שינויים

הרב '''יהודה אריה קורנט''' נולד בשנת ([[ט"ו אלול]] [[תרצ"ד]] בעיר זביצ'ה שב– [[פוליןט"ז אדר]][[תשנ"ח]]) היה חסיד חב"ד, לאביו הרב יצחק קורנט. בשנת [[תש"כשליח]] [[הרבי]] נשא את זוגתו מבית קרול. נפטר ב[[טפרדס חנה]] ששימש כ[[שו"ז אדרב]] וכ[[תשנ"חמוהל]].

==ימי בחרותותולדות חיים==הרב קורנט נולד בשנת ב[[ט"ו אלול]] [[תרצ"ד ]] בעיר זביצ'ה שבפוליןשב[[פולין]], לאביו הרב יצחק קורנטולאמו מרת יוכבד. שנה לאחר לידתו, בשנת [[תרצ"ה]], עלתה משפחתו לארץ-ישראל, ומאז התגורר עד אחרית ימיו ב[[ארץ הקודש]].

בצעירותו למד בישיבות "חיי עולם" ו"אשל התורה" אצל הרב אלעזר יצחק ברמן ה"מגיד מקמניץ". הקשר שלו ל[[חסידות חב"ד]] החל כשעבר לישיבת [[תורת אמת ירושלים]]. בימי בחרותו החל בפעילות ה"מבצעית", כשהוא [[משפיע ]] על חבריו מהישיבות הקודמות בהן למד, להתקרב ל[[תורת החסידות]] ול[[תנועת חב"ד]]. מאז [[התקשרות|התקשר]] אל [[הרבי]] והיה מקיים את הוראותיו.

בשנת [[תש"כ]] נשא את זוגתו מבית קרול. לאחר נישואיו המשיך בעסקנות לטובת הכלל, והרבי הזכיר לו זאת באגרת משנת [[תשכ"ב]] - אגרת ברכה על ההודעה מהולדת בתו שתחי' - כשהרבי מוסיף בכתב-יד-קודשו: "ולבשו"ט גם בענייני הכלל". לאחר מספר שנים בהם התגורר הזוג הצעיר ב[[ירושלים]], העבירו את מגוריהם ל[[פרדס חנה]]. היה זה בשנת [[תשכ"ד]], ומאז ועד יום פטירתו לא חדל מלהתעסק בענייניו הק' של הרבי, אשר עודד וחיזק אותו בברכות ובמענות מיוחדות ונדירות, להמשיך במילוי השליחות בפרדס חנה.

ב[[שליחות]]ו ובהוראתו של הרבי, ניהל במקום את ה[[בית חב"ד]] המקומי, ובמהלך השנים הצטרף אליו בנו ר' יוסף קורנט שסייע לו רבות בארגון הפעילות, הקים מערך שיעורי-תורה בעיר, יחד עם ביסוס והרחבת הפעילות של [[עשרת המבצעים|מבצעי הקודש]]. בשנת [[תשל"ה]], חשב שלטובת [[חינוך]] ילדיו כדאי לעזוב את פרדס חנה ולעבור להתגורר בירושלים. הרבי שלל בתכלית הצעה זו בכותבו: "במענה לשאלות - כדאי שימשיכו בעירם עתה (עכ"פ על כל פנים בעתיד הקרוב)". מיד שכח מכוונתו לעזוב. כאשר היה נשאל: והלא הרבי דיבר רק על ה"עתיד הקרוב", היה עונה: כוונת הרבי שעלינו להישאר כאן עד להתגלות [[משיח]] צדקנו, שתהיה בעתיד הקרוב!

