שינויים

{{חצרות}}'''ר' שלמה מקרלין''' היה מגדולי תלמידי [[המגיד ממעזריטש]], היה גם תלמידו של ר' [[אהרן מקרלין]]. נולד בתצ"ח והסתלק בכ"ב תמוז תקנ"ב ==תולדות חיים==רבי שלמה היה ידוע בתפילותיו הנלהבות ובמופתיו העל טבעיים והנסערים עד כדי כך שכינוהו הבעל שם טוב הקטן. [[אדמו"ר הזקן]] אמר עליו: מי יכול לדמות עצמו אל הקודש רבי שלמה מקרלין, הרי הוא גבוה טפח מן הארץ{{הערה|שמע שלמה חלק ב' אות כ"ח.}}.דבר דומה כותב אדמו"ר [[הצמח צדק]] {{הערה| אור התורה על חומש בראשית במאמרים על חג החנוכה דף שלד עמוד ב.}}: {{ציטוט| ששמעתי אומרים שאמר אדמו"ר ([[אדמו"ר הזקן]]) נשמתו עדן על הצדיק רבי שלמה קארלינער נשמתו עדן '''שהיו העולם מרעישים ממנו וממופתיו''' ואמר עליו שהוא רק טפח גבוה מהארץ שעל ידי שהוא רק טפח גבוה מהארץ יוכל לעשות מופתים.}} יחד עם [[אדמו"ר הזקן]] ו[[חיים וואלפער]] הקימו את החסידות הליטאית, שכונתה (על ידי מתנגדיה) בשם "כת הקרלינים"{{הערה|על ההקמה המשותפת ועוד, ראה [[כרם חב"ד]] גליון 4 חלק א'.}}.

היה בעל מופת גדול, עד אשר יכל לומר לכל אדם תעלומות ליבו. בתחילה כשנסע ר' [[מנחם מענדל מהורודוק]] ל[[ארץ ישראל]] הרבה מ[[אנ"ש]] התקשרו ל' ר' שלמה, שהיה מבקר לעיתים קרובות במדינת ליטא-רוסיה, אך כאשר החל אדמו"ר הזקןלהנהיג את קהילת ה[[חסידים]] אמר עליו: מי יכול לדמות עצמו אל הקודש רבי שלמה מקרלין, הרי הוא גבוה טפח מן הארץ{{הערת שוליים|שמע שלמה חהתחילו אנ"ב אות כש להתקשר לאדמו"ח.}}ר הזקן.

יחד עם פעם רצה להתיישב ב[[עיירה]] [[ביעשנקוביץ]], אשר הייתה בתחומו של אדמו"ר הזקן{{הערה|ליתר דיוק, באותה תקופה הגבול בין [[רוסיה]] ול[[חיים וואלפערפולין]] הקימו את החסידות הליטאיתעבר באמצעה ה[[עיירה]]. וממילא, שכונתה בשם חצי מה[[עיירה]] הייתה שייכת לאדמו"כת הקרלינים"<ref>ר הזקן וחצי לרבי שלמה מקרלין, על ההקמה המשותפת ועודפי הסכם החלוקה בין תלמידי המגיד ממעזריטש.}}, ראה הוא ביקש מאדמו"ר הזקן את רשותו. הוא הסכים לכך בג' תנאים: א. שלא להשפיל את הלמדנים. ב. שלא להשפיל פרומקייט הטבעי (כלומר היראת שמיים התמימה). ג. שהצדיק לא יישא את הצאן (כלומר שהחסידים יצטרכו להתייגע בכוחות עצמם ב[[כרם חב"דתורה]] וב[[עבודה]] גליון 4 חלק א). על ב' דברים הראשונים הסכים ר' שלמה אך על הדבר הג'הוא לא הסכים.<בויכוח זה עמד רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] לימינו של אדמו"ר הזקן{{הערה|[http://ref>www.daat.co.il/daat/kitveyet/shana/zevin-1.htm הרב שלמה יוסף זוין].}}.

