פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 662 בתים ,  10:37, 13 ביולי 2023
==תולדות חיים==
רבי שלמה היה בעל מופת גדול, ידוע בתפילותיו הנלהבות ובמופתיו העל טבעיים והנסערים עד אשר יכל לומר לכל אדם תעלומות ליבוכדי כך שכינוהו הבעל שם טוב הקטן. [[אדמו"ר הזקן]] אמר עליו: מי יכול לדמות עצמו אל הקודש רבי שלמה מקרלין, הרי הוא גבוה טפח מן הארץ{{הערה|שמע שלמה חלק ב' אות כ"ח.}}.דבר דומה כותב אדמו"ר [[הצמח צדק]] {{הערה| אור התורה על חומש בראשית במאמרים על חג החנוכה דף שלד עמוד ב.}}: {{ציטוט| ששמעתי אומרים שאמר אדמו"ר ([[אדמו"ר הזקן]]) נשמתו עדן על הצדיק רבי שלמה קארלינער נשמתו עדן '''שהיו העולם מרעישים ממנו וממופתיו''' ואמר עליו שהוא רק טפח גבוה מהארץ שעל ידי שהוא רק טפח גבוה מהארץ יוכל לעשות מופתים.}}
יחד עם [[אדמו"ר הזקן]] ו[[חיים וואלפער]] הקימו את החסידות הליטאית, שכונתה (על ידי מתנגדיה) בשם "כת הקרלינים"{{הערה|על ההקמה המשותפת ועוד, ראה [[כרם חב"ד]] גליון 4 חלק א'.}}.
בעת שביקר רבי שלמה מקרלין את אדמו"ר הזקן ב[[ליאזנא]], כאשר נסע לדרכו - ציווה אדמו"ר הזקן לשלושה אברכים מתלמידיו ללוות את רבי שלמה עד סמוך ל[[וויטבסק]], מקום שם יבואו חסידים מוויטבסק לקבל פניו. אחד האברכים היה ר' [[בנימין קלעצקער]], ורבי שלמה רצה מאד שר' בנימין יהיה תלמידו, ודיבר עימו על כך, ובנסיעתו עימו הראה לו מופת. בהגיעם למקום הנועד, כשהאברכים נכנסו לרבי שלמה לקבל ממנו ברכת הפרידה, עיכב רבי שלמה את ר' בנימין ודיבר על ליבו שייסע עימו, והוא ירוממהו במעלות הקודש שיהיה משכמו ולמעלה גבוה מכול. ר' בנימין ענה לו בשפה הפולנית: "פאן טא פאן, נא ניע מאי, חלאפעץ טא חלאפעץ, נא נייע טוואי" (= האדון (=כוונתו לר' שלמה) הוא אדון, אבל לא שלי, והנער (= כוונתו לעצמו) הוא נער אבל לא שלך). (את הטעם לכך שר' בנימין דיבר בפולנית לר' שלמה, כותב הרבי הריי"צ: "כי אוהב היה הרה"צ הרה"ק רבי שלמה נ"ע לדבר לפעמים בלשון פולני, והטעם בוודאי כמבואר בדא"ח דעל ידי דיבור קדוש מבררים האותיות, והרה"צ הרה"ק רבי שלמה נ"ע כל דרכיו בקודש הקודשים"{{הערה|אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ, חלק ב, עמ' שסט-שע.}}).
 
בעת מלחמת [[רוסיה]]-[[פולין]], התפלל אדמו"ר הזקן בעד נצחונה של רוסיה, אך ר' שלמה התפלל בעד נצחונה של צרפת, לפועל במלחמה זו נצחה רוסיה.
מסורת קרלין מספרת{{הערה|ספר "קדושת אהרן" - קארלין, ועוד.}} כי במהלך המלחמה נהרג ר' שלמה על ידי הקוזק ארמילוס, ב[[כ"ב תמוז]] [[תקנ"ב]]. ביום זה, יום ההילולא של רבי שלמה, נוהגים [[חסיד]]י קארלין לברך ברכת [[שהחיינו]], אך בשאר הדברים נוהגים מנהגי [[בין המצרים]].
לעומת זאת, ממכתב [[אדמו"ר הריי"צ]] (אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ חלק ב, עמ' שסט.) משמע כי בשנים [[תקנ"א]] - [[תקנ"ב]] ביקר ב[[ליאזנא]] וכן בתקנ"ה-ו. מסורות מסוימות מספרות אף כי היה בר פלוגתא של [[אדמו"ר הזקן]] בעת [[מלחמת נאפוליון]]{{הערה|דיון ארוך וסוער בנושא, בו משתתפים הרב [[שלום דובער לוין]], הרב [[שמואל קראוס]], הרב [[ברוך אוברלנדר]], הרב [[יוסף יצחק קלר]] ועוד - בקבצי [[קובץ הערות וביאורים אהלי תורה|הערות וביאורים - אהלי תורה]] [[תנש"א]] - [[תשנ"ב]]. וראו בקובץ הערות התמימים ואנ"ש מאריסטאון, גליון ג (תרסד), פ' מקץ תנש"א, עמ' יד במאמרו של הרב שמואל קראוס אודות הנ"ל ואודות שנת הסתלקות רבי שלמה מקרלין. ראו גם ספר השיחות תרצ"א, עמ' 174 בהערות שם, '''וש"נ.'''}}.
חסידי ר' שלמה מספרים כי אצלם במסורת ר' שלמה היה [[משיח בן יוסף]]. במדרש מובא כי שמו של זה שיהרוג את משיח בן יוסף הוא "ארמילוס", זה היה גם שמו של מי שהרג את רבי שלמה{{הערה|הרב אביש שור, קובץ "בית אהרן וישראל" - [[תנש"א]].}}.