21,057
עריכות
שינויים
←קישורים חיצוניים
==הסבר הלכתי==
בימי [[בית המקדש]] הייתה ה[[סנהדרין]] [[קידוש החודש|מקדשת את החודש ]] על פי עדות שני עדים כשרים שראו את הלבנה בחידושה ולאחר מכן, היו משיאים משואה משואות של אש על ראשי ההרים, על מנת להודיע לכל הקהילות היהודיות על יום חלותו של ראש החודש.
לאחר שהכותים, החלו להשיא משואות בתאריכים שונים על מנת לבלבל את היהודים, בוטלה השאת המשואות על מנת למנוע את הבלבול, וההודעה על ראש החודש בחודשים בעלי המועדים ([[ניסן]], [[אב]], [[אלול]], [[תשרי]], [[כסלו]], [[אדר]] ו[[אייר]]) הועברה על ידי שלוחי בית הדין{{הערה|[[משנה]] ראש השנה דף כב עמוד א. [[רמב"ם]] הלכות קידוש החודש פרק ג' הלכות ח-ט}}.
במקומות שהיו מרוחקים מ[[ירושלים]], היה חשש שהשליחים לא יספיקו להגיע עד ה"יום טוב". לפיכך, תיקנו [[חז"ל]] שיעשו יום נוסף לחג, בתור "ספיקא דיומא" - ספק יום טוב, וינהגו בו ככל דיני יום טוב "רגיל". היום הנוסף נקרא בשם יום טוב שני של גלויות, כך גם אם טעו ביום עדיין יקיימו את דיני החג בזמנם{{הערה|ביצה דף ד עמוד ב וברש"י. רמב"ם שם הלכה יא}}.
[[יום כיפור]] - נקבע כיום אחד בלבד בכל המקומות, כיוון שהוא יום צום ו[[פיקוח נפש]] הוא שיצומו במשך יומיים{{הערה|ראה ירושלמי מסכת חלה פרק א' הלכה א. שם מסכת ראש השנה פרק א' הלכה ד. טור, שולחן ערוך ושולחן ערוך הרב אורח חיים סימן תרכד ובנושאי כלים שם.}}.
[[ראש השנה]] - מפאת חלותו בראש החודש העברי, גם תושבי ארץ ישראל לא יכלו לקבל את הידיעה על קידוש החודש, ולכן קבעו שיעשו חג יומיים בכל מקום{{הערה|ראה רמב"ם שם פרק ה הלכות ז-ח.}}.
[[שבועות]] - בחג זה גם בחו"ל לא היה ספק, מאחר שאין לו תאריך קבוע אלא הוא נחגג ביום החמישים לחג ה[[פסח]] כך ששלוחי [[בית דין]] היו מספיקים להגיע גם לחו"ל והסיבה שהוא נחגג יומיים היא כדי לא לחלק במועדות{{הערה|שו"ת חתם סופר או"ח סו"ס קמה. משנה תורה לרמבעל פי רמב"ם הל' קידוש החודש שם פ"ג הי"ב}}.
==בזמן הגלות==
גם לאחר ביטול קידוש החודש על פי הראייה, תיקנו חכמים לחגוג את היום טוב השני באותם מקומות, כדי לא לשנות המנהג ממנהג ומעשה אבותינו בידינו{{הערה|משנה תורה לרמברמב"ם הלשם פרק ה' קידוש החודש פ"הלכה ה ה". על פי ביצה דף דעמוד ב, תלמוד ירושלמי עירובין סוף פרק ג'. בגמרא שם נוסף טעם, שאם יבטלו את המנהג עלול להיווצר מצב שמחמת הגזרות לא ילמדו בני ישראל תורה ותהי' טעות בחשבון שיעשו את החג מאוחר ביום (לדוגמא -השיעשו חודש אדר מלא במקום חסר) ועלול להיות מכשול של אכילת חמץ בפסח וכדומה, ועל ידי שימשיכו במנהג הבעיה נפתרת. יש שנראה מדבריהם שזקוקים לשני הטעמים: שמירה על המנהג, וחשש הקלקול (ראה חידושי הר"ן על הרי"ף, מסכת סוכה, דף כא, עמוד א מדפי הרי"ף. כסף משנה על הרמב"ם הלכות ממרים פרק ב' הלכה ב). ויש שנראה מדבריהם שכל טעם עומד בפני עצמו (ראה תשובות הגאונים ליק סי' א, הובא באוצר הגאונים למסכת ביצה שם).}}.
ב[[שולחן ערוך]], מהדורה שנייה, כותב [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|סימן א' סעיף ח'}}: "בני ארץ ישראל הבאים לחו"ל חייבים בקדושת היום". כמו כן כותב [[הרבי]]{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חי"א ע' 307.}} "מנהגנו בפועל וגם בפשיטות שינהג כמנהג המקום שבא לשם ובפרט שבא עם ב"ב, וה"ה להיפך בן חו"ל שנסע עם ב"ב לאה"ק ת"ו נוהג כמנהג ארץ ישראל ומובן שהנ"ל הוא אפי' באם קס"ד לחזור לאחר זמן למקום שבא משם (כי באם נסע על מנת להשתקע, מאי קמ"ל)".
