שינויים

המוחין - שכל האדם הוא הכח להשיג ולהבין עניינים שכליים כמו כן ההנחות וההשקפות השכליות של האדם נכללים בתואר מוחין, ואילו המידות עוסקים ברגש האדם כלפי הזולת (אם ברגש עצמו כאהבה כ[[אהבה]] ושנאה או ברגש להשפיע כחסד ורחמים ו[[רחמים]] וכו').

===המוחין לעצמו מדות לזולת===

המוחין אינם יוצרים "קשר" בין האדם לזולת, משא"כ מה שאין כן המדות שכל עניינם יצירת "קשר".

דהיינו ב"מוחין" גישתו הוא האם אני מבין או לא. ודבר שאינו מובן בשכלו אינו קיים מבחינתו. יוצא שמציאות הזולת מצד עצמו אינו תופס מקום, (ולכן אינו מכריח אותו בכלום לא להבין ולא רגש וכיו"בוכיוצא בזה).

משא"כ מה שאין כן ה"מדות" מתחילים בזולת. כלומר: היסוד למדות הוא זה שהזולת תופס מקום אצלו, ו"הזולת" הוא זה שיוצר אצל האדם את הרגש וכן את סוג הרגש אם קירוב או ריחוק וכיו"בוכיוצא בזה.

ונמצא ההבדל: במדות האדם קשור ל"זולת" והזולת פועל בו, משא"כ מה שאין כן במוחין הוא "מובדל" מהזולת. שהזולת אינו תופס מקום וגם ההשכלה שהשיג קיים רק בגלל ש"הוא" הבין אותו ואילולי היה מבין אותו לא היה תופס מקום כלל.{{הערה|שם= ל"ט 53|ראה לקו"ש חלק לט עמוד 53 ואילך ובהערה 18 שם ועוד}}

*"פעולת המוחין" בכדי להבין אין צורך בזולת, גם האדם לעצמו ללא זולת יכול להשכיל השכלות. ואדרבה בכדי לעמוד על דבר שכל על בוריו הוא דווקא כשהאדם לבדו והזולת ואילו הזולת מבלבלו.{{הערה|בספר המאמרים תרס"ו משמע שענין זה הוא ראיה לעצם המוחין וראה ד"ה אלה פקודי [[תש"ל ]] פרק ד}} "פעולת המדות" (השפעת החסד וכדומה) דווקא למציאות של זולת לזולת, למי שיוכל להשפיע בפועל. ויתירה מזו אלא שגם "התעוררות המידות" (כאברהם אבינו שציפה לאורחים) זה דווקא עם אם ישנו מציאות זולת בעולם (שייך להתעורר ברצון להשפיע לו) וכשאין זולת במציאות לא שייך להתעורר במידה. ויתירה מזה שכל זמן שהמידה היא רק בהתעוררות בלי הההשפעה ההשפעה לזולת בפועל הרי , חסר במידה (כאברהם אבינו ש"הצטער " שאין לו אורחים בפועל) {{הערה|אלה פקודי תש"ל}}

כגון, המדות שבאדם וכן ה[[רצון]] שלו אינם מועילים להשגה{{הערה|לבד הרצון להתחכם שדווקא ע"י על ידי יתחכם מ"מ מכל מקום עליו להיות בהעלם שבהתגלות הוא סתירה לשכל. תרס"ו שם}} ומפריעים לה ולכן בשעת פעולת המוחין הם מתעלמים.

טבע המוחין הוא להתרכז, להתנתק ולהתעלות משאר כוחות הנפש ולהבדל מהסביבה.זו הסיבה שאדם שהתעסקותו בענינים בעניינים שכליים הוא מובדל ומנותק מהסביבה שלו ואינו מתפעל ומתבלבל משום דבר, לפי שטבע המוחין בהבדלה כנ"ל.

אמנם בין העלאה של המוחין למדות יש הבדל שמהות העלאה של המוחין הבדלה והתנתקות, ושל המדות עניינם רצון ומשיכה {{הערה|ראה המשך תרס"ו עמוד קיד}}

משאין כן במדות אף שגם הם נמשכים ומתפעלים מהדבר (וזה מורה על הקשר הרגשי שיש להם לדבר, שלכן נמשכים איליואליו) הרי זה לא באופן שדבוקים בו ומיוחדים עם הדבר רק הם כדבר הנמשך לזולתו (זה המשמעות "התפעלות" הנפש מתפעלת ומשנה ע"י על ידי הזולת שחוץ ממנו).

