שינויים

'''הרב שמעון יעקובוביץ''' ([[י"ג חשוןחשוון]] [[תר"צ]] - – [[כ"ה חשוןחשוון]] [[תשע"ג]]) כיהן כ[[משפיע]] בית כנסת בעל התניא בשכונת 'מאה שערים' ב[[ירושלים]], ומחנך בתלמוד תורה 'מאה שערים'.

[[קובץ:אלישיב2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עם בנו, נכדו ודודו הרב שמעון יעקובוביץ אלישיב]]נולד בירושלים בשנת תר"צ, לאביו הרב [[אהרן יעקובוביץ]], ראש "מכון אוצר הפוסקים" ולאמו שהייתה בתו של הצדיק רבי [[אריה לוין]]. סבובילדותו למד בתלמוד תורה 'עץ חיים' הירושלמי, אך כשהגיע לגיל ישיבה, בחר ללמוד בישיבת '[[אחי תמימים]]' בתל אביב, שם הושפע רבות מה[[משפיע]] הנודע הרב [[אלחנן יעקובוביץחיים שאול ברוק]]. לאחר שנתיים שב לירושלים והמשיך את לימודיו בישיבת '[[תורת אמת]]' בירושלים, נולד בבית חסידי בה ספג חסידות מהמשפיעים הרב [[קאפוסטמשה יהודה רייכמן]], אך בימי הרב [[מלחמת העולם הראשונהדוד גולדברג]] נדד והגיע לעיירה והרב [[ליובאוויטשמשה וובר]], וכעבור שנים רבות עלה לארץ הקודש שם עמד בקשר עם חסידי ליובאוויטש. כעבור שנים נסגר המעגל כאשר נכדיו ר' שמעון ויבלחט"א אחיו ר' אלחנן הפכו לחסידי ליובאוויטש.

בילדותו למד בתלמוד תורה 'עץ חיים' הירושלמי, אך כשהגיע לגיל ישיבה, נשלח ללמוד בישיבת בתקופה זו למדו ב'[[אחי תמימיםתורת אמת]]' בתל אביב, שם הושפע בחורים רבים שאינם מבתים חב"דיים. ר' שמעון וכמה מידידיו פעלו רבות מהכדי לשמר את צביונה החב"די של הישיבה ועל כך קיבל עידוד מיוחד מ[[משפיעהרבי]] הנודע . כשהגיע לפרקו הוצעה לו בתו של הרב אליהו צבי קרויזר, שנהג במנהגי [[חיים שאול ברוקהגר"א מוילנא]]. חותנו העתידי בחנו בלימוד והתרשם לטובה, אך לאחר שנתיים שב לירושלים והמשיך את לימודיו שנודע לו על דבר לימודו בישיבת '[[תורת אמתתומכי תמימים]]' בירושלים, בה ספג חסידות מהמשפיעים התלבט ושאל על כך את רבה של [[ירושלים]] הרב בענגיס, שהורה להמשיך ב[[משה יהודה רייכמןשידוך]]. בסוף ימיו סבל מהמחלה הנוראה. למגינת לב בני משפחתו, הרב שומעי לקחו ומכריו, כוחותיו לא עמדו לו עוד, וב[[שבת]] פרשת [[דוד גולדברגחיי שרה]] והרב [[משה ווברתשע"ג]]השיב את נשמתו לבוראה. הלווייתו יצאה מביתו ברחוב 'חיי אדם' בשכונת בתי ויטנברג לעבר הר המנוחות, שם מקום מנוחתו.

כשהגיע לפרקו הוצעה לו בתו של הרב [[אליהו צבי קרויזר]]מספר חודשים לאחר חתונתם, שנהג במנהגי הגרייסד בעידוד הרבי בית כנסת חב"ד בשכונת "שערי חסד"א מוילנא. חותנו העתידי בחנו בלימוד והתרשם לטובה, אך לאחר שנודע לו שם מסר שיעורי חסידות בפני צמאי תורה וחסידות שנמנו על דבר לימודו בישיבת כל החוגים והעדות. בין שומעי לקחו שהגיעו בזכותו לחסידות חב"ד: הרב [[תומכי תמימיםנפתלי רוט]], התלבט ושאל על כך את רבה של והרב [[ירושליםצבי גרינוולד]] הרב בענגיס, שהורה להמשיך בשידוך.

