דבר מלכות ויחי: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שמואל חיים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
חב"דפדי פעיל (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ציטוט-צף|ועוד והוא העיקר – שהזריעה שבפעולה אחת זו פועלת ומביאה את הצמיחה דהגאולה, כפס"ד [[הרמב"ם]] שע"י "מצוה אחת", מעשה אחד דיבור אחד ומחשבה אחת, "הכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות וגרם לו ולהם תשועה והצלה", '''שאז יהיו לכול אחד ואחד מישראל חיים נצחיים כפשוטם, החל מבנ"י שבדורנו זה, נשמות בגופים, לאורך ימים ושנים טובות, לא רק מאה ארבעים ושבע שנה, כשני חיי [[יעקב]], ולא רק ק"פ שנה כשני חיי [[יצחק]], | {{ציטוט-צף|ועוד והוא העיקר – שהזריעה שבפעולה אחת זו פועלת ומביאה את הצמיחה דהגאולה, כפס"ד [[הרמב"ם]] שע"י "מצוה אחת", מעשה אחד דיבור אחד ומחשבה אחת, "הכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות וגרם לו ולהם תשועה והצלה", '''שאז יהיו לכול אחד ואחד מישראל חיים נצחיים כפשוטם, החל מבנ"י שבדורנו זה, נשמות בגופים, לאורך ימים ושנים טובות, לא רק מאה ארבעים ושבע שנה, כשני חיי [[יעקב]], ולא רק ק"פ שנה כשני חיי [[יצחק]], אלא חיים נצחיים''', ועד"ז בנוגע לבנ"י בכל הדורות שלפנ"ז, ש"הקיצו ורננו שוכני עפר", ובנוגע לבנ"י בכל הדורות שלאח"ז, עד סוף כל הדורות.|אות י"א}} | ||
'''דבר מלכות ויחי''' הינה [[שיחה]] שאמר [[הרבי]] ב[[שבת]] קודש [[י"ד טבת]] [[תשנ"ב]]. | '''דבר מלכות ויחי''' הינה [[שיחה]] שאמר [[הרבי]] ב[[שבת]] קודש [[י"ד טבת]] [[תשנ"ב]]. | ||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
השיחה היא חלק ממספר שיחות בהם ערך הרבי מהפך בגישה אל ה[[תענית|תעניות]]. כבר ב[[דבר מלכות בלק]] ציין הרבי שכבר בזמנו זמן הגלות, פוחת והולך הרגש הגלות, ומודגש יותר הטוב שבתעניות. בשיחה זו ציין הרבי את הטוב שבתענית [[עשרה בטבת]], שבו התחיל [[בית המקדש השלישי]]{{הערה|ראה '''מאחורי השיחות''', עמ' 23 - 23, בהוצאת [[חדור בדם]].}}. | השיחה היא חלק ממספר שיחות בהם ערך הרבי מהפך בגישה אל ה[[תענית|תעניות]]. כבר ב[[דבר מלכות בלק]] ציין הרבי שכבר בזמנו זמן הגלות, פוחת והולך הרגש הגלות, ומודגש יותר הטוב שבתעניות. בשיחה זו ציין הרבי את הטוב שבתענית [[עשרה בטבת]], שבו התחיל [[בית המקדש השלישי]]{{הערה|ראה '''מאחורי השיחות''', עמ' 23 - 23, בהוצאת [[חדור בדם]].}}. | ||
==תוכן== | ==תוכן== | ||
[[הרבי]] בשיחה הסביר את ייחודו של צום [[עשרה בטבת]] על פני שאר הצמות, שהוא הצום היחידי שבו לא קרה אירוע מצער, אלא רק התחיל מצור סביב [[ירושלים]], ושהוא מסמל את תחילת [[בית המקדש השלישי]], שהדבר מרומז בכך שב[[נבואה]] על המצור, הוא נמשל ל[[ברזל]] שאסור בבניה בבית המקדש, בעוד בזמן ה[[גאולה]] יעשה שימוש בברזל בבנית בית המקדש השלישי. | [[הרבי]] בשיחה הסביר את ייחודו של צום [[עשרה בטבת]] על פני שאר הצמות, שהוא הצום היחידי שבו לא קרה אירוע מצער, אלא רק התחיל מצור סביב [[ירושלים]], ושהוא מסמל את תחילת [[בית המקדש השלישי]], שהדבר מרומז בכך שב[[נבואה]] על המצור, הוא נמשל ל[[ברזל]] שאסור בבניה בבית המקדש, בעוד בזמן ה[[גאולה]] יעשה שימוש בברזל בבנית בית המקדש השלישי. | ||