בתחילה כשנסע ישנו מכתב בו כותב ר' [[מנחם מענדל מהורודוק]] ל[[ארץ ישראל]] הרבה שלמה לחסידים מ[[אנ"ששקלוב]] התקשרו ל' ר' שלמה, שהיה מבקר לעתים קרובות במדינת ליטא-רוסיה, אך כאשר החל אדמואשר היו חסידיו בעבר והתקשרו לאדמו"ר הזקן להנהיג את קהילת ה[[חסידים]] התחילו אנ"ש להתקשר לאדמו. במכתב כותב הוא אשר מברכם שיתעלו בגוף ונפש ובסוף המכתב כותב אך בקשתי מהשי"ר הזקןת שיתעלו על ידי דווקא.

פעם רצה להתיישב בעיירה [[ביעשנקוביץ]], אשר הייתה בתחומו של ביקר אצל אדמו"ר הזקן, הוא ביקש מאדמוואדמו"ר הזקן שלח את רשותו. הוא הסכים לכך בג' תנאים: א. שלא להשפיל בניו לקבל את הלמדניםפניו. ב. שלא להשפיל פרומקייט הטבעי (כלומר היראת שמיים התמימה). ג. שהצדיק לא יישא את הצאן (כלומר שהחסידים יצטרכו להתייגע בכוחות עצמם בבביקורו ביקש מאדמו"ר הזקן אשר יואיל להצטרף לחרם, בנוגע ל[[תורההתנגדות לחסידות]] וב[[עבודה]]. על ב' דברים הראשונים הסכים , אדמו"ר הזקן סירב לכך, ור"ש מקרלין אמר מילים מאד חריפות לאדמו"ר' שלמה אך על הדבר הג' הוא לא הסכים. בויכוח זה עמד רבי הזקן, אשר גרמו לבנו [[לוי יצחק מבריטשוב]] לימינו של אדמו"ר הזקן{{הערת שוליים|[http://www.daat.co.il/daat/kitveyet/shana/zevin-1.htm הרב שלמה יוסף זויןהאמצעי]]להתעלף.}}

ישנו מכתב בו כותב בעת שביקר רבי שלמה מקרלין את אדמו"ר' שלמה לחסידים מהזקן ב[[שקלובליאזנא]], אשר היו חסידיו בעבר והתקשרו לאדמוכאשר נסע לדרכו - ציווה אדמו"ר הזקןלשלושה אברכים מתלמידיו ללוות את רבי שלמה עד סמוך ל[[וויטבסק]], מקום שם יבואו חסידים מוויטבסק לקבל פניו. במכתב כותב אחד האברכים היה ר' [[בנימין קלעצקער]], ורבי שלמה רצה מאד שר' בנימין יהיה תלמידו, ודיבר עימו על כך, ובנסיעתו עימו הראה לו מופת. בהגיעם למקום הנועד, כשהאברכים נכנסו לרבי שלמה לקבל ממנו ברכת הפרידה, עיכב רבי שלמה את ר' בנימין ודיבר על ליבו שייסע עימו, והוא ירוממהו במעלות הקודש שיהיה משכמו ולמעלה גבוה מכול. ר' בנימין ענה לו בשפה הפולנית: "פאן טא פאן, נא ניע מאי, חלאפעץ טא חלאפעץ, נא נייע טוואי" (= האדון (=כוונתו לר' שלמה) הוא אדון, אבל לא שלי, והנער (= כוונתו לעצמו) הוא אשר מברכם שיתעלו בגוף ונפש ובסוף המכתב נער אבל לא שלך). (את הטעם לכך שר' בנימין דיבר בפולנית לר' שלמה, כותב אך בקשתי מהשיהרבי הריי"ת שיתעלו על צ: "כי אוהב היה הרה"צ הרה"ק רבי שלמה נ"ע לדבר לפעמים בלשון פולני, והטעם בוודאי כמבואר בדא"ח דעל ידי דוקאדיבור קדוש מבררים האותיות, והרה"צ הרה"ק רבי שלמה נ"ע כל דרכיו בקודש הקודשים"{{הערה|אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ, חלק ב, עמ' שסט-שע.}}).

