מוחין דגדלות ומוחין דקטנות: הבדלים בין גרסאות בדף

מוחין דגדלות ומוחין דקטנות (עריכה)

גרסה מ־16:36, 20 ביוני 2023

נוספו 1,069 בתים , 20 ביוני 2023

אין תקציר עריכה

חזותיקוד ויקי

אליהו ב.

10,734

עריכות

@@ שורה 12: / שורה 12: @@
 באופן הראשון השכל רק משפיע '''על''' הרגש, אך הרגש נשאר (ואדרבה, מתגבר עד שלא ניכר כלל השכל שעוררו), אך באופן השני (כשמתעמק מאד בשכלו) מתבטלים כוחותיו עד שלא מרגיש אפילו צרכים בסיסיים (כרעב או צורך להתפנות), ומידותיו מתעלות ממילא ובלי 'התעסקות' עמהן.
+===המידות גדלות יחד עם המוחין{{הערה|תו"ח בא קכח ואילך.}}===
+: כשהמוחין ב"עיבור" (כשמכל אורך רוחב ועומק השכל נשארה רק המסקנה) אז גם המידות כך (כלולות בכח בשכל, אין רגש בפועל).
+: כשהמידות "יונקות" מהשכל (כאצל תינוק עד גיל שנתיים) גם השכל מאיר בהן בתכלית הקטנות (התינוק לא מתנהג על פי שכל אלא רגש בלבד).
+: כשהמוחין גדלים - גם הרגש גדל (כמו אצל ילד שכבר גדל קצת).
+: כשהמידות הגיעו לשלימותן ורק השכל ממשיך להתפתח (כאדם שהגיע למצוות) - מתעלות המידות לדרגת שכל (ובזה עצמו שתי דרגות כדלקמן).
 ===מוחין דעיבור===
-בין מוחין דקטנות לדגדלות מוכרח להיות שלב ביניים הנקרא '''עיבור'''{{הערה|צריך להזהר לא להחליף את ה"עיבור" בהקשר זה עם העיבור של מוחין דקטנות – שני עניינים שונים שרק שמם זהה, וכל מקום ילמד מעניינו.}}: הטעם נעוץ בהבדל שבין הנפש הבהמית שעיקרה מידות{{הערה|שמשכנה בלב(כמבואר בתניא [[ליקוטי אמרים - פרק ט'|בפרק ט']], ועיקרה מידות  (כמבואר ב[[ליקוטי אמרים - פרק א'|פרק א']], והשכל רק משמש אותה להשגת תאוותיה.}}, לנפש האלוקית - שמידותיה נולדות רק לאחר ועל ידי התבוננות. מוחין דגדלות הוא התעלות המידות לשורשן (שלמעלה מהשכל), וטרם נולדו המידות מה יתעלה? אלא הסדר הוא, שלאחר לידת המידות (על ידי מוחין דקטנות) צריך האדם לבטל את עצמו (והוא הנקרא 'עיבור', שהמדות נכללות בשכל ואינן מורגשות) ורק אז יוכל להתגלות בהן שורשן האמיתי שלמעלה מהשכל.
+בין מוחין דקטנות לדגדלות מוכרח להיות שלב ביניים הנקרא '''עיבור'''{{הערה|צריך להזהר לא להחליף את ה"עיבור" בהקשר זה עם העיבור של מוחין דקטנות – שני עניינים שונים שרק שמם זהה, וכל מקום ילמד מעניינו.}}: הטעם נעוץ בהבדל שבין הנפש הבהמית שעיקרה מידות{{הערה|שמשכנה בלב(כמבואר בתניא [[ליקוטי אמרים - פרק ט'|בפרק ט']], ועיקרה מידות (כמבואר ב[[ליקוטי אמרים - פרק א'|פרק א']], והשכל רק משמש אותה להשגת תאוותיה.}}, לנפש האלוקית - שמידותיה נולדות רק לאחר ועל ידי התבוננות. מוחין דגדלות הוא התעלות המידות לשורשן (שלמעלה מהשכל), וטרם נולדו המידות מה יתעלה? אלא הסדר הוא, שלאחר לידת המידות (על ידי מוחין דקטנות) צריך האדם לבטל את עצמו (והוא הנקרא 'עיבור', שהמדות נכללות בשכל ואינן מורגשות) ורק אז יוכל להתגלות בהן שורשן האמיתי שלמעלה מהשכל.
 ===שייכותם לכח הדעת===
@@ שורה 24: / שורה 30: @@
 '''מוחין דגדלות''' התבוננות בעצם גדולת ה' (בלי קשר לפעולתו בעולמות): התעמקות והתקשרות בדעת חזקה ובתוקף גדול עד שמפסיק להרגיש את עצמו, וכל כולו שקוע באלוקות. מובן שגם אז קיימות מדותיו, ואדרבה – בתוקף גדול יותר, אלא שהוא אינו מרגישן כלל.
-שלימות העניין דמוחין דגדלות הוא התמסרות מוחלטת להתבוננות באלוקות עד שרגש הלב מתעלה ומשתנה  למהות "שכליות" (שבמקום טבעו להיות בחום והתלהבות מורגשות, נהיה בקרירות ודביקות בלתי מורגשת). {{ציטוט צף|[[אדמו"ר הזקן]] אמר על ר' [[משה וילנקר]]: משה יש לו מוחין דגדלות, ובעשר שנים שהתייגע, הוא השיג מוחין רחבים. שלוש שנים הכין את עצמו ר' משה ל[[יחידות]] אצל אדמו"ר הזקן, ואחר כך הוא נשאר שבע שנים ב[[ליאזנא]] בכדי להביא את היחידת לידי ב[[עבודת השם|עבודה]] בפועל.|[[תבנית:היום יום/י"ח תמוז| היום יום י"ח תמוז]]}}