עוד בשבת ב[[שבת]] [[תשי"ג]], כשעדיין היה בחור, שאל את הרבי אם נכון הדבר שילמד את אומנות ה[[שחיטה]] וה[[מילה]] גם יחד, והרבי השיב לו על כך בכתב-יד-קודשו: "בענין לימוד אומנות המילה ו[[שו"ב]] יחד - יברר מנהג אה"ק [[ארץ הקודש]] ועיה"ק בזה". ואכן במשך שנות חייו שימש, בנוסף לשאר פעילויותיו השונות ב[[הפצת המעיינות]], שימש כשוחט-ובודק, וכן בתפקיד מוהל, כשגם את מלאכות הקודש הללו הוא מנצל ל"[[ופרצת]]", על כך יעיד הסיפור הבא: פעם הגיעה אליו הזמנה לערוך [[ברית]] בקיבוץ 'המעפיל' ביום ה[[שבת]]. אנשי הקיבוץ לא תיארו לעצמם שיימצא מוהל שיסכים לשהות בקיבוצם במשך כל השבת, ולכן הציעו לבוא לקחת אותו לפני הברית ברכב. ר' יהודה הסביר להם בעדינות שנסיעה ברכב נקראת חילול שבת ובוודאי שאין הם מתכוונים לקיים "מצוה הבאה בעבירה". בני הקיבוץ "הבינו", והציעו "פשרה": להגיע עם הרכב עד הכניסה לפרדס חנה, ומשם ילכו ברגל על לביתו. ר' יהודה חייך ושאל מדוע הם אינם מציעים לו לבוא ולערוך עמם את השבת בקיבוץ? היה זה באותו שבוע בו הוא חזר מביקור בחצרו של הרבי שליט"א, ובני הבית הפצירו בו שיישאר ויספר מהאירועים והחוויות בהם זכה להיות נוכח. ר' יהודה מצא כאן כר לחינוך הילדים, כשהוא מסביר: "כשבאים מהרבי צריך לצאת ל[[שליחות]], להכניס עוד ילד יהודי תחת כנפי השכינה". אומר ועושה. ארז לעצמו את החפצים הדרושים לביצוע הברית ולשהות קצרה שלו בשבת, כולל פלטה חשמלית ואוכל לשבת, ולא שכח לקחת גם [[מזוזה]], לקבוע בביתו של הרך הנימול. ה[[ברית]] נערכה בעיתה ובזמנה, ובאותה שבת זכה קיבוץ 'המעפיל' שתאורגן בו תפילת [[קבלת שבת]] במניין, בנוסח חסידי שמח, [[תפילה]] שזמן רב עוד עמד טעמה אצל המשתתפים בה. ר' יהודה עצמו סיפר ששמע מאחד מקרובי המשפחה, יהודי מ[[חיפה]] שהגיע להשתתף בברית, את המשפט הבא: "אם כאן התקיים מניין של קבלת שבת, אין זה יותר קיבוץ של מפלגת מפ"ם השמאלנית".

בבוקרו של יום [[שבת קודש]] [[פרשת כי תשא]] [[ט"ז אדר]] ה'[[תשנ"ח]] השיב את [[נשמה|נשמתו]] ל[[הקב"ה|יוצרה]], והוא בן 64 63 שנים בלבד. בהלוויתו שנערכה ב[[מוצאי שבת]] ב[[ירושלים]] השתתפו קהל רב מידידיו ומוקיריו. בין המלווים נראה גם האדמו"ר מ[[זוויהל]] אשר המנוח למד עימו בירושלים והיה עמו בקשרי ידידות אמיצים. ארונו המשיך לעבר [[בית העלמין]] '[[הר המנוחות]]' ב[[ירושלים]], שם נטמן.

ב[[חודש סיון]] [[תשס"ה]] הושלמה בניית [[בית הכנסת]] לזכרו ב[[פרדס חנה]]{{הערת שולייםהערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=11792 פרדס חנה: חנוכת בית הכנסת ע"ש השליח] - [[חב"ד אינפו]]}}, הכולל גם מקווה טהרה.

*הרב אהרן, קורנט - [[ביתר עילית]], יו"ר ועד מקוואות חב"ד.*הרב אברהם אבא, קורנט - [[קריית מלאכינחלת הר חב"ד]].*הרב [[משה, קורנט]] - מנהל בית חב"ד נשר.*הרב יוסף, קורנט - מנהל בית חב"ד [[פרדס חנה]].*הרב [[שניאור זלמן, קורנט]] - מנהל בית חב"ד [[גן יבנה]].*הרב מרדכי ניסן, [[קורנט - כפר תפוח]].*הרב רפאלקורנט - שכונת קטמונים, רמת שלמה, [[ירושלים]].

*הרב מרדכי הרשקוביץ, - ירושלים.*הרב יוסף יצחק הבר, קריית מלאכי- נחלת הר חב"ד. ==קישורים חיצוניים==*'''[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/19_064.jpg הכרטיס שמילא בכתב ידו ב"ספר החסידים"]'''*'''[https://chabad.info/news/455767/ זכרון להולכים: הרב יהודה אריה קורנט ע"ה]''' {{אינפו}}

[[קטגוריה:חסידים מתקופת בתקופת אדמו"ר שליט"א]]