בעת מלחמת [[רוסיה]]-[[פולין]], התפלל [[אדמו"ר הזקן]] בעד נצחונה של רוסיה, אך ר' שלמה התפלל בעד נצחונה של פוליןצרפת, לפועל במלחמה זו נצחה רוסיה.

מסורת קרלין מספרת <ref>{{הערה|ספר "קדושת אהרן" - קארלין, ועוד.</ref> }} כי במהלך המלחמה נהרג ר' שלמה ע"י על ידי הקוזק ארמילוס, בכ"ב [[כ"ב תמוז]] [[תקנ"ב]]. ביום זה לא , יום ההילולא של רבי שלמה, נוהגים [[חסיד]]י קארלין במנהגי ימי לברך ברכת [[שהחיינו]], אך בשאר הדברים נוהגים מנהגי [[בין המצרים]]. לעומת זאת, ממכתב [[אדמו"ר הריי"צ]] (אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ חלק ב, עמ' שסט.) משמע כי בשנים [[תקנ"א]] - [[תקנ"ב]] ביקר ב[[ליאזנא]] וכן בתקנ"ה-ו. מסורות מסוימות מספרות אף כי היה בר פלוגתא של [[אדמו"ר הזקן]] בעת [[מלחמת נאפוליון]]{{הערה|דיון ארוך וסוער בנושא, בו משתתפים הרב [[שלום דובער לוין]], הרב [[שמואל קראוס]], הרב [[ברוך אוברלנדר]], הרב [[יוסף יצחק קלר]] ועוד - בקבצי [[קובץ הערות וביאורים אהלי תורה|הערות וביאורים - אהלי תורה]] [[תנש"א]] - [[תשנ"ב]]. וראו בקובץ הערות התמימים ואנ"ש מאריסטאון, גליון ג (תרסד), פ' מקץ תנש"א, עמ' יד במאמרו של הרב שמואל קראוס אודות הנ"ל ואודות שנת הסתלקות רבי שלמה מקרלין. ראו גם ספר השיחות תרצ"א, עמ' 174 בהערות שם, '''וש"נ.'''}}. חסידי ר' שלמה מספרים כי אצלם במסורת ר' שלמה היה [[משיח בן יוסף]]. במדרש מובא כי שמו של זה שיהרוג את משיח בן יוסף הוא "ארמילוס", זה היה גם שמו של מי שהרג את רבי שלמה{{הערה|הרב אביש שור, קובץ "בית אהרן וישראל" - [[תנש"א]].}}. הרבי הריי"צ כותב על כך ביומנו (מעת ביקורו בלודמיר, ראה להלן:) "...ר"ש זצ"ל קארלינער, משיח בן יוסף קוראים אותו בכל הסביבה לפי המעשה הידוע מה שאחד הקאזאקים ירה בו והמיתו, ובזה זכה לשם גדול זה: משיח בן יוסף"{{הערה|ספר המאמרים תרצ"ב-תרצ"ה, מבוא, עמ' כה.}}.