 (לכן הדבקות היא חרישית משאין , מה שאין כן ההתפעלות היא ברעש והתלהבות לפי שאין ההתפעלות דבקות וייחוד לגמרי.{{חסר מקור}})

מכיוון שטבע המוחין לעצמו, לכן גם כשהאדם ישפיע מהמוחין הרי הוא ישאר בהבדלה מהזולת(גם ההשפעה עצמה) לפי:

ולכן הולדת המדות מהמוחין הוא ללא התעסקות מהמוחין להוליד אלא בדר בדרך ממילא {{הערה|מאמר גדול יהיה כבוד הבית [[תשכ"ב ]] ספר המאמרים מלוקט חלק ד עמוד שלו ואילך}}

==מוחין לעצמו ומדות לזולתו בספירות=בספירות===="בעולם האצילות"===המוחין שהם הספירות ב[[עולם האצילות]] הם ה[[ספירות]] [[חכמה]] [[בינה]] ו[[דעת]] האור האלוקי שבהם הוא למעלה משיכות לעולם דהיינו , מבחינתם אין מקום לעולם - כי בדרגה זו אין מקום לזולתולזולת, (גדר העולם הוא זולת לקב"ה בורא העולם).

אמנם שורש חיות העולם הוא במדות המדות של [[עולם האצילות]] [[חסד]] [[גבורה]] וכו'. ואדרבה כל מכיוון שכל ענין המדות הוא דווקא לזולת לכן עניינם הוא שיהיה עולם. ואדרבה לולי העולם לא היה שייך מדות.(לכן בריאת העולם הייתה על ידי המדות כנרמז בפסוקים ראה ערך [[מדות]])

(אמנם גם המוחין שרש יש איזה שייכות לעולם , אבל זה רק כמו באור שמאיר חוץ מהמוחין - "מוחין שבמדות" שהוא חיצוניות בלבד, (ולא בהתלבשות) כנ"ל{{הערה|ספר המאמרים [[תש"ח]] עמוד 272}}).

זה שבריאת העולם היא עהמוחין שרש לתורה שהרי "י המדות דווקא נרמזו בפסוקי אורייתא מחכמה נפקא" וזהו מעלת התורה שקדמה לעולם ששרש התורהמהאור האלוקי שמובדל מהעולם ומובדל מהזולת.

*''' ==="ששת ימים עשה ה'בכל דרגה בעולמות"''' בזוהר מבואר זה שלא כתוב "בששת ימים", מפני שששת הימים הכוונה לשש ספירות שנקראים "יומין" שע"י דווקא ברא ה' את העולם לפי שהם השרש לתפיסת מקום לזולת - למציאות נוספת.===

*'''"בראשית ברא אלוקים"''' ובמדרש חז"ל "בראשית ברא-שית" כל [[עילה]] עלולה מעילתה כלומר שתחילת בריאת העולם התחילה ע"י התהוות השש ספירותעל אף שהיא עילה לדרגה שתחתיה היא עצמה גם כן עלולה מדרגה שמעליה ובכל דרגה יש את החלק שבה היא דבוקה לעילתה וחלק שבה היא המשפיעה לעלול ממנה.

*'''"עולם חסד יבנה"''' פירושו, עולם ע"י חסד יבנה. והכוונה בחסד לכל המדות כי עפ"י המבואר בקבלה, חסד שייכת לכל המדות. פירוש נוסף שה"יבנה" הולך על ה"חסד" כלומר בשביל עולם, חסד עצמו יבנהדרגת המוחין הוא החלק שבו מורגש (בעלול) הדבקות לדרגה שמעליה (העילה) והמידות דבכל דרגה הוא החלק (בעילה) שמשפיעה ושייכת לדרגה שתחתיה (העלול).

*'''ביום השבת מאיר בכל דרגה המוחין שלה לכן כל העולמות נמצאים בעליה ובששת ימי החול מאיר השש מידות.{{הערה|תרס"זכור רחמיך וחסדך כי מעולם המה"''' שבחינת רחמים וחסדים שייכות לעולם דווקא שלולי העולם אין צורך בהם שעל מי יתחסד? ו עמוד קיב}}

==="בשם הוי"ה"=== {{ערך מורחב|הוי"ה}}[[עשר הספירות]] נרמזים בארבעת האותיות של שם [[הוי"ה]] המוחין הם שרש לתורה באותיות [[י"ה]] (י'-חכמה, ה-בינה) והמדות באותיות [[ו"ה]] (ו-ששת המידות, ה-מלכות) ההבדל בין המוחין למדות "מוחין לעצמן והמדות לזולתן" מתבטא אף בזה על פי המבואר ששם הוי"ה מתחלק לשניים שאותיות י"ה מרמזים על האור הנסתר והנעלם ועליו נאמר "הנסתרות לה' אלוקינו"{{הערה|תקוני זהר דף סג עמוד ב ודף קכט עמוד א וראה גם לקוטי תורה בעלותך דף כ"ח עמוד ד}} ועל האותיות ו"ה נאמר "והנגלות לנו ולבננו" - "אורייתא מחכמה נפקאוה-נגלות" שרש התורה מהאור האלוקי שמובדל מהעולםשהאור שבדרגה זו מתגלית אל הנבראים והוא האור של המדות העליונות.

