פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 3,521 בתים ,  02:37, 13 במאי 2023
תביא מקור בבקשה
==הירחון==
ירחון 'הקריאה והקדושה' יצא לאור בשנים [[תש"א]] - [[תש"ה]] בקשר ל[[מלחמת העולם השניההשנייה]] שהשתוללה אז, ו[[השואה|שואת יהודי אירופה]] שהתרחשה במקביל אליה. מטרתו המוצהרת של הירחון היא "ליצור במה עליה יושמע קולו של כ"ק אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש ([[הרבי הריי"צ]])"{{הערה|מתוך מאמר סיכום בסיום השנתון הראשון של הקריאה והקדושה.}}, זאת מכיון שבמצב הנוכחי בעולם אין שום קול בטוח ויציב מלבד קולו של הרבי{{הערה|"מה אנו ומה חיינו" בהקריאה והקדושה גליון ב'.}}.
הירחון נשא אופי משיחי מובהק, כאשר המסר העיקרי העובר מבין דפיו אשר המוצא היחיד מן המלחמה הינה הגאולה הקרובה. הירחון ראה את עצמו כ"בימה זמנית" בלבד להפצת דברי הרבי באשר "מובן מאליו שבצפותנו לגאולה מיידית איננו בונים כאן עיתון לאורך ימים"{{הערה|מתוך פרסומת באנגלית בתוך הירחון.}}. אף המדורים אשר עסקו בענינים אחרים לכאורה, נשאו בקרבם את בשורת הגאולה הקרובה{{הערה|'שופרו של משיח' [[ועד חיילי בית דוד]] [[תשרי]] [[תשע"ו]].}}.
הגליון הראשון יצא לאור לקראת חודש [[תשרי]] [[תש"א]], והגליון האחרון יצא לקראת חודש [[אלול]] [[תש"ה]]. צורת העיתון ומדוריו השונים נשארו כמעט ללא שינוי מהגליון הראשון ועד האחרון.
בהקריאה והקדושה התפרסמו באורח קבע [[מאמר|מאמרים]], [[שיחה|שיחות]] ו[[אגרות קודש]] מ[[אדמו"ר הריי"צ]], וכמו כן ארבעת ה"[[קול קורא|קול קורא'ס]]" המפורסמים. בנוסף לכך התפרסמו מדורים שונים, ביניהם: תרגום ה[[תניא]] ל[[אידיש]], פירוש תפילה, מן התנ"ך, פירוש על ההפטרות, 'אותיות פורחות', 'תשובות לשאלות', מאמרים שונים, והמדור המפורסם 'שיחת חולין בטהרה', המוכר לכולם עקב כך שנכתב (בשונה משאר המדורים) ב[[לשון הקודש]].
התעסקותו של [[הרבי הריי"צ|הרבי]] בירחון זה הייתה עד לפרטים הקטנים הנוגעים להוצאה לאור, והוא דאג להפצתו בתפוצות ישראל, וחקר והתענין כיצד הוא מתקבל בקהל. נתן ניתן לראות זאת בין היתר ממכתב שכותב הרבי לעורך העיתון: "הנני שולח בזה 1) מכתב ממכירי שי' אם איזה הערות. 2) מאמר מהרב... וחפצי לדעת חוות דעת עליו עלי לא עשה רושם הראוי. יש בו חומר ראוי לבניין, אבל כמו שהוא הנה מלבד האריכות והכופל, הנה גם התוכן בלתי מסודר. צריכים לחשבו אודות החומר לחוברת כסלו, כי נחוץ שהירחון יופיע קודם ר"ח, ויגיע לקוראיו בתחילת החודש". וכך מאריך הרבי בפרטים למדורים הנדרשים לירחון וכיו"בוכיוצא בזה.
