ספיחים: הבדלים בין גרסאות בדף

נוספו 327 בתים ,  9 במאי 2023
מ
החלפת טקסט – "כח הצומח " ב־"כח הצומח "
(הוספת ערך)
 
מ (החלפת טקסט – "כח הצומח " ב־"כח הצומח ")
 
(7 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''ספיחים''' הינם גידולים שצמחו מעצמם בשדה, והינם אסורים בשנה השביעית.
'''ספיחים''' הינם גידולים שצמחו מעצמם בשדה, והינם אסורים ב[[שמיטה|שנה השביעית]].


בתורת החסידות מוסבר שההשפעות האלוקיות בעולם בזמן הגלות הם בבחינת 'ספיחים', ו
בתורת החסידות מוסבר שההשפעות האלוקיות בעולם בזמן הגלות הם בבחינת 'ספיחים', וכן הם מהווים משל לכל פעולה עקיפה שנעשית בדרך ממילא כתוצאה מהפעולה הראשונית ללא התערבות נוספת, או לעבודה כזו שהיא בבחינת 'חידוש הישנות' ולא פעולה חדשה לגמרי.


==בתורת הנגלה==
==בתורת הנגלה==
שורה 8: שורה 8:
*גידולים שצמחו מהזרעים שנפלו בשעת הקציר הקודם ונקלטו מעצמם באדמה.
*גידולים שצמחו מהזרעים שנפלו בשעת הקציר הקודם ונקלטו מעצמם באדמה.
*גידולים הצומחים מהשרשים שנותרו בארץ והצמיחו גידולים נוספים
*גידולים הצומחים מהשרשים שנותרו בארץ והצמיחו גידולים נוספים
*גידולים שצמחו מעצמם מכח הצומח שבארץ שממשיך ומצמיח בדוגמת מה שזרעו בו.
*גידולים שצמחו מעצמם מ[[כח הצומח]] שבארץ שממשיך ומצמיח בדוגמת מה שזרעו בו.


===פירוש השם 'ספיחים'===
===פירוש השם 'ספיחים'===
שורה 27: שורה 27:
הזוהר כותב על כך{{הערה|פרשת תרומה, קסו, ב.}}, שבזמן הגלות לא ניתן לגדל גידולים חדשים, כיון שהאור האלוקי לא מאיר בעולם כסדרו ואין את ה'מים' המצמיחים אותם, כמו שכתוב "אזלו מים מני ים ונהר יחרב ויבש", וכל הגידולים הם מהזרעים ש'נפלו' ועושים תולדות מעצמם.
הזוהר כותב על כך{{הערה|פרשת תרומה, קסו, ב.}}, שבזמן הגלות לא ניתן לגדל גידולים חדשים, כיון שהאור האלוקי לא מאיר בעולם כסדרו ואין את ה'מים' המצמיחים אותם, כמו שכתוב "אזלו מים מני ים ונהר יחרב ויבש", וכל הגידולים הם מהזרעים ש'נפלו' ועושים תולדות מעצמם.


המשכת אלקות שב'גידולים' אלו הוא בחינת 'עשב מזריע זרע', שמגידול אחד יוצא גידולים נוספים על ידי כח הצומח שבארץ אך לא מצד עצמה, אלא מצד מעט אתערותא דלתתא, שהרי הספיחים שגודלים הם דווקא בדוגמת מה זרעו קודם לכן.
המשכת אלקות שב'גידולים' אלו הוא בחינת 'עשב מזריע זרע', שמגידול אחד יוצא גידולים נוספים על ידי [[[[כח הצומח]] שבארץ]] אך לא מצד עצמה, אלא מצד מעט אתערותא דלתתא, שהרי הספיחים שגודלים הם דווקא בדוגמת מה זרעו קודם לכן.


(בכך הארה זו שונה מהאורות הנמשכים מ[[ייחוד]] חיצוניות [[חכמה ובינה]] להחיות עולמות, בחינת 'תדשא הארץ דשא' – מעצמה – אורות הנמשכים ב[[אתערותא דלעילא]] לגמרי שאינה תלויה במעשה הנבראים התחתונים כלל).
(בכך הארה זו שונה מהאורות הנמשכים מ[[ייחוד]] חיצוניות [[חכמה ובינה]] להחיות עולמות, בחינת 'תדשא הארץ דשא' – מעצמה – אורות הנמשכים ב[[אתערותא דלעילא]] לגמרי שאינה תלויה במעשה הנבראים התחתונים כלל).
שורה 42: שורה 42:
*'''[[חידושי תורה]]''' – חידושי תורה שמחדש תלמיד ותיק על ידי שהוא מתייגע בלימוד, הוא על דרך גידול הספיחים, כיון שהוא מתייגע לגלות את מה שכבר טמון ונמצא בתורה, כמו שגידול הספיחים הוא צמיחה של זרע שכבר נמצא באדמה ולא זריעה של זרע חדש.
*'''[[חידושי תורה]]''' – חידושי תורה שמחדש תלמיד ותיק על ידי שהוא מתייגע בלימוד, הוא על דרך גידול הספיחים, כיון שהוא מתייגע לגלות את מה שכבר טמון ונמצא בתורה, כמו שגידול הספיחים הוא צמיחה של זרע שכבר נמצא באדמה ולא זריעה של זרע חדש.
*'''השפעת הצדיק בעולם לאחר [[הסתלקות|הסתלקותו]]''' – ב[[אגרת הקודש כ"ז]] מנחם [[אדמו"ר הזקן]] את החסידים אחר פטירת הצדיק ר' [[מנחם מענדל מויטבסק]] וכותב שגם לאחר פטירתו של הצדיק פירות עבודתו בעולם ממשיכים לגדל "גידולי גידולין", כלומר מה שצומח מהפירות של הזריעה שלו בעבודתו בעולם הוא בחינת 'ספיחין' שממשיכים וגדלים מעצמם.
*'''השפעת הצדיק בעולם לאחר [[הסתלקות|הסתלקותו]]''' – ב[[אגרת הקודש כ"ז]] מנחם [[אדמו"ר הזקן]] את החסידים אחר פטירת הצדיק ר' [[מנחם מענדל מויטבסק]] וכותב שגם לאחר פטירתו של הצדיק פירות עבודתו בעולם ממשיכים לגדל "גידולי גידולין", כלומר מה שצומח מהפירות של הזריעה שלו בעבודתו בעולם הוא בחינת 'ספיחין' שממשיכים וגדלים מעצמם.
*'''פעולות ה[[שלוחים]]''' – הרבי ממשיל את התוצאות של פעולות השלוחים שהם כמו ה'ספיחים' מפעולות הרבי, שהרבי 'זרע' שלוחים בעולם, ולאחר מכן הפירות של השליחות ממשיכים ומגדלים מעצמם פירות ופירי פירות{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/24/21/281.htm שיחת י"ט כסלו תשי"ט].}}
*'''פעולות ה[[שלוחים]]''' – הרבי ממשיל את התוצאות של פעולות השלוחים שהם כמו ה'ספיחים' מפעולות הרבי, שהרבי 'זרע' שלוחים בעולם, ולאחר מכן הפירות של השליחות ממשיכים ומגדלים מעצמם פירות ופירי פירות{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/24/21/281.htm שיחת י"ט כסלו תשי"ט].}}.
*'''[[גלגול נשמות]]''' – בזמן הגלות אין נשמות חדשות, וכל הנשמות שיש כעת זה בדוגמת זרעים שכבר נזרעו וכעת נטמנים שוב באדמה וצומחים שוב{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/25/3/25.htm התבאר בשיחת יו"ד שבט תשי"ט].}}.
*'''[[גלגול נשמות]]''' – בזמן הגלות אין נשמות חדשות, וכל הנשמות שיש כעת זה בדוגמת זרעים שכבר נזרעו וכעת נטמנים שוב באדמה וצומחים שוב{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/25/3/25.htm התבאר בשיחת יו"ד שבט תשי"ט].}}.
*'''[[ציור פני הרב]]''' – כאשר חסיד מעמיק בזכרונו ומצייר במחשבתו את דמותו של הרבי ומעמיד את עצמו במעמד ומצב שהיה בד' אמות שלו, הוא מחיה מחדש את אותו מעמד ומצב, בדוגמת הספיחים שחוזרים וצומחים מחדש כאילו פעולת הזריעה היתה כעת{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5727-2/108/113.htm?q=%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%97%D7%99%D7%9D שיחת שבת פרשת תצוה תשכ"ז].}}.
*'''[[ציור פני הרב]]''' – כאשר חסיד מעמיק בזכרונו ומצייר במחשבתו את דמותו של הרבי ומעמיד את עצמו במעמד ומצב שהיה בד' אמות שלו, הוא מחיה מחדש את אותו מעמד ומצב, בדוגמת הספיחים שחוזרים וצומחים מחדש כאילו פעולת הזריעה הייתה כעת{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5727-2/108/113.htm?q=%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%97%D7%99%D7%9D שיחת שבת פרשת תצוה תשכ"ז].}}.


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
*'''ספר הליקוטים''' אותיות נו"ן סמ"ך עמוד תקמב ואילך
*'''[[ספר הליקוטים]]''' אותיות נו"ן סמ"ך עמוד תקמב ואילך


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מצוות]]
[[קטגוריה:שמיטה ויובל]]
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]