ליאדי: הבדלים בין גרסאות בדף

נוספו 4,653 בתים ,  10 במאי 2023
אין תקציר עריכה
 
 
(36 גרסאות ביניים של 16 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
בעיירה '''ליאדי''' התיישב [[אדמו"ר הזקן]] ב[[י"ד מנחם אב תקס"א]].
{{פירוש נוסף|נוכחי=עיירה שבה התגורר [[אדמו"ר הזקן]]|אחר=ענף שהתפצל מ[[חסידות חב"ד]] [[ליובאוויטש]]|ראו=[[חסידות חב"ד - ליאדי]]}}
'''ליאדי''' (ברוסית: '''Ляды''', באנגלית: '''Lyady''') היא עיירה ב[[רוסיה הלבנה]] (כיום בלארוס), השייכת למחוז [[מוהילוב]].


מאז בואו של אדמו"ר הזקן לליאדי התווספו לעדת החסידים עשרות אלפי חסידים.
==היסטוריה==
===[[אדמו"ר הזקן]] בליאדי===
לאחר מאסרו השני של [[אדמו"ר הזקן]] ביקשו השלטונות שהרבי יקבע את מקומו בעיר [[פטרבורג]]. הדבר גרם צער רב לחסידים. באותה עת היה בפטרבורג הנסיך ליובאמירסקי. כשראה את [[אדמו"ר הזקן]] התפעל ממנו ורצה לפגוש אותו. אחד מהחסידים סיפר לנסיך את גדולת [[אדמו"ר הזקן]] ואיך שרבבות אנשים מכבדים אותו, ובתוך כך סיפר לו על הצער הגדול שיש לחסידים מזה שהשלטונות רוצים ש[[אדמו"ר הזקן]] ישאר לגור בפטרבורג.


לאחר מאסרו השני של אדמו"ר הזקן ביקשו השלטונות שאדמו"ר הזקן יקבע את מקומו בעיר פטרבורג. הדבר גרם צער רב לחסידים. באותה עת היה בפטרבורג הנסיך ליובאמירסקי. כשראה את אדמו"ר הזקן התפעל ממנו ורצה לפגוש אותו. אחד מהחסידים סיפר לנסיך את גדולת אדמו"ר הזקן ואיך שרבבות אנשים מכבדים אותו, ובתוך כך סיפר לו על הצער  הגדול שיש לחסידים מזה שהשלטונות רוצים שאדמו"ר הזקן ישאר לגור בפטרבורג.
כשפגש הנסיך את אדמו"ר הזקן, אמר לו שאם יסכים להתיישב באחת מהעיירות שתחת חסותו, הוא יפעל אצל השלטונות שיסיכמו לכך. [[אדמו"ר הזקן]] הסכים וב[[י"ד מנחם אב]] [[תקס"א]], התיישב ב'''ליאדי''', ומאז בואו התווספו לעדת ה[[חסידים]] עשרות אלפי חסידים.
הנסיך ציווה לבנות בית עבור [[אדמו"ר הזקן]] וחסידיו, וב[[יום שישי]], ערב [[שבת]] נחמו, הגיע [[אדמו"ר הזקן]] בלווית חמשת אלפים חסידים והתיישב ב'''ליאדי'''. כל ימי שבתו של [[אדמו"ר הזקן]] ב'''ליאדי''' היו ימים של קורת רוח. עבודתו בעסקנות הכלל התפשטה בכל רחבי [[רוסיה]] הלבנה ואוקראינה. גם מה[[מתנגד|מתנגדים]] הונח לו ויכול היה לעבוד את עבודתו ללא הגבלה.


כשפגש הנסיך את אדמו"ר הזקן, אמר לו שאם יסכים להתיישב באחת מהעיירות שתחת חסותו, הוא יפעל אצל השלטונות שיסיכמו לכך. אדמו"ר הזקן הסכים והתיישב בעיירה ליאדי.
===עזיבת ליאדי===
עם פרוץ מלחמת רוסיה [[צרפת]] בי"ד תמוז תקע"ב, והתקרבות נפוליאון ל'''ליאדי''' בחודש מנחם אב, עזב [[אדמו"ר הזקן]] את '''ליאדי''' עם בני משפחתו.


הנסיך ציווה לבנות בית עבור אדמו"ר הזקן וחסידיו, וב[[יום שישי]], ערב [[שבת]] נחמו, הגיע אדמו"ר הזקן בלווית חמשת אלפים חסידים והתיישב בליאדי.  
קיימת מחלוקת בנוגע לתאריך העזיבה, יש הטוענים ש[[אדמו"ר הזקן]] עזב את העיר בערב [[שבת קודש]] מברכים ה[[חודש אלול]] ([[כ"ב מנחם אב]] [[תקע"ב]]), ויש הטוענים שעזב בערב ראש [[חודש אלול]] ([[כ"ט מנחם אב]] [[תקע"ב]]).


כל ימי שבתו של אדמו"ר הזקן בליאדי היו ימים של קורת רוח. עבודתו בעסקנות הכלל התפשטה בכל רחבי [[רוסיה]] הלבנה ואוקראינה. גם מה[[מתנגד|מתנגדים]] הונח לו ויכול היה לעבוד את עבדותו ללא הגבלה.
===החזרה לליאדי===
בשנת [[תרכ"ט]], נינו של [[אדמו"ר הזקן]] רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן שניאורסון]] התיישב בעיירה, כשהוא נוקט בלשון הפסוק "ודור רביעי ישובו הנה"{{הערה|דברי [[הקב"ה]] לאברהם אבינו בברית בין הבתרים. בראשית טו, טז.}}, והקים ענף נוסף של שושלת [[חסידות חב"ד]].


[[קטגוריה:קהילות חב"ד ברוסיה]]
ענף זה של החסידות המשיך להתקיים בליאדי עד לפטירת בנו, הרב [[יצחק דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|יצחק דובער שניאורסון]] בשנת תר"ע.
 
===סוף ההתיישבות היהודית במקום===
עם כיבוש מזרח רוסיה ב[[מלחמת העולם השנייה]] על ידי הנאצים, רוכזו בליאדי כ-2,000 יהודים שהתגוררו בסביבות העיירה, וב[[חודש אלול]] תש"א אספו אותם הגרמנים על יד הנהר מָריאה העובר בסמוך לעיירה וירו בהם. הגופות נערמו לגובה של שלושה מטרים, ונקברו לאחר מכן בבורות עמוקים שנחפרו בסמיכות לנהר{{הערה|ד"ר לאה פרייס, 'הסיפור שלא סופר' - אתרים של רצח יהודים בשטחים הכבושים של ברית המועצות לשעבר, כתב עת בהוצאת יד ושם, גליון 52 - חורף 2009.}}.
 
בשנת [[תשע"ו]] נערך [[כינוס השלוחים האירופאי]] ב[[רוסיה]], ועבר בין ציוני רבותינו נשיאינו. בהגיעם לליאדי קיבל את פניהם ראש העיר ונשא בפניהם דברים{{הערה|1=[http://chabad.info/news/%D7%A8%D7%90%D7%A9-%D7%94%D7%A2%D7%99%D7%A8-%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%93%D7%99-%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%9C-%D7%90%D7%AA-%D7%A4%D7%A0%D7%99-%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%99%D7%9D/ ראש העיר ליאדי קיבל את פני השלוחים] {{אינפו}} י"ט אב תשע"ו}}.
 
==אישים בעיירה==
===ילידי העיירה===
*הרב [[דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הזקן)|דובער שניאורסון]].
*רבי [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)]].
*רבי [[שניאור זלמן פרדקין]] מלובלין, בעל ה'תורת חסד'.
*הרב [[אהרון שור]].
*הרב [[ישראל זאב וולפסון]], מאנשי קהילת חב"ד ב[[תל אביב]] בשנותיה הראשונות.
 
===רבני העיירה===
הרב אליהו יעקב דב שור.
 
==בית העלמין==
ב[[בית עלמין|בית העלמין]] היהודי של העיירה טמונים האדמו"רים רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן]] ורבי [[יצחק דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|יצחק דובער שניאורסון]], שכיהנו באדמו"רות בעיירה.
 
==ראו גם==
*[[חסידות חב"ד - ליאדי]]
*[[מכתב לרבי (ניגון)]]
 
==לקריאה נוספת==
*'''שבועון [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]]''' מס' 317 ע' 24-27 .
 
==קישורים חיצוניים==
*[[מנחם זיגלבוים]], '''[https://chabad.info/index.php?url=article_he&id=71069 מאתיים שנה ליציאת ליאדי תחת אש]''', מתוך [[שבועון בית משיח]] {{אינפו}}
 
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:קהילות חב"ד שנכחדו]]
[[קטגוריה:קהילות חב"ד שנכחדו]]
{{תבנית:עיירות ברוסיה הלבנה}}
30,429

עריכות