ולאידך כותב הרביבכמה מכתבים{{הערה|ב[[אגרות קודש]] ח"ד עמ' רמד, ח"ז עמ' קסח, ח"י עמ' שפו.}}: שבני [[ארץ ישראל]] הבאים לחוץ-לארץ ינהגו כבני ארץ ישראל, ובני חוץ לארץ שבאים לארץ ישראל ינהגו כבני חו"ל, וכן הורה [[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערה|אגורת הקודש שלו חלק ב' עמ' תרכו.}}.
ישנם המיישבים שהמכתב הראשון הוא רק באם מגיע עם אשתו ובובני ביתו{{הערה|ומה שכתוב "ב והמכתב השני '''ובפרט''' שמגיע עם בני ביתו", הוא לאו דווקא, והכוונה היא שדווקא כשמגיע עם בני ביתו יש לשמור על יום טוב שני.}} ושאר המכתבים הוא לאנשים שרוצים להגיע ללא ב"ב{{הערה|[http://halacha.co/%D7%91%D7%9F-%D7%97%D7%95%D7%9C-%D7%A9%D7%91%D7%90-%D7%9C%D7%90%D7%A8%D7%A5-%D7%9C%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%9F-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%98%D7%95%D7%91-%D7%A9%D7%A0%D7%99-%D7%A9%D7%9C-%D7%92%D7%9C%D7%95/ דין בן חו"ל הבא לארץ ישראל] באתר הלכ"ה.}}.
למעשה, חלק מרבני חב"ד{{הערה|הרב [[אייזיק לנדא]], הרב [[ישראל יוסף הענדל]] ועוד.}} פוסקים עפ"ז ומעוד מקומות שבני חוץ לארץ צריכים לחגוג יומיים גם בארץ ישראל.
כיום התפשט המנהג{{הערה|וכן מורים הרב הענדל, הרב [[משה הבלין]] ועוד רבים מרבני חב"ד. אמנם יש המורים שיש לשמור יום טוב אחד מלבד איסור מלאכה שבו יש להיזהר גם ביום השני (הרב [[יוסף ישעיהו ברוין]]). ויש המחלקים בין הבחורים המגיעים לביקור קצר עם כרטיס חזור לארץ ישראל שחייבים ביום טוב אחד, לבין המגיעים לזמן ארוך (כגון בחורי הקבוצה) שעליהם לחגוג יום טוב שני (הרב [[לוי יצחק רסקין]])}} אצל בני ארץ ישראל שמגיעים בחודש החגים לש[[רבינסיעה לרבי|נוסעים לרבי]], ישנם הנוהגים לחודש החגים שחוגגים יומיים, מכיון שהם באים על דעת הרבי{{הערה|ישנה עדות שבשנת [[תש"ז]] הרבי אמר שהבחורים צריכים לחגוג יומיים מאחר שהם באים על דעת הרבי. וכן הרב משה סלונים מעיד שהרבי הורה לו כן (תשורה פארסט - תשע"ט). אך ראה ה[[ר"ד]] מסעודת יום א' ד[[חג הסוכות]] תשכ"א, שהרבי ענה על שאלת הרבנים בענין זה "הרי דעתם לחזור".}}. וכן בשנת [[תש"ל]] [[עליה לתורה|העלו לתורה]] את הרב [[יצחק ידגר ]] (תושב ארץ ישראל) לתורה ביום טוב שני ומיד הרבי שאל ע"כ הרבי על כך והוא ענה שהוא כאן ע"ד על דעת הרבי, והרבי סימן שזה בסדר{{מקור(מפיו)}}.}}, אך ב[[המלך במסיבו]] מובא שפעם אמרו לרבי שהבאים לחצרות קדשנו שומרים יומיים יום טוב מכיון שבאו על דעת הרבי, והרבי הגיב על זה שצריך לבדוק אם באמת כל מה שעושים כאן זה על דעת הרבי. על פי הוראת [[הרבי]], [[חסידי חב"ד]] בעיר [[אילת]] חוגגים יום טוב שני של גלויות בהצנע, משום ש[[אילת]] אינה ממקום ששלוחי בית דין הגיעו לשם. ומשכך, ע"פ ההלכה שמקום ששלוחי ב"ד לא הגיעו לשם עורכים יום טוב שני מפני הספק, כן גם באילת יש לנהוג במנהגי יום טוב שני. אך מפני המחלוקת הרבי ביקש שזה יהיה בצנעה.
==בגאולה==
החתם סופר כותב{{הערה|שו"ת חת"ס חאו"ח סו"ס קמה.}} אשר גם בימות המשיח יחגגו כל ישראל יומיים. הרבי ציין לחתם סופר זה{{הערה|[[דברי משיח]] [[תשמ"ט]] ח"א עמ' 286. דברי משיח [[תש"נ]] ח"ד עמ' 92. שיחת ליל ב' דחג השבועות תנש"א לקהל שחזרו מהתהלוכה.}}.
==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=2998 בגאולה יחגגו יום אחד]''' [[אינטרנט|באתר]]{{חב"ד בישראל}}
*[http://halacha.co/%D7%91%D7%9F-%D7%97%D7%95%D7%9C-%D7%A9%D7%91%D7%90-%D7%9C%D7%90%D7%A8%D7%A5-%D7%9C%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%9F-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%98%D7%95%D7%91-%D7%A9%D7%A0%D7%99-%D7%A9%D7%9C-%D7%92%D7%9C%D7%95/ '''בן חו"ל שבא לארץ ישראל]''' לענין יו"ט שני של גלויות, מכון הלכ"ה
{{חגים וזמנים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חגים וזמנים]]