שינויים

דין '''"לא תבשל גדי בשר בחלב אמו"''' - פסוק זה מופיע שלושה פעמים בהוא איסור מן ה[[תורה]] ממנו למדו לבשל, לאכול או ליהנות מבשר וחלב יחדיו. איסור זה הוא אחד מכללי ה[[חז"לכשרות]] שלושה איסורים בתערובת מאכלי בשר עם מאכלי חלבהבסיסיים והמוכרים ביותר.

==מקור האיסור ופרטיו=='''"לא תבשל גדי בחלב אמו"'''{{הערה|[[ספר שמות|שמות]] כ"ג, י"ט. שמות ל"ד, כ"ו. ספר [[דברים]] י"ד, כ"א. איסור לאוכלם כאשר הם מבושלים יחדיו}} - פסוק זה מופיע שלש פעמים ב[[תורה]], ממנו למדו [[חז"ל]] שלושה איסורים בתערובת מאכלי בשר עם מאכלי חלב.

א. איסור לאכלם כאשר הם מבושלים יחדיו. ב. איסור להינות ליהנות מהם כאשר הם מבושלים יחדיו (כגון למוכרם ל[[גוי]]).

==תקנות חז"ל==מלבד איסורי התורה, חכמים אסרו תערובת הוסיפו ותיקנו כמה סייגים: '''א.''' חכמים למדו שהאיסור חל לאו דוקא על גדי אלא בכל [[בהמה]] ולאו דוקא ב'חלב אמו' אלא כל חלב{{הערה|חולין קד ע"א. שם קיג ע"א}}. התורה נקטה דוגמה של גדי בחלב של אמו משום שאופן זה מצוי ביותר אולם האיסור קיים גם בשאר המקרים. '''ב.''' האיסור הוא לא רק בבשר [[בהמה]] אלא גם בשר חיה ועוף אסור באכילה עם חלב. '''ג.''' האיסור הוא לא רק כאשר הבשר והחלב מבושלים יחדיו. '''ד.''' גזרו חכמים שלא לשתות חלב שקדים{{הערה|או כל דבר אחר שנראה כמו חלב רגיל, כגון חלב סויה.}} יחד עם בשר , אלא אם כן מניח שקדים על ידו (על מנת להראות שהוא חלב שקדים). ==טעם האיסור==בתורה לא מוזכר טעם וסיבה לאיסור והוא נכלל בקטגורית מצוות שמקימים מצד גזירת הכתוב ללא סיבה מובנת. ישנם מפרשים{{הערה|אבן עזרא שמות כג, יט. וכן רמב"ן על הפסוק. וראה לקוטי שיחות כרך ו, עמ' 201}} המביאים טעמים שונים, יש האומרים שהוא מכיון שזוהי אכזריות לבשל את הגדי בחלב שאמור היה לגדל ולהחיות אותו (כמובן שטעם זה תקף גם על הגדולים{{הערה|על דרך האיסור להניף [[ברזל]] על המזבח, כיון שה[[ברזל]] מקצר חיי האדם והמזבח מאריך; כן הוא כאן שהבעל חי צריך להמשיך לחיות והאופן שהוא גדל בו (על כל פנים בתחילה) הוא על ידי החלב, לכן אין מבשלים (פעולה הפכית מגידול) על ידי החלב.}}) ויש אומרים שזהו בדוגמת איסור כלאיים{{הערה|שלא לערבב ענינים נפרדים בבריאה.}}. רבינו בחיי בחיבורו על התורה מבאר את הסיבה הפנימית לאיסור, בשל סימול הבשר והחלב את מידות ה[[חסד]] וה[[גבורה]] העליונות, ובישולם יחד יוצר תערובת בלתי מתוקנת של המידות ללא בישולהתכללות והתבטלות לרצון האלוקי. ==לעתיד לבוא==ב[[ימות המשיח]], כאשר האור האלוקי המהווה כל נברא יאיר ויתגלה במציאות העולם, יהיה ניתן לזהות את הבשר והחלב גם לאחר בישולם יחד, כיון שהאור האלוקי איננו משתנה ומתערב, והוא יהיה זה שייראה לעין הגשמית. בשל כך, יוכלו המידות המסומלות בבשר ובחלב להתערב בצורה מתוקנת, והאיסור לבשלם ולאכלם יחד - יתבטל{{הערה|ביאור הנושא בהרחבה - ב[[לקוטי שיחות]] חלק כט, פרשת כי תצא}}. ==הפרדה==יש להפריד לא רק בין המאכלים עצמם, אלא גם בין הכלים בהם הם מתבשלים. לכן בבתים רבים ישנם שני כיורים - אחד לבשרי ואחד לחלבי, ובמקומות רבים (וכן במטבחים ציבוריים) ישנם מטבחים נפרדים. כן לכל חלק במטבח ישנם כלים נפרדים, אלו המשמשים לבשר בחלקו הבשרי, ולחלב בחלבי. באם מערכת הכלים זהה, נדרש ליצור סימן בכלים החלביים בכדי שלא יתערבו.

יש להמתין בין אכילת בשר בחלב לאכילת חלב כדי שגם בגוף לא יהיה תערובת בשר בחלב לכן ממתינים עד שהאוכל מתעכל ואז מאבד את צורתו ואין [[איסור]].לאחר אכילת בשר יש להמתין שש שעות עד אכילת חלב מכיוון שזמן עיכול הבשר בגוף הינו ארוך.לאחר אכילת מאכלים חלביים יש להמתין שעה אחת{{הערה| אגרות קודש, חלק כ אגרת ז'תדש (ושם: "לא שמעתי אם זו הוראה לכל או רק מנהג יחידי סגולה").}}, יש הנוהגים לחכות שש שעות לאחר אכילת גבינה צהובה קשה{{הערה|יש רבנים רבים הטוענים כי הגבינה הצהובה של ימינו, אף שאין זמן הכנתה 6 חודשים, מכל מקום, תהליך הכימי הלוקח שבועיים, זהה לתהליך הביולוגי הנעשה באפן טבעי, ולכן גם עליו צריך לחכות 6 שעות. אמנם הגבינה הנקראת "גבינה אמריקאית" (או "מוצרלה") אף שטעמה דומה, אין צריך לחכות אחריה 6 שעות, כיון שהרכבה הביולוגי אינו זהה (ולכן היא לא יכולה לעמוד זמן רב בלא קירור).}}. יש הנוהגים לשטוף את הפה בלבד לאחר אכילת חלב.

יש הנוהגים מאכלים שבושלו בכלים בשריים שלא השתמשו בהם ביותר מ-24 שעות האחרונות (והם נקיים לגמרי), נקראים "בחזקת בשרי", מאכלים אלו, אין לאוכלם עם מאכלים חלביים, אך אין צורך להמתין לאחריהם 6 שעות, אלא די לשטוף את הפה בלבד לאחר אכילת חלב. גם בכלי הבישול וכלי האוכל יש להפריד באופן מוחלט בין כליים בשריים - וכן הוא בהיפוך (שהשתמשו בהם לאכילת בשר) לבין כלים חלביים - (שהשתמשו בהם לאכילת מאכלים חלבייםנקיים).

מאכל סתמי שאינו לא בשרי ולא חלבי כגון נקרא '{{מונחון|פרווה|מתאים לכל דבר}}'{{הערה|מונח זה הגיע לאידיש מאחת השפות הלטיניות.}}, סוג זה כולל מאכלים דוגמת לחם , ביצים , פירות וירקות.

במסגרת המבצע יוצאים [[חסידי חב"ד]] לבתי ישראל, מכשירים את כלי המטבח ומפרידים בין [[בשר וחלב|בשר לחלב]]. בעת פתיחת המבצע פתח הרבי קרן מיוחדת, המסבסדת 50% מהוצאות ההכשרה וקניית כלים חדשים. ==קישורים חיצוניים==*'''[https://drive.google.com/file/d/1dB3zQyFmWevJIwRfNAuQkLK-KxYZ7JU9/view איסור בשר וחלב ע״ד הדרוש]''', קובץ 'מעין חי' גליון ה' עמוד צ {{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:מושגים כללייםכשרות]]