שופט: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "משניות " ב־"משניות ") |
חב"דפדי פעיל (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (12 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''"ואשיבה שופטייך כבראשונה ויועצייך כבתחילה | '''שופט''' בלשון ה[[תורה]] ו[[חז"ל]] הוא דיין שפוסק ומשליט למעשה את דיני התורה בעולם יחד עם ה[[שוטר]], ולעתיד לבוא יחד עם ה[[#היועץ|יועץ]]. לעתיד לבוא יתקיים הייעוד "ואשיבה שופטייך כבראשונה ויועצייך כבתחילה{{הערה|ישעי' א, כו'}} שהינו אחד מיעודי ה[[גאולה]]. | ||
== | ==הנבואה== | ||
בזמן | בזמן ה[[גלות]] אין דיינים סמוכים, וגם אם ישנם אין הם יכולים לדון בדיני קנסות ובדיני נפשות. לפיכך יעד [[הקב"ה]] שלעתיד לבוא יחזרו השופטים, וכפי שכותב [[הרמב"ם]]{{הערה|הלכות מלך המשיח פי"א, ה"א.}} ש"המלך המשיח עתיד לעמוד... וחוזרין כל המשפטים בימיו כשהיו מקודם מקריבין קרבנות ועושין שמטין ויובלות ככל מצותה האמורה בתורה". דהיינו חזרת כל דיני התורה. | ||
סמיכתם תיעשה על ידי שיסכימו כל החכמים שבארץ ישראל ובזה יוכלו לדון דיני קנסות{{הערה|פירוש ה[[משניות]] לרמב"ם סנהדרין פרק א משנה ג.}}, אמנם הרמב"ם{{ | סמיכתם תיעשה על ידי שיסכימו כל החכמים שבארץ ישראל ובזה יוכלו לדון דיני קנסות{{הערה|פירוש ה[[משניות]] לרמב"ם סנהדרין פרק א משנה ג.}}, אמנם הרמב"ם{{הערה|רמב"ם הלכות סנהדרין פרק ד הלכה יא.}} מסתפק בזה. ופירשו{{הערה|ראה ר"ע מברטנורא סנהדרין פרק א משנה ג ובתוספות יום טוב שם.}} את ספקו לפי שמכיוון ש[[אליהו הנביא]] יבוא כדברי הפסוק: "הנני אנכי שולח לכם את אליה הנביא"{{הערה|מלאכי ג כג.}} והוא הרי סמוך עד [[משה רבינו]]{{הערה|ראה הקדמת [[הרמב"ם]] לספר.}} הוא יסמוך את השופטים בביאת המשיח. | ||
==היועץ== | |||
היועצים הם אלו שיסייעו לבני ישראל לבצע את הפסק דין באמצעות עצה טובה, וכן לבאר ולהסביר את פסק הדין עד שיתקבל על דעת המחוייב בדין. | היועצים הם אלו שיסייעו לבני ישראל לבצע את הפסק דין באמצעות עצה טובה, וכן לבאר ולהסביר את פסק הדין עד שיתקבל על דעת המחוייב בדין. | ||
== בחסידות {{הערה|ש"פ שופטים, ז' [[אלול]] ה' | == שוטר== | ||
{{ערך מורחב|ערכים=[[שוטר]], [[דבר מלכות שופטים]]}} | |||
בחסידות{{הערה|ש"פ שופטים, ז' [[אלול]] ה' תנש"א}} נתבאר כי ענין השוטר בזמן הזה הוא לסייע לשופט, שאם השופט פוסק דין, צריך את השוטר - בעלי מקל ורצועה שיכריחו את בעל הדין לקבל את הדין, | |||
ולכן בגאולה כאשר לא | ולכן בגאולה כאשר לא תהיה מציאות של רע, לא יהיה צורך בשוטר מכיוון שכל האנשים יקיימו מעצמם את ההוראות, | ||
ולכן כתוב בפסוק "ואשיבה שופטייך כבראשונה ויועצייך כבתחילה" ללא שוטרים מכיון שלא יהיה צורך בשוטרים. | ולכן כתוב בפסוק "ואשיבה שופטייך כבראשונה ויועצייך כבתחילה" ללא שוטרים מכיון שלא יהיה צורך בשוטרים. | ||
(מה שאין כן בזמן הגלות שכתוב "שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך"){{הערה|דברים ט"ז, י"ח}}. | (מה שאין כן בזמן הגלות שכתוב "שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך"){{הערה|דברים ט"ז, י"ח}}. | ||
מכיון שכל עניני התורה הם נצחיים, לכן גם לעתיד לבא יהיו השוטרים, אבל הם יהיו רק למעליותא. תפקידם יהיה (למשל) להודיע לבני ישראל על מציאותו של השופט בכדי לסייע לבני ישראל, כגון יישור הדרכים לעדי ראיה דקידוש החודש{{הערה|שיחת שבת פרשת שופטים תנש"א הערה מס' 23}}. | |||
== ראו גם == | |||
* [[שוטר]] | |||
* [[דבר מלכות שופטים]] | |||
{{גאולה ומשיח}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:יעודי הגאולה]] | [[קטגוריה:יעודי הגאולה]] | ||
גרסה אחרונה מ־08:49, 28 ביוני 2023
שופט בלשון התורה וחז"ל הוא דיין שפוסק ומשליט למעשה את דיני התורה בעולם יחד עם השוטר, ולעתיד לבוא יחד עם היועץ. לעתיד לבוא יתקיים הייעוד "ואשיבה שופטייך כבראשונה ויועצייך כבתחילה[1] שהינו אחד מיעודי הגאולה.
