קדוש קדוש קדוש – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 8: / שורה 8: @@
 :::קדיש לעלם ולעלמי עלמיא
 ::::הוי' צבאות מליא כל ארעא זיו יקריה|מקור=תרגום יונתן|מרכאות=כן}}
+==חשיבותה בחזרת הש"ץ==
+רבינו הזקן מרחיב בשולחן ערוך שלו על צורת אמירת קדושת "קדוש קדוש קדוש" וחשיבותה המיוחדת, על פי ציטוט מפעים מ"ספר היכלות" הקדום:
+{{ציטוט|תוכן=ונוהגין לישא העינים למרום בשעה שאומרים קדוש קדוש קדוש וטוב שתהיינה סגורות וכן נוהגין שמנענעין גופן ונושאין אותו מן הארץ וסמך למנהג מס' היכלות: '''"ברוכים אתם לה' שמים ויורדי מרכבה אם תאמרו ותגידו לבני מה שאני עושה בשעה שמקדישין ואומרים קדוש קדוש קדוש ולמדו אותן שיהיו עיניהם נשואות למרום לבית תפלתם ונושאים עצמם למעלה כי אין לי הנאה בעולם כאותה שעה שעיניהם נשואות בעיני ועיני בעיניהם ובאותה שעה אני אוחז בכסא כבודי בדמות יעקב ומחבקה ומנשקה ומזכיר גלותם וממהר גאולתם!"''' ואמרו במדרש ובשתים יעופף מכאן תקנו לעוף אדם על רגליו בשעה שאומרים קדוש קדוש קדוש ולא כאותם שדולגים וקופצים ויש מי שקבלה בידו שירים גופו ועקביו למעלה בברוך וימלוך כמו בקדוש.|מקור=שולחן ערוך אדה"ז או"ח סימן קכה סעיף ג.|מרכאות=לא}}
 ==ירידת העולמות==
-ה"'''קדוש'''" הראשון מורה על האור אין סוף שהוא קדוש ומובדל מן העולם, וכלל אין לו שייכות לו. ולכן לאחריו יש פסיק לומר שנעלה אפילו מהקדושות שלאחריו.
+בחסידות מבואר כי ה"'''קדוש'''" הראשון מורה על האור אין סוף שהוא קדוש ומובדל מן העולם, וכלל אין לו שייכות לו. ולכן לאחריו יש פסיק לומר שנעלה אפילו מהקדושות שלאחריו.
 ה"'''קדוש'''" השני הוא בירידת האור וצמצומו על מנת להוות את העולם, וגם אז הוא מובדל מן העולמות.
@@ שורה 33: / שורה 39: @@
 ה[[מגיד ממעזריטש]] אומר{{הערה|אור תורה סימן קפד.}}: כי הם משיגים עד לחג"ת דאצילות, אך הקדושה עולה למעלה ממנה ולכן אומרים ג' פעמים קדוש כנגד ג' המוחין דעולם האצילות.
-{{ציטוט|תוכן=והנה כללות ג' בחינות אלו: בניך, בוניך, בצדקה תכונני. הם ג' בחינת כח"ב כסדרן מלמטה למעלה. בניך - [[בינה]] - בן י"ה, והוא עסק התפלה. בוניך - [[חכמה]] - עסק התורה; והם בחינת או"פ. ואחר כך בצדקה תכונני - בחינת כתר, כי תרי"ג מצות דאורייתא עם ז' מצות דרבנן הם תר"ך עמודי אור שמבחינת כתר, והוא [[אור מקיף]] - מלשון כותרת. ונודע דכללות המצות נקרא צדקה... <small>ועיין בהרמ"ז פרשה שלח (דקנ"ט א') גבי ויברא אלקים את האדם בצלמו</small> תלת עלמין אית ליה לקוב"ה דאיהו גניז בגווייהו שהם גם כן שלשה בחינות הנ"ל שכנגדם נאמר קדוש קדוש קדוש יעו"ש.|מקור=לקוטי תורה ראה דף לא, עמ' ג.|מרכאות=לא}}
+{{ציטוט|תוכן=והנה כללות ג' בחינות אלו: בניך, בוניך, ב[[צדקה]] תכונני. הם ג' בחינת כח"ב כסדרן מלמטה למעלה. בניך - [[בינה]] - בן י"ה, והוא עסק התפילה. בוניך - [[חכמה]] - עסק התורה; והם בחינת או"פ. ואחר כך ב[[צדקה]] תכונני - בחינת כתר, כי תרי"ג מצות דאורייתא עם ז' מצות דרבנן הם תר"ך עמודי אור שמבחינת כתר, והוא [[אור מקיף]] - מלשון כותרת. ונודע דכללות המצות נקרא צדקה... <small>ועיין ב[[הרמ"ז]] פרשה שלח (דקנ"ט א') גבי ויברא אלקים את האדם בצלמו</small> תלת עלמין אית ליה לקוב"ה דאיהו גניז בגווייהו שהם גם כן שלשה בחינות הנ"ל שכנגדם נאמר קדוש קדוש קדוש יעו"ש.|מקור=לקוטי תורה ראה דף לא, עמ' ג.|מרכאות=לא}}
-האדמו"ר הצמח צדק מביא את דברי הרמ"ז{{הערה|אור התורה במדבר חלק ג' עמ' תתקפ. וראה שם בעמ' שלאחריו שמבאר זאת גם על עולמות האין סוף: א"ק, אצילות ובי"ע, עיי"ש.}}: ש{{הדגשה|כל העולמות שבתוך החלל בג' עולמות שכנגדם נאמר קדוש קדוש קדוש, וענין ג' עולמות: הא' הוא עולם האין סוף, ב' עולם האצילות, וג' בי"ע. ושכנגדם יש לאדם ג' עולמות [[עולם הזה]] ו[[גן עדן התחתון]] וגעה"ע}}.
