[[תמונהקובץ:770 רמת שלמהירושלים.jpg|leftשמאל|thumbממוזער|360px250px|בית הכנסת החבכנסת חב"די ד ברמת שלמה - בדוגמת [[770]]]]'''רמת שלמה''' הינה שכונה בעיר [[ירושליםשכונה]]. כמאה ועשרים משפחות חב”דיות מתגוררות ברמת שלמה, והם מהווים קהילה חב”דית גדולה. רוב הקהילה הם משפחות בוגרות ומבוססות שהשכילו לנצל הזדמנות לקנות בתים במחירים מוזלים בעת הכנת תוכניות המתווה ופיצוץ הסלעים הראשוני לפני הנחת היסודות. בשכונה ישנו רחוב הנקרא "בצפונה של העיר [[הרבי|האדמו"ר מליובאוויטש]]". ברחוב זה גרים עשרות משפחות חב"ד כשבמרכז הרחוב שוכן בית הכנסת החב"די בשכונה, הבנוי בצורת [[770]]. רב הקהילה הוא הרב [[יוסף יצחק הבליןירושלים]].
==התפתחות בשכונה כמאה ושמונים משפחות חב"דיות המהווים קהילה חב"דית גדולה. רוב הקהילה==הם משפחות בוגרות{{הערה|אך מפסח תשפ"א כשנבנו בתים ברחוב טולדנו הסמוך לרחוב ה[[אדמו"ר]] מליובאוויטש, (ולפני זה ברחוב בן טוב) החלו לבוא הרבה משפחות צעירות שקנו דירות לפני שהתחילה הבניה ברחובות אלו}} ומבוססות שהשכילו לנצל הזדמנות לקנות דירות במחירים מוזלים בעת הכנת תוכניות המתווה ופיצוץ הסלעים הראשוני לפני הנחת היסודות.
השבת הראשונה בשכונה ישנו רחוב הנקרא "[[הרבי|האדמו"ר מליובאוויטש]]". וכל זאת בזכות עבודתו המסורה והרבה של קהילת חב”ד בשכונה היתה שבת חנוכה בשנת מייסד השכונה הרב [[יעקב שנור]] שעקב נסיונו הרב ביזמות פרויקטים לבניה בעיה"ק [[ירושלים]] ועוד, נקרא בחורף ה'תשנ"וב על ידי אגודת חסידי חב"ד ב[[ארץ הקודש]]בראשות הרב שלמה מיידנצ'יק להקים את קריית ליובאוויטש ברמת שלמה, ברחוב זה גרים עשרות משפחות חב"ד כשבמרכז הרחוב שוכן [[בית הכנסת]] החב"די בשכונה, הבנוי בצורת [[770]]{{הערה|יש לציין, שבה[[שגחה פרטית]] מופלאה גובה הרחוב מעל פני הים הוא [[770]] מטר. במקום היו אז שני דיירים בכל השכונה}}.
בשבת הבאה כבר היו משפחות נוספות בשכונה החדשה. גם הקבלן הביא בנתיים קרוואן קטן שהפך לבית הכנסת הזמני. בית הכנסת נקרא "משכן שמואל" על שם הרב [[שמואל גרשון פריימןרב]] שהיה יוזם ומקים הקריה. ספר תורה הובא מבית כנסת חב”ד בשכונת סנהדריה המורחבת, כך גם הספסלים והשולחנות. לטבילת שחרית היו הולכים להקהילה הוא ה[[מקווהרב]] [[יוסף יצחק הבלין]] בשכונת הגבעה הצרפתית, כמחצית השעה הליכה.
כך נמשך הסבל במשך חודשים ספורים. באותם חודשים התאכלסה השכונה במהירות רבה. הרחוב הראשי שהיה לימים “רחוב האדמו”ר מליובאוויטש” התמלא במשפחות חב”דיות במסגרת [[משפיע]] הקהילה החדשה שהוקמה. הקרוואן כבר היה צר מהכיל את המתפללים. לאחר כחצי שנה הובאו ארבעה קרוואנים גדולים למדי, לשם עבר בית הכנסת החב”די. הצריף הקטן הוזז והפך להיות מקווה טהרה. גם בזה חב”ד היתה חלוצה - היא בנתה את המקווה הראשון בשכונההוא ה[[רב]] [[יוסף יצחק אופן]].
