191
עריכות
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
|||
| (7 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:תזכורת אמירת הנשיא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תזכורת לאמירת פרשת הנשיא תלויה על עמוד ה[[שליח ציבור|חזן]] ב-[[770]]]] | [[קובץ:תזכורת אמירת הנשיא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תזכורת לאמירת פרשת הנשיא תלויה על עמוד ה[[שליח ציבור|חזן]] ב-[[770]]]] | ||
'''אמירת פרשת קרבנות הנשיאים בחודש ניסן''' היא [[מנהג]] לקרוא אחרי [[תפילת שחרית]], החל מ[[א' ניסן]] עד [[י"ג ניסן]], בפרשת [[קרבנות הנשיאים]] את קרבן הנשיא שהקריב באותו היום בעת חנוכת המזבח. לאחר אמירת ה'נשיא' אומרים את נוסח ה 'יהי רצון' (גם ב[[שבת]]), וכן כוהנים ולוויים אומרים אותו. | |||
מטעם אמירת פרשת קרבנות הנשיאים בתחילת [[חודש ניסן]], לזכר קרבנות הנשיאים בחנוכת המזבח, אין אומרים [[תחנון]] בכל ימי החודש{{הערה|מפני ש"בא' בניסן (יום הקמת המשכן במדבר) התחילו הנשיאים להקריב את קרבניהם לחנוכת המזבח נשיא א' ליום עד י"ג בניסן וכל נשיא ביום שהקריב קרבנו הי' יו"ט שלו" (ומכיון שביחד עם ימי הפסח שלאח"ז "יצא רוב החדש בקדושה" — אין אומרים תחנון כל חדש ניסן). טושו"ע או"ח סתכ"ט ס"ב. שו"ע אדה"ז שם ס"ח. וכן הוא בסידור אדה"ז (לפני "למנצח גו' יענך") בהימים שאין אומרים בהם תחנון.}}. | |||
==טעם אמירת הנשיא== | |||
לאחר בניית [[המשכן]] בשנה השנייה ליציאת בני ישראל מ[[מצרים]] (ב'תמ"ט), בעת חנוכת המשכן, הקריבו נשיאי ה[[שבטים]] קרבנות, ונתנו מתנות לעבודת הלווים. קרבנות הנשיאים הוקרבו בתחילת חודש ניסן החל מא' בניסן ועד י"ב בניסן. | |||
תחילה התנדבו הנשיאים כקבוצה שש עגלות עבור נשיאת המשכן, ואיתן 12 פרים למשוך את העגלות. העגלות חולקו לבני גרשון ומררי. ולאחר מכן הקריבו הנשיאים במשך 12 יום קרבנות, ונתנו מתנות למשכן כל נשיא ביום נפרד. קרבנות הנשיאים ומתנותיהם היו זהים{{הערה|התורה חוזרת על הקרבנות 12 פעמים, כמבואר במדרש שכל שבט אמנם הקריב את אותו קרבן, אך לכל שבט היתה כוונה והמשכה מיוחדת לקרבנותיו. נתבאר ב[https://drive.google.com/file/d/1VEWM9zGCiFEw02vmxpwYzopZLRztSef7/view?usp=drivesdk הוספות ללקו"ש חלק ב' עמ' 532] ובעוד מקומות.}}: | |||
{{ציטוט|תוכן=קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת שְׁלֹשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לְמִנְחָה. כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב מְלֵאָה קְטֹרֶת. פַּר אֶחָד בֶּן בָּקָר אַיִל אֶחָד כֶּבֶשׂ אֶחָד בֶּן שְׁנָתוֹ לְעֹלָה. שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת. וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים בָּקָר שְׁנַיִם אֵילִם חֲמִשָּׁה עַתֻּדִים חֲמִשָּׁה כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה חֲמִשָּׁה|מקור=[[פרשת נשא]], ספר במדבר, פרק ז'|מרכאות=כן}} | {{ציטוט|תוכן=קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת שְׁלֹשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לְמִנְחָה. כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב מְלֵאָה קְטֹרֶת. פַּר אֶחָד בֶּן בָּקָר אַיִל אֶחָד כֶּבֶשׂ אֶחָד בֶּן שְׁנָתוֹ לְעֹלָה. שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת. וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים בָּקָר שְׁנַיִם אֵילִם חֲמִשָּׁה עַתֻּדִים חֲמִשָּׁה כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה חֲמִשָּׁה|מקור=[[פרשת נשא]], ספר במדבר, פרק ז'|מרכאות=כן}} | ||
