ידיעת השם: הבדלים בין גרסאות בדף

נוספו 122 בתים ,  16 במאי 2023
מ
מ (←‏האם נמנית במניין המצוות: קישורים פנימיים)
 
(4 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 19: שורה 19:


===האם נמנית במניין המצוות===
===האם נמנית במניין המצוות===
בעל [[הלכות גדולות]] לא מנה את מצות ידיעת ה' ב[[מניין המצוות]]. [[הרמב"ן]] הסביר את דעתו{{הערה|השגותיו לספר המצוות, מצות עשה א.}}, שכיון שהאמונה היא בסיס הכרחי שבלעדיו לא ייתכן קיום המצוות, לכן לא שייך למנותה במניין המצוות. [[הצמח צדק]] הוסיף להעמיק בזה, שכיון שהידיעה בעצם מציאות ה' מוחשית וברורה כל כך, שאין סיבה שלא להאמין בה, ולכן אין טעם לצוות עליה. אמנם, לדעתו הוא מתייחס אך ורק לשלב הראשון בידיעה - עצם מציאות ה'.
בעל הלכות גדולות לא מנה את מצות ידיעת ה' במניין המצוות. [[הרמב"ן]] הסביר את דעתו{{הערה|השגותיו לספר המצוות, מצות עשה א.}}, שכיון שהאמונה היא בסיס הכרחי שבלעדיו לא ייתכן קיום המצוות, לכן לא שייך למנותה במניין המצוות. [[הצמח צדק]] הוסיף להעמיק בזה, שכיון שהידיעה בעצם מציאות ה' מוחשית וברורה כל כך, שאין סיבה שלא להאמין בה, ולכן אין טעם לצוות עליה. אמנם, לדעתו הוא מתייחס אך ורק לשלב הראשון בידיעה - עצם מציאות ה'.


[[הרמב"ם]] ו[[ספר החינוך]] מנו את מצות ידיעת ה' במניין המצוות. לשיטתם, מדובר לא רק על עצם האמונה, אלא על הידיעה וההתבוננות בשלימותו של ה' - השלב השני. כמו כן, כלולה במצוה זו גם האמונה שלמעלה מהשכל - השלב השלישי{{הערה|ראה להלן בפיסקה [[#ידיעה או אמונה|ידיעה או אמונה]].}}. שני ענינים אלו נמנים כמצוה אחת.
[[הרמב"ם]] ו[[ספר החינוך]] מנו את מצות ידיעת ה' במניין המצוות. לשיטתם, מדובר לא רק על עצם האמונה, אלא על הידיעה וההתבוננות בשלימותו של ה' - השלב השני. כמו כן, כלולה במצוה זו גם האמונה שלמעלה מהשכל - השלב השלישי{{הערה|ראה להלן בפיסקה [[#ידיעה או אמונה|ידיעה או אמונה]].}}. שני ענינים אלו נמנים כמצוה אחת.


שיטה נוספת היא שיטת [[רבינו יונה]]{{הערה|שערי תשובה שער שלישי, יז.}}, שמנה כשתי מצוות את הידיעה ואת האמונה - השלב השני והשלב השלישי{{הערה|דרך מצותיך שם.}}.
שיטה נוספת היא שיטת רבינו יונה{{הערה|שערי תשובה שער שלישי, יז.}}, שמנה כשתי מצוות את הידיעה ואת האמונה - השלב השני והשלב השלישי{{הערה|דרך מצותיך שם.}}.


==ידיעה או אמונה==
==ידיעה או אמונה==
בספרן [[משנה תורה לרמב"ם|משנה תורה]] כתב הרמב"ם אודות מצות ידיעת השם: "יסוד היסודות וכמוד החכמות '''לידע''' שיש שם מצוי ראשון". וב[[ספר המצוות]]{{הערה|מצוות עשה א, בתרגום אבן תיבון.}} כתב: "הצווי אשר צונו . . '''שנאמין''' שיש שם עלה וסבה הוא פועל לכל הנמצאים". ודנו גדולי ישראל בשאלה על מה הצטווינו - על ה[[אמונה]] שלמעלה מהשכל, או הידיעה וההבנה בשכל.
בספרו [[משנה תורה לרמב"ם|משנה תורה]] כתב הרמב"ם אודות מצות ידיעת השם: "יסוד היסודות וכמוד החכמות '''לידע''' שיש שם מצוי ראשון". וב[[ספר המצוות]]{{הערה|מצוות עשה א, בתרגום אבן תיבון.}} כתב: "הצווי אשר צונו . . '''שנאמין''' שיש שם עלה וסבה הוא פועל לכל הנמצאים". ודנו גדולי ישראל בשאלה על מה הצטווינו - על ה[[אמונה]] שלמעלה מהשכל, או הידיעה וההבנה בשכל.