==התפתחות הקהילה החב”דית בשכונת רמת ==בכסלו [[ה'תשנ"ו]] החלה השכונה להתאכלס ולשבת הביא הקבלן א. ברקן כתרומה קרוואן שהפך לבית הכנסת הזמני. [[בית הכנסת]] נקרא "משכן שמואל" על שם ה[[רב]] [[שמואל גרשון פריימן]] שנקרא על ידי הרב [[יעקב שנור]] להיות לו לעזר, עקב עיסוקיו הרבים ולקיים את ההרשמה לקריה בכדי לגשת למכרז של משרד השיכון ועבד במסירות ונפטר לאחר הזכיה במכרז, לאחר מכן מונה על ידי הרב [[שלמה התפתחה במהירות רבהמיידנצ'יק]] הרב [[שניאור יוזביץ]] לעזור לרב [[יעקב שנור]] להתחיל את כל תהליך הבניה עד לסיומו המוצלח ומסירת הדירות לדיירים. שיעורי [[ספר תורה נוסדו בזה אחר זה]] הובא בהשאלה מ[[בית כנסת]] [[חב"ד]] בשכונת סנהדריה המורחבת, ממנייני תפילה בשבתות החלו גם מניינים בימי חולהספסלים, השולחנות, עמוד התפילה ו[[ארון קודש]] הובאו למקום על ידי מייסד השכונה הרב [[יעקב שנור]]. הקהילה הלכה והתגבשהל[[טבילה במקווה|טבילת שחרית]] היו הולכים ל[[מקווה]] בשכונת הגבעה הצרפתית, הממוקמת במרחק של כחצי שעה של הליכה.
כשנתיים התנאים הקשים נמשכו כמה חודשים ספורים. באותם חודשים התאכלסה השכונה במהירות רבה. הרחוב הראשי הנקרא "רחוב האדמו"ר מליובאוויטש", התמלא במשפחות חב"דיות במסגרת הקהילה החדשה שהוקמה. הקרוואן כבר היה צר מהכיל את המתפללים. לאחר ימי הניצניםכחצי שנה הובאו ארבעה קרוואנים גדולים למדי, התקבל הרב יוסף יצחק הבלין לרבה של הקריהלשם עבר [[בית הכנסת]] החב"די. הצריף הקטן הוזז והפך ל[[מקווה]] טהרה. גם בזה חב"ד הייתה חלוצה - היא בנתה את המקווה הראשון בשכונה.
הקהילה החב"דית בשכונת רמת שלמה התפתחה במהירות רבה. שיעורי תורה נוסדו בזה אחר זה, ממנייני תפילה בשבתות החלו גם מניינים בימי חול. והקהילה הלכה והתגבשה. בשנת תשנ"ז נערכו בחירות לבחירת רב הקהילה בין הרב [[יוסף יצחק הבלין]] והרב [[יוסף יצחק אופן]], הרב הבלין נבחר לרב קהילת חב"ד, והרב אופן ל[[משפיע]] הקהילה.במשך הזמן נפתח בית ספר יסודי לבנותבית חנה וגני ילדים בית חנה. שיעורי התורה הלכו והוקמו במהירות: בימי השבוע מתקיימים שיעורים בגמרא, עין יעקב ובחסידות. מדי יום חמישי מקיים הרב [[יוסף יצחק אופן]], [[משפיע]] הקהילה, שיעור בחסידות שממשיך ל[[התוועדותחסידית]] חסידית עד השעות המאוחרות של הלילה. , ומשנת ה'תשפ"ב מתקים ביום חמישי בלילה שיעור בתניא שבו משתתפים 180 אנשים(במסגרת מבצע{{הערה|שמנהל הרב הבלין}} שכל מי שמגיע לכל השיעורים מקבל כרטיס טיסה ללא הגרלה) הרב יוסף יצחק הבלין מוסר שיעור בגמרא בהלכותועוד ועוד. כמו כן הוא הרוח החיה בהתוועדויות המתקיימות בכל יומא דפגרא כמו כן מתקיימים שיעורים ב[[שיחה|שיחות]] ו[[מאמר|מאמרים]] של [[הרבי]]. מדי [[יום רביעי]] מוסר המשפיע הרב זלמן נוטיק שיעור ב”[[דבר מלכות]]” אליו מגיעים משתתפים רבים. בשבתות מתקיימים גם [[מסיבות שבת]] בהם משתתפים עשרות רבות של ילדים. מדי שבוע מתקיים בבית הכנסת סדר לימוד במסגרת התכנית הארצית של 'אבות ובנים'.