במכתביו של [[אדמו"ר הריי"צ]] ישנם ביטויים רבים במעלתו של העיתון{{הערה|"כשראיתי את המצב הנורא, התחלתי להוציא לאור ירחון הקריאה והקדושה לגול את חרפת מחריבי קהל עדת ישראל, וזה כשלש שנים הוא מופיע מדי חדש בחדשו בהוראה באצבע על דבר הצרות הבאות על כלל ישראל כי חבלי משיח המה, במאמרים רציניים במאד, ומיוסדים על יסודות הגיונים במאד" (אג"ק ח"ז עמ' קצא). "די צייטשריפט הקריאה והקדושה איז זעהער א וויכטיגע, זי בעהאנדעלט זעהער וויכטיגע פראגן, און איז א לעזע שטאף פון די בעסטע רעליגיעזע לאגישע ארטיקלען.. איך גלויב.. עס וואלט זיכער געווען זייער נויטיג פאר זיי צו לעזען די צייט שריפט, עס וועט זיי ברענגען א געוויסע ערפרישונג אין זייערע [[נשמה|נשמות]].." (אג"ק ח"ה עמ' שמב). "הוא מכיל בקרבו הקב חומטין הדרוש לכל לומד תורה בכלל כאויר לנשימה" (ח"ה עמ' רטו). "בטח הוא קורא ומתענין בהקריאה והקדושה, אשר טעם קריאת שם זה הוא קריאה להקדושה, דפי' וענין קדושה זו הוא הזמנה, והוא להיות מוכן לביאת המשיח, וההזמנה צריכה להיות בתשובה ובמעשים.." (ח"ה עמ' שנט). "ונהניתי מאד מההתעוררות הגדולה והרושם הנעים שעשה על הצעירים.. הירחון הקריאה והקדושה מעורר ומעודד את כל החי בישראל לשום לב אל התורה והמצוה שזה הי' והוא גאון יעקב סלה.." (אג"ק ח"ה עמ' שעו). "הקריאה והקדושה הוא ספר שלם ואינו עיתון זמני שמכיון שעבור הזמן עברו עניניו" (אג"ק ח"ה ע' תב).}}.
בהזדמנות מסוימת אמר [[הרבי]] לר' [[אברהם פריז]], שעבד יחד עם הרבי על ההוצאה לאור של גליונות ה"הקריאה והקדושה": "באם הצלחנו 'לגרד' את ה'עולם' - מלשון 'העלם והסתר' - עם חוברות אלו - הרי הצלחנו במטרתנו. אך באם הדבר לא 'הזיז' לאיש - הרי הפסדנו את המערכה מראשיתה...".
לסיבת קריאת הירחון בשם זה הסביר [[הרבי הריי"צ]]: "אשר טעם קריאות שם זה הוא קראה להקדושה, דפירוש וענין הקדושה היא הזמנה, והוא להיות מוכן לביאת המשיח וההזמנה צריכה להיות במעשים"{{הערה|אגרת הקודש [[אגרות קודש כ"ק אדמו"ר מוהרייהריי]], ח"חלק ה ' עמ' שנטשנ"ט.}}, . ו[[הרבי]] התבטא על שם העיתון, שהוא פועל באדם באופן של "הקריאה והקדושה", שככל שהוא קורא יותר בעלונים אלו, מתווספת אצלו קדושה{{הערה|שיחת ליל כ"ד טבת ה'תשנ"ב.}}.
[[הרבי הריי"צ]] ראה בירחון זה "עמוד האש המאיר את אורחותיהם החשוכים של בעלי הבתים היגעים, החיים בתוך ה "הוהוּ-האהָא" של השוק הסוער"{{הערה|[[אגרות קודש כ"ק אדמו"ר הריי"צ]], חלק ח' עמ' ה'.}} . [[הרבי הריי"צ]] טען ש"הוא מכיל בקרבו הקב חומטין הדרוש לכל לומד תורה בכלל כאוויר לנשימה" {{הערה|[[אגרות קודש כ"ק אדמו"ר הריי"צ]], חלק ה' עמ' רט"ו.}}, ולכן הוא דרבן, עודד ועורר את [[אנ"ש]] להפיץ את הירחון בכל מקום אפשרי, וכך הוא כותב: "אודות הפצת הקריאה והקדושה...צריך להשתדל בזה, הן בעצמו והן לבקש בניו שי' שיעזרו לו בזה והן ע"י ידידנו אנ"ש והחרדים לדבר ה' שכל האחד ואחד ישתדל להפיץ בין מכריו ומיודעיו"{{הערה|[[אגרות קודש כ"ק אדמו"ר הריי"צ]], חלק ה' עמ' ק"נ.