(==בנפש האדם=={{ערך מורחב|נשמה}}כמושלמעלה בספירות ישנם עשר ספירות ומתחלקים למוחין ומדות כך באדם ישנם העשר כוחות וגם הם מתחלקים למוחין ומדות. ואף הם מרומזים בשם הוי"כ ביום השבת מאירים בעולם דרגת המוחיןה, שמאיר ונמצא בנפשו של כל יהודי. (והוא לפי ש[[נפש]] האדם נמשכה מהספירות לכן נמצא בה כל עניני הספירות).

הסיבה, נפשו של האדם מלכתחילה שייכת לזולת לכן זה שהרגש מתייחס ומושפע מהזולת אינו מגדיר אותו כנגלות מכוון שבסופו של דבר זה רגש שלו (ואינו כדיבור שהוא עניין חיצוני לגמרי) מה שאין כן למעלה הרי [[עשר הספירותהקב"ה]] נרמזים בשם עצמו מובדל באין ערוך לעולם ולכן המדות שמתייחסים לזולת הרי זה נחשב כנגלות{{הערה|שם= ל"ט 53}} ===רוח ו[[הוי'נשמה]] - רוח ואש ===ה[[נשמה]] מחולקת לחמש דרגות [[נפש]] [[רוח (חלק הנפש)|רוח]] [[נשמה]] [[חיה]] המוחין באותיות [[י-יחידה]]. דרגת ה[[נשמה]] והמדות באות נקראת גם "[[והאש]] החלוקה בין המוחין למדות שענין המוחין לעצמן והמדות לזולת הוא בעשר ספירות בזה ש ועל זה נאמר "הנסתרות להכלשון הפסוק "נר ה' אלוקינונשמת אדם" הכוונה למוחין . ענינה של דרגה זו היא כאש שמסתלקת למעלה כך ה[[נשמה]] בדרגה זו נמצאת בעליה ובהסתלקות, לעומת דרגת ה"והנגלותרוח" - "וה-נגלות" כלומר האותיות "וה" שבהם נרמזים המדותשהיא כרוח שמתפשטת עולה למעלה וגם יורדת למטה.

===באדם===כמו שלמעלה בספירות ישנם עשר ספירות ומתחלקים למוחין ומדות כך באדם ישנם העשר כוחות וגם הם מתחלקים למוחין ומדות. ומרומזים בשם הוי'ה, שמאיר ונמצא בנפשו של כל יהודי. והוא לפי ש[[נפשנשמה]] מתלבשת במוח ("ה[[נשמה]] שבמוחי") והרוח בלב במידות ולכן ה[[נשמה]] היא כאש מפני שענין המוחין הוא בעליה ו[[הסתלקות]] האדם נמשכה מהספירות לכן נמצא בה כל עניני הספירותוהמידות הן בהעלאה והן בהמשכה כנ"ל. {{הערה|ספר המאמרים תרס"ו שם}}

אמנם בשונה מהספירות למעלה שהמדות נחשבים כ==="הנגלותבעבודה" ומרומזים באות "ו" של שם הוי"ה. באדם מבואר בתניא (אגרת התשובה פרק ד) שמדות האדם שייכים לאות ה הראשונה של שם הוי'ה והיא א"כ מוגדרת כנסתרות ורק מחשבה דיבור ומעשה נחשבות ביחס לאדם כנגלות.הסיבה, מפני שנפשו של האדם מלכתחילה שייכת לזולת לכן זה שהרגש מתייחס ומושפע מהזולת אינו מגדיר אותו כנגלות מכוון שבסופו של דבר זה רגש שלו (ואינו כדיבור שהוא עניין חיצוני לגמרי) משא"כ למעלה הרי הקב"ה עצמו מובדל באין ערוך לעולם ולכן המדות שמתייחסים לזולת הרי זה נחשב כנגלות {{הערה|שם= ל"ט 53}} ==

*"מוחין דבקות מדות התפעלות" מצד המוחין אין דרישה לקיום המצוות לפי שבמוחין נרגש [[דביקות ]] עם הענין האלוקי המושג בשכל ולכן לא נרגש שחסר משהו, לעומת זאת במדות מכיוון שהיא בהבדלה מאלוקות והיא רק מתפעלת ממנו כדבר שחוץ ממנו היא מרגישה שהיא בריחוק ומביאה דרישה חזקה לקיום מצוות רצון ה'.

ולכן קיום המצוות וחיותן באמת היא ע"י על ידי המדות שבלב דווקא{{הערה| ראה [[תניא ]] פרק ד}} ==ראו גם==*[[מוחין]]*[[מידות]]

* מאמר ד"ה איתא במדרש תהילים [[תהלים]] ספר המאמרים תרל"ד עמוד נד ואילך

* [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=31621&st=&pgnum=275 ספר המאמרים [[תש"ח ]] עמוד 272] 

{{[[קטגוריה:תורת החסידות]][[קטגוריה:ספירות}}]][[קטגוריה: ערכים בלימוד תורת החסידות]][[קטגוריה:ספירות|*קבוצות מושגים בחסידות]]