==בית הכנסת בצורת 770==
עם בואו בחירתו של הרב הבלין נוספו שני ביוזמתו ארבע קרוואנים נוספים לבית הכנסת שהיה מארבעה בנוסף להארבעה קרוואניםשהיו, כיון שבית הכנסת כבר היה צר מהכיל את משפחות חב”ד הרבות שהתאכלסו הקהילה שבאו להתפלל במקום. אך גם אלה לא הספיקו, וכעבור זמן איתר עברו להתפלל בהקומה התחתונה רחבת-הידיים של מכון שושנה, שנבנתה על שטח שהתקבל לקהילה עבור בית כנסת. הרב הבלין מגרש בחורשה סמוכה. הוא השיג אישורים לבנות על המגרש בית ספר חב”ד לבנות, בעוד שהקומה התחתונה רחבת-הידיים הוקדשה זמנית לבית כנסת חב”ד (ששת הקרוואנים פורקו והועברו לחצור הגלילית, וקרוואן המקווה עבר להתיישבות סמוכה לשכם)חב"ד. במקום הזה שכן [[בית הכנסת ]] עד שעבר חזרה לבנין 770. התכנון המקורי של הבניין היה לבנות בית ירושלמי רגיל; בית כנסת גדול ומפואר לבני הקהילה. התוכניות לא אושרו בעירייה, ואז הציע הרב [[גרשון מענדל גרליק]] לבנותו כדוגמת [[770]]. התוכניות הוגשו לעירייה ולמרבה הפלא גם אושרו. ב[[ר"ח כסלו|ראש חודש כסלו]] [[תשס"א]], התקיימה חגיגת הנחת אבן הפינה. אבן הפינה נלקחה מבניין בית רבינו שבבבל המקורי, והיא הונחה ברגבי האדמה שתחת [[חדר היחידות|חדרו של הרבי]]ממול.
לא פשוט התכנון המקורי של הבניין היה לבנות בניין שכזה, ובפרט בית ירושלמי רגיל; בית כנסת גדול ומפואר לבני הקהילה. התוכניות לא בעיר הבירה בירושליםאושרו בעירייה, בה חוקי הבניה הם נוקשיםואז הציע הרב [[גרשון מענדל גרליק]] לבנותו כדוגמת [[770]]. כידוע הבניינים בירושלים חייבים להיות מצופים באבן ירושלמית לבנה ומחוספסתהתוכניות הוגשו לעירייה ואז אושרו. ראשי העיר רצו חזות אחידה לכל בתי העירב[[ראש חודש כסלו]] [[תשס"א]], התקיימה חגיגת הנחת אבן הפינה. קשה לדעת כיצד הסכימה וועדת הבניה בעיריית ירושלים לאשר את הבניה הזאת - אבל הבניין על הלבנים האדומות, המשולשים והתבליטים שלואבן הפינה נלקחה מבניין בית רבינו שבבבל המקורי, קם וניצב לתפארתוהיא הונחה ברגבי האדמה שתחת [[חדר הרבי|חדרו של הרבי]].