}}. "צריכים לפרסמו ככל האפשר והוא טובת הרבים"{{הערה|[[אגרות קודש כ"ק אדמו"ר הריי"צ]], חלק ה' עמ' רכ"ו.}}. "מהנחוץ להשתדל להפיץ את הקריאה והקדושה במחנו, כלומר להשיג חותמים שיחתמו עליו, ושילמו את המחיר שהושת עליו, ואולי ימצא איש הגון לזה שיתעסק בזה""{{הערה|[[אגרות קודש כ"ק אדמו"ר הריי"צ]], ח"ה עמ' קס"ג.}}. "צריכים לפרסמו ברבים להרבות מספר קוראיו"{{הערה|[[אגרות קודש כ"ק אדמו"ר הריי"צ]], ח"ה עמ' קס"ו.}}. ועוד ביטויים רבים מאוד. יתרה מזו, הרבי כותב כי קריאת והפצת ירחונים אלו זוהי הדרך ל[[התקשרות]] עליו. לקבוצת תלמידים כותב הרבי: "מברכים אתם את הוי' על התקשרותכם אלי, נעים לי לשמוע כזאת אבל עליכם להתבונן האם כן הוא שקשורים אתם אלי או רק דמיון בעלמה הוא או פתגם ריקן, כי בהכרח הדבר אשר ההתקשרות צריכה להביא בעזה"י (בעזרת ה' יתברך) פועל דבר, ומהו פועל דבר אשר הביא את התקשרוכם, הלא ידעתם את אשר אני דורש..." ובין הדברים אותם מונה הרבי, הוא כותב "הפצת הקריאה והקדושה""{{הערה|[[אגרות קודש כ"ק אדמו"ר הריי"צ]], חלק ח' עמ' רכ"ב.}}. באופן מפורש יותר כותב הרבי: "במענה על מכתבו שרוצה להיות חבר –מעמבער- דבית הכנסת שלי, הנה מלבד התשלום מס השנתי כפי אשר יכתוב לו הפרעזידענט של בית הכנסת, הנה כל מעמעבער (חבר) מתבקש לקיים התקנות: א) בכל יום חומש עם פרש"י – מפרשת השבוע{{הערה|ראה: [[שיעורים יומיים#חלוקת השיעורים|תקנת החת"ת - חומש]].}}. ב) לשמור התקנה דאמירת תהילים{{הערה|ראה: [[שיעורים יומיים#חלוקת השיעורים|תקנת החת"ת - תהלים]].}}.... ג) לקרוא את השיחות ואת ירחון הקריאה והקדושה".
==המדורים==
מתחת ל"פורים-תורה" הודפסה בקביעות הערת שוליים שתוכנה הוא שעל אף שאין ימי המלחמה והשואה הזמן המתאים לבדיחות וליצנות, מכל מקום מדפיסים צחוק פורימי בכדי לא לשנות ממנהג ישראל להרבות בשמחה לכבוד פורים, והשי"ת יושיע את עמו ישראל.
===זכרון [[זכות אבות]]===
המדור "זכרון זכות אבות" אודות [[ימי חב"ד]] הופיע בהתחלה יחד עם המדור "אגודת חסידי חב"ד טעטיקייט" (=פעילות [[אגו"ח]]), אך בתחילת שנת [[תש"ד]] התחיל להופיע תחת שמו החדש "זכרון זכות אבות".
גם שמותיהם של כותבי המאמרים לא זוהו, (מלבד מאמריו ושיחותיו של [[הרבי הריי"צ|הרבי]] שהודפסו בירחון) שמות הסופרים היו: איש יהודי, בן ישראל, הרב מאיר, וכי"ב.
מספר הרב [[לייבל ביסטריצקי]] שהיה בין אחראים להכין את הירחון למשלוח: "הסודיות סביב העבודה בחוברת הקריאה והקדושה היתה מוחלטת. האחד לא ידע המשנימהשני, אנו לא ידנו ידענו מי מביא את החוברות, מי לוקח אותם הלאה וכי"בוכיוצא בזה, כל הפרטים סביבם היו ממודרים"."
==קול קורא==
{{ערך מורחב|ערך=[[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה]]}}
על דפי ירחון זה הכריז רבנו [[אדמו"ר הריי"צ]] - ליהדות העולמית בכלל, ויהודי אמריקה בפרט - על תנועת "[[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה]]" בארבעת ה"[[קול קורא]]" הידועים.
