שינויים

{{פירוש נוסף|נוכחי=הוספה לתפילה בימי חג ומועד|אחר=פירוש אחר|ראו=[[הלל (פירושונים)]]}}'''הלל''' הוא קובצת מזמורים הנאמרים כשבח והלל בעת שמחה ומועדים. באופן כללי פרקי התהלים המכונים הלל הם הפרקים מקי"ג עד קי"ח, הלל זה מכונה גם '''הלל מצרי'''{{בעבודה מתמשכתהערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=56&format=pdf ברכות נו, א] וברש"י שם.}}תפילת ה. נוסף לכך קיימים גם '''הללהגדול''' הוא הוספה לתפילה הנאמרת , ולעיתים גם [[פסוקי דזמרה]] מכונים בשם הלל. תפילת הלל נאמרת בימי חג ומועד לאחר ונוהגים לאומרה כהמשך לתפילת שחרית אחרי [[תפילת שמונה עשרה]], בה אומרים בתוספת [[ברכה]] בהתחלה ובסוף.==מקורו==לפי שיטה אחת בחז"ל מקורם של מזמורי ההלל הם בשירתם של [[משה רבנו]] ו[[בני ישראל]] על הים לאחרי נס [[קריעת ים סוף]]{{הערה|1=דעת רבי אלעזר, [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=4&daf=117&format=pdf פסחים קיז, א].}}. לשיטה אחרת מקורו בזמן [[תהיליםיהושע]]בעת כיבוש הארץ מידי הכנעניים{{הערה|פרקים קישיטת רבי יהודה, פסחים שם.}} לשיטה אחרת מקורו אצל [[ברק]] ו[[דבורה הנביאה]]{{הערה|שיטת רבי אלעזר המודעי, פסחים שם.}}. לשיטות אלו נוסח הלל קדם ל[[דוד המלך]] אלא שהוא שבצם בתהלים או שהם אמרו בנוסח שלהם ודוד המלך תיקן נוסח אחיד. אולם לשיטות אחרות בחז"ג-קי"חל דוד המלך הוא הראשון שאמר מזמורים אלו, אלא שאמירתם כהלל נאמרו על ידי הבאים אחריו, או על ידי [[חזקיה]] כשנלחם נגד [[סנחריב]]{{הערה|שיטת רבי אלעזר בן עזריה, פסחים שם.}} או על ידי [[חנניה מישאל ועזריה]]{{הערה|רבי עקיבא, פסחים שם.}} או על יד [[מרדכי]] ו[[אסתר]]{{הערה|רבי יוסי הגלילי.}} בתוספת ברכה בהתחלה ובסוףולשיטת חכמים "נביאים שביניהן תיקנו להם לישראל... על כל צרה וצרה שלא תבא עליהם לישראל ולכשנגאלין אומרים אותו על גאולתן".

עוד קודם קביעת נוסח ה[[תפילה]] על ידי [[חז"ל]], נאמרו פרקי ההלל ב[[בית המקדש]] בזמן הקרבת [[קרבן פסח|קרבן הפסח]], אך ללא ברכה לפניו ולאחריו. בהמשך, כזכר לכך, נקבעה אמירתו כחלק מנוסח [[הגדה של פסח]]{{הערה|אך אין מברכים עליו היות ולא אומרים אותו בהמשך אחד, אלא חלק קודם הסעודה כחלק מ'מגיד' וחלק בסיומו של [[ליל הסדר]].}}.

בשונה ממנהג ארץ ישראל בתקופת התנאים{{הערה|כפי שמשמע מלשון התוספתא בסוכה (ג, ב), תלמוד ירושלמי מסכת סוכה פרק ד' הלכה ה', מסכת סופרים פרק כ' הלכה ט', ועוד.}}, נקבע המנהג בבבל לקרוא את ההלל גם ב[[ראש חודש]], אך לדלג על שני חצאי פרקים באמצעו{{הערה|ב[[מסכת תענית]](כח, ב) מסופר שרב הגיע לבבל וראה שהם קוראים את ההלל בראש חודש וחשב להפסיקם, היות ואין חיוב לומר הלל ביום זה, אלא שכאשר ראה כיצד הם מדלגים על קטעים ממנו - החליט שלא להפסיקם.}}.

[[קטגוריה:מצוות ותקנות דרבנן]][[קטגוריה:ראש חודש]][[קטגוריה:תפילת שחריתתפילה]]