מספר חודשים לאחר חתונתם, ייסד בעידוד במקביל מסר שיעור בשיחות [[הרבי בית כנסת חב"ד בשכונת "שערי חסדהריי"צ]]. שם מסר שיעורי השיעור התקיים בביתו מידי שבת אחר הצהרים, בהשתתפות כמניין בחורים שהשתוקקו ללמוד חסידות בפני צמאי תורה וחסידות שנמנו על כל החוגים והעדות. בין שומעי לקחו שהגיעו בזכותו לחסידות חב"דהשיעור אכן תרם להצטרפותם של הצעירים לליובאוויטש ובהם: הרב [[שמואל אלעזר היילפריןאברהם לידר]] (לימים יו"ר [[איגוד הצאצאים]]) ויבלחט"א , הרב [[נפתלי רוטאלעזר ערנטרוי]] והרב [[צבי גרינוולדיצחק מאיר ערנטרוי]].

במקביל מסר שיעור בשיחות [[הרבי הריי"צ]]. השיעור התקיים בביתו מידי שבת אחר הצהרים, בהשתתפות כמניין בחורים שהשתוקקו ללמוד חסידות. השיעור אכן תרם להצטרפותם של הצעירים לליובאוויטש ובהם: הרב [[אברהם לידר]], הרב [[אלעזר ערנטרוי]] ויבלחט"א הרב [[יצחק מאיר ערנטרוי]]. באותם ימים הוקם בירושלים סניף של "[[צעירי אגודת חב"ד]]" והרב יעקובוביץ מונה כחבר הנהלה לצד החברים החשובים: הרב [[זושא וילימובסקי]] (הפרטיזן), הרב [[אלעזר ערנטרוי]], הרב [[נחום רבינוביץ (ירושלים)|נחום רבינוביץ]], הרב [[זאב דוב סלונים]], הרב [[הלל רבינוביץ]], ושני האחים היילפרין: הרב שמואל אלעזר והרב לוי יצחק.

במהלך החודש נכנס מספר פעמים ל'[[יחידות]]', כאשר בסך הכול שהה בקודש פנימה במשך אותו חודש כחמש שעות! ביחידויות אלו הורה לו הרבי להוסיף בפעילות של הפצת החסידות הן במסגרת [[צעירי חב"ד ]] והן בדרכים אחרות.

במשך השנים קירב רבים לחסידות. אחד הבחורים שהתקרבו על ידו לתורת החסידות, היה הרב [[טוביה בלוי]]{{הערה|למחרת ההלוויה סיפר הרב בלוי בראיון לעיתון "בית משיח": ”אחרי "אחרי שהתחלתי ללמוד [[חסידות חב"ד]], הגעתי בקביעות לישיבת 'תורת אמת' כדי לשמוע את שיעורי החסידות של ה[[משפיע]] הרב משה יהודה רייכמן. בתום השיעור היתה הייתה לי קביעות עם הרב שמעון יעקובוביץ, לחזור ולשנן את תוכן השיעור. תוך כדי חזרת הדברים שאלתי שאלות רבות שניקרו במוחי בכל מה שקשור לדרכי [[חסידות חב"ד]], וקיבלתי תשובות מרתקות ומחכימות, מה שגרם לי להתקרב יותר ויותר לחב"ד. לאחר מספר חודשים הצליח לשכנע אותי לכתוב לראשונה לרבי. ואכן כתבתי לרבי וקיבלתי תשובה שהכריעה אצלי את הכף להפוך לחסיד חב"ד של ממש.

הוא היה מסור ונתון למבצעיו והוראותיו של [[הרבי מה"מ]]. בתחילה פעל כחבר הנהלת צעירי חב"ד. גם כאשר כבר לא נשא בתפקיד הרשמי, המשיך לפעול בכל מבצע עליו הכריז הרבי במסירות אמיתית.

הוא היה מדמויות ההוד של בית כנסת חב"ד הוותיק "בעל התניא" בשכונת "מאה שערים", ועם פטירת המשפיעים הקודמים ר' [[יהושע מרדכי ליפקין]] ור' [[משה וובר]], התמנה ל[[משפיע]] [[בית הכנסת]] יחד עם ר' [[פנחס לייבוש הרצל]]. לאורך השנים מסר שיעורי חסידות ודברי תורה רבים. בשיעורי החסידות הרבים שמסר, השתתפו צעירים ומבוגרים תושבי השכונות החרדיות שבאו לשמוע את השיעורים. בדרכו שלו הצליח לקרב רבים לאורה של חב"ד.

גאונותו הייתה לשם דבר, על אף שעשה כל מאמץ כדי להחביא זאת מעיני הבריאותהבריות. הוא היה בקי מופלג בכל הש"ס, בתלמוד ירושלמי, במדרשים, רמב"ם , כמו גם ספרי [[קבלה]] וחסידותביניהם ספר הזוהר, ספרי תורה אור לקוטי תורה ועוד רבים. כבר מגיל צעיר ידע את כל חמישה חומשי תורה בניקודם ובטעמיהם בעל פה ובדיוק נמרץ. הוא היה בקי בתחום הדקדוק, וידע לנקד ארמית בשיטתיות.