ב"קול-קורא" אלו בישר ליהודי התפוצות כי עומדים אנו ערב ה[[גאולה]] השלימה. דגש מיוחד הניח על הצורך באמונה חזקה ואיתנה שהייסורים הינם חבלי משיח, ואמר שהם יכולים להיות קלים בהרבה על ידי [[תשובה]] אמיתית.
בהמשך מביא הכותב דברים מהמאמר ומפריכם.
גם [[חסידי חב"ד]] השמיעו ביקורת על מאמר אלא גם מתוך חסידי חב"ד נשמעה ביקורת על מאמר זההמאמר, וכן כך לדוגמא כתב הרב [[שאול דוב זיסלין]] כתב במכתב למערכת הקריאה והקדושה תגובה בה הוא מביע אודות עיוות דמותה של החסידות{{הערה|1=פורסם על ידי [[יהושע מונדשיין]] בכפר חב"ד. [http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=38&lang=hebrew לקריאה באתר] {{שטורעם}}.}}.
התלונות הגיעו גם ל[[אדמו"ר הריי"צ]], שכתב בעקבות כך לעורך{{הערה|אג"ק אדמו"ר הריי"צ איגרת א'רפ"ז.}} (ככל הנראה יועד מכתב זה להדפסה בתוך הגליון הבא{{הערה|סקירה על הקריאה והקדושה, ועד חב"ד, תשרי תשע"ו.}}, לפועל הוא לא נדפס שם):
בברכה.|מרכאות=כן}}.
 
==ראו גם==
*[[שיר הגאולה (אדמו"ר הריי"צ)|שיר הגאולה]]
==לקריאה נוספת==
*סדרת הגליונות צולמו ונסרקו, והם מופיעים באתר "[[היברו בוקס]]". בשנים האחרונות נדפסו כל הגליונות יחד בספר עב כרס{{הערה|אך על פי השמועה, בשם המזכיר הרב [[בנימין קליין]], כאשר רצו להדפיס את הגליונות מחדש הורה הרבי שלא לעשות זאת.}}. במשך השנים תורגמו עשרות כתבות מ"הקריאה והקדושה" ל[[לשון הקודש]] ונדפסו ב[[בית משיח (שבועון)|שבועון בית משיח]].*'''קול קורא''', מוסף בית משיח 'במחנה צבאות השם' כ"ז סיון תש"פ עמוד 6
==קישורים חיצוניים==
* [httphttps://wwwdrive.hebrewbooksgoogle.orgcom/drive/folders/12154 ירחון 0B239NTMAJ3JiektuaExyMl8wd1U תצלומים של ירחוני "הקריאה והקדושה"] גליון מספר 21 באתר [[היברו בוקס]]רבי דרייב.* [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54667 ה"קול קורא" הראשון ומאמר שהתפרסם על כך בעיתון 'הצופה']. {{אינפו}}* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=21135 חיבור מעורר ענין שנתפרסם בירחון "הקריאה והקדושה" לקראת [[חג השבועות]] תש"ב]. {{אינפו}}* [http://chabad.info/news/tishrei/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5-%D7%9E%D7%A8%D7%AA%D7%A7-%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97%D7%99-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%9A-%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%91%D7%99%D7%98%D7%90%D7%95%D7%9F/ "שופרו של משיח" - סקירה אודות ביטאון "הקריאה והקדושה"], [[ועד חיילי בית דוד]], [[תשרי]] [[תשע"ו. ]] {{אינפו}}
*בנימין חינקיס, '''[http://chabad.info/magazine/%D7%94%D7%9E%D7%91%D7%A9%D7%A8-%D7%A2%D7%9C-%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%99-%D7%94%D7%97%D7%99%D7%93%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94-%D7%95%D7%94%D7%A7%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%94/ אותיות הפוכות באויר]''', סקירה על המדור 'אותיות הפוכות' בעיתון הקריאה והקדושה, הופיעה בעיתון המודיע והתפרסמה באתר חב"ד אינפו, תמוז תשע"ו {{אינפו}}
*'''[https://col.org.il/news/134744 עורך חשאי שאיש לא הכיר: סיפורו של עיתון חב"די מסתורי]''' {{COL}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:גליונות ועלונים]]