שינויים

ובנוסף לכן ישנן הוראות נוספות רבות, חלקן מופיעות בהלכה, חלקן נהוגות בין השוחטים, וחלקן הן תקנות שהתווספו בדורינו: לפני בדיקת הסכין להתפלל{{הערה|ולא נהגו בזה אצל אנ"ש.}}, לטבול במקווה, לבדוק ביישוב הדעת{{הערה|לא לדבר אם איש בשעת הבדיקה, וכל אדם יודע מהם הדברים המפריעים לו וגורמים לו טרדות ומחשבות.}}, לבדוק לאט לאט, לבדוק רק כשחום היד ממוצע, לא לבדוק את הסכין לאחר בדיקת ריאה{{הערה|שאז הציפורן רכה ואינו יכול לבדוק יפה.}}, לרחוץ הסכין קודם לבדיקתו, לא לבדוק כשהשוחט עייף אפילו בעיפות קלה, לבדוק אך ורק בעמידה, לבדוק דווקא בציפורן{{הערה|הוראת אדמו"ר הזקן בשו"ת, שער המילואים ס"ד, וראה גם דעת קדושים סימן ח"י סקי"ד.}}, לבדוק ללא כפפות, לבדוק מכל פגם אף בראשו וסופו{{הערה|במקומו השפיץ – אף שבודאי לא ישחטו במקום הזה.}} לא לבדוק מול מאוורר, לבדוק תחת מרות הרב, ועוד. במענה לאחד השוחטים ובודקים מאנ"ש שהגיע לסכסוך עם הרבנות בעירו ולא היה מוכן להראות להם סכיני השחיטה שלו כתב הרבי "ודאי כמנהג כל שו"ב מראה הסכין להרבנים, ויבשר בשורות טובות"{{הערה|מקדש מלך ח"א עמ' 53.}}, ובהזדמנות אחרת כתב הרבי "נהוג בקהילות קודש שהשו"ב מראה סכינו להרבנים ואינה מובנת התנגדותו למנהג זה שיסודה בשו"ע. המשער הפירצה באם כל השו"ב יסרבו להראות הסכינים?"{{הערה|מקדש מלך ח"א עמ' 54.}}. ===בדיקת הסכיןתפקיד ה'בודק'===

והקפדה זו אינה מנהג טוב בעלמא, אלא נקבעה בהלכה. כתב הרא"ש כי "הרבה צריך ישוב הדעת ויראת שמים לבדיקת הסכין"{{הערה|רא"ש חולין פ"א ס כ"ד.}}, ובשולחן ערוך הובא מרבינו יונה "הלא תראה כי יבדוק אדם פעמיים שלש שלוש ולא ירגיש בפגימה דקה ואח"כ ואחר כך ימצאנה כי הכין ליבו באחרונה ובחינת חוש המישוש כפי כוונת הלב"{{הערה| שו"ע יו"ד סי' ח"י סי"ז.}}.

ואם בשנים קדמוניות כך, בזמננו על אחת כמה וכמה. דהרי אז שחטו מספר מצומצם של עופות וגם אותם שחטו באיטיות, לעומת זמננו שהשחיטה תעשייתית, היד מתעייפת וכוח ההרגש פוחת והולך. ועל כן בימינו אין די בבדיקת הסכין ע"י על ידי השוחט עצמו, ואפילו לא בבדיקת שני שוחטים שהבודקים האחד לרעהו, מפני שכאמור לעיל '''שניהם''' לא מרגישים כראוי ואין אפוטרופוס לזה - אלא יש להעמיד על המשמר בודק סכינים, וצריך להקפיד שגם הוא ינוח.

וכן הורה הרבי: "מה שכתב אודות הנחיצות דבדיקת הסכין ע"י על ידי שני שוחטים ובודקים בודאי נכון הוא במאד, אלא שהדבר תלוי בהרבנים והעיקר בהשוחטים ובודקים, ולצערנו רק לאט לאט הולך המצב ומשתפר. אף שאין לך דבר העומד בפני הרצון, ואם היו הרבנים והשוחטים ובודקים רוצים באמת ובתוקף המתאים היו מצליחים בזה"{{הערה|אגרות קודש ח"ט עמ' שיג.}}.

#רק אדם בעל יראת שמים אמיתית יבין את גודל האחריות הרובצת עליו והקו הדק המפריד בין זיכוי הרבים להפכו רח"ל, ועל כן רק על אדם כזה ניתן לסמוך שלעולם לא יוותר על 'קוצו של יודיו"ד', גם בעניינים שנראים "פעוטים".

בהכרחת השוחט להקפיד על מנהגים חב"דיים אין קו אחיד, אך מהוראות רבותינו נשיאינו ניתן לומר כי על השוחט ללמוד חסידות בכל יום, וכן לעסוק בעבודת התפילה לפי ערכו, ובענייני הכלל. רבני חב"ד בכל אתר הקפידו על הנהגות מסויימות, חלקן אינן שייכות בהכרח לכל מקום וזמן. לדוגמא בהם:#באופן כללי - טבילה במקווה קודם השחיטההנהגה יומיומית המהווה [[דוגמא חיה‎]] לאברך ירא שמים וחסידי, על כל המשתמע מכך.  בנוסף#[[קביעות עיתים]] ללימוד תורה, רבנים ובדגש על קביעות עיתים יומית בלימוד חסידות חב"דיים רבים הקפידו במקומותיהם על הנהגות מסויימות ד.#[[טבילה במקווה]] מידי יום, וביום השחיטה - לפני כל פעולה השייכת לתהליך השחיטה (והנהגות אלו אינן בהכרח שייכות לכל מקום וזמןהעמדת הסכין, בדיקתו, והשחיטה עצמה). לדוגמא:

#שלילת העסקת שוחט שלא הופיע לאמירת [[תהלים בשבת מברכים ]] לפני תפילת שחרית.#באופן כללי - הנהגה יומיומית המהווה [[דוגמא חיה‎]] לאברך ירא שמים וחסידי, על כל המשתמע מכך.