הרבי קישר זאת עם סיום [[ספר בראשית]] שממנו ניתן הכוח לפעול בזמן ה[[גלות]], שמסתיים בברכות [[יעקב אבינו]] לבניו, שנותנות את הכוח לבני ישראל לקיים תורה ומצוות בזמן הגלות, ושעל ידי כך ש"זרעו בחיים", חיים רוחניים - "אף הוא בחיים". בנוסף לכך העניין של "זרעו בחיים" מסמל שהבאת הגאולה נעשת על ידי זריעה ועבודה מאומצת. הרבי הסביר זהו הקשר בין סיום פרשת ויחי לעשרה בטבת, בכך שה"ברזל" המסמל את המצור, מרמז על בני ישראל שהם הבנים של נשות יעקב '''ב'''להה, '''ז'''לפהה, [[רחל|'''ר'''חל]] ו[[לאה|'''ל'''אה]], שר"ת שלהם הוא "ברזל". | הרבי קישר זאת עם סיום [[ספר בראשית]] שממנו ניתן הכוח לפעול בזמן ה[[גלות]], שמסתיים בברכות [[יעקב אבינו]] לבניו, שנותנות את הכוח לבני ישראל לקיים תורה ומצוות בזמן הגלות, ושעל ידי כך ש"זרעו בחיים", חיים רוחניים - "אף הוא בחיים". בנוסף לכך העניין של "זרעו בחיים" מסמל שהבאת הגאולה נעשת על ידי זריעה ועבודה מאומצת. הרבי הסביר זהו הקשר בין סיום פרשת ויחי לעשרה בטבת, בכך שה"ברזל" המסמל את המצור, מרמז על בני ישראל שהם הבנים של נשות יעקב '''ב'''להה, '''ז'''לפהה, [[רחל|'''ר'''חל]] ו[[לאה|'''ל'''אה]], שר"ת שלהם הוא "ברזל". | ||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
הרבי בסוף השיחה ציין שההוראה מכך היא שיש להוסיף ב"זרעו" - [[חינוך]] הילדים, בצורה כזאת שתפעל עליהם ועל צאצאיהם לדורי דורות. | הרבי בסוף השיחה ציין שההוראה מכך היא שיש להוסיף ב"זרעו" - [[חינוך]] הילדים, בצורה כזאת שתפעל עליהם ועל צאצאיהם לדורי דורות. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[https:// | * השיחה: '''[https://drive.google.com/file/d/0B6t2zW9zs378cTEyTElrSm8yT3M/view?usp=drive_link&resourcekey=0-8GjS3bVJH0uJz_sPtvXrqQ מוגה (לשון הקודש)] {{*}} [https://docs.google.com/document/d/10oajaozgE-IZbuPhunuHbPeRgtolPuMNk0vopT-te4A/edit?usp=drive_link גרסת טקסט] {{*}} [https://docs.google.com/document/d/0B91KHRkDr3SAajBkOWhlNllsNzA/edit?usp=drive_link&ouid=113047085946654283603&resourcekey=0-PsrbPt7SeWjJJthvIMT_kA&rtpof=true&sd=true בלתי מוגה - שיחה ויומן]''' | ||
{{שיחות הדבר מלכות}} | {{שיחות הדבר מלכות}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה אחרונה מ־21:27, 16 ביולי 2023
| " | ועוד והוא העיקר – שהזריעה שבפעולה אחת זו פועלת ומביאה את הצמיחה דהגאולה, כפס"ד הרמב"ם שע"י "מצוה אחת", מעשה אחד דיבור אחד ומחשבה אחת, "הכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות וגרם לו ולהם תשועה והצלה", שאז יהיו לכול אחד ואחד מישראל חיים נצחיים כפשוטם, החל מבנ"י שבדורנו זה, נשמות בגופים, לאורך ימים ושנים טובות, לא רק מאה ארבעים ושבע שנה, כשני חיי יעקב, ולא רק ק"פ שנה כשני חיי יצחק, אלא חיים נצחיים, ועד"ז בנוגע לבנ"י בכל הדורות שלפנ"ז, ש"הקיצו ורננו שוכני עפר", ובנוגע לבנ"י בכל הדורות שלאח"ז, עד סוף כל הדורות. | " |
– אות י"א | ||
דבר מלכות ויחי הינה שיחה שאמר הרבי בשבת קודש י"ד טבת תשנ"ב.
