[[קובץ:חכם בן ציון.png|ממוזער|הרב חכם בן ציון מיכאלשווילי]]הרב '''חכם בן ציון מיכאלשוילי ע"ה נולד בקולאשי בי''' ([[י"ב שבט ]] [[תרח"צ להוריו הצדיקים הרב חכם שבתי והרבנית ציפורה ע]] - [[כ' אדר]] [[תש"פ]]). היה חסיד של [[הרבי הריי"צ]] ו[[הרבי]]. נולד ב[[גרוזיה]], עלה ל[[ארץ ישראל]] בשנת [[תשכ"ז]] והתיישב ב[[כפר חב"הד]].
==תולדות חיים==נולד בעיירה קולאשי, גרוזיה, לאביו ב[[י"ב שבט]] [[תרח"צ]] לרב חכם שבתי מיכאלשוילי ולאימו והרבנית ציפורה. את חינוכו החסידי ספג בבית אביו ובבית סבו חכם אברהם מיכאלשוילי.בהגיעו לגיל חתונה, נשא את רעייתו תמר שתחי' ממשפחת מיכאלשווילי.
בקיץ של שנת תשכ"ז, מייד לאחר סיום מלחמת ששת הימים עלה לארץ יחד עם שני אחיו את חינוכו החסידי ספג בבית אביו ובבית סבו חכם יעקב אברהם מיכאלשוילי וחכם משה מיכאלשוילי. והתיישב בכפר חב"ד.
לקראת תשרי תשכ"ח הגיע לחצרות קדשנו על פי הזמנה מיוחדת שקיבל מהרבי מלך המשיח שליט"אבהגיעו לגיל [[חתונה]], ובמהלך הביקור זכה לקירובים מיוחדיםנשא את רעייתו תמר ממשפחת מיכאלשווילי.
במהלך חודש תשרי הזה זכו האחים מיכאלשוילי ליחס מיוחד מהרבי. בכל התוועדות הרבי ווידא שהם נמצאים, באחת ההתוועדויות אף הזמין אותם לשבת מאחורי מקום מושבו. בהתוועדות בראש השנה כשהסתובב הרבי לומר 'לחיים' ליושבים, הביט הרבי בפנים בוהקות בר' שמואל לוויטין ואמר לו "נו, באו מגרוזיה?" ור' שמואל היה בהתרגשות עצומה.לאחר מכן התברר פשר ההתרגשות של ר' שמואל. הוא סיפר ששנה קודם לכן, בהתוועדות ליל שמחת תורה בחודש שבט [[תשכ"ז לפני ההקפות, פנה אליו הרבי ואמר לו : "בשנה הבאה, בעזרת ה']], יהיו כאן מיהודי גרוזיה" הרב לוויטין האמין באמת ובתמים בדברי הרבי וכל אותה שנה היה צופה וממתין מתי יבא הרגע. מי יהיו היהודים שעליהם כיוון הרבי. והנה כעת הגיע הרגע שכה ציפה לו.במהלך החודש זכה הרב קיבל חכם בן ציון להיכנס ליחידות אצל הרבי. ביחידותאשרת יציאה מ[[ברית המועצות]], זכה להתעניינות וברכות מהרבידבר שהיה באותה תקופה יוקר המציאות, במהלך היחידות ביקש מהרבי ברכה להצלחה בעבודת התפילהוזאת בעקבות שהתעקש וניסה שוב ושוב, והרבי ברך אותו על כך. עוד שאל את הרבי האם לשנות את המנהגים שנוהג למנהגי חב"ד, והרבי הורה לו לא לשנות את המנהגים, להמשיך את הפעילות שפעל בדרך אבותיו שבגרוזיהבי' תמוז הגיע לנמל חיפה.
כל שלשת האחים לבית מיכאלשויליבקיץ של שנת [[תשכ"ז]], ר' מייד לאחר סיום [[מלחמת ששת הימים]] עלה לארץ יחד עם שני אחיו חכם יעקב, ר' מיכאלשוילי וחכם משה, ור' בן ציון, היו ידועים כפעילים נמרצים אשר אינם חוששים משום דבר, ופעלו במסירות נפש כפשוטו תחת הממשל הקומינסטי בהפצת יהדות וחסידות, כחסידי מיכאלשוילי. והתיישב ב[[כפר חב"ד לכל דבר הסתובבו ופתחו שיעורי תורה, לימוד ילדים, שימשו כחזנים, מוהלים, וכו', הקג"ב פרסם את שמותם כאנשים מסוכנים "המכניסים רעל לראשי ילדינו"]].
בחודש שבט לקראת חודש תשרי [[תשכ"ז, קיבל חכם בן ציון אשרת יציאה מברית המועצות, דבר שהיה באותה תקופה יוקר המציאות, וזאת בעקבות שהתעקש וניסה שוב ושוב, בי' תמוז ח]] הגיע לנמל חיפהל[[חצרות קדשנו]] על פי הזמנה מיוחדת שקיבל מהרבי.למפרע סיפר ר' שמואל לויטין שבשמחת תורה ביקש מהרבי ברכה שיהודי גרוזיה יצאו מ"שם", והרבי ענה לו: תוך שנה הם יהיו כבר פהבמהלך הביקור זכה לקירובים מיוחדים.