כשמהדיר אחד מספרי הביאורים על הזוהר הק' ספר ה[[זוהר]] ביקש לקבל הסכמה מהבד"ץ של [[העדה החרדית]] בירושלים, סירב הבד"ץ להעניק הסכמה בחשד שהוא נוקד בשיטה מודרנית. הם הסכימו לתת את הסכמתם רק לאחר שהרב יעקובוביץ קיבל על עצמו לערוך הגהת ניקוד.=בירור מנהגי חב"ד=כשייסד את [[בית הכנסת]] חב"ד בשכונת "שערי חסד", טרם היו ידועים בארץ הקודש מנהגי חב"ד בכל נושא. והוא עמל ללקט יריעה המקיפה את מנהגי חב"ד על סדר היום והשנה. לקט זה היה הראשון שעבר את הגהתו ותיקוניו של [[הרבי]] כ"לוח עראי" של מנהגי חב"ד{{הערה|הרשימה עם תיקוניו של הרבי נדפסה בסידור "שער מנחם", שהדפיס בנו ר' [[יעקב חיים יעקובוביץ]] מצפת.}}.

בנוסף נודעו ==בירור מנהגי חב"ד רבים מתוך המכתבים הרבים שקיבל מהרבי על שאלותיו בעניינים כלליים ופרטיים. מתוכם: סדר קריאת התורה בימי ==כשייסד את [[חנוכהבית הכנסת]] חב"ד בשכונת "שערי חסד", טרם היו ידועים בארץ הקודש, לא להמתין בתספורת הראשונה ללמנהגי חב"ג בעומר, ועודד בכל נושא. מכתבים אלו יחד עם הרשימה הנוהוא עמל ללקט יריעה המקיפה את מנהגי חב"ל היוו מאוחר יותר בסיס לד על סדר היום והשנה. לקט זה היה הראשון שעבר את הגהתו ותיקוניו של [[ספר המנהגיםהרבי]]כ"לוח עראי" של מנהגי חב"ד{{הערה|הרשימה עם תיקוניו של הרבי נדפסה בסידור "שער מנחם", שהדפיס בנו ר' יעקב חיים יעקובוביץ מצפת.}}.

בנוסף נודעו מנהגי חב"ד רבים מתוך המכתבים הרבים שקיבל מהרבי על שאלותיו בעניינים כלליים ופרטיים. מתוכם: סדר קריאת התורה בימי [[חנוכה]] בארץ הקודש, לא להמתין בתספורת הראשונה ל[[ל"ג בעומר]], ועוד. מכתבים אלו יחד עם הרשימה הנ"ל היוו מאוחר יותר בסיס ל[[ספר המנהגים]]. בענינים מסויימים אחז במנהג ב[[מנהג]] אבותיו. בתקופה בה היתה הייתה ישיבת [[תורת אמת]] בשכונת מאה שערים, היה עורך בה [[סעודה שלישית ]] מידי [[שבת]]. לאחר שהנהלת הישיבה החליטה להפסיק את המימון לסעודה זו, שאינה נהוגה ב[[חב"ד]], כתב לו [[הרבי]] שימשיך לערוך סעודה זו והמזכירות תשלח את ההוצאות. אולם בפועל, עם קבלת תשובה זו חזרה הנהלת הישיבה לממן את הסעודה.==פטירתו==בסוף ימיו סבל מהמחלה הנוראה. למגינת לב בני משפחתו ושומעי לקחו, כוחותיו לא עמדו לו עוד, וב[[שבת]] פרשת [[חיי שרה]] [[תשע"ג]] השיב את נשמתו לבוראה. הלווייתו יצאה מביתו ברחוב 'חיי אדם' בשכונת בתי ויטנברג לעבר הר המנוחות, שם מקום מנוחתו.

*ר' [[יעקב חיים יעקובוביץ]], [[צפת]].*ר' [[טוביה יעקובוביץ]], [[כפר חב"ד]].*ר' יצחק אריה לייב יעקובוביץ, [[ירושלים]].

*ר' אלחנן יעקובוביץ, [[בני ברקנחלת הר חב"ד]], חתן [[הרב ירוסלבסקי]].

*ר' אליהו עזריאל (בר"מ) אייזנבך, [[ירושלים]].*ר' אליהו עזריאל (בר"י) אייזנבך, [[ירושלים]].*ר' יצחק אהרן שיינפלד, [[בית שמש]]. ==מקורות==*[[שבועון בית משיח]], גליון 856.

[[קטגוריה:חסידים מתקופת בתקופת אדמו"ר שליט"א]][[קטגוריה:קהילת חב"ד ירושלים: אישים‎‏אישים בירושלים]][[קטגוריה:משפיעיםבקהילות חב"ד]]

[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות‎‏המנוחות]][[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"צ]][[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ג]]