לעומת זאת, ממכתב הוא נורה ביום [[אדמו"ר הזקןשבת קודש]]<ref>ב[[התמימים (ורשה)י"ז תמוז]], חוברת ח'הקוזקים פרצו לבית מדרשו, וירו בחמישה עשר מתפללים.</ref> משמע כי בין השנים רבי שלמה היה בדבקות באמצע אמירת [[תקנ"ה]] - [[תקנ"ו]] ביקר ב[[ליאזנאכתר]], ולא שם לב למתרחש. מסורות מסוימות מספרות אף כי הי' בר פלוגתא של [[אדמונכדו משך בטליתו מתוך בהלה, וכאשר הוא סובב את ראשו הקוזקים ימ"ר הזקן]] בעת [[מלחמת נאפוליון]]<ref>דיון ארוך וסוער בנושא, ש ירו בו משתתפים הרב [[שלום דובער לוין]]. במשך חמישה ימים הוא היה שרוי בין חיים למוות, הרב [[שמואל קראוס]]אך עם זאת הוא לא שינה כלל את סדריו הקבועים עד כוחו האחרון. הוא אכל כרגיל את סעודת שבת, הרב [[ברוך אוברלנדר]]וכאשר החסידים שכחו להגיש אחד ממאכלי השבת, הרב [[יוסף יצחק קלר]] ועוד - בקבצי [[הערות וביאורים - אהלי תורה]] [[תנשהוא נענה: "היינטיגע חסידים, שוין עפעס, און מען פארגעסט אז ס'איז דא א]] באשעפער אויף די וועלט" - [[תשנ"ב]]החסידים של היום... רק קורה משהו, והם שוכחים שיש בורא עולם.</ref>.

חסידי ר' שלמה מספרים כי אצלם במסורת ר' שלמה הי' [[משיח בן יוסף]]. במדרש מובא כי שמ של זה שיהרוג את משיח בן יוסף הוא בשנת תרצ"ארמילוסב ביקר הרבי הריי".צ בעיר לודמיר, זה היה גם שמו והתפלל שם על ציונו של מי שהרג את רבי שלמה<ref>הרב אמקרלין. (על כך ראו בהרחבה בספר השיחות תרצ"ב-תרצ"א שורה, קובץ במבוא, מסוף עמ' כד ואילך. וראו ב"בית אהרן וישראלרשימות" - [[תשנ"א]]חוברת קכב, עמ' 10).</ref>

הוא נורה ביום [[שבת קודש]] ב[[= להרחבה =  משיחות הרבי הריי"צ אודות רבי שלמה מקרלין: ספר השיחות תרצ"א עמ' 171 ואילך. שיחת י"ז תמוז]]א כסלו תרצ"א (ליקוטי דיבורים חלק ד, הקוזקים פרצו לבית מדרשו, וירו בחמשה עשר מתפלליםסוף עמ' א'שסח. רבי שלמה היה בדבקות באמצע אמירת [[כתר]], ולא ספר השיחות שם לב למתרחשעמ' 174). נכדו משך בטליתו מתוך בהלה, וכאשר הוא סובב את ראשו הקוזקים ימספר השיחות תרצ"ש ירו בו. במשך חמשה ימים הוא היה שרוי בין חיים למוותד, אך עם זאת הוא לא שינה כלל את סדריו הקבועים עד כוחו האחרוןעמ' 392 ואילך. הוא אכל כרגיל את סעודת שבת, וכאשר החסידים שכחו להגיש אחד ממאכלי השבת, הוא נענה: וראה אג"ק אדמו"ר מוהריי"היינטיגע חסידיםצ, שוין עפעסחלק ב, און מען פארגעסט אז סאיז דא אבשעפער אויף די וועלט" - החסידים של היום... רק קורה משהו, והם שוכחים שיש בורא עולם.עמ' שסט ואילך.

הרב '''[[יצחק גינזבורג]], ''', [http://www.malchuty.org/index.php?option=com_content&view=article&id=79:--q----&catid=12:2009-07-12-07-52-47&Itemid=12 קשרי אדמו"ר הזקן ורבי שלמה מקרלין].'''{{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי [[אהרן מקרלין]]|רשימה=אדמו"רי [[קרלין]]|שנה=? - [[כ"ב תמוז]] [[תקנ"ב]]|הבא=האדמו"ר רבי [[אשר מסטאלין]]}}<references/>{{חצרות}}{{הערות שוליים}}