ר’ דורון הוא חסיד חב”דבבניין [[770]] המקורי, תושב השכונהישנן אבנים בצבעים שונים; אדומות פחות ואדומות יותר או גם שחורות. האבנים שם לא מסותתות והסגנון שלהן עתיק. זמן רב חיפשו אחרי בית חרושת שמייצר אבנים שכאלה, ולבסוף הזמינו אותם ביבוא מיוחד מניו-יורק. אמנם כבר נעשו כמה בניינים בדמות 770 ברחבי העולם, אולם 770 הירושלמי מתייחד בכך שהבנייה נעשתה בדיוק רב. החדר של הרבי נעשה בדיוק כמו ב770 המקורי, כולל ציפוי העץ, הריהוט וארונות הספרים. החל משנת תשפ"ב, הוקם ביוזמתו של הרב הבלין מסך וידיאו בחדר הרבי המראה 24 שעות מראות קודש של הרבי, ומאות המתפללים ממגוון המגזרים צופים במראות הקודש. בבית הכנסת ישנה עזרת נשים, אולם להתוועדויות ושמחות, [[מקווה]] מהודר ומרהיב ביופיו, ספריה חסידית לעיון וחב"דניצע'{{הערה|כהוראת [[הרבי הריי"ץ]]}}. הבניין עצמו בנוי בהידור רב. עץ יוקרה, שיש מהודר, בניה מדוייקת ומרשימה. הבנייה עצמה ארכה כשנתיים ימים; העיכובים היו בשל הקשיים הטכניים, הן אלו הקשורים לבנייה בכללותה, והן אלה הקשורים לתבנית 770. בחודש [[כסלו]] בשנת [[תשס"ג]] סיימו את בנית בית הכנסת.יש לציין במיוחד, נתן את זמנותושביה המייסדים והראשונים של הקהילה, שתרמו מהונם הפרטי, אונו ומרצו להקמת הבנייןהון רב לבניית בית הכנסת בדוגמת 770 הרבה מעבר ליכולתם הכלכלית והרבה מעבר ואף חסר תקדים ביחס לתרומות אנ"ש בקהילות אחרות.
בבניין ===גבאי בית הכנסת:===* מאיר דוד ברגמן* [[אברהם גד דרוק]]* יעקב בלוי* [[770צבי מאיר ויינפלד]] המקורי, ישנם אבנים בצבעים שונים; אדומות פחות ואדומות יותר או גם שחורות. האבנים שם לא מסותתות והסגנון שלהן עתיק. זמן רב חיפשו אחרי בית חרושת שמייצר אבנים שכאלה, ולבסוף הזמינו אותם ביבוא מיוחד מניו-יורק. * צבי קרוגליאק (גזבר הקהילה)
אמנם כבר נעשו כמה בניינים בדמות 770 ברחבי העולם, אולם 770 הירושלמי מתייחד בכך שהבניה נעשתה בדיוק רב. החדר של הרבי נעשה בדיוק כמו באורגינל, כולל ציפוי העץ, הריהוט וארונות הספרים. חידוש נוסף שיש בבניין, הוא העתק כפול ===גבאים לשעבר:===* [[בן ציון שגלוב]] - כלומר, דוגמת 770 מופיעה משני הכיוונים של הבניין. גזבר הקהילה* אברהם קוט
בבית הכנסת ישנו עזרת נשים גדולה, משרדים, אולם להתוועדויות ושמחות, מקווה מהודר וספרייה חסידית לעיון. ==ראו גם==*[[:קטגוריה: אישים בשכונת רמת שלמה]]
הבניין עצמו בנוי בהידור רב. עץ יוקרה, שיש מהודר, בניה מדוייקת ומרשימה.
הבניה עצמה ארכה כשנתיים ימים; העיכובים היו בשל הקשיים הטכניים, הן אלו הקשורים לבנייה בכללותה, והן אלה הקשורים לתבנית 770. במשך תהליך הבניה זכו הבונים לקבל תשובות מופלאות מהרבי באמצעות ה”[[אגרות קודש]]” המדברות בחשיבות בניית [[בית מקדש מעט]].
בחודש [[כסלו]] בשנת [[תשס"ג]] סיימו הפועלים את בנית בית הכנסת.{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודששכונות בירושלים]]