לוי יצחק סלונים (נכד אדמו"ר האמצעי): הבדלים בין גרסאות בדף

מאין תקציר עריכה
 
(20 גרסאות ביניים של 12 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
הרב ה[[חסיד]] '''לוי יצחק סלונים''' נולד ב[[ליובאוויטש]] בשנת [[תקצ"ג]] לאביו הרה"ח [[יעקב כולי סלונים (חתן אדמו"ר האמצעי)|יעקב כולי סלונים]] ולאמו הרבנית [[מנוחה רחל (בת אדמו"ר האמצעי)|מנוחה רחל]].
הרב ה[[חסיד]] '''לוי יצחק (לוי איצ'ה) סלונים''' ([[תקצ"ג]]-[[ג' ניסן]] [[תרנ"ה]]) היה מנהל [[כולל חב"ד בארץ הקודש]] וראש הקהל בעיר חברון במשך שלושים שנה.


עלה יחד עם משפחתו ל[[חברון]] בהיותו בן י"ב. במשך שנים היה ראש הקהל בעיר, וענייני הקהילה נקבעו על פיו. בנוסף היה מנהל [[כולל חב"ד בארץ הקודש]].  
==תולדות חיים==
נולד ב[[ליובאוויטש]]{{הערה|באנציקלופדיה לחלוצי היישוב (תדהר) נכתב שנולד בשקלוב.}} בשנת [[תקצ"ג]] לאביו הרב [[יעקב כולי סלונים (חתן אדמו"ר האמצעי)|יעקב כולי סלונים]] ולאמו הרבנית [[מנוחה רחל (בת אדמו"ר האמצעי)|מנוחה רחל]].


נסע כמה פעמים לרוסיה ל[[רבותינו נשיאנו]]. בתחילה ל[[אדמוהמהר"ש]] ואחר כך ל[[אדמו"ר הרש"ב]].
בשנת [[תר"ה]] עלה יחד עם משפחתו ל[[חברון]] בהיותו בן י"ב, ושלוש שנים מאוחר יותר, בשנת [[תר"ח]] התחתן עם רעייתו מרת טריינא נעכא בת ר' [[משה שמרלינג]], שעלה אף הוא ארצה עם משפחתו בהוראת [[אדמו"ר האמצעי]].


ב[[ג' ניסן תרנ"ה]] נפטר ומנוחתו כבוד בעיר חברון על יד אמו.
לאחר חתונתו שלח ידו במסחר, אך הקפיד להקדיש את רוב זמנו ללימוד תורה.


[[קטגוריה:בית רבי]]
היה מקובל על כל מכיריו, התפרסם כתלמיד-חכם ואיש-מעשה, בעל צורה, בעל תפילה וקורא בתורה בנעימות.
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק|סלונים לוי]]
 
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש|סלונים לוי]]
בתרכ"ה התמנה למנהל [[כולל חב"ד בארץ הקודש]] ולראש הקהל בעיר, וענייני הקהילה נקבעו על פיו, ושימש בתפקידים אלו עד יומו האחרון.
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|סלונים לוי]]
 
שימש כבורר ומיישב סכסוכים עסקיים ועניני שלום בית הן בין היהודים והן בין הערבים, וכולם קיבלו ברצון את הכרעותיו המבוססות על שכל ישר וחוש יושר.
 
נסע כמה פעמים ל[[רוסיה]] ל[[רבותינו נשיאנו]]. בתחילה ל[[אדמו"ר המהר"ש]] ואחר כך ל[[אדמו"ר הרש"ב]].
 
ב[[תרל"ב]] השתתף כנציג חסידי חב"ד בחתימת ההסכם לאיחוד כוללות האשכנזים פרושים וחסידים שבכל "ארבע הארצות" (ירושלים, חברון, צפת וטבריה) במרכז אחד, שאליו יבואו הכספים בשביל כולם, ונבחר לאחד מארבעת חברי המרכז, בעלי זכות החתימה, ולשם כך היה נוסע מידי תקופה לירושלים לצורך עניני הכולל, להשתתף בעבודת ההנהלה.
 
עסק בגאולת קרקעות ובנין הארץ, וכך קבע בעצמו את דירתו מחוץ לתחום היישוב בחברון, רכש שטחים רבים בתוך העיר ומחוץ לה, והיה שותף בהקמת שכונת 'אבן ישראל' בירושלים ואף רכש בתים בשכונת נוה-שלום ביפו.
 
נפטר בחברון ב[[ג' ניסן]] [[תרנ"ה]], ונקבר במערת הקבר של המשפחה ב[[חברון]], על יד אמו הרבנית [[מנוחה רחל סלונים|מנוחה רחל]].
 
==משפחתו==
*בנו, ר' שניאור שלמה זלמן סלונים
*בנו, ר' יעקב חיים יוסף סלונים
*בתו מרת מושקא, אשת הרב [[שניאור זלמן סלונים]] - שימש למעלה מ-18 שנה כרב עדת החסידים ביפו
 
{{בית רבי/אדמו"ר האמצעי}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:סלונים, לוי}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר האמצעי]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:אישים בחברון]]
[[קטגוריה:משפחת סלונים]]
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]]
638

עריכות