הנבואה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בזמן הגלות אין דיינים סמוכים, וגם אם ישנם אין הם יכולים לדון בדיני קנסות ובדיני נפשות. לפיכך יעד הקב"ה שלעתיד לבוא יחזרו השופטים, וכפי שכותב הרמב"ם[2] ש"המלך המשיח עתיד לעמוד... וחוזרין כל המשפטים בימיו כשהיו מקודם מקריבין קרבנות ועושין שמטין ויובלות ככל מצותה האמורה בתורה". דהיינו חזרת כל דיני התורה.
סמיכתם תיעשה על ידי שיסכימו כל החכמים שבארץ ישראל ובזה יוכלו לדון דיני קנסות[3], אמנם הרמב"ם[4] מסתפק בזה. ופירשו[5] את ספקו לפי שמכיוון שאליהו הנביא יבוא כדברי הפסוק: "הנני אנכי שולח לכם את אליה הנביא"[6] והוא הרי סמוך עד משה רבינו[7] הוא יסמוך את השופטים בביאת המשיח.
היועץ[עריכה | עריכת קוד מקור]
היועצים הם אלו שיסייעו לבני ישראל לבצע את הפסק דין באמצעות עצה טובה, וכן לבאר ולהסביר את פסק הדין עד שיתקבל על דעת המחוייב בדין.
שוטר[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערכים מורחבים – שוטר, דבר מלכות שופטים |
בחסידות[8] נתבאר כי ענין השוטר בזמן הזה הוא לסייע לשופט, שאם השופט פוסק דין, צריך את השוטר - בעלי מקל ורצועה שיכריחו את בעל הדין לקבל את הדין,
ולכן בגאולה כאשר לא תהיה מציאות של רע, לא יהיה צורך בשוטר מכיוון שכל האנשים יקיימו מעצמם את ההוראות, ולכן כתוב בפסוק "ואשיבה שופטייך כבראשונה ויועצייך כבתחילה" ללא שוטרים מכיון שלא יהיה צורך בשוטרים. (מה שאין כן בזמן הגלות שכתוב "שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך")[9].
מכיון שכל עניני התורה הם נצחיים, לכן גם לעתיד לבא יהיו השוטרים, אבל הם יהיו רק למעליותא. תפקידם יהיה (למשל) להודיע לבני ישראל על מציאותו של השופט בכדי לסייע לבני ישראל, כגון יישור הדרכים לעדי ראיה דקידוש החודש[10].
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ ישעי' א, כו'
- ↑ הלכות מלך המשיח פי"א, ה"א.
- ↑ פירוש המשניות לרמב"ם סנהדרין פרק א משנה ג.
- ↑ רמב"ם הלכות סנהדרין פרק ד הלכה יא.
- ↑ ראה ר"ע מברטנורא סנהדרין פרק א משנה ג ובתוספות יום טוב שם.
- ↑ מלאכי ג כג.
- ↑ ראה הקדמת הרמב"ם לספר.
- ↑ ש"פ שופטים, ז' אלול ה' תנש"א
- ↑ דברים ט"ז, י"ח
- ↑ שיחת שבת פרשת שופטים תנש"א הערה מס' 23