציפות הלימוד וחומרת ביטול הזמן. כן שמים דגש על לימוד הלכה למעשה, וכן על חשיבות ידיעת דברי ימי ישראל. | בנאראל שמים דגש על [[לימוד התורה]] בלי פשרות, 'לערנען און לערנען און טאקע לערנען' (=ללמוד וללמוד ואכן ללמוד!..), בד בבד עם ההנהגה החסידית האופיינית, תוך התבטלות לצדיקי ומנהיגי הדור. כן שמים דגש רב על רציפות הלימוד וחומרת ביטול הזמן. כן שמים דגש על לימוד הלכה למעשה, וכן על חשיבות ידיעת דברי ימי ישראל. | ||
בשתי הדורות האחרונים עומדת חצר נארול בקשרים הדוקים עם חב"ד | בשתי הדורות האחרונים עומדת חצר נארול בקשרים הדוקים עם חב"ד. | ||
== הרבי ומוסדות נארול == | == הרבי ומוסדות נארול == | ||
בשנת [[תשל"ח]] ביקר רבי חיים מאיר יחיאל אצל [[הרבי]], ו[[הרבי]] שוחח עמו על מוסדותיו. להלן הדברים: | בשנת [[תשל"ח]] ביקר רבי חיים מאיר יחיאל אצל [[הרבי]], ו[[הרבי]] שוחח עמו על מוסדותיו. להלן הדברים: | ||
'''[[הרבי]]''': "[[מזל טוב]]" לכם על ה[[בר | '''[[הרבי]]''': "[[מזל טוב]]" לכם על ה[[בר מצוה]] (של הנכד), ו"מזל טוב" גדול עוד יותר - על ייסוד ה[[כולל]] ב[[בני ברק]]. | ||
האם לומדים ב[[כולל]] גם [[שולחן ערוך]]? | האם לומדים ב[[כולל]] גם [[שולחן ערוך]]? | ||
| שורה 44: | שורה 44: | ||
לאחר פטירת רבי חיים מאיר יחיאל, הוציאו מוסדות בעלזא (אדמו"רי נארול בדורות האחרונים הינם רשמית חסידי בעלזא) ספר אודות שושלת נארול בכלל ואודותיו בפרט - בשם 'הוד קדומים'. | לאחר פטירת רבי חיים מאיר יחיאל, הוציאו מוסדות בעלזא (אדמו"רי נארול בדורות האחרונים הינם רשמית חסידי בעלזא) ספר אודות שושלת נארול בכלל ואודותיו בפרט - בשם 'הוד קדומים'. | ||
==ראו גם== | |||
*[[חיים מאיר יחיאל שפירא]] | |||
*[[דוב בעריש שפירא]] | |||
[[קטגוריה:חסידויות ושושלות]] | [[קטגוריה:חסידויות ושושלות]] | ||