יש שכתבו שעיקר הציווי הוא על האמונה שבאה בקבלה ולא על ידי חקירה שכלית{{הערה|ראה שו"ת הריב"ש סימן מה. מעיין גנים על דרוש אור החיים פרק חמישי.}}.
יש שכתבו שעיקר הציווי הוא על האמונה שבאה בקבלה ולא על ידי חקירה שכלית{{הערה|ראה שו"ת הריב"ש סימן מה. מעיין גנים על דרוש אור החיים פרק חמישי.}}.
שורה 42: שורה 42:
בסיום ספרו, מתאר הרמב"ם את תקופת [[ימות המשיח]], כתקופה שבה תהיה ידיעת ה' בשלימותה הגדולה ביותר:
בסיום ספרו, מתאר הרמב"ם את תקופת [[ימות המשיח]], כתקופה שבה תהיה ידיעת ה' בשלימותה הגדולה ביותר:


{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=רמב"ם הלכות מלכים ומלחמותיהם ומלך המשיח פרק יב, הלכה ה|תוכן=ובאותו הזמן לא יהיה שם לא רעב ולא מלחמה ולא קנאה ותחרות, שהטובה תהיה מושפעת הרבה וכל המעדנים מצויין כעפר. ולא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד. ולפיכך יהיו ישראל חכמים גדולים, ויודעים דברים הסתומים, וישיגו דעת בוראם כפי כח האדם, שנאמר: כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים.}}
{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=רמב"ם הלכות מלכים ומלחמותיהם ומלך המשיח פרק יב, הלכה ה|תוכן=ובאותו הזמן לא יהיה שם לא רעב ולא מלחמה ולא [[קנאה]] ותחרות, שהטובה תהיה מושפעת הרבה וכל המעדנים מצויין כעפר. ולא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד. ולפיכך יהיו ישראל חכמים גדולים, ויודעים דברים הסתומים, וישיגו דעת בוראם כפי כח האדם, שנאמר: כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים.}}


בהתאם לכך, בשיחותיו הרבות של הרבי - ובמיוחד ב[[הדרנים על הרמב"ם]] - בהן דן אודות הדרגות השונות בידיעת ה', מבאר גם כיצד מדברי הרמב"ם מובן כיצד יהיו דרגות אלו בשלימות בימות המשיח, ולפי זה מבוארים בפירוט דיוקי לשונות הרמב"ם בתיאור זה.
בהתאם לכך, בשיחותיו הרבות של הרבי - ובמיוחד ב[[הדרנים על הרמב"ם]] - בהן דן אודות הדרגות השונות בידיעת ה', מבאר גם כיצד מדברי הרמב"ם מובן כיצד יהיו דרגות אלו בשלימות בימות המשיח, ולפי זה מבוארים בפירוט דיוקי לשונות הרמב"ם בתיאור זה.
שורה 55: שורה 55:


ועל פי זה מבאר הרבי, את לשון הרמב"ם{{הערה|הלכות יסודי התורה שם.}}, "לידע שיש שם מצוי ראשון והוא ממציא כל נמצא, וכל הנמצאים בשמים ובארץ ומה שביניהם לא נמצאו אלא מאמיתת המצאו", "אם יעלה על הדעת שהוא אינו מצוי, אין דבר אחר יכול להמצאות": בתחילה כותב הרמב"ם, שהלשון מצוי נופל על דבר גשמי "כל הנמצאים בשמים ובארץ", אבל אלוקות היא באופן ש"אינו מצוי", ובהלכה הבאה מדבר על אופן נעלה יותר "אין דבר אחר יכול להמצאות", שהוא המציאות היחידה ובלעדיו אי אפשר לקרוא לאף מציאות אחרת בשם מציאות.  
ועל פי זה מבאר הרבי, את לשון הרמב"ם{{הערה|הלכות יסודי התורה שם.}}, "לידע שיש שם מצוי ראשון והוא ממציא כל נמצא, וכל הנמצאים בשמים ובארץ ומה שביניהם לא נמצאו אלא מאמיתת המצאו", "אם יעלה על הדעת שהוא אינו מצוי, אין דבר אחר יכול להמצאות": בתחילה כותב הרמב"ם, שהלשון מצוי נופל על דבר גשמי "כל הנמצאים בשמים ובארץ", אבל אלוקות היא באופן ש"אינו מצוי", ובהלכה הבאה מדבר על אופן נעלה יותר "אין דבר אחר יכול להמצאות", שהוא המציאות היחידה ובלעדיו אי אפשר לקרוא לאף מציאות אחרת בשם מציאות.  
====ראה גם====
* [[אחדות ה' ויחוד ה' (ההבדל ביניהן)]]


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
[[קטגוריה:מושגים בחסידות]]
180

עריכות