ה'''לב''' הינו מקום משכן האחד האברים המרכזיים שחיות הגוף תלויה בהם. ב[[תורת החסידות]] מהווה הלב מרכז ה[[מידות]] באדםשב[[נפש]] האדם.
עיקר העבודה בלב ישנם שני רובדים; פנימיות הלב וחיצוניות הלב. בכל אחד מהם שייך שיהיה [[טמטום הלב]]. [[עבודת האדם]] היא לעורר את המידות שבלב לאהוב וליראה את הקדוש ברוך וזאת על ידי התבוננותב[[מוחין]] ועל ידי זה יושלט הלב באמצעות ה[[מוח]].
בחסידות מבוארות מדרגות שונות בלב המחולקות בכללות לפנימיות ==חללי הלב וחיצוניות הלב, ובפנימיות הלב מחולק להארת נקודת הלב ועצמות נקודת ==הלבמורכב משני חללים; חלל שמאלי וחלל ימני.
מאמרי חסידות רבים עוסקים בעבודה על ;חלל שמאליבחלל השמאלי מרוכז רוב הדם בלב והוא מסמל את מיקום ה[[נפש הבהמית]] של האדם{{הערת שוליים|[[טמטום הלבליקוטי אמרים - פרק ט']] (שעיקרה ביטוש) וכן בעבודה שיהיה }}. מחלל זה מתפשטים כל חשקות ה[[מוח שליט על הלביצר הרע]]למוח ומשם לכל הגוף.
אדם המשועבד לרצונות הלב דומה לכלב, כאשר המילה כלב מורכבת נשמעת כמו "כולו לב", כל כן, חובה שהמוח יהיה שליט על הלב;חלל ימניבחלל הימני שוכן ה[[יצר הטוב]] של האדם. הלב הוא גם הגורם להתלהבות וחיות, אם הלב מתעורר לקדושה - יש חיות בקדושה - ואם החלל הזה הוא מתעורר להיפך הקדושה - התוצאות הם כנ"ל. סגולה מיוחדת לעורר כלי לקבל את הלב להתלהבות וחיות לקדושה, הם ה[[ניגוני חב"ד|ניגוניםנפש האלוקית]]שעיקר משכנה הוא במוח. משם תתפשט הארת הנפש האלוקית לחלל השמאלי ומשם לכל הגוף.
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]