+האדמו"ר הצמח צדק מביא את דברי [[הרמ"ז]]{{הערה|אור התורה במדבר חלק ג' עמ' תתקפ. וראה שם בעמ' שלאחריו שמבאר זאת גם על עולמות האין סוף: א"ק, אצילות ובי"ע, עיי"ש.}}: {{הדגשה|כל העולמות שבתוך החלל בג' עולמות שכנגדם נאמר קדוש קדוש קדוש, וענין ג' עולמות: הא' הוא עולם האין סוף, ב' עולם האצילות, וג' בי"ע. ושכנגדם יש לאדם ג' עולמות [[עולם הזה]] ו[[גן עדן התחתון]] וגעה"ע}}.
 כלומר, שהקדושה היא על שלוש בחינות אלו הנעלות מהשגתם של השרפים. אך קדושה זו גם חודרת למטה: {{הדגשה|ואמנם קדוש בוי"ו מורה גם כן על המשכה, והוא המשכה מבחינת סוכ"ע ב[[ממלא כל עלמין]]. וג"פ קדוש הם ג' מיני המשכות לג' עולמות בי"ע}}{{הערה|לקוטי תורה דרושים ל[[יום הכיפורים]] דף סט, עמ' ב.}}. המשכה זו היא כנגד אור הממלא, אור הסובב והתחברותם יחד. וכך הם משפיעים על עולמות בי"ע.
@@ שורה 54: / שורה 60: @@
 ===אופנה===
-לפני אמירת הקדושה נוטלים ה[[מלאכים]] רשות זה מזה. [[אדמו"ר הזקן]] מסביר, כי כל [[מלאך]] עבודתו היא באופן אחר, למשל [[המלאך מיכאל]] עבודתו ב[[אהבה]] (חסד), וה[[מלאך גבריאל]] עבודתו ביראה (גבורה), וכאשר רוצים לשבח ל[[הקדוש ברוך הוא]] ולומר "קדוש" שמהותו הוא כלות הנפש מאהבה או מיראה להקב"ה, הם נוטלים רשות זה מזה כדי שאמירת הקדושה יהיה כלול מכל הבחינות של כלות הנפש{{הערה|ליקוטי תורה בתחילת פרשת ויקרא.}}.
+לפני אמירת הקדושה נוטלים ה[[מלאכים]] רשות זה מזה. [[אדמו"ר הזקן]] מסביר, כי כל [[מלאך]] עבודתו היא באופן אחר, למשל [[המלאך מיכאל]] עבודתו ב[[אהבה]] (חסד), וה[[מלאך גבריאל]] עבודתו ביראה (גבורה), וכאשר רוצים לשבח ל[[הקדוש ברוך הוא]] ולומר "קדוש" שמהותו הוא כלות הנפש מ[[אהבה]] או מיראה להקב"ה, הם נוטלים רשות זה מזה כדי שאמירת הקדושה יהיה כלול מכל הבחינות של כלות הנפש{{הערה|ליקוטי תורה בתחילת פרשת ויקרא.}}.
 כמו כן מובא במדרש על מלחמתו של שרו של עשו עם יעקב אבינו על נהר היבק, שאמר לו לשלחו על מנת לומר שירה. ואמר לו שאם לא יאמר שירה היום, לא יאמר שירה יותר.
@@ שורה 61: / שורה 67: @@
 ==אמירת קדושה בתפילה==
-בתפילה אנו אומרים שלושה פעמים קדוש: א. ביוצר אור. ב. שבחזרת הש"ץ. ג. בובא לציון.
+בתפילה אנו אומרים שלושה פעמים קדוש: א. ביוצר אור. ב. שב[[חזרת הש"ץ]]. ג. בובא לציון.
 ישנה מחלוקת בין הפוסקים האם אומרים את הקדושות ביחיד אם לאו, לפי [[הרמב"ם]] אין אומרים כל קדושה בתפילה שלא במנין, אך ה[[אדמו"ר הזקן]] קבע כמו שמובא בטור ובשו"ע שאומרים כיון שהוא רק סיפור דברים, ולא אמירת קדושה.
 ולכן אין צריך לעמוד בקדושות אלו. אך הרבי נוהג להתרומם מעט מכסאו כאשר הוא יושב באמירת קדושות אלו{{הערה|מפי השמועה.}}.
 {{הערות שוליים}}
@@ שורה 73: / שורה 77: @@
 [[קטגוריה:תפילה]]
 [[קטגוריה:עבודת המלאכים]]
-[[קטגוריה:פסוקים ואמרות במבט החסידות]]
+[[קטגוריה:פסוקים במבט החסידות]]
+[[קטגוריה:תורת החסידות]]