בשנת תש"מ נסע הרב שלשת האחים לבית מיכאלשוילי, ר' יעקב, ר' משה, ור' בן ציון עם זוגתו הרבנית תמר לרבי. הרבנית תמר לקחה איתה תמונה של ההורים שלה, שלה ושל בעלה הרב בן ציון יחד עם ילדיהם וכתבה מאחורי התמונה את השם ושם האמא של המצולמים במטרה לתת לרבי. כשהגיע היום של היחידותהיו ידועים כפעילים נמרצים אשר אינם חוששים משום דבר, מהצהריים ישבו להגיד תהילים ב770ופעלו במסירות נפש כפשוטו תחת הממשל הקומוניסטי בהפצת [[יהדות]] ו[[חסידות]], רק בשעה אחת בלילה הרבי יצא מהחדר והלך להתפלל מעריב בזאל הקטן. כשהרבי חזר מהתפילהכחסידי חב"ד לכל דבר הסתובבו ופתחו שיעורי תורה, הם היו הראשונים בתור להיכנס ליחידות. כשנכנסו לחדרלימוד ילדים, הרב בן ציון הוציא את הפתק שהכיןשימשו כחזנים, גם הרבנית תמר הוציאה את הפתק שלהמוהלים, וחיש מהר הוציאה מהכיס השני גם את התמונה שהכינה. הרבי הסתכל על התמונה ופניו נהרו משמחהוכו', הרבי הרים ה[[קג"ב]] פרסם את ראשו הקדוש ופנה אליה באמרו "תודה רבה בעד התמונה", ובירך שמותם כאנשים מסוכנים "תזכו לחתן בנים ובנות נכדים ונכדותהמכניסים רעל לראשי ילדינו" והמשיך לברך עוד ברכות..
בשנת תשמ"ה כתב הרב בן ציון ע"ה לרבי שליט"א מלך הייתה לו חיות מיוחדת בעניני משיח והאמין במשך כל חייו בכך שהרבי הוא המלך המשיח לגבי פתיחת כולל לאברכים לבני קהילה של גרוזיה, וזכה על כך ברכות מיוחדת מענות חיובים לזה, רבים במעגלים סביבו אמרו לו לרב בן ציון "מה לך ולזה", "איך תצליח", "אתה יודע כמה כסף צריך כדי להחזיק כולל", "מי שירצה ללמוד שילמד, למה לך הכאב ראש הזה", וכן על זה הדרך היו התגובות הראשונות. לא התלהבו מהרעיון. חלקם אף ניסו בהתחלה להניאו מללכת על הרפתקה שכזאת.הרב בן ציון לא נרתע, ומכוח ברכת הרבי, אזר עז בנפשו, והחליט שהכולל יקום ויהי מה! זהו רצונו של הרבי. וזה חלק מהמשימה שציווהו רבו והנחילוהו אבותיו, ושום קושי לא יעצור בעדו. באמת בהתחלה הרבה קשיים היו מנת חלקו של הרב בן ציון, אבל יחד עם אחיו חכם משה ע"ה והרב חכם רפאל ע"ה זכו להעמיד ולבסס את הכולל, על מנת שהאברכים הצעירים יוכלו ללמוד בו ולקבל סמיכה לרבנות.
לאחר ר"ח כסלו תשל"ח, כאשר הבריא הרבי מאירוע הלבבי שהיה בשמחת תורה תשל"ח, רחש ליבו של אחיו הרב חכם יעקב לתרום ספר תורה לכ"ק אדמו"ר שליט"א מלך המשיח והרבנית נ"ע, ואכן החל בעצמו בכתיבתה, לקראת ינפטר בכ' שבט תשמאדר תש"ח סיים את הספר, וטס עם חלק ממשפחתו והספר תורה, לרבי, בהגיעו הכניס פתק לרבי בה מבקש שהרבי בעצמו יסיים את האותיות האחרונות, אך הרבי ענה שגם בספר תורה של משיח הוא לא נהג כך. גם ר' בן ציון זכה להיות נוכח באותו מעמד מיוחד של הסיום ספר תורהפ.
==משפחתו==*אחיו, ר' בן ציון היה לו דמות מיוחדת בתור חסיד ומקושר ומסור בלב ונפש לרבי. היה לו אמונה שלימה גם לאחר ג[[יעקב מיכאלשוילי]]*אחיו, ר' תמוז ש"דבריך אמת מלכנו וקים לעד" ואף היה חי עם הנבואה של הרבי שהנה זה משיח בא! [[משה מיכאלשוילי]]
לאחר שסבל ביסורים לכמה שנים הלך לעולמו ביום כ[[קטגוריה:אישים בגאורגיה]][[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ף אדר ח]][[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"פ, בגיל 82.]][[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]][[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הכ"פים]][[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]][[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]