37,278
עריכות
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (20 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{דמות | {{דמות | ||
|שם=רבי חיים יוסף דוד אזולאי | |שם=רבי חיים יוסף דוד אזולאי | ||
|תמונה= | |תמונה=החיד"א.jpg | ||
|כינוי=החיד"א | |כינוי=החיד"א | ||
|תאריך לידה=[[תפ"ד]] | |תאריך לידה=[[תפ"ד]] | ||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד לר' רפאל יצחק זרחיה אזולאי ב[[ירושלים]] בשנת ה'תפ"ד. למד בישיבות "יפאר ענוים", "בית יעקב" ו"ישיבת המקובלים בבית א-ל". נישא עם רחל בת הרב ניסים ברכה מירושלים. שימש כשד"ר עבור עניי [[חברון]] וירושלים, והוא היה נודד בין | נולד לר' רפאל יצחק זרחיה אזולאי ב[[ירושלים]] בשנת ה'תפ"ד. למד בישיבות "יפאר ענוים", "בית יעקב" ו"ישיבת המקובלים בבית א-ל". נישא עם רחל בת הרב ניסים ברכה מירושלים. שימש כשד"ר עבור עניי [[חברון]] וירושלים, והוא היה נודד בין רחבי העולם בשביל כך. את מסעותיו תיעד בספרו "מעגל טוב". | ||
בשנת [[תקל"ח]] לאחר שסיים את מסעו בליבורנו, הוא נשאר במקום, לבקשת תושבי העיר, והתגורר שם עד לפטירתו. נפטר ב[[י"א אדר]] [[תקס"ו]] ונטמן בליבורנו. בשנת [[תשט"ז]], ביוזמתו של הרב [[יצחק נסים]] הועלו עצמותיו ל[[ארץ ישראל]] והוא נקבר ב[[הר המנוחות]] בירושלים. | |||
==החיד"א בתורת רבותינו נשיאינו == | |||
פסקיו ודבריו של החיד"א בספריו, צוטטו אצל [[רבותינו נשיאינו]]. | |||
הרבי מרבה להביא בשיחותיו ובאגרותיו את דברי החיד"א, הן מספרי החיד"א בנגלה והן מספרי החיד"א בתורת הדרוש והקבלה. {{הערה| ראו למשל (להלן רק דוגמאות מעטות מתוך ריבוי המ"מ לספרי החיד"א): אג"ק ח"א ע' ח שמציין לשו"ת חיים שאל. וכן אג"ק ח"ב ע' שלח שמציין לשו"ת הנ"ל. אג"ק ח"ד, עמ' קו, הערה 2 שמציין לשיורי ברכה. לקו"ש חל"ו ע' 185, הערה 47 שמציין לשער יוסף ולעין זוכר. בלקו"ש חי"ח, ע' 66, הערה 41 מציין לצוארי שלל. בלקו"ש ח"כ ע' 125 מביא הרבי מיוסף תהלות להחיד"א, ועיי"ש בהערה 13. הרבי מבאר בשיחה את דברי החיד"א בלקו"ש חל"ה ע' 101. ספרו של החיד"א, "שם הגדולים", מוזכר פעמים רבות בשיחות הרבי ובאגרותיו, וראו למשל ביאורו של החיד"א לשם שניאור, שנעתק בלקו"ש חלק ו, עמ' 37, הערה 17. ל"ברכי יוסף" מציין הרבי פעמים רבות, למשל: אג"ק חי"ח ע' תקנה. הגש"פ עם ליקוטי טעמים ומנהגים, פיסקא "מצוה עלינו לספר ביצי"מ". בלקו"ש ח"ב ע' 507 הערה 38 מביא הרבי מהספרים מחזיק ברכה וחיים שאל. ועוד הרבה.}} | |||
בהגדה של פסח עם ליקוטי טעמים ומנהגים, מביא הרבי מפירושו של החיד"א על ההגדה. {{הערה|למשל בפסקא "את פתח לו".}} | |||
בשיחת ליל ז' מר חשוון תשמ"ו {{הערה|התוועדויות תשמ"ו, ח"א, עמ' 536.}}, אמר הרבי: "העירני חכם אחד (כלשון הרגיל בכמה ספרים) אודות דברי החיד"א ז"ל [פוסק בישראל ועד שמביאים כמה הלכות בשמו -מספרו שו"ת חיים שאל וכיו"ב, וכמו כן מביאים בשמו ענינים השייכים לפנימיות התורה סודות התורה] בספרו מדבר קדמות, ערך קיווּי, וזה לשונו{{הערה|כאן מובא בקיצור לשון החיד"א, וראו כל לשונו בשיחה במקור.}}: "אמרו בילקוט תהלים רמז תשל"ו, אפילו אין ביד ישראל אלא הקיווּי כדאי הם לגאולה בשכר הקיווי וכו'. . ובזה פירש. . מטבע ברכת "את צמח דוד מהרה תצמיח וקרנו תרום בישועתך כי לישועתך קוינו כל היום", דאומרו כי לישועתך אינו מובן מה נתינת טעם היא. . אבל ע"פ האמור אתי שפיר, והכי פירושה: את צמח דוד וכו', וכי תימא שאין לנו זכות מכל מקום תצמיח, כי לישועתך קוינו, ויש לנו הקיווּי, ובשכר הקיווי כדאי שתגאלנו". על דברי החיד"א הללו חזר הרבי פעמים רבות בשיחותיו, ואף הורה לפרסמם{{הערה|שם, עמ' 538.}}. | |||
בהקשר לכך ציין גם הרבי בדבר גדולתו של החיד"א: "שאין צורך להאריך על דבר גדולתו של החיד"א - פוסק בנגלה דתורה, כפי שרואים בספרי השו"ת שלו (חיים שאל ועוד), ופוסק גם בנסתר דתורה, כפי שמצינו בספריו שמביא כמה עניינים בנסתר דתורה, ומכריע בהם כו'". בהמשך גם ציין הרבי את העובדה שהחיד"א היה [[שד"ר]], ובכך היה הופך את המעות שקיבל בחו"ל - למעות ארץ ישראל, שהוא בדוגמת אמרת [[אדמו"ר הצמח צדק]] "[[עשה כאן ארץ ישראל]]". {{הערה|שם בשיחה עמ' 536.}}. | |||
הרבי גם מזכיר את הנהגתו של החיד"א בקשר לשבע מצוות בני נח עם אומות העולם, ומכנה את הנהגת החיד"א "מעשה רב". {{הערה|ליקוטי שיחות, חלק כו, עמ' 141, הערה 67.}} | |||
הרבי מביא במקומות רבים מאוד את הפירוש על הפסוק "והימים האלה נזכרים ונעשים", ומציין "הובא ונתבאר בספר לב דוד להחיד"א פרק כט". | |||
פעם אחת אמר הרבי תהילים מתוך התהילים עם פירוש "יוסף תהילות" להחיד"א. היה זה בכ"ג כסלו תש"מ. הרבי נכנס לקריאת התורה עם תהילים "יוסף תהילות". לאחר קריאת התורה, אמר הרבי את מזמור התהילים שלו מספר זה {{הערה|יומן רי"מ זליגסון.}}. | |||
הרבי הרש"ב כותב {{הערה| נדפס בשו"ת תורת שלום, (שונות, סימן א, מצוות ישוב ארץ ישראל בזמנינו) https://chabadlibrary.org/books/maharshab/shut/5/index.htm}}: "כמה גדולים נ"ע עוד מקדם קדמתה יצאו מירושלים לחברון. ואחד מידידינו כותב לי, וחושב כמה גדולים שיצאו מירושלים לחברון, וכמו הר"ר יוסף קונקי והר"ר יוסף הלוי הנזיר והר"ר משה המון יצא מירושלים לצפת, והחיד"א ז"ל יצא לחברון, ובוודאי משום שמצא תוספת מעלה וקדושה יתירה". | |||
==חיבוריו== | ==חיבוריו== | ||
{{טורים|תוכן= | {{טורים|תוכן= | ||
| שורה 69: | שורה 90: | ||
}} | }} | ||
==הנצחתו== | ==הנצחתו== | ||
על שמו [[רחוב החיד"א]] בשכונת [[בית וגן]] בירושלים, ועוד ערים בישראל. | על שמו [[רחוב החיד"א]] בשכונת [[בית וגן]] בירושלים, ועוד ערים בישראל. | ||
| שורה 85: | שורה 100: | ||
*ביתו, שמחה פארדו. | *ביתו, שמחה פארדו. | ||
*ביתו, קרלה. | *ביתו, קרלה. | ||
==קישורים חיצוניים== | |||
*[https://chabad.info/moshiach/957665/ "תהילים החיד"א" להחשת הגאולה • להורדה] {{אינפו}} | |||
{{אחרונים}} | {{אחרונים}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:אחרונים]] | [[קטגוריה:אחרונים]] | ||