| שורה 13: | שורה 14: | ||
לזכר כך, נוהגים מראש חודש ניסן ואילך לקרוא פרשת הנשיא שהקריב בו ביום וביום י"ג ניסן פרשת בהעלותך עד "כן עשה את המנורה" שהוא נגד שבט לוי{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh3/1/429/15.htm שו"ע אדה"ז או"ח תכט, טו].}}. | לזכר כך, נוהגים מראש חודש ניסן ואילך לקרוא פרשת הנשיא שהקריב בו ביום וביום י"ג ניסן פרשת בהעלותך עד "כן עשה את המנורה" שהוא נגד שבט לוי{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh3/1/429/15.htm שו"ע אדה"ז או"ח תכט, טו].}}. | ||
המנהג מופיע לראשונה בספרו של [[השל"ה]] הקדוש{{הערה|שני לוחות הברית מסכת פסחים (פרק נר מצוה). וכן ב'לקוטי עמק ברכה' שבסוף ספר 'עמק ברכה'.}}, ולאחר מכן נזכר בספרי גדולי ההוראה והפוסקים ונתקבל בתפוצות ישראל בקרב כל העדות והחוגים. | |||
==פרטי המנהג== | ==פרטי המנהג== | ||
| שורה 39: | שורה 42: | ||
===האמירה בי"ג ניסן=== | ===האמירה בי"ג ניסן=== | ||
לאחר אמירת קרבנות הנשיאים במשך שנים עשר ימים מא' בניסן עד י"ב בניסן לפי סדר השבטים: יהודה, יששכר, זבולון, ראובן, שמעון, גד, אפרים, מנשה, בנימין, דן, אשר, נפתלי, ביום [[י"ג ניסן]] מנהגנו לקרוא מ"זאת חנוכת המזבח" עד "כן עשה את המנורה", שהוא נגד [[שבט לוי]]{{הערה|לקוטי שיחות חלק לב, עמ' 19. והוא על-פי שיחת י"ג ניסן תשמ"ה: בנוגע לפועל, מנהג פשוט הוא שביום י"ב בניסן אומרים רק נשיא נפתלי, וביום י"ג מתחילים מ"זאת חנוכת המזבח".}}. | לאחר אמירת קרבנות הנשיאים במשך שנים עשר ימים מא' בניסן עד י"ב בניסן לפי סדר השבטים: יהודה, יששכר, זבולון, ראובן, שמעון, גד, אפרים, מנשה, בנימין, דן, אשר, נפתלי, ביום [[י"ג ניסן]] מנהגנו לקרוא מ"זאת חנוכת המזבח" עד "כן עשה את המנורה", שהוא נגד [[שבט לוי]]{{הערה|לקוטי שיחות חלק לב, עמ' 19. והוא על-פי שיחת י"ג ניסן תשמ"ה: בנוגע לפועל, מנהג פשוט הוא שביום י"ב בניסן אומרים רק נשיא נפתלי, וביום י"ג מתחילים מ"זאת חנוכת המזבח".}} (ללא ה"יהי רצון"). | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*'''[https://drive.google.com/open?id=14SoBvMLQwaBuCmPCKMOcQtapTsgaKvYK לקוטי שיחות חלק ל"ב עמ' 19 (ניסן)]''' {{מפתח}} | *'''[https://drive.google.com/open?id=14SoBvMLQwaBuCmPCKMOcQtapTsgaKvYK לקוטי שיחות חלק ל"ב עמ' 19 (ניסן)]''' {{מפתח}} | ||
*'''[http://www.chabad.org.il/Daily/Item.asp?ArticleID=888&CategoryID=84 קריאת פרשת הנשיאים]''' השיחה של הרבי מעובדת מתוך הספר [[שולחן שבת (ספר)|שולחן שבת]] | |||
*'''[https://chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/1/2/index.htm אוצר מנהגי חב"ד, חודש ניסן, אמירת ה"נשיא" וה"יהי רצון"]''' {{ספרייה|}} | *'''[https://chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/1/2/index.htm אוצר מנהגי חב"ד, חודש ניסן, אמירת ה"נשיא" וה"יהי רצון"]''' {{ספרייה|}} | ||
*'''[https://smslarav.co.il/search?q=tag:% | *'''[https://smslarav.co.il/search?q=tag:אמירת%20נשיא מה צריך לעשות אם לא אמרתי באחד הימים את הנשיא?]''' באתר [[סמס לרב]] | ||
*אפרים מינץ, '''[https://files.anash.org/uploads/2021/03/הנשיא.pdf הנשיא]''', ליקוט מקיף אודות מנהג ישראל בקריאת פרשת הנשיאים בחודש ניסן,י"ט אדר תשפ"א {{PDF}}{{אנש}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מנהגים לחגי השנה]] | [[קטגוריה:מנהגים לחגי השנה]] | ||
[[קטגוריה:פסח]] | [[קטגוריה:פסח]] | ||