שיחה זו היא חלק מהרצף של שיחות הרבי המוגהות שנאמרו במשך השנה האחרונה בה שמענו שיחות על ידי הרבי, המכונות דבר מלכות.
רקע[עריכה | עריכת קוד מקור]
השיחה היא חלק ממספר שיחות בהם ערך הרבי מהפך בגישה אל התעניות. כבר בדבר מלכות בלק ציין הרבי שכבר בזמנו זמן הגלות, פוחת והולך הרגש הגלות, ומודגש יותר הטוב שבתעניות. בשיחה זו ציין הרבי את הטוב שבתענית עשרה בטבת, שבו התחיל בית המקדש השלישי[1].
תוכן[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרבי בשיחה הסביר את ייחודו של צום עשרה בטבת על פני שאר הצמות, שהוא הצום היחידי שבו לא קרה אירוע מצער, אלא רק התחיל מצור סביב ירושלים, ושהוא מסמל את תחילת בית המקדש השלישי, שהדבר מרומז בכך שבנבואה על המצור, הוא נמשל לברזל שאסור בבניה בבית המקדש, בעוד בזמן הגאולה יעשה שימוש בברזל בבנית בית המקדש השלישי.
הרבי קישר זאת עם סיום ספר בראשית שממנו ניתן הכוח לפעול בזמן הגלות, שמסתיים בברכות יעקב אבינו לבניו, שנותנות את הכוח לבני ישראל לקיים תורה ומצוות בזמן הגלות, ושעל ידי כך ש"זרעו בחיים", חיים רוחניים - "אף הוא בחיים". בנוסף לכך העניין של "זרעו בחיים" מסמל שהבאת הגאולה נעשת על ידי זריעה ועבודה מאומצת. הרבי הסביר זהו הקשר בין סיום פרשת ויחי לעשרה בטבת, בכך שה"ברזל" המסמל את המצור, מרמז על בני ישראל שהם הבנים של נשות יעקב בלהה, זלפהה, רחל ולאה, שר"ת שלהם הוא "ברזל".
הרבי בסוף השיחה ציין שההוראה מכך היא שיש להוסיף ב"זרעו" - חינוך הילדים, בצורה כזאת שתפעל עליהם ועל צאצאיהם לדורי דורות.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- השיחה: מוגה (לשון הקודש) • גרסת טקסט • בלתי מוגה - שיחה ויומן
| שיחות הדבר מלכות | ||
|---|---|---|
בראשית
|
בראשית • נח • לך לך • וירא • חיי שרה • תולדות (א'), תולדות (ב') • ויצא • וישלח • י"ט כסלו • וישב • חנוכה • מקץ • ה' טבת • ויגש • ויחי | 
|
שמות
|
שמות • וארא (א'), וארא (ב') • בא • נשי ובנות ישראל • בשלח • חמשה עשר בשבט • יתרו • כ"ב שבט • משפטים (א'), משפטים (ב') • תרומה • תצווה (א'), תצווה (ב') • כי תשא • ויקהל | |
ויקרא
|
ויקרא • צו • י"א ניסן • ערב פסח (א'), ערב פסח (ב') • אחרון של פסח (א'), אחרון של פסח (ב') • כ"ו ניסן • כ"ח ניסן • שמיני • תזריע מצורע • אחרי קדושים • אמור • בהר בחוקותי | |
במדבר
|
במדבר • שבועות (א'), שבועות (ב') • נשא • בהעלותך (א'), בהעלותך (ב') • שלח • כ"ח סיון • קרח (א'), קרח (ב') • חוקת • בלק • פינחס • מטות מסעי | |
דברים
|
דברים • ואתחנן • עקב • ראה • שופטים • כי תצא • כי תבוא • ערב ראש השנה (א'), ערב ראש השנה (ב') • נצבים וילך וראש השנה • ראש השנה, סוכות ושמחת תורה • שמחת תורה | |
הוספות
|
יחידות עם הרב מרדכי אליהו (ו' מרחשוון תשנ"ב) • קונטרס בענין מקדש מעט זה בית רבינו שבבבל • שיחת ב' ניסן תשמ"ח | |