+שלימות העניין דמוחין דגדלות הוא התמסרות מוחלטת להתבוננות באלוקות עד שרגש הלב מתעלה ומשתנה למהות "שכליות" (שבמקום טבעו להיות בחום והתלהבות מורגשות, נהיה בקרירות ודביקות בלתי מורגשת). {{ציטוט צף|[[אדמו"ר הזקן]] אמר על ר' [[משה וילנקר]]: משה יש לו מוחין דגדלות, ובעשר שנים שהתייגע, הוא השיג מוחין רחבים. שלוש שנים הכין את עצמו ר' משה ל[[יחידות]] אצל אדמו"ר הזקן, ואחר כך הוא נשאר שבע שנים ב[[ליאזנא]] בכדי להביא את היחידת לידי ב[[עבודת השם|עבודה]] בפועל.|[[תבנית:היום יום/י"ח תמוז| היום יום י"ח תמוז]]}}
 ==באופן פרטי – 5 דרגות==
@@ שורה 58: / שורה 64: @@
 :'''תפילין של ראש''' הוא מוחין דגדלות (המוחין של ז"א{{הערה|זעיר אנפין, שש המידות שמחסד ועד יסוד}}, שעניינם [[חותם שוקע]]): ביטול במציאות, ועד שמאיר במידות פנימיותם ומקורם ושורשם שלמעלה מהשכל – הלבנונית דגולגלתא דא"א{{הערה|ולכאורה יש לומר שמטעם זה הרצועות שחורות מבחוץ ולבנות מבפנים: המידות כפי שנולדות ע"י התבוננות (שלכן הן עוברות ויוצאות מהמעברתא של התפילין) הן 'שחורות' ומצומצמות(למטה מהשכל שהולידן), ועניין התפילין (מוחין דגדלות) הוא לגלות בהן את פנימיותם ושורשם האמיתי שבלבנונית דגולגלתא.}}.
-{{ערך מורחב [[חותם בולט – חותם שוקע]]}}
+{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[חותם בולט – חותם שוקע]]}}
 מצוות נוספות{{הערה|בחלק מהמאמרים לקמן מוחין דקטנות וגדלות הן רק באופן יחסי, דהיינו, מוחין לעומת יניקה, בחלקם גדלות ממש לעומת קטנות ממש, ובחלקם גדלות שני לעומת גדלות ראשון.}} שבהקשרם מבואר עניין מוחין דקטנות ודגדלות הם מצה לעומת לחם{{הערה|תו"ח לאדמו"ר האמצעי, בראשית ח"ב, וישב, והנה אנחנו מאלמים אלומים, ר"ח, ג.}}, ימות החול לעומת שבת{{הערה|מאמרי אדה"ז תקס"ט להבין שרשי הדברים.}}, גלות מצרים לעומת הגאולה{{הערה|ליקוטי תורה, ד"ה ששת ימים.}}, ספירת העומר לעומת מתן תורה{{הערה|תו"ח פרשת בא.}} ועוד.
 ===בעולמות===
-מוחין דקטנות הוא עולם הבריאה – ה'נולד' יש מאין והוא נברא ונפרד, וצריך להמשיך בו גילוי אלוקות.
+:מוחין דקטנות הוא עולם הבריאה – ה'נולד' יש מאין והוא נברא ונפרד, וצריך להמשיך בו גילוי אלוקות.
-מוחין דקטנות הוא עולם האצילות – בו נמצאת מהות האלוקות בגלוי.
+:מוחין דגדלות הוא עולם האצילות – בו נמצאת מהות האלוקות בגלוי.
 ===בקבלה===
-לשון הזהר{{הערה|ח"ב נ, סע"א. עץ חיים שער הכללים פ"ב-ג. סידור האריז"ל שם.}} לגבי המוחין דעיבור היא "תלת כלילן גו תלת". הכוונה היא ששלושת הכוחות חב"ד כלולים בחג"ת, ושנים יחד בנה"י. הרבי הסביר את המושג על דרך החסידות בליל ב' דחג הפסח תשכ"ג.
+לשון הזהר{{הערה|ח"ב נ, סע"א. עץ חיים שער הכללים פ"ב-ג. סידור האריז"ל שם.}} לגבי המוחין דעיבור היא "תלת כלילן גו תלת". הכוונה היא ששלושת הכוחות חב"ד כלולים בחג"ת, ושנים יחד בנה"י. הרבי הסביר את המושג על דרך החסידות בליל ב' דחג הפסח תשכ"ג{{הערה|[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/4296202 מאמר ד"ה להבין הענין דתלת כלילן גו תלת תשכ"ג].}}.
-שערות הראש מורות על מוחין דקטנות, ושערות הזקן דגדלות{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/17/2/7.htm שלח תשט"ז.}}.
+שערות הראש מורות על מוחין דקטנות, ושערות הזקן דגדלות{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/17/2/7.htm שלח תשט"ז].}}.
@@ שורה 80: / שורה 86: @@
 {{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:תורת החסידות]]
+[[קטגוריה:קבוצות מושגים בחסידות]]