תומכי תמימים חמעלניק: הבדלים בין גרסאות בדף

[[ישיבה|ישיבת]] '''תומכי תמימים - תורת אמת חמעלניק''' היתה סניף של רשת ישיבות [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] שפעלה ב[[עיירה]] חמעלניק שב[[פולין]] בין השנים [[תרצ"א]]-[[תש"א]], בהנהלתו של הרב [[יוסף גולדשטיין (חמעלניק)|יוסף גולדשטיין]] והרב [[אברהם זוננשטיין]].

בשנת [[תרצ"א]]{{הערה|ב'[[התמים (וורשא)|התמים]]' וב[[תולדות חב"ד בפולין ליטא ולטביא]] נרשם שהיה זה בשנת [[תר"צ]], אך ככל הנראה נפלה שם טעות הדפוס היות ו[[יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)#ביקורו בארצות הברית|ביקורו של אדמו"ר הריי"צ בארצות הברית]] נמשך מי"ב [[אלול]] [[תרפ"ט]] ועד כ"א תמוז תר"צ, ובימים הנוראים של שנת תר"צ לא היה בריגא אלא בארה"ב.}} ר' [[יוסף גולדשטיין (חמעלניק)|יוסף גולדשטיין]] [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]] הריי"צ ל[[ריגא]] לשהות במחיצתו בימים הנוראים, ובמהלך החודש הטיל עליו [[אדמו"ר הריי"צ]] לפתוח ב[[עיירה]] סניף של ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] יחד עם ר' [[אברהם זוננשטיין]], ולקרוא לה בשם 'תורת אמת'.

סניף הישיבה הצליח ובשנת [[תרצ"ו]] כבר למדו בישיבה כשבעים תלמידים, והישיבה שכנה במבנה מרווח של ארבעה חדרי לימוד גדולים, והקהילה המקומית תמכה בישיבה ככל יכולתה, על אף שרובם לא נמנו על חסידי חב"ד{{הערה|כך מדווח בקובץ [[התמים (ורשה)|התמים]] שיצא לאור בורשה באותם שנים.}}.

ר' יוסף גולדשטיין תיפקד כמנהל הכללי של המוסד ובמקביל אף כיהן כ[[משפיע]], ובנוסף על כל זאת פתח [[תלמוד תורה]] שפעל כמחלקה נוספת לצד הישיבה.

רוב תלמידי הישיבה ואנשי הצוות נהרגו על קידוש השם, מלבד אחדים שהצליחו לברוח קודם לכן, ביניהם ר' יוסף גולדשטיין, ר' [[חיים מאיר בוקיעט]], ור' [[מרדכי מאיר בריסקי]] מאנשי הצוות, והתלמידים יחזקאל פאסטאג וגרשון שולזינגר.