30,547
עריכות
←משפחתו
(←משפחתו) |
|||
| (31 גרסאות ביניים של 12 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[ | {{פירוש נוסף|נוכחי=מגדולי חסידי חב"ד, תושב בוברויסק|אחר=חבר וועד הנחות בלה"ק ומהדיר ספרים|ראו=[[מנחם מענדל קפלן (דטרויט)|מנחם מענדל קפלן]]}} | ||
הרב '''מנחם מענדל קפלן''' (בערך [[תרכ"ט]] - [[ו' בחשוון]] [[תרפ"א]]) שכונה בפי כל '''מענדל דער חסיד''' היה חסיד חב"ד תושב [[בוברויסק]], | [[קובץ:ממק.jpg|שמאל|ממוזער|280px|הרב מנחם מענדל קפלן]] | ||
הרב '''מנחם מענדל קפלן''' (בערך [[תרכ"ט]] - [[ו' בחשוון]] [[תרפ"א]]) שכונה בפי כל '''מענדל דער חסיד''' היה חסיד חב"ד-ליובאוויטש תושב [[בוברויסק]], היה [[התקשרות|מקושר]] ל[[אדמו"ר הרש"ב]] ול[[אדמו"ר הריי"צ]]. | |||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[בוברויסק]] | נולד ב[[בוברויסק]] שב[[בלרוס]] בערך בשנת [[תרכ"ט]], לאביו הרב יעקב קפלן{{הערה|שהיה מחסידי [[אדמו"ר הצמח צדק]] [[אדמו"ר מהר"ש]] ו[[אדמו"ר הרש"ב]], והיה מגיד שיעור בישיבתו של האדמו"ר רבי [[שמריה נח מבוברויסק]], ואף שהיה נוסע בקביעות לליובאוויטש בכל שנה בחודש החגים, שימש כמלמד של בניו ("א שטוב מלמד"), ונפטר ביום [[ב' אדר]] [[תרע"ד]].}}. | ||
כשהגיע לפרקו, הקים בית חסידי עם מרת גיטל לבית מרגולין. לאחר [[נישואין|נישואיו]] ניהל חנות גדולה. ניהול החנות דרש ממנו השקעה של זמן וכוחות מרובים, אך למרות זאת, המשיך להקדיש שעות רבות מסדר יומו ל[[תפילה]] באריכות ולשיעורי [[תורה]] ברבים. מרווחי החנות חילק רבות לנצרכים{{הערה|עדות על כך אפשר למצוא בפנקסי [[כולל חב"ד]] בירושלים, ובפנקסו של שד"ר המוסד "הכנסת אורחים" בירושלים.}}. | כשהגיע לפרקו, הקים בית חסידי עם מרת גיטל לבית מרגולין. לאחר [[נישואין|נישואיו]] ניהל חנות גדולה. ניהול החנות דרש ממנו השקעה של זמן וכוחות מרובים, אך למרות זאת, המשיך להקדיש שעות רבות מסדר יומו ל[[תפילה]] באריכות ולשיעורי [[תורה]] ברבים. מרווחי החנות חילק רבות לנצרכים{{הערה|עדות על כך אפשר למצוא בפנקסי [[כולל חב"ד]] בירושלים, ובפנקסו של שד"ר המוסד "הכנסת אורחים" בירושלים.}}. | ||
| שורה 31: | שורה 32: | ||
לאחר כמה שבועות התאושש במקצת, והחליט להמשיך את נסיעתו לרוסטוב, למרות מצבו הרפואי. לרוסטוב הגיע לפני [[חג הסוכות]] [[תרפ"א]]. | לאחר כמה שבועות התאושש במקצת, והחליט להמשיך את נסיעתו לרוסטוב, למרות מצבו הרפואי. לרוסטוב הגיע לפני [[חג הסוכות]] [[תרפ"א]]. | ||
בעת [[התוועדות]] [[שמחת תורה]] פנה אדמו"ר הריי"צ לר' מענדל ואמר בלהט רב{{הערה|1= [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15870&st=&pgnum=24 '''ספר השיחות - [[תרפ"א]] ''' עמ' 10] ובהערות.}}: "כיצד זה כותב יהודי | בעת [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[שמחת תורה]] פנה אדמו"ר הריי"צ לר' מענדל ואמר בלהט רב{{הערה|1= [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15870&st=&pgnum=24 '''ספר השיחות - [[תרפ"א]] ''' עמ' 10] ובהערות.}}: "כיצד זה כותב יהודי 'פדיונות' ומבקש [[רחמים]] שיזכה לקבורת ישראל? יהודי צריך לבקש חיים ולא קבורה!" כך חזר הרבי על דבריו כמה פעמים בהתרגשות גדולה. | ||
אותה תקופה הייתה תקופה דמדומים בכל הנוגע לעטרת הנשיאות וההנהגה של ליובאוויטש. אמנם [[אדמו"ר הרש"ב]] כתב בצוואתו כי בנו יחידו הריי"צ ימשיך לנהל את ישיבות [[תומכי תמימים]], וכן ציווה עליו להקים [[חיידר|חדרים]] ושיעורים מיוחדים ללימוד [[חסידות]] ברחבי [[רוסיה]], כן ציווה עליו לומר מאמרי [[דא"ח]] ברבים, אך אדמו"ר הריי"צ עצמו סירב לקבל על עצמו את הנשיאות באופן רשמי. במשך כל שנת האבל הסתגר בחדרו ולא נהג כ[[רבי]]. אדרבא, הוא נהג מנהגים שונים כדי שיחשבו אותו כאחד החסידים. החסידים מצדם התנהגו אליו כמו אל | אותה תקופה הייתה תקופה דמדומים בכל הנוגע לעטרת הנשיאות וההנהגה של ליובאוויטש. אמנם [[אדמו"ר הרש"ב]] כתב בצוואתו כי בנו יחידו הריי"צ ימשיך לנהל את ישיבות [[תומכי תמימים]], וכן ציווה עליו להקים [[חיידר|חדרים]] ושיעורים מיוחדים ללימוד [[חסידות]] ברחבי [[רוסיה]], כן ציווה עליו לומר מאמרי [[דא"ח]] ברבים, אך אדמו"ר הריי"צ עצמו סירב לקבל על עצמו את הנשיאות באופן רשמי. במשך כל שנת האבל הסתגר בחדרו ולא נהג כ[[רבי]]. אדרבא, הוא נהג מנהגים שונים כדי שיחשבו אותו כאחד החסידים. החסידים מצדם התנהגו אליו כמו אל 'רבי', אלא שחששו לומר זאת בפניו. | ||
ר' מנחם מענדל לא יכל לשאת את המצב שאין רבי בגלוי, ובאותה | ר' מנחם מענדל לא יכל לשאת את המצב שאין רבי בגלוי, ובאותה התוועדות של [[שמחת תורה]] קרא ר' מענדל לאדמו"ר הריי"צ כמה פעמים בכינוי "רבי", ובכך הכתיר את אדמו"ר הריי"צ לרבי קבל עם ועולם. הדבר היה למורת רוחו של אדמו"ר הריי"צ שענה לו "מדוע אתה שופך את דמי?" אולם ר' מענדל המשיך בכך שוב ושוב{{מקור}}. | ||
==פטירתו== | ==פטירתו== | ||
לאחר [[שמחת תורה]] גברה מחלתו של ר' מענדל, וכוחותיו לא עמדו לו עוד. ביום [[ו' בחשוון]] [[תרפ"א]] השיב נשמתו לבוראו, והוא בשנות החמישים המוקדמות לחייו. זכה להיטמן בסמיכות לציון רבו אדמו"ר הרש"ב. | לאחר [[שמחת תורה]] גברה מחלתו של ר' מענדל, וכוחותיו לא עמדו לו עוד. ביום [[ו' בחשוון]] [[תרפ"א]] השיב נשמתו לבוראו, והוא בשנות החמישים המוקדמות לחייו. זכה להיטמן בסמיכות לציון רבו אדמו"ר הרש"ב. קודם הקבורה, נתנה הרבנית שטערנא שרה את אחד מבגדי בעלה אדמו"ר הרש"ב{{הערה|ולפי אחת המסורות, היה זה שיריים מהתכירים של אדמו"ר הרש"ב עצמו.}} בכדי להשתמש בו בתפירת התכריכים. | ||
משפחתו לא ידעה באותה העת על פטירתו. למחרת, נפל בביתו כל ארון הספרים והם הבינו שקרה משהו. בנו ר' חיים, שהי' אז במינסק חלם במשך שלשה לילות רצופים שאביו הגיע אליו והתלונן מדוע אף אחד אינו אומר עליו קדיש, וכך נודע להם מפטירתו. | |||
==משפחתו== | |||
*בתו מרת דרויזא, רעיית ר' [[יעקב יוסף רסקין]] | |||
*בתו נחמה גיסא, רעיית ר' [[זושא מרגולין]] | |||
*בנו, ר' חיים קפלן | |||
*בנו, ר' אליהו קפלן - מושב אביחיל | |||
==לקריאה נוספת== | |||
*'''החסיד שלא ויתר''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1882 | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
| שורה 48: | שורה 60: | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[קטגוריה:משפחת רסקין]] | [[קטגוריה:משפחת רסקין]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרכ"ט]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרפ"א]] | |||