'''חודש מנחם-אב''' הוא החודש החמישי לחדשי לחודשי השנה, לפי הלוח העברי מאז יציאת מצרים, על פי הנאמר בתורה על [[חודש ניסן]] "החודש הזה לכם ראש חדשים".
בימיו הראשונים של החודש נוהגים מנהגי אבילות ומציינים בהם את [[חורבן בית המקדש]], ואילו המשכו נחשב לימים שמחים{{הערה|ראו במכתב שנדפס כהוספה לקובץ 'התוועדות' שבת פרשת בלק תשע"ח בהוצאת ועד הנחות בלה"ק, שהרבי כינה ימים אלו בשם "ימים השמחים".}}.
==שם החודש ומזלו==
[[מזל|מזלו]] ו של החודש הוא אריה, ואף על פי שאין ישראל נשלטים על ידי המזלות, אבל מכיון שישראל שולטים במזלות, לכן משתמשים בהם, והשימוש הוא לעניני קדושה.
[[חודש אב]] מסמל מצב שלילי - חורבן [[בית המקדש|המקדש]]. ולכן מבקשים אנו - מנחם-אב, ש[[הקב"ה]] ינחם אותנו על-אף הצרות שפקדונו בחודש אב.
שורש הענין ברוחניות הוא, שהרחמים נובעים מבחינת [[אב (חכמה)|אב]] - [[ספירת החכמה]], ואילו הנחמה נובעת מבחינת [[אם (בינה)|אם]] - [[ספירת הבינה]], שלמטה מהחכמה.
ההבדל בין רחמים לניחומים, שבעוד הניחומים מתייחסים לצרה קיימת, כמו ניחום אבלים ר"ל, שהנחמה אינה מבטלת את האבל. ולעומת זאת הנה הרחמים מבטלים את הצרה מעיקרה, והחיסרון מתמלא.ולכן מקור הרחמים הוא אב - חכמה, שלגבה כל הבריאה בטלה במציאות, וכאין וכ[[אין ואפס]], על כל מגבלותיה וצרותיה. ואילו [[ספירת הבינה]] - אם, שלגבה הנבראים קיימים כמציאות - היא מקור הנחמה המתייחסת גם אל הצרות כמציאות קיימת.
שלושה ענינים הם:
1) # [[חודש אב]] - שלילי (חורבן).2) # [[מנחם אב]] - נחמה על מצב שלילי.3) # אב - חיובי (רחמים).