שינויים

[[קובץ:Eli chaim carlebach.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אליהו חיים קרליבך בחדר עבודתו]]הרב '''אליהו חיים קרליבך''' ([[י"ח בטבת]] [[תרפ"ה]] - [[כ"ו אדר]] [[תש"נ]]) היה רב בית הכנסת "קהילת יעקב" (קרליבך שול), ונשיא "מכון זכר נפתלי".

[[קובץ:קרליבך (2).jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אליהו חיים קרליבך בתפילה {{ה|כותל המערבי}}]]הרב אליהו חיים קרליבך נולד (עם אחיו התאום ר' [[שלמה קרליבך]]), ב[[ברלין]], [[גרמניה]] ב[[י"ח בטבת]] [[תרפ"ה]], לאביו ר' נפתלי', רב ומנהיג יהודי בקהילה מקומית, ולאמו פסיה. לאחר עליית ה[[נאצים]] לשלטון, עזבה משפחתו את [[גרמניה]], ולאחר שהות קצרה בעיר באדן שליד העיר קרלסרוהה וינה (גרמניהאוסטריה), הגיעה ב-[[תרצ"ט]] ל[[ניו יורק]], שם התמנה אביו לרבה של קהילה מקומית ב[[מנהטן]]. בהיותו כבן ארבע עשרה התקרב יחד עם אחיו שלמה ל[[חסידות חב"ד]], למד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי, ואף [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]] על ידי ראשי הישיבה.

נשא לאשה ב[[ט"ו אדר]] [[תש"ט]] את מרת הדסה, בתו של הרה"ח [[שניאור זלמן שניאורסון (פריז)|שניאור שניאור זלמן שניאורסאהן]] בן דודו של [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|ר' לוי יצחק שניאורסאהן]].

[[קובץ:האחים שלמה ואליהו חיים קרליבךהזמנה לחתונה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האחים הזמנה מאת הרב [[שניאור זלמן שניאורסון]], לחתונת בתו עם הרב אליהו חיים (ימין) ושלמה (שמאל) קרליבך]]בסביבות שנת [[תרצ"א]] כשאדמו"ר הריי"צ היה בווינה לצורכי רפואה, הביא ר' נפתלי קרליבך את שני ילדיו, התאומים שלמה ואליהו חיים קרליבך, לקבל ברכה מ[[אדמו"ר הריי"צ]]. הרבי אמר להם "שתהיו חסידישע יידן (חסידים), ולא תהיו ילדים נוסח [[גרמניה]], שתישנו עם [[טלית קטן]], ותעבדו את ה' ב[[שמחה]]", [[הרבי]] עמד באותה עת בפתח הדלת{{הערת שולייםהערה|[מתוך ראיון עם מגזין 'תיקון', שפורסם בשנת 1997]}}.

בשנת [[ת"ש]], עם הגעתו של האדמו"ר הריי"צ ל[[ניו יורק]], הגיע ר' נפתלי קרליבך עם שני בניו לקבל ברכה פעם נוספת, אדמו"ר הריי"צ אמר אז שהוא הכיר אותם מאז פגישתם האחרונה{{הערת שולייםהערה|מסופר, כי כאשר הגיעו האחים שלמה ואליהו חיים קרליבך ל[[אדמו"ר הריי"צ]], אמרו לו ב[[יחידות]] שהם רוצים לברך 'שהחיינו' על שזכו להכיר את ה[[חסידות]]. אדמו"ר הריי"צ שלל זאת מכל וכל, ולאחר שיצאו אמר לר' [[אליהו סימפסון]] כי הוא חושש שאצל האח השני - שלמה, תהיה זו ברכה לבטלה... (מפי השמועה). אולי יש רמז לשמועה באגרות קודש של [[הרבי הריי"צ]] שם הרבי עונה לאחים קרליבך שכתבו לו ברכת שהחיינו, ש"יהי רצון שלא תהא זו ברכה לבטלה"}}. האחים קרליבך התחיל התחילו אז ללמוד בישיבת לייקווד שבניו ג'רזי, אך הוא נהג נהגו להגיע מהישיבה עם אחיו, אלי חיים ל-770, ולעיתים היו נשארים לכמה ימים, עד שאביהם היה דואג להחזירם. מצידם, תמיד ביקשו שינתן להם יום נוסף{{הערת שולייםהערה|מתוך סרט על דמותו.}}. ערך את כרכים א'-ד' שבסדרת ה[[ליקוטי שיחות]].

במשך תקופה אף מילא תפקיד בעבודות התורניות שבהוצאת הספרים [[קה"ת]]{{הערת שולייםהערה|[[ספר הצאצאים]] ע' 386.}}, וערך בין השאר את המפתחות לספרי החסידות של אדמו"ר הצמח צדק, לסידור אדמו"ר הזקן, לקוטי שיחות, מאמרי אדמו"ר הריי"צ, ועוד{{הערה|1=[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=27878&st=&pgnum=48 המאור, סיון תשכ"ו].}}.

באחת באחד מגליונות כרם החסידות שיצאו לאור לקראת [[י' שבט]] - יום הסתלקות כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]], פרסם מאמר ארוך על פני חמשה עשר עמודים ובו סקירה על תולדות חייו של כ"ק אדמו"ר הריי"צ, כשבחלקו האחרון מהלל ומשבח על התחיה הנפלאה שהביא הרבי ליהדות אמריקה. את המאמר חותם הוא במילים: "ואם כי אין לקפח את זכותם של ראשי הישיבות שהקימו ישיבות וכוללים, אך כאמור כל זה נבע מכוחו של רבינו שבמסירות נפשו העילאית הודיע כי אמריקה אינה שונה, והודות לו ניתן היה לחולל את המהפיכה בשלימות עד היום הזה".

זכה, ובחתונתו השתתפו אף הרבי - שכובד בשתי הברכות הראשונות תחת החופה{{הערה|1=[https://collive.com/the-rebbe-was-recorded-in-1949/ ההקלטה המוקדמת ביותר של הרבי].}} - , וכן [[חנה שניאורסון (אם כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חנה]] ו, [[חיה מושקא (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חיה מושקא]]ו[[הרבנית נחמה דינה]]{{הערה|ראה את תמונת הרבי בסעודת החתונה בערך על הרב שלמה יוסף כהנמן.}}.

*בתו, מרת שטערנא , רעיית הרב חיים סיטרון - לוס אנג'לס{{הערה|בנם, נפתלי, הוא הרב בהקרליבך שול במנהטן.}}*בתו, מרת שיינא ברקוביץ' - חוף האנטינגטון, קליפורניה{{הערה|אמו של אשתו של [[איצי הורוביץ]].}}

*בתו, מרת פריידא לאופר, רעיית מרדכי לאופר [[קראון הייטס]]*בתו, מרת אסתר קוגל- ברוקלין, רעיית משה קוגל

*נכדו, הרב [[איצי הורביץ ]] - שליח הרבי בטמקולה, פלורידה