נסים קרליץ – הבדלי גרסאות

הסרת קישורים עודפים
 
(2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{דמות
{{דמות
|שם = הרב נסים קרליץ
| שם = הרב נסים קרליץ
| תמונה = [[קובץ:ניסים קרליץ.jpeg|ללא מסגרת|ממוזער]]
| תמונה = ניסים קרליץ.jpeg
| תאריך לידה = [[י"ח באב]] [[תרפ"ו]]
| תאריך לידה = [[י"ח באב]] [[תרפ"ו]]
| מקום פטירה = בית הרפואה מעייני הישועה, [[בני ברק]]
| מקום פטירה = בית הרפואה מעייני הישועה, [[בני ברק]]
שורה 14: שורה 14:
==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
[[קובץ:קרליץ חביב.jpg|ממוזער|עם הרב [[יעקב חביב]]]]
[[קובץ:קרליץ חביב.jpg|ממוזער|עם הרב [[יעקב חביב]]]]
נולד בקוסובה שב[[בלארוס]], לרב נחום מאיר קרליץ{{הערה|שם משפחתו המקורי של הרב נחום מאיר היה ציבולניק, והוא שינהו לשם המשפחה של חותנו - הרב שמריהו יוסף קרליץ.}} ולבתיה, אחותו של [[החזון איש]]. תחילה נקרא בשם 'שמריהו יוסף', על שם סבו רבי שמריהו יוסף קרליץ, ולאחר נס שנעשה לו הוסיפו לו את השם 'נסים'{{הערה|פעם התבטא הרב נסים בדרך צחות ששם זה גרם לכך שבני עדות המזרח חשו בנח לקבל ממנו הכרעות בהלכה, מפני ששם זה יותר מצוי אצלם.}}.  
נולד בקוסובה שב[[בלארוס]], לרב נחום מאיר קרליץ{{הערה|שם משפחתו המקורי של הרב נחום מאיר היה ציבולניק, והוא שינהו לשם המשפחה של חותנו - הרב שמריהו יוסף קרליץ.}} ולבתיה, אחותו של [[החזון איש]]. תחילה נקרא בשם 'שמריהו יוסף', על שם סבו רבי שמריהו יוסף קרליץ, ולאחר נס שנעשה לו הוסיפו לו את השם 'נסים'{{הערה|פעם התבטא הרב נסים בדרך צחות ששם זה גרם לכך שבני עדות המזרח חשו בנח לקבל ממנו הכרעות בהלכה, מפני ששם זה יותר מצוי אצלם.}}.


עלה לארץ ישראל עם הוריו בשנת [[תרצ"ו]], לאחר שהוריו הבינו כי יחויבו לשולחו לבית הספר הפולני. עם עלותו לישראל למד בישיבת תפארת ציון. המשיך את לימודיו בישיבת לומז'ה ותקופה קצרה לאחר פתיחת ישיבת פוניבז' בבית הכנסת "הליגמן", עבר ללמוד בה בהמלצת דודו ורבו החזון איש.  
עלה לארץ ישראל עם הוריו בשנת [[תרצ"ו]], לאחר שהוריו הבינו כי יחויבו לשולחו לבית הספר הפולני. עם עלותו לישראל למד בישיבת תפארת ציון. המשיך את לימודיו בישיבת לומז'ה ותקופה קצרה לאחר פתיחת ישיבת פוניבז' בבית הכנסת "הליגמן", עבר ללמוד בה בהמלצת דודו ורבו החזון איש.


ב[[תשי"א]] נשא את לאה, בתו של הרב צבי קופשיץ מירושלים, נינתו של הרב חיים זוננפלד. ב[[תשט"ו]] מונה ל[[ר"מ]] בישיבת חוג חתם סופר וב[[תשי"ח]] עבר לישיבת [[חסידות ויז'ניץ|ויז'ניץ]] ב[[בני ברק]]. בין השאר למד ב[[חברותא]] עם [[החזון איש]] [[סדר קדשים]] וכן עם [[הסטייפלר]]. היה מהאנשים הקרובים ביותר לחזון איש, והיה היחיד שהחזון איש ביקש ממנו סיוע בעניינים אישיים.
ב[[תשי"א]] נשא את לאה, בתו של הרב צבי קופשיץ מירושלים, נינתו של הרב חיים זוננפלד. ב[[תשט"ו]] מונה ל[[ר"מ]] בישיבת חוג חתם סופר וב[[תשי"ח]] עבר לישיבת [[חסידות ויז'ניץ|ויז'ניץ]] ב[[בני ברק]]. בין השאר למד ב[[חברותא]] עם [[החזון איש]] [[סדר קדשים]] וכן עם [[הסטייפלר]]. היה מהאנשים הקרובים ביותר לחזון איש, והיה היחיד שהחזון איש ביקש ממנו סיוע בעניינים אישיים.
שורה 35: שורה 35:
[[קובץ:אשכנזי קרליץ.jpeg|ממוזער|בפגישה עם משלחת רבני חב"ד בראשות הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]]]
[[קובץ:אשכנזי קרליץ.jpeg|ממוזער|בפגישה עם משלחת רבני חב"ד בראשות הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]]]
הרב יהושע תנחום קסטל הוא קרוב משפחתו של הרב קרליץ, הרב קרליץ שמר על קשר קרוב עם משפחת קסטל, כך למשל הגיע לחתונתו של הרב [[אברהם מרדכי קסטל]] בכפר חב"ד, ולשמחות משפחתיות נוספות.
הרב יהושע תנחום קסטל הוא קרוב משפחתו של הרב קרליץ, הרב קרליץ שמר על קשר קרוב עם משפחת קסטל, כך למשל הגיע לחתונתו של הרב [[אברהם מרדכי קסטל]] בכפר חב"ד, ולשמחות משפחתיות נוספות.
בהתוועדות חג הפורים תשכ"ו נכח הרב קרליץ{{הערה|(קבע את מגוריו בקראון הייטס בשנת תשכ"ה ובה שהה שנה ויותר) והתפלל בישיבת 'נצח ישראל רמיילס' של הרב [[ישראל זאב גוסטמן]] והיה מקורב אליו}} וישב על הבימה בסמיכות מקום לרבי{{הערה|בני המשפחה מספרים שאחרי שאביו נשאל עי ע"י אחד החסידים לשמו והוא השיב ששם משפחתו הוא קרליץ ולאחר שאותו חסיד דאג שהמסר יועבר לרבי הרבי ביקש שיכבדו את קרליץ לשבת על בימת ההתוועדות. אולם ייתכן שהוא הוזמן לבימה עפ"י ועד המסדר ורק כך היה הדבר נראה מזווית מבטו}} הרבי הורה לו לומר [[לחיים]], וכן העניק לו חתיכת עוגה{{הערה|הענקת העוגה על פי יומן ישראל יואל סוסובר, וכן הפרט שבהמשך מזג לו הרבי לחיים בעצמו}}, כשהרבי אומר לו {{ציטוטון|תאמר במשפחה שהם יכולים לשלוח לפה את הספרים}}{{הערה|במקור (באידיש): זאגט אין משפחה אז זיי קענען שיקען דא די ספרים}} והובן{{הערה|כך על כל פנים הובן במשפחת הרב שמריהו יוסף קרליץ}} שהכוונה לספרי החזון איש אותם הוציאו המשפחה לאור{{הערה|ספר 'המזכיר' ע' 117 ואילך - מפי בנו של בעל המעשה הרב יוסף קרליץ מלייקווד}}. בהמשך ההתוועדות אף מזג הרבי בעצמו לאחיין לחיים בעת שמזג לכל אלו שישבו על יד{{הערה|ר' שמואל קרליץ סיפר שאביו, הרב שמריהו יוסף, התפעל מאד לראות שהרבי שתה הרבה משקה בהתוועדות ובכל זאת דיבר בלהט בעניני תורה ולמדנות בש"ס ובפוסקים שעות על גבי שעות. את התפעלותו מגדלותו וגאונותו של הרבי הביע למחרת באוזני הרב [[ישראל זאב גוסטמן]] שהגיב שהרבי הוא יותר גדול מהגאון הרב [[שמעון שקופ]]. יומיים לאחר ההתוועדות, ב[[י"ז אדר]] [[תשכ"ו]], דיבר הרבי בחדרו עם המזכיר הרב [[יהוגה לייב גרונר]] על כמה עניינים ועל מה שמסר [[הריל"ג]] אודות התפעלותו של קרליץ שאמר שמעולם לא ראה צדיק כזה גדול ולמדן כזה גדול כמו הרבי שאל הרבי את הרב גרונר: איפה הייתה 'לומדות' בהתוועדות? הרב גרונר אמר שאולי הכוונה למה שנאמר בענין [[שמיטה|שמיטין]] ו[[יובל|יובלות]] והרבי הציע שאולי הכוונה למה שנאמר בעניין סמיכת [[פרשת זכור]] לפורים והרב גרונר אמר שבכלל התפעל מזה שהרבי דיבר הרבה שעות וציטט מש"ס וראשונים ומזה הין את למדנותו של הרבי}}.


ב[[תמוז]] [[תש"ע]] יצאו הרב קרליץ והרב [[אהרן יהודה לייב שטיינמן]] במכתב תמיכה לרב [[יוסף יצחק בלינוב]], בו הם מכנים את חותנו הרב [[משה לנדא]] "גאב"ד עירנו" ומכירים בו כרב העיר, למרות שבשנת [[תשמ"ו]] הם לא התערבו בנושא גלויות מחשש ראשי המתנגדים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55849 לקריאת המכתב].}}.
ב[[תמוז]] [[תש"ע]] יצאו הרב קרליץ והרב [[אהרן יהודה לייב שטיינמן]] במכתב תמיכה לרב [[יוסף יצחק בלינוב]], בו הם מכנים את חותנו הרב [[משה לנדא]] "גאב"ד עירנו" ומכירים בו כרב העיר, למרות שבשנת [[תשמ"ו]] הם לא התערבו בנושא גלויות מחשש ראשי המתנגדים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55849 לקריאת המכתב].}}.
שורה 50: שורה 48:
==ספריו==
==ספריו==
*סדרת '''חוט שני''' 17 כרכים - על הלכות [[ריבית]], [[נדה]], [[שבת]] (4 כרכים), [[שמיטה]], [[יום טוב]] ו[[חול המועד]], [[פסח]], ראש השנה וימים נוראים, תלמוד תורה ותפילין.
*סדרת '''חוט שני''' 17 כרכים - על הלכות [[ריבית]], [[נדה]], [[שבת]] (4 כרכים), [[שמיטה]], [[יום טוב]] ו[[חול המועד]], [[פסח]], ראש השנה וימים נוראים, תלמוד תורה ותפילין.
*'''קובץ הערות ומראי מקומות''' - 5 כרכים - על [[חולין]], [[מנחות]] ועניני סת"ם, [[נדה]] ו[[מקוואות]], [[עירובין]] ו[[מסכת סוכה|סוכה]], [[מסכת שבת|שבת]] [[מסכת ביצה|ביצה]] ו[[מועד קטן]].
*'''קובץ הערות ומראי מקומות''' - 5 כרכים - על [[חולין]], [[מנחות]] ועניני סת"ם, נדה ו[[מקוואות]], [[עירובין]] ו[[מסכת סוכה|סוכה]], [[מסכת שבת|שבת]] [[מסכת ביצה|ביצה]] ו[[מועד קטן]].
*'''שיעורי הגר"נ''', על הלכות תרומות ומעשרות ב[[משנה תורה לרמב"ם]]
*'''שיעורי הגר"נ''', על הלכות תרומות ומעשרות ב[[משנה תורה לרמב"ם]]


שורה 72: שורה 70:
[[קטגוריה:אחרונים]]
[[קטגוריה:אחרונים]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בבני ברק]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בבני ברק]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ו]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"פ]]