שינויים

הרב '''יצחק ריבקין''' ([[כ"ב תשרי]] [[תרנ"ט]] – [[י"ז תשרי]] [[תש"ב]]), היה מרבני חב"ד ב[[עיירה]] [[שווינציאן]]. נרצח ב{{ה|שואה}} על קידוש השם בידי הגרמנים יחד עם כל בני קהילתו. ==תולדות חיים==נולד ב[[שמיני עצרת]] בשנת [[תרנ"ט]] בעיירה ב[[עיירה]] [[קורניץ]] שבליטא שב[[ליטא]] לאביו הרב [[מנחם צבי ריבקין]]. הרב ריבקין למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] עד שנת [[תרע"ה]], לאחר מכן למד ולימד בישיבת [[תומכי תמימים קרמנצ'וג]] עד שנת [[תרפ"ב]] לערך, שאז הבריח את הגבול ל[[פולין]] כדי להתאחד עם אביו שנתקע שם בעקבות [[מלחמת העולם הראשונה]]. במשך שנה למד עם אביו, וקיבל [[הסמכה לרבנות]] מרבה של [[וילנא]] הרב [[חיים עוזר גרודזינסקי]] ומרבני וילנא נוספים.

הרב ריבקין למד בישיבת נשא לאשה את ביתו של ר' חנן קוטלר מהעיר טראב, והיה סמוך על שולחנו. בשנים [[תומכי תמימים ליובאוויטשתרצ"א]] עד שנת - [[תרעתרצ"הב]]לערך נאלץ לעזוב את שולחן חמיו, ומאז ועד שנת ובהיותו אצל [[תראדמו"ר הריי"פצ]] שאל מה לעשות הלאה. הרבי ייעץ לו ללמוד [[שחיטה]] למד בישיבת , היות ולרב שהוא גם [[תומכי תמימים קרמנצ'וגשוחט]]קל יותר למצוא משרה. משנת בשנת [[תרצ"ג]] נתמנה ל[[שו"ב]] בעיירה קולוניא-נייקע הסמוכה לקורניץ, שם שימש עד שנת [[תרצ"ו]]. מאז ועד שנת [[תש"ב]] היה מורה צדק ושוחט בקולוניה (מושבה) נייקע ליד קורניץרבה של קהילת חב"ד ב[[שווינציאן]] שבליטא.

משנת ב[[תרצי"וז תשרי]], יום ב' של [[חול המועד סוכות]] ועד [[תש"ב]]נהרג על קידוש השם יחד עם כל בני ה[[עיירה]] [[שווינציאן]]. היחיד ששרד ממשפחתו היה בנו, היה מורה צדק ושוחט בעיירה ניי-שוינצייאן בליטאר' [[אליהו לייב ריבקין]].

ביום ב== משפחתו ==* בנו, ר' של [[חול המועדאליהו לייב ריבקין]] , [[סוכות]] [[תשכפר חב"בד]] נהרג על קידוש השם יחד עם כל קדושי [[שווינציאן]]. הי"ד.

{{מיון רגיל:ריבקין יצחק}}[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|ריבקין יצחק]][[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|ריבקין יצחק]][[קטגוריה:חסידים שנספו בשואה]][[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]][[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים קרמנצ'וג]][[קטגוריה:רבני קהילות חב"ד]][[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